ליאת דרור וניר בן גל
ליאת דרור וניר בן גל הם זוג וצמד רקדנים וכוריאוגרפים ישראלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליאת דרור, נולדה ב-1960 וגדלה בקיבוץ לוחמי הגטאות, ניר בן גל נולד ב-1959 וגדל בקיבוץ ראש הנקרה[1]. בני הזוג נפגשו בבית ספר התיכון האזורי בגשר הזיו. לאחר שהשלימו את שירותם הצבאי עברו יחד לתל אביב. בן גל עבד כאיש תחזוקה בנוה-צדק, שם ראה חזרות של להקת ענבל, ולהקתה של רות זיו איל, והחל להתעניין במחול. הוא החל לקחת שיעורי מחול אצל רנה שינפלד, זמן קצר אחר כך עברו בני הזוג לירושלים, והחלו את לימודיהם באקדמיה למוזיקה ומחול ע"ש רובין[1].
דרור ובן גל החלו את דרכם המשותפת כרקדנים באנסמבל הירושלמי למחול, איתו הופיעו בפסטיבל ישראל 1986 וקצרו שבחים[2]. אחר כך הזמינה אותם יהודית ארנון לרקוד בסדנה שליד להקת המחול הקיבוצית בגעתון[3]. במסגרת הסדנה הם זכו בפרס ראשון בתחרות כוריאוגרפים בקלן, גרמניה, ובהולנד עבדו עם הלהקה המקומית "רפלקס"[1]. כשחזרו לארץ, יצרו את הכוריאוגרפיה הראשונה שלהם, "דירת שני חדרים", שפרצה דרך בעולם המחול, וזיכתה אותם בפרס הראשון בפסטיבל "גוונים במחול 1987"[4]. ביוני 1988, זכו במקום הראשון בתחרות הבינלאומית לכוריאוגרפיה "בניולה" (Bagnolet International Choreography) בפריז[5].
בהמשך יצרו עוד שתי תוכניות בהרכב של דואט: חמורים (1988), הריקוד השלישי (1990), והופיעו איתם בישראל וברחבי העולם[6]. איתן פוקס יצר עליהם את הסרט התיעודי "חמורים"[7]. ב-1992 הופיעו בפסטיבל מונפלייה למחול היוקרתי[8].
כשמיצו עצמם כזוג, הקימו קבוצת מחול עצמאית בסוף 1990[9], ובמהלך שנות ה-90 העלו את היצירות: במערבולת התשוקה (1991), תאנים (1993), אינתא עומרי (1994), לשבת לקום אהובי (1996) חקירה (1996).
במהלך השנים דרור ובן גל עברו לעסוק גם בהוראה וקיימו סדנאות תנועה והתבוננות, במקביל לניהול הלהקה ועבודתם ככוריאוגרפים. בשנת 1999 יצרו את The Dance of Nothing למוזיקה של יובל מיכנמאכר בהשתתפות מוזיקאים פלסטינים. היצירה שהועלתה בתוך אוהל גדול שהוקם במיוחד ברחבת מרכז סוזן דלל, והוצגה ברחבי העולם ובפסטיבלי מחול באירופה, הייתה מעין ריטואל חיים של שבט החי במאהל במדבר בזמן שאופים עוגיות לאורחים. כשמסתיימת שעת הסיפור של האם הגדולה האהבה, המנוחה והריקוד, וכאשר העוגיות מוכנות, מגישים אותן הרקדנים לקהל.
בשנת 2000 עברו למצפה רמון וייסדו את "האנגר אדמה"[10]. באוגוסט 2016 עזבו דרור ובן גל לשדרות ופתחו שם בית ספר לריקוד ומחול[11].
בלהקתם החלו את דרכם האומנותית יוצרים ומורים רבים שהתפרסמו לימים, ובהם: עמנואל גת, ניב שינפלד, מיכל הרמן, רוני לבנה, יובל פינגרמן, שלי פלמון, שלמה פלסנר, מיכל מועלם, מאיה לוי וחנן אננדו מרס, סער הררי, סיגל יבלונסקי.
תוכניותיהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]כצמד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "דירת שני חדרים" (1987)[12], ב-2012 זוג הכוריאוגרפים והרקדנים ניב שיינפלד ואורן לאור העלו מחדש את המחול[13]
- "חמורים" (1988)[14]
- "הריקוד השלישי" (1990)[15], ב-2019 ניב שיינפלד ואורן לאור העלו מחדש את המחול[16]
כלהקת מחול
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1991 יצרו את Rikud עבור London Contemporary Dance Theatre
- במערבולת התשוקה (1991)
- תאנים (1993)
- אינתא עומרי (1994)
- לשבת לקום אהובי (1996)
- חקירה (1996)
The Dance of Nothing (1999)
לאחר המעבר למצפה רמון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האדמה (2000)
- אל תשאל שאלות ולא אספר שקרים (2001)
- פולחן האביב (2002)
- דומה בדומה ירפא (2003)
- חבק אותי עכשיו (2004)
- האדמה רועדת (2005)[17]
- מלכות המדבר (2006)[18]
- נסיך החלומות (2007)[19]
- תנועת הפנינים על רצפת הפרקט (2008)[20]
- שדה תעופה (2009)
- טרמינל B (2010)
- אפצי דאון צי (2012)[21]
- Zen Dance (2013)
- דרך (2014)[22]
- Gluten Free(2015)
- בשנת 2015 חידשו את Rikud עבור Skånes Dansteater בשוודיה.
