לדלג לתוכן

למוטריג'ין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
למוטריג'ין
שם IUPAC
6-(2,3-dichlorophenyl)-1,2,4-triazine-3,5-diamine) Lamotrigine
שמות מסחריים בישראל
למיקטל
למודקס
למוג'ין
למוטריג'ין
נתונים כימיים
כתיב כימי C9 H7 Cl2 N5
מסה מולרית 256.091 גרם למול
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 98%
מטבוליזם הכבד
זמן מחצית חיים 34-24 שעות אצל אנשים בריאים
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם, בישראל נכללת בסל הבריאות
קטגוריית סיכון בהיריון קטגוריית סיכון D (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
דרכי מתן מתן פומי בקפליות.
מזהים
קוד ATC N03AX09 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 84057-84-1
PubChem 3878
ChemSpider 3741
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
למיקטל 200 מ"ג

למוטריג'ין (משווקת כלָמיקטָל על ידי גלקסו סמית' קליין) היא תרופה אנטי-אפילפטית ומשתמשים בה בטיפול באפילפסיה, התקף גלאסטי ובהפרעה דו-קוטבית. עבור אפילפסיה משתמשים בה על מנת לטפל בהתקפים מוקדיים, התקפי טוני-קלוני ראשוניים ומשניים והתקפים הקשורים בתסמונת לנוקס-גסטו. כמו תרופות אנטי-אפילטיות רבות אחרות גם למוטריג'ין פועלת כמייצבת מצב רוח יעילה ולמעשה היא התרופה היחידה המאושרת על ידי FDA למטרה זו מאז הליתיום, תרופה שאושרה כמעט 30 שנה קודם לכן. היא מקובלת כטיפול תמיכתי בדו-קוטביות סוג I. היא לא קרובה מבחינה כימית לתרופות אנטי-אפילפטיות אחרות (משום שלמוטריג'ין היא פנילטריאזין). יש לה, באופן יחסי, מעט תופעות לוואי ואינה דורשת מעקב בבדיקות דם במונותרפיה. הדרך המדויקת בה פועלת למוטריג'ין אינה ידועה. יש הסבורים שהיא חוסמת תעלות נתרן אף על פי שלמוטריג'ין חולקת תופעות לוואי דומות עם תרופות נוגדות פרכוסים שאינן קשורות אליה, הידועות בכך שהן בולמות את תעלות הנתרן (למשל אוקסקארבאזפין).

שימושים רפואיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפילפסיה ופרכוסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למוטריג'ין היא תרופה מאושרת בארצות הברית לטיפול בהתקפים מוקדיים[1]. למוטריג'ין היא אחת התרופות המעטות שאושרו על ידי FDA לטיפול בהתקפים הקשורים לתסמונת לנוקס-גסטו – צורה חמורה של אפילפסיה. היות שהתסמונת מתפתחת, בדרך כלל, לפני גיל ארבע, היא מתקשרת עם עיכובים התפתחותיים. אי אפשר לרפא את התסמונת והטיפול הוא, לעיתים קרובות, מורכב והחלמה מלאה היא נדירה. הסימפטומים כוללים התקפים א-טוניים (הידועים גם בשם התקפי נפילה) שבהם יש איבוד קצר של טונוס השרירים ושל ההכרה הגורמים לנפילה פתאומית. למוטריג'ין מפחיתה באופן משמעותי את תכיפות ההתקפים בתסמונת לנוקס-גסטו והיא אחת משתי התרופות הידועות בכך שהן מפחיתות את חומרת התקפי הנפילה[2]. שילוב עם ולפוראט הוא שכיח אך הוא מעלה את הסיכון לפריחה הנגרמת על ידי למוטריג'ין ומצריך מינון מופחת בשל פעולת הגומלין בין שתי תרופות אלה[3].

