לדלג לתוכן

לורן גרוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לורן גרוף
Lauren Groff
לידה 23 ביולי 1978 (בת 48)
קופרסטאון, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה Literary fiction
יצירות בולטות Matrix עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
פרסים והוקרה
www.laurengroff.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לורן גרוף (באנגלית: Lauren Groff; נולדה ב-23 ביולי 1978) היא סופרת אמריקאית. היא כתבה חמישה רומנים ושני אוספי סיפורים קצרים. ספריה כוללים את "הסודות של אגם טמפלטון (2008), "אלות גורל וזעם" (2015), "פלורידה" (2018), "מטריקס" (2022) ו-"The Vaster Wilds"‏ (2023).

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרוף נולדה וגדלה בקופרסטאון, ניו יורק, ארצות הברית.[1] היא סיימה את לימודיה במכללת אמהרסט ובאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון עם תואר שני באמנויות יפות בספרות.[2][3]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן הראשון של גרוף, "הסודות של אגם טמפלטון" (The Monsters of Templeton), פורסם על ידי היפריון ב-5 בפברואר 2008, והופיע לראשונה ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.[4] הרומן זכרה לביקורות חיוביות של סטיבן קינג, שקרא אותו לפני הפרסום וכתב ביקורת מוקדמת באנטרטיינמנט ויקלי.[5] הרומן היה ברשימה הקצרה לפרס אורנג' לסופרים חדשים בשנת 2008, ונבחר לאחד הספרים הטובים ביותר של 2008 על ידי אמזון וסן פרנסיסקו כרוניקל.[6][7][8]

"הסודות של אגם טמפלטון" הוא סיפור עכשווי על חזרה הביתה לטמפלטון, המייצגת את קופרסטאון, ניו יורק. ברומן משובצות דמויות מההיסטוריה של העיירה וכן מהספר "החלוצים" של ג'יימס פנימור קופר, שגם הוא מתרחש בעיירה דמיונית בשם טמפלטון המייצגת את קופרסטאון.

אוסף הסיפורים הקצרים הראשון של גרוף, "Delicate Edible Birds", יצא לאור בינואר 2009. סיפורים ממנו פורסמו בעיתונים פלואשר, פייב פוינטס, האטלנטיק והניו יורקר. ובאנתולוגיות: "Best New American Voices 2008" ו-"Pushcart Prize XXXII" ו-Best Stories American Short" במהדורות 2007, 2010 ו-2014.

הרומן השני של גרוף, "ארקדיה", יצא לאור ב-2012[9] ומספר את סיפורו של הילד הראשון שנולד בקומונה בדיונית משנות ה-60 בצפון מדינת ניו יורק. הוא היה רב מכר של הניו יורק טיימס ובוקסנס, זכה לביקורות חיוביות מ-New York Times Sunday Book Review,[10] הוושינגטון פוסט,[11] ו-The Miami Herald.[12] הרומן הוכר כאחד הספרים הטובים ביותר של 2012 על ידי הניו יורק טיימס,[13] הוושינגטון פוסט,[14] NPR,[15] ווג,[16] הגלוב אנד מייל,[17] Christian Science Monitor,[18] ו-Kirkus Reviews.[19]

הרומן השלישי שלה, "אלות גורל וזעם" יצא לאור ב-2015 והיה גם הוא לרב-מכר של הניו יורק טיימס ובוקסנס. הרומן הוא דיוקן של נישואים של 24 שנים משתי נקודות מבט, תחילה של הבעל ואחר כך של האישה. הוא היה מועמד לפרס הספר הלאומי לספרות לשנת 2015,[20] פרס מעגל מבקרי הספר הלאומי לשנת 2015,[21] והופיע ברשימות ספרות רבות "המיטב של 2015", כולל הבחירה על ידי Amazon.com כ- הספר הטוב ביותר לשנת 2015.[22] נשיא ארצות הברית ברק אובמה בחר בו כספר האהוב עליו בשנת 2015.[23][1][24]

בשנת 2017, מגזין גרנטה הכתיר את גרוף לאחת ממיטב הסופרים האמריקאים הצעירים בדורה.[25] בשנת 2018, היא קיבלה מלגת גוגנהיים בסיפורת.[26]