- "ראנה פלאזה" (2016)[23]
- "אל ארביאטה" (2017)[24]
- "פראים" (2019)[25]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "שיחה עם ליאת דרור וניר בן גל: גוף, תנועה, משמעות", בילסקי-כהן רחל וברוך בליך (עורכים), המדיום באמנויות המאה העשרים, מכון ון-ליר והוצאת אור-עם, ירושלים 1996
- רות אשל, "מתחלפים בתפקידים, מי אנחנו? מה תפקידנו - מגדר במחול הישראלי" . מחול עכשיו גיליון 4, מרץ 2001, עמ' 32-38. ראה אתר יומני מחול
- רות אשל, מחול פורש כנפיים -יצירה ישראלית לבמה 1920-12000. הוצאת יומני מחול 2016, כרך ב', עמ' 624-629.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליאת דרור וניר בן גל פותחים בית ספר ומחפשים רקדנים, באתר הבמה, 15 באוגוסט 2006
- דנית ניצן, כשמרימים כוס מהשולחן זה מחול, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2007
- יונתן אסתרקין, ניר בן גל וליאת דרור חוזרים לבמה, באתר nrg, 18 בפברואר 2009
- חגית פלג-רותם, עופות המחול, באתר גלובס, 29 בינואר 2014
- ליאת רון, "אם ראש הממשלה היה מזיז את האגן אחרת, החיים שלנו היו נראים אחרת", באתר גלובס, 13 בדצמבר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 יואב בירנברג, חמור עבודה, חדשות, 14 בנובמבר 1988
- ^ אריה יאס, קומנה של מחול, מעריב, 6 בפברואר 1986
- ^ גל אלסטר, מחול - המינון הנכון - להקת המחול הקיבוצית, כותרת ראשית, 16 בנובמבר 1988
- ^ מחול: תגלית - ליאת דרור וניר בן גל מוציאים את הריקוד מהנפטלין, כותרת ראשית, 22 בספטמבר 1987
אריה יאס, לרקוד בכל מחיר. גם בלי קהל, מעריב, 1 ביולי 1988 - ^ עירית נחמני, דרור ובן גל לאירופה, חדשות, 24 ביולי 1988
- ^ חיים נגיד, ליאת דרור וניר בן גל: מחו"ל אל חו"ל, מעריב, 10 באוקטובר 1989
- ^ אלון הגר, מחול אחרון, חדשות, 6 בספטמבר 1991
- ^ המחול כמאבק, חדשות, 2 ביוני 1992
- ^ עמית שהם, אודישין - מפגש בין מקרר בינוני לדוב צעיר, חדשות, 24 בדצמבר 1990
אבנר ברניהמר, אין רקדנים, מעריב, 21 בדצמבר 1990 - ^ גואל פינטו, יום פתוח בסטודיו של ליאת דרור וניר בן גל במצפה רמון, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2007
- ^ סהר אלמוג, ליאת דרור וניר בן גל: "בהתחלה היה בכי. הילדים חשבו שזה סוף העולם", באתר Xnet, 2 באוגוסט 2016
- ^ המופע גם צולם ויצא כקלטת וידאו -ראה: גבי אלדור, על הגבול, חדשות, 13 ביולי 1989
- ^ רות אשל, מחדשים את הדירה, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2012
אייל מלובן, עכבר העיר, "לא תמיד נוכל להגיד כאן את מה שאנחנו רוצים", באתר הארץ, 7 בדצמבר 2012
טל לוין, עכבר העיר, דירת שני חדרים: איך רוקדים זוגיות?, באתר הארץ, 5 בינואר 2014 - ^ ביקורות:
גל אלסטר, מחול - שכר עמלם, כותרת ראשית, 23 בנובמבר 1988
שוש אביגל, אשה, ערבי, חמור, חדשות, 6 בנובמבר 1988
רונן טל, הופעה - בגלל הבמה, בגלל התגובות, חדשות, 15 בדצמבר 1988 - ^ ביקורות:
גבי אלדור, מחול/ביקורת: חתיכת חיים, חדשות, 11 בספטמבר 1990
אליקים ירון, עניין של אהבה, מעריב, 9 בספטמבר 1990 - ^
רן בראון, הגרסה השנייה של "הריקוד השלישי": כבר לא קינה על ארעיות האהבה, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2019
- ^ גלעד רייך, כוונות טובות, ביצוע מרושל, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2004
- ^ עכבר העיר, בכורה: "הריקוד הבלתי נראה", באתר הארץ, 18 במאי 2006
- ^ ים המאירי, העיר ת"א, גבר הוא זריחה, אישה - שקיעה, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2007
חגית פלג-רותם, ריפוי בתנועה, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2007 - ^ ביקורות:
יונית נעמן, קיצור תולדות הסכסוך במופע של ליאת דרור וניר בן גל, באתר nrg, 8 ביולי 2008
שלי קלינג, פנינים לא משויפות, באתר גלובס, 9 ביולי 2008 - ^ רות אשל, "אפצ'י דאון צ'י" של ליאת דרור וניר בן גל, באתר הארץ, 29 באפריל 2012
- ^ רות אשל, לרחף עם להקת "אדמה", באתר הארץ, 16 באפריל 2014
- ^ רות אשל, המחול החדש של ליאת דרור וניר בן גל: נושא כאוב, ביצוע מפוספס, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2016
- ^ הדר שלהבת-אוריאל, "מחול בגלריות, מוזיאונים, שדה חיטה, חדר אוכל, אפילו ברחוב", באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2017
- ^ ביקורות: טל לוין, ניר בן גל וליאת דרור: הם היו פורצי דרך, היום הם מלאים בסיסמאות, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2019
מאיה נחום שחל, יצירת המחול "פראים" מעלה שאלות על חופש ונורמות חברתיות, באתר כלכליסט, 30 ביולי 2019