הפרעה דו-קוטבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שתרופות אנטי-אפילפטיות מסורתיות הן בעיקר נגד מאניה הרי ההוכחה הטובה ביותר ליעילותה של למוטריג'ין היא בכך שהיא מהווה טיפול מונע בהפרעה דו-קוטבית. כתוצאה מכך היא אושרה בארצות הברית לטיפול תמיכתי בדו-קוטביות I. נראה שהתרופה לא יעילה בטיפול במחזור מהיר של דו-קוטביות[4]. על פי מחקרים ב-2007 יכולה למוטריג'ין לטפל בדיכאון שבדו-קוטביות מבלי לגרום למאניה, היפומאניה, למצבים מעורבים או למחזור מהיר[5].

ההוכחה ליעילותה של למוטריג'ין בטיפול במקרי מצב רוח שהיו קיימים קודם היא חלשה יותר. לא הוצגה יעילות בטיפול של מאניה חריפה[6] ויש מחלוקת לגבי יעילותה של התרופה בטיפול בדיכאון שבדו-קוטביות חריפה. האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (APA) ממליצה על למוטריג'ין, בקווים המנחים שלה, כתרופת קו ראשון לטיפול בדיכאון חריף בדו-קוטביות II[7]. היות שהקווים המנחים האלה הם בני יותר מחמש שנים מציינת האגודה בדף הבית שלה ש"אי אפשר להתייחס כבר לקווים המנחים האלה כעדכניים"[8]. במאמרים שפורסמו ב-2008 נסקרו ההוכחות מניסויים שלא פורסמו ולא התייחסו אליהם בקווים המנחים של APA מ-2002 והמסקנה בהם היא "שיעילותה של למוטריג'ין היא מאוד מוגבלת, אם קיימת בכלל בטיפול בדיכאון של דו-קוטביות חריפה[4][9]. עם זאת מצא אותו חוקר (Calabrese) שהייתה תועלת בשימוש בלמוטריג'ין לחולים שסבלו מדיכאון חריף (בניגוד לדיכאון קל או בינוני) לעומת פלצבו[10].

שימושים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש שלא בהתוויה המקורית כולל טיפול בפגיעה בעצבים פריפריים, נירלגיה של העצב המשולש, כאב ראש מקבצי, מיגרנות והפחתת כאב עצבי[11][12][13]. שימוש פסיכיאטרי שלא בהתוויה המקורית כולל טיפול בהפרעת דה-פרסונליזציה, הפרעה דו-קוטבית II והפרעה סכיזואפקטיבית. למוטריג'ין נחקרה גם כתרופה לדיכאון[14]. התרופה עוזרת גם עם פוסט-טראומה.

טיפול באוכלוסיות מיוחדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריון והנקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בלמוטריג'ין בזמן הריון מומלץ רק אם התועלת עולה על הסיכונים האפשריים. בספטמבר 2006 הוציא FDA אזהרה הקובעת שנטילת למוטריג'ין בזמן השליש הראשון של ההיריון עלול להגדיל את הסיכון לשפה שסועה אצל יילודים[15]. מאז נמצא במחקרים ששיעור המומים המולדים אצל תינוקות שנחשפו ללמוטריג'ין ברחם הוא קטן יחסית (4-1%)[16][17] בהשוואה לשיעור של 3% באוכלוסייה שאינה מטופלת. במחקר נוסף שנעשה ב-2009 על תפיסה קוגניטיבית אצל ילדים (גיל ממוצע 4.2) שנחשפו ללמוטריג'ין ברחם לא נמצא שום ממצאים מנוגדים[18].

למוטריג'ין נמצא בחלב אם. היצרן אינו ממליץ על הנקה בזמן הטיפול. בכתב העת "Medications and Mothers' Milk", סקירה של ספרות מדעית היוצאת לעיתים תכופות, מדורגת למוטריג'ין כ-L3: בטוחה יחסית[19].

ילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפילפסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למוטריג'ין מיועדת כטיפול משולב (Combination therapy) במטופלים בני שנתיים ומעלה עבור: פרכוסים מוקדיים, פרכוסים כלליים הקשורים לתסמונת לנוקס-גסטו, ופרכוסים טוניים-קלוניים כלליים.[20]

הפרעה דו-קוטבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטיחות ויעילות השימוש בלמוטריג'ין לטיפול אחזקתי בהפרעה דו-קוטבית לא הוכחו בניסוי אקראי שכלל 301 מטופלים פדיאטריים בגילאי 10 עד 17 שנים, שסבלו מאפיזודה של מאניה/היפומאניה, דיכאון או אפיזודה מעורבת - כפי שמוגדר ב-DSM-IV-TR.[20]

בשלב האקראי של הניסוי, תופעות הלוואי שהופיעו אצל לפחות 5% מהמטופלים שנטלו למוטריג'ין (n=87) והיו שכיחות פי שניים בהשוואה למטופלים שנטלו פלצבו (n=86) היו:[20]

קשישים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסויים קליניים של למוטריג'ין לא כללו מספר מספק של מטופלים בני 65 ומעלה כדי לקבוע האם הם מגיבים באופן שונה או מציגים פרופיל בטיחות שונה ממטופלים צעירים יותר. לאור השכיחות הגבוהה יותר בגיל הזה של פגיעה בתפקוד הכבד, הכליות, הלב וקיום מחלות נלוות וטיפול תרופתי נוסף ההמלצה היא להתחיל בטיפול עבור מטופל קשיש בזהירות, בקצה הנמוך של טווח המינון.[20]

בעלי חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למוטריג'ין מאופיינת בטווח בטיחות צר בחיות מחמד ובחיות מעבדה. הסיכון בהרעלה עולה בבעלי חיים המטופלים במקביל בחומצה ולפרואית, או כאלה הסובלים ממחלת כבד או כליות. הרעלת למוטריג'ין בכלבים ובחתולים עלולה לגרום לדיכוי מערכת העצבים המרכזית, ובמינונים גבוהים יותר – להפרעות קצב לב מסכנות חיים, פרכוסים ומוות. הטיפול עשוי לכלול ניקוי של מערכת העיכול (Decontamination), מתן נוזלים בעירוי וורידי, ומתן תרופות בהתאם לממצאים הקליניים. הפרוגנוזה טובה עבור בעלי חיים המראים תסמינים קלים בלבד, אך יש סכנה במקרים עם הפרעות קצב לב חמורות[21].

בבעלי חיים שנחשפו ללמוטריג'ין ניתן לראות תסמינים הכוללים: לתרגיה (Lethargy), חוסר יציבות בהליכה (אטקסיה), רעד, פרכוסים, אגיטציה, ברדיקרדיה, פעימות חדריות מוקדמות (Premature ventricular contraction), חסם הולכה בלב (AV block), טכיקרדיה חדרית, דום לב, קישות אחורי של הגוף (אופיסטוטונוס), דלקת ריאות כתוצאה משאיפת תוכן קיבה (אספירציה) ומוות.[22]

סימנים קליניים מופיעים בדרך כלל בתוך ארבע שעות מהחשיפה, אך הופעתם עלולה להתעכב עד 12 שעות, במיוחד כאשר מדובר בתכשירים עם שחרור מושהה. הסימנים נמשכים בדרך כלל בין 24 ל-48 שעות.[22] חתולים עשויים להיות רגישים יותר להרעלה בשל יכולתם הנמוכה ליצור גלוקורוניד (glucuronide).[23]

מכניזם הפעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנון פעולה אחד מוצע של למוטריג'ין, שהרלוונטיות שלו טרם נקבעה בבני אדם, כולל את ההשפעה על תעלות נתרן. ממחקרים פרמקולוגיים אין ויטרו (In vitro) הוכיחו שלמוטריג'ין מעכב תעלות נתרן הרגישות למתח, ובכך מייצב ממברנות עצביות וכך מווסת את השחרור הפרה-סינפטי של מעבירים עצביים מעוררים (למשל גלוטמט וחומצה אספרטית)[20][24].

אזהרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריחה בעור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-8% מהמטופלים בלמולטריג'ין מפתחים פריחה מקולופפולרית (Maculopapular rash) קלה במהלך ארבעת החודשים הראשונים לטיפול. הפסקת הטיפול מוביל לרוב להיעלמות הפריחה. חלק מהחולים עלולים לסבול תסמונות עוריות מסכנות חיים, ובכללן תסמונת סטיבנס-ג'ונסון, ונקרוזיז אפידרמלי רעיל (Toxic epidermal necrolysis). הסיכון להופעתן של בעיות עור חמורות אלו גורם למרבית הקלינאים להפסיק את השימוש בלמוטריג'ין אצל אנשים שמפתחים פריחה כלשהי[25].

בילדים אפשרית פריחה חמורה עד כדי הגעה לאשפוז ולהפסקת הטיפול בלמוטריג'ין. במחקר עוקבה של מטופלים פדיאטריים (גילאי 2 עד 17 שנים) השכיחות של פריחה מסוכנת בעור היה כ-0.3% עד 0.8%. דווח על מקרה מוות הקשור לפריחה בקבוצת מעקב פרוספקטיבית של 1,983 מטופלים פדיאטריים (גילאי 2 עד 16 שנים) עם אפילפסיה. היו דיווחים נדירים על נקרוזיז אפידרמילח רעיל עם או בלי סיבוכים קבועים או מוות.[20]

שילוב ולפרואט עם למוטריג'ין מגביר את הסיכון לפריחה חמורה במטופלים פדיאטריים. מטופלים פדיאטריים שהשתמשו בו-זמנית בולפרואט ולמוטריג'ין 1.2% (6 מתוך 482) מתוכם סבלו מפריחה חמורה, בהשוואה ל-0.6% (6 מתוך 952) מהמטופלים שלא נטלו ולפרואט.[20]

במבוגרים הופעת פריחה חמורה עד כדי הגעה לאשפוז והפסקת הטיפול בלמוטריג'ין נמצאה כבר בניסויים הקליניים שלפני שיווק התרופה לא בשכיחות גבוהה (פחות מאחוז). לא היו מקרי מוות בניסויים אלו. לאחר שיווק התרופה דווחו מקרים נדירים של מוות הקשור לפריחה.[20]

בין הפריחות שהובילו לאשפוז: תסמונת סטיבנס-ג'ונסון, נקרוזיז אפידרמלית רעיל, אנגיואדמה, ואלו הקשורות לרגישות-יתר רב-מערכתית.[20]

מצבים המגבירים את הסיכון להופעת פריחה מסכנת חיים:[20]

  • מתן במקביל של ולפרואט עם למוטריג'ין.
  • מטופלים עם היסטוריה של אלרגיה לתרופות אנטי אפילפטיות אחרות.
  • הסיכון לפריחה עולה בחריגה מהמינון ההתחלתי המומלץ של למוטריג'ין ובחריגה מקצב העלאת המינון המומלץ.

לימפוהיסטיוציטוזיס המופגוציטית (HLH)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטופלים בלמוטריג'ין, ילדים ומבוגרים, סבלו מלימפוהיסטיוציטוזיס המופגוציטית (Hemophagocytic lymphohistiocytosis) (HLH). תסמונת מסכנת חיים שנגרמת על ידי פעולת יתר של המערכת האימונית הכוללת התרבות יתר של לימפוציטים ומאקרופגים. מאופיינת בסימנים ותסמינים קליניים של דלקת מערכתית קיצונית. אם אין אבחון וטיפול בשלב מוקדם התסמונת קשורה בשיעורי תמותה גבוהים.[20]

במקרי HLH שדווחו בקשר לטיפול בלמוטריג'ין, המטופלים הציגו סימנים של דלקת מערכתית (חום, פריחה, הגדלת כבד וטחול, וליקוי בתפקוד מערכות איברים) ודיסקרזיה של הדם (הפרעות בהרכב הדם) (Plasma cell dyscrasias). על פי הדיווחים, התסמינים הופיעו בטווח של 8 עד 24 ימים לאחר תחילת הטיפול.[20]