ספרה החמישי של גרוף, אוסף סיפורים קצרים בשם "פלורידה", יצא לאור ב-2018. פלורידה זכה בפרס הסיפור לאוספי סיפורים קצרים שפורסמו בשנת 2018.[27] הוא היה גם פיינליסט לפרס הספר הלאומי לספרות לשנת 2018 .[28] ה"גרדיאן" כינה את הסיפור של גרוף "מאבק הירואי נגד הדרך שבה אנחנו חיים עכשיו, נגד בזבוז, נגד הסביבות המלאכותיות שבהן אנחנו מוצאים את עצמנו המתוחזקות על ידי תאגידים, אבל באותה מידה נגד הלחצים על נשים להיות אמהות, נשים, אחיות מצוינות ללא רבב מאהבות, חברות, בתוך מצב העניינים הקשה הזה".[29]

הרומן הרביעי של גרוף, "מטריקס", יצא לאור ב-2021. מטריקס עוסק ב"מארי דה פראנס בת השבע-עשרה... שנשלחה לאנגליה כדי להיות אם המנזר החדשה של מנזר עני, אשר נזירותיו גוססות מרעב ומחלות".[30] ה"אובזרבר" כינה את הרומן "יצירה בדיונית היסטורית מוזרה ופואטית המתרחשת במנזר דמיוני, הביוגרפיה הבדיונית של מיסטיקנית מהמאה ה-12".[31] "מטריקס" היה ברשימה הקצרה לפרס הספר הלאומי לספרות לשנת 2021[32] ולמדליית אנדרו קרנגי לשנת 2022 למצוינות בסיפורת.[33]

ב-2023 קיבלה את פרס או הנרי.

בשנת 2024, גרוף נכללה ברשימת "טיים 100".[34]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרוף נשואה ואם לשני ילדים ומתגוררת בגיינסוויל, פלורידה.[1] אחותה היא הטריאתלטית האולימפית שרה טרו.[35]

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורת קצרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "ציפורים עדינות למאכל" Delicate Edible Birds (2009)[41]
  • פלורידה (ניו יורק: Riverhead Books, 2018,מסת"ב 9781594634512)

רשימת סיפורים קצרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם הסיפור שנה פורסם לראשונה נדפס/נאסף הערות
L. Debard and Aliette 2006 The Atlantic ציפורים עדינות למאכל וסיפורים אחרים [42]
Lucky Chow Fun 2006 Ploughshares ציפורים עדינות למאכל וסיפורים אחרים
The Ballad of Sad Ophine הובארט
Elaborate Washington Square
Delicate Edible Birds 2009 Glimmer Train ציפורים עדינות למאכל וסיפורים אחרים [43]
Above and Below 2011 הניו יורקר פלורידה (2018)
Amaranth 2013 Lucky Peach
Ghosts and empties 2015 פלורידה (2018)
The midnight zone 2016 פלורידה (2018)
Flower Hunters 2016 הניו יורקר פלורידה (2018)
Boca Raton 2018 סיפורים מקוריים של אמזון [44]
Brawler 2019 הניו יורקר
Birdie 2020 האטלנטי [45]
The Wind 2021 הניו יורקר
Annunciation 2022 הניו יורקר

