לוטם (צמח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgלוטם (צמח)
LotemMarvani ST 06.jpg
דבורה על פרח של לוטם מרווני
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: חלמיתאים
משפחה: לוטמיים
סוג: לוטם
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cistus
לוטם שעיר על רקע שיח לוטם מרווני
לוטם מרווני

לוטם (Cistus) הוא שיח רב-שנתי הנפוץ ולעתים אף שולט בחבל הים תיכוני בישראל.

הלוטם הוא שיח נמוך בגובה 40-60 ס"מ. פרח הלוטם חי יום אחד בלבד ואז נושרים עלי הכותרת, אך מספר הפרחים בכל צמח גדול והפרחים נפתחים בזה אחר זה, כך שהפריחה נפרשת על-פני מספר חודשים. פרחי הלוטם עשירים באבקה ואינם מייצרים צוף. הם מבוקרים על ידי חרקים רבים, ביניהם דבורי דבש.

אזורי גידול ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוטם גדל בעיקר על קרקע רנדזינה - קירטון (קרקעות גיר רך) וחוואר (קרקעות גיר עשירות חרסית).

הזרעים של הלוטם יכולים לשרוד במשך עשרות שנים במצב של תרדמת. כאשר פורצת שריפה, מוסר עיכוב הנביטה והזרעים נובטים בהמוניהם. במקומות בהם פרצה שריפה בחורש ים תיכוני, ניתן לראות צמיחה מאסיבית של שיחי לוטם בשנים שלאחר השריפה, ולעתים קרובות נוצרת גריגה הנשלטת על ידי שיחי לוטם. עם התקדמות הטור הסוקצסיוני והיסגרות החורש, שיחי הלוטם מפנים את מקומם בהדרגה לטובת עצים שונים כמו אורן ירושלים. הזרעים של הלוטם יישארו בתרדמת בתוך בנק הזרעים שבקרקע החורש, עד שתפרוץ שוב שריפה והם שוב ינבטו בהמוניהם.

הסוג לוטם מונה 18 מינים הנפוצים באגן הים התיכון, באזור ההררי של לוב ובאיים הקנריים. מגוון המינים הגדול ביתר מצוי בספרד.

בישראל הלוטם הוא מרכיב חשוב ביותר של הבתות והגריגות הים תיכוניות מהחרמון ועד הר חברון. הוא נעדר מהגולן בשל הקרקע הבזלתית.

שני מינים של לוטם נפוצים בישראל:

לוטם שעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cytinus Hypocistis רִמּוֹנִית הַלֹּטֶם

לוטם שעיר (Cistus creticus) הוא בעל עלים ירוקים-אפורים, מחוספסים מעט, עלי כותרת ורודים ומקומטים, הצלקת נישאת על עמוד עלי, ופריו שעיר ומעוגל. הפרח שלו גדול מהפרח של הלוטם המרווני.

לוטם מרווני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוטם מרווני (Cistus salviifolius) הוא בעל עלים מחוספסים מאוד בצבע ירוק צהבהב, עלי כותרת לבנים וחלקים, הצלקת צמודה לשחלה, פרי קרח ופחוס. הפריחה היא בחודשים מארס-יוני, כאשר הלוטם המרווני מקדים את הלוטם השעיר. על שורשי הלוטם ניתן לראות לעתים צמח טפיל, הוא רימונית הלוטם.

משמעות השם העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם לוטם או בצורתו הקצרה "לט", נזכר בספר בראשית, ברשימת הבשמים הנישאים על ידי שיירת הישמעאלים שקונה את יוסף מאחיו (בראשית פרק ל"ז, פס' 25). צלילו של שם זה דומה לשם היווני של השרף המופק ממינים שונים של לוטם, "לאדאנום", ורומז על מקור פרסי עתיק משותף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]