תגובות רגישות-יתר רב-מערכתיות וכשל איברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות רגישות-יתר רב-מערכתיות, המוכרות גם כתגובה תרופתית עם אאוזינופיליה ותסמינים סיסטמיים (DRESS), נגרמות לעיתים בעת שימוש בלמוטריג'ין. התגובות יכולות להיות מסכנות חיים. סימפטומים לרוב כוללים: חום, פריחה, קשרי לימפה מוגדלים (לימפאדנופתיה) ומעורבות של מערכות איברים אחרות. המערכות המערבות יכולות להיות: דלקת כבד (הפטיטיס), דלקת כליות (Nephritis), הפרעות המטולוגיות, דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס), דלקת שרירים (מיוזיטיס), ולעיתים מזכירה זיהום ויראלי חריף. אאוזינופיליה קיימת לעיתים קרובות. ביטויה של הפרעה זו משתנה.[20]

בעיות לב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבדיקות במעבדה (In vitro) מצאו שלמוטריג'ין עלולה להאט את ההולכה החדרית (להרחיב את קומפלקס QRS (QRS complex) באק"ג) ולגרום להפרעת קצב העלולה להוביל למוות פתאומי, במטופלים עם מחלת לב.[20]

הפרעות במערכת הדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו דיווחים על הפרעות במערכת הדם (דיסקראזיות דם) (Dyscrasia). אלה כללו: נויטרופניה, לוקופניה, אנמיה, תרומבוציטופניה, פאנציטופניה (Pancytopenia), ובמקרים נדירים – אנמיה אפלסטית ואפלזיה טהורה של תאי אדום (PRCA) (Pure red cell aplasia).[20]

מחשבות והתנהגות אובדניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות אנטי-אפילפטיות, כולל למוטריג'ין, מגבירות את הסיכון למחשבות או התנהגות אובדנית במטופלים הנוטלים תרופות אלו לכל התוויה שהיא. יש לנטר מטופלים המטופלים בתרופה אנטי-אפילפטית מפני הופעה או החמרה של דיכאון, מחשבות או התנהגות אובדנית, או כל שינוי חריג במצב הרוח או בהתנהגות.[20]

אנליזה משולבת (Pooled analysis) של מספר ניסויים מבוקרי פלצבו שכלל 11 תרופות אנטי-אפילפטיות מצאו שלמטופלים באחת התרופות היה סיכון כפול בקירוב למחשבות או התנהגות אבדניות בהשוואה לאלו שקבלו פלצבו.[20]

הסיכון המוגבר למחשבות או התנהגות אובדנית עם תרופות אנטי-אפילפטיות נצפה כבר שבוע אחד לאחר תחילת הטיפול בהן, נמשך לאורך כל תקופת הטיפול שנבדקה. מרבית הניסויים שנכללו בניתוח הנתונים כיסו טווח לא ארוך יותר מ-24 שבועות, לכן זהו הטווח שניתן להעריך בו את הסיכון למחשבות או התנהגות אובדנית.[20]

הממצא לסיכון מוגבר עם תרופות אנטי-אפילפטיות קיים לגבי תרופות בעלות מנגנוני פעולה שונים ועבור מגוון התוויות. הסיכון לא השתנה באופן מהותי לפי גיל (5 עד 100 שנים) בניסויים הקליניים שנותחו.[20]

דלקת קרום המוח אספטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדצמבר 2010 יש אזהרה של FDA לגבי למוטריג'ין על אפשרות לדלקת קרום המוח לא זיהומית[26].