מחקרים ביקורתיים וסקירות על עבודתה של גרוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"פלורידה"
  • Elkin, Lauren (15 ביוני 2018). "Florida by Lauren Groff review – rage and refusal as Earth reaps the whirlwind". The Guardian.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לורן גרוף בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 Thomas-Corr, Johanna; @JohannaTC (2021-09-11). "Lauren Groff: 'I often get very lonely because my job is very lonely'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077.
  2. ↑ "Groff, Lauren". Fresh Fiction.
  3. ↑ "Groff, Lauren". Ploughshares.
  4. ↑ "New York Times Bestsellers". The New York Times. 2 במרץ 2008.
  5. ↑ "Harry Potter Fans, Break Out the Tissues".
  6. ↑ "Orange Prize Shortlist". Orange Prize for Fiction.
  7. ↑ "Amazon.com Best Books of 2008". Amazon.com.
  8. ↑ "San Francisco Chronicle Best Books of 2008". San Francisco Chronicle. 17 באוגוסט 2010.
  9. ↑ Groff, Lauren (מרץ 6, 2012). Arcadia. Hyperion. ISBN 978-1-4013-4087-2. אורכב מ-המקור ב-ינואר 17, 2012.
  10. ↑ Wilwol, John (6 באפריל 2012). "'Arcadia,' by Lauren Groff". The New York Times – via NYTimes.com.
  11. ↑ Charles, Ron (13 במרץ 2012). "Lauren Groff's 'Arcadia': Trouble in paradise" – via www.washingtonpost.com.
  12. ↑ "Lauren Groff recreates a paradise in 'Arcadia' - Books - MiamiHerald.com". Miami Herald. אורכב מ-המקור ב-2012-04-02.
  13. ↑ "100 Notable Books of 2012". The New York Times. 27 בנובמבר 2012 – via NYTimes.com.
  14. ↑ staff, The Washington Post (16 בנובמבר 2012). "The 10 best books of 2012" – via www.washingtonpost.com.
  15. ↑ "Best Books Of 2012: The Complete List". NPR. 24 בדצמבר 2012.
  16. ↑ "Top Ten: The Best Books of 2012 - Culture - Vogue". אורכב מ-המקור ב-2013-01-29.
  17. ↑ "The Globe's top 29 picks for international fiction of 2012". The Globe and Mail. 24 בנובמבר 2012.
  18. ↑ "10 best books of 2012 – fiction". Christian Science Monitor. 3 בדצמבר 2012.
  19. ↑ "Best Fiction of 2012 - Kirkus Reviews". Kirkus Reviews.
  20. ↑ "National Book Award Nominees for 2015 (Fiction Category)". 17 בספטמבר 2015.
  21. ↑ "National Book Critics Circle Award Nominees for 2015 (Fiction Category)". אורכב מ-המקור ב-21 בינואר 2016.
  22. ↑ "Amazon Unveils the Best Books of 2015". 11 בנובמבר 2015.
  23. ↑ "Kendrick Lamar Vs. Bruno Mars: POTUS and FLOTUS' Favorite Songs, Movies and Moments of 2015".
  24. ↑ אתר למנויים בלבד עלית קרפ, "אלות גורל וזעם": לא במקרה ברק אובמה כל כך התלהב מהספר הזה, באתר הארץ, 18 בינואר 2018
  25. ↑ "Granta 139: Best of Young American Novelists 3". Granta Magazine (באנגלית אמריקאית).
  26. ↑ Groff, Lauren (1 באפריל 2018). "2018 Guggenheim Fellows". Guggenheim Foundation.
  27. ↑ "Lauren Groff's 'Florida' wins $20,000 Story Prize". Star Tribune.
  28. ↑ "The 2018 National Book Award finalists are in. Here's the full list". Vox.
  29. ↑ Elkin, Lauren (2018-06-14). "Florida by Lauren Groff review – rage and refusal as Earth reaps the whirlwind". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077.
  30. ↑ "About Matrix". Penguin Random House (באנגלית אמריקאית).
  31. 1 2 Preston, Alex (2021-09-27). "Matrix by Lauren Groff review – thrilling trip into the mystic". The Observer (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712.
  32. ↑ "National Book Awards 2021 shortlists announced". Books+Publishing (בAustralian English). 2021-10-06.
  33. ↑ "2022 Winners". American Library Association. 17 באוקטובר 2021.
  34. ↑ אן פאצ'ט, Lauren Groff: The 100 Most Influential People of 2024, TIME, ‏2024-04-17 (באנגלית)
  35. ↑ "Sarah Groff is One Tough Bird". אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016.
  36. ↑ Post-Dispatch, Joe Peschel Special to the (20 בספטמבר 2015). "Lauren Groff offers stunning view of a long marriage".
  37. ↑ Puckett-Pope, Lauren (2021-04-01). "An Exclusive First Look at Lauren Groff's 'Matrix'". ELLE (באנגלית אמריקאית).
  38. ↑ Briefly reviewed in the September 20, 2021 issue of The New Yorker, p.71.
  39. ↑ "Lauren Groff's next novel is set in the 17th-century American wilderness". Literary Hub (באנגלית אמריקאית). 30 בספטמבר 2022.
  40. ↑ "Lauren Groff Reveals the Cover of Her Upcoming Novel, 'The Vaster Wilds'". ELLE (באנגלית אמריקאית). 29 במרץ 2023.
  41. ↑ Maury, Laurel (2009-03-09). "'Delicate' Stories In A Best-Friend-Forever Voice". NPR. אורכב מ-המקור ב-2020-04-07.
  42. ↑ Groff, Lauren (2006-08-01). "L. DeBard and Aliette". The Atlantic (באנגלית אמריקאית).
  43. ↑ Groff, Lauren (Spring 2009). "Delicate Edible Birds". The Glimmer Train (70). אורכב מ-המקור ב-11 ביולי 2011.
  44. ↑ Groff, Lauren. "Boca Raton (Warmer collection)". Amazon (באנגלית אמריקאית).
  45. ↑ Lauren Groff, January 14, 2020, The Atlantic, Birdie: A Short Story, Retrieved January 15, 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לורן_גרוף&oldid=43385542"