דיווחים על מקרי דלקת קרום המוח אספטית (Aseptic meningitis) הגיעו לאחר תחילת השיווק. הדיווחים היו על מטופלים ילדים ומבוגרים שטופלו בלמוטריג'ין עבור התוויות שונות. התסמינים לדלקת קרום המוח אספטית הופיעו בטווח שבין יום אחד לחודש וחצי לאחר תחילת הטיפול. במרבית המקרים התסמינים חלפו לאחר הפסקת הטיפול בלמוטריג'ין.[20]

חשיפה מחודשת הובילה לחזרה מהירה של התסמינים תוך יממה מחידוש הטיפול, ולעיתים קרובות היו חמורים יותר. חלק מהמטופלים שטופלו בלמוטריג'ין ופיתחו דלקת קרום המוח אספטית סבלו ברקע ממחלות אוטו-אימוניות.[20]

שימוש במקביל בגלולות למניעת הריון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת אינטראקציה בין למוטריג'ין והורמונים נשיים. הוכח שאתיניל אסטרדיול (Ethinylestradiol), רכיב באמצעי מניעה להיריון מפחית את רמת הלמוטריג'ין[27]. מחקר אחר הראה עלייה משמעותית ברמת הורמון מגרה זקיק (FSH) ובהורמון מחלמן (LH) אצל נשים הנוטלות למוטריג'ין עם אמצעי מניעה פומי בהשוואה לנשים שנוטלות רק אמצעי מניעה פומי[28]. עליות אלה לא לוו בעלייה ברמת הפרוגסטרון דבר המציין שאמצעי המניעה הפומיים המשיכו לשמור על דיכוי הביוץ[29].

גלולות למניעת הריון המכילות אסטרוגן יכולות להפחית את ריכוז הלמוטריג'ין בדם. התאמות במינון הלמוטריג'ין נחוצות אצל מרבית המטופלים המתחילים או מפסיקים ליטול גלולות למניעת הריון המכילות אסטרוגן. יש לקחת בחשבון את השבוע שבו ניתן תכשיר הורמונלי לא פעיל במחזור הגלולות נגד היריון, שאז צפויות רמות הלמוטריג'ין לעלות. יכולות להופיע תופעות לוואי התואמות רמות גבוהות של למוטריג'ין.[20]

שימוש במקביל בחומצה ולפרואית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שחומצה ולפרואית מקטינה את פינוי הלמוטריג'ין, יש להקטין את המינון של למוטריג'ין כששתי התרופות ניתנות במקביל.[20]

פרכוסים על רקע הפסקת טיפול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו עם תרופות אנטי-אפילפטיות אחרות גם למוטריג'ין הפסקת הטיפול באופן פתאומי יכולה לגרום לעלייה בתדירות התקפי האפילפסיה. בניסויים קליניים במבוגרים עם הפרעה דו-קוטבית, שני מטופלים חוו התקפי התכווצויות זמן קצר לאחר הפסקה פתאומית של המוטריג'ין. ההמלצה היא להפחית את מינון למוטריג'ין בהדרגה.[20]

התקפים אפילפטיים על רקע הטיפול בלמוטריג'ין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשה להשיג הערכות מהימנות לגבי שכיחות המקרים של סטטוס אפילפטיקוס שהתפתח במהלך הטיפול בלמוטריג'ין, כיוון שהחוקרים המדווחים על ניסויים הקליניים לא השתמשו כולם בכללים זהים לזיהוי המקרים. באחד המחקרים לפחות, 7 מתוך 2,343 מטופלים מבוגרים חוו אירועים שהוגדרו באופן חד-משמעי כסטטוס אפילפטיקוס. בנוסף התקבלו דיווחים על אירועים של החמרה באפילפסיה שהוגדרו באופן משתנה.[20]

למרות שלמוטריג'ין עוזרת למרבית הפציינטים בטיפול בהתקפים מיוקלוניים, יש דיווחים נדירים על החמרה בהתקפים אצל פציינטים המטופלים בלמוטרג'ין[30][31][32].

לאור הדיווחים המצביעים על כך שלמוטריג'ין מחמירה לעיתים התקפים מיוקלוניים נבחנו באופן רטרוספקטיבי את תגובתם של מטופלים עם אפילפסיה מיוקלונית של הילדות לטיפול בלמוטריג'ין, כדי לקבוע האם חלה אצלם החמרה בהתקפים מיוקלוניים ובסוגי התקפים אחרים. המסקנה הייתה שהחמרות בהתקפים מיוקלוניים הן לרוב חולפות ורק לעיתים נדירות יש מקום להפסיק את הטיפול בשלן[31].

היקשרות בעין וברקמות אחרות המכילות מלנין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למוטריג'ין נקשרת למלנין ויכולה להצטבר ברקמות עשירות במלנין לאורך זמן - כמו בעיניים. לא ברור אם למוטריג'ין גורמת לגרום לרעילות ברקמות אלו לאחר שימוש ממושך. דווח ניסוי קליני מבוקר בו בוצעו בדיקות עיניים (אופתלמולוגיות), אך לא נשללו השפעות מעודנות או פגיעה המתרחשת אחרי חשיפה ממושכת. הבדיקות הקיימות לא מזהות השלכות מזיקות פוטנציאליות מהיקשרות הלמוטריג'ין למלנין.[20]

התוצאות ארוכות הטווח של זה אינן ידועות[33].

פגיעה בתפקוד כליתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב התוצרים של למוטריג'ין מופרשים בשתן אחרי שעברו צמוד לחומצה גלוקורונית (glucuronic acid conjugation). במחקר קטן שהשווה מנה בודדת של למוטריג'ין בנבדקים עם דרגות שונות של פגיעה בתפקוד של הכליה מול מתנדבים בריאים, זמן מחצית החיים של למוטריג'ין בפלזמה היה ארוך בערך פי שניים בנבדקים עם אי-ספיקת כליות כרונית.[20]

מספר קטן בלבד של מטופלים עם ליקוי חמור בתפקוד הכליות הוערך במהלך טיפול כרוני בלמוטריג'ין. מכיוון שאין ניסיון מספיק באוכלוסייה זו, יש להשתמש בלמוטריג'ין בזהירות בקרב מטופלים אלו. טיפול אחזקתי (Maintenance therapy) במינון מופחת עשוי להיות יעיל עבור מטופלים עם ליקוי משמעותי בתפקוד הכליות.[20]

מנת יתר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחשד למנת יתר מומלץ על אשפוז המטופל. בהיעדר תרופת נגד (Antidote) ספציפית ללמוטריג'ין נוקטים בטיפול תומך כללי, הכולל ניטור תכוף של סימנים חיוניים והשגחה צמודה על המטופל. במידת הצורך יש לבצע הקאות; יש לנקוט באמצעי זהירות רגילים כדי להגן על דרכי הנשימה. יש לזכור כי למוטריג'ין בשחרור מיידי נספגת במהירות. לא ברור האם דיאליזה היא אמצעי יעיל להרחקת למוטריג'ין מהדם. ב-6 מטופלים עם אי-ספיקת כליות, כ-20% מכמות הלמוטריג'ין בגוף הוסרו על ידי דיאליזה במהלך טיפול של 4 שעות.[20]

מנת יתר של למוטריג'ין עשויה לגרום לאנצפלופתיה קשה אך הפיכה, תופעה שלא תוארה קודם לכן. יש לשקול רעילות של למוטריג'ין אצל מטופלים הנוטלים תרופה זו ואשר סובלים מדיכאון במצבם המנטלי.[34].

תופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למוטריג'ין נסבלת היטב באופן יוצא דופן. היעדר סדציה, עלייה במשקל והשפעות מטבוליות אחרות ראויים לציון. תופעות הלוואי השכיחות הן בדרך כלל קלות. יש דיווחים על פגיעה קוגניטיבית וכאבי פרקים או גב הם לרוב לא קיצוניים.[25]

תופעות לוואי שכיחות:[35]

תופעות לוואי נדירות אך חמורות:[35]

  • הפרעות קצב
  • תאי דם נמוכים
  • מחשבות או התנהגות אובדניות
  • לימפוהיסטיוציטוזיס המופגוציטית (Hemophagocytic lymphohistiocytosis)
  • מנינגיטיס (Meningitis)
  • בעיות כבד

תופעות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע שלמוטריג'ין משפיעה על השינה. מחקרים על קבוצות קטנות (15-10) של חולים דיווחו שלמוטריג'ין מגדילה את היציבות בשינה (מגדילה את זמן שנת רע"מ REM מפחיתה את מספר שינויי התנוחה ומפחיתה את זמן השינה של גלים איטיים[36]) ולא הייתה שום השפעה על הערנות[37] ועל ישנוניות ביום ותפקוד קוגניטיבי[38]. עם זאת במחקר רטרוספקטיבי על תיקים רפואיים של 109 חולים נמצא ש - 7.7% מן החולים חוו 'תופעת עוררות' וסבלו מנדודי שינה קשים מנשוא ובגללם נאלצו להפסיק את הטיפול בתרופה[39].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא למוטריג'ין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ anonymous (19 במרץ 2004). "EFFICACY SUPPLEMENTS APPROVED IN CALENDAR YEAR 2003". FDA/Center for Drug Evaluation and Research.
  2. ↑ French JA, Kanner AM, Bautista J (באפריל 2004). "Efficacy and tolerability of the new antiepileptic drugs II: treatment of refractory epilepsy: report of the Therapeutics and Technology Assessment Subcommittee and Quality Standards Subcommittee of the American Academy of Neurology and the American Epilepsy Society". Neurology. 62 (8): 1261–73. doi:10.1212/01.WNL.0000123695.22623.32. PMID 15111660.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  3. ↑ Pellock JM (בנובמבר 1999). "Managing pediatric epilepsy syndromes with new antiepileptic drugs". Pediatrics. 104 (5 Pt 1): 1106–16. doi:10.1542/peds.104.5.1106. PMID 10545555.
  4. 1 2 Ghaemi, S.N., Shirzadi, A.A., Filkowski, M. (2008). "Publication Bias and the Pharmaceutical Industry: The Case of Lamotrigine in Bipolar Disorder". Medscape J Med. 10 (9): 211. PMC 2580079. PMID 19008973.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  5. ↑ Goldberg JF, Calabrese JR, Saville BR, Frye MA, Ketter TA, Suppes T, Post RM, Goodwin FK. (2009). "Mood stabilization and destabilization during acute and continuation phase treatment for bipolar I disorder with lamotrigine or placebo". Clinical Psychiatry. 70 (9): 1273–80. doi:10.4088/JCP.08m04381. PMID 19689918.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  6. ↑ Goldsmith DR, Wagstaff AJ, Ibbotson T, Perry CM (2003). "Lamotrigine: a review of its use in bipolar disorder". Drugs. 63 (19): 2029–50. PMID 12962521.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  7. ↑ "Acute Treatment — Formula and Implementation of a Treatment Plan". Practice Guideline for the Treatment of Patients With Bipolar Disorder Second Edition. American Psychiatric Association. אורכב מ-המקור ב-2010-09-30.
  8. ↑ "Main page". Practice Guideline for the Treatment of Patients With Bipolar Disorder Second Edition. American Psychiatric Association.
  9. ↑ Calabrese JR, Huffman RF, White RL, Edwards S, Thompson TR, Ascher JA, Monaghan ET, Leadbetter RA (2008). "Lamotrigine in the acute treatment of bipolar depression: results of five double-blind, placebo-controlled clinical trials". Bipolar disorders. 10 (2): 323–333. doi:10.1111/j.1399-5618.2007.00500.x. PMID 18271912.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  10. ↑ Calabrese JR, Geddes JR, Goodwin GM (2009). "Lamotrigine for treatment of bipolar depression: independent meta-analysis and meta-regression of individual patient data from five randomised trials". Psychiatry. 194 (1): 4–9.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  11. ↑ Backonja M (ביוני 2004). "Neuromodulating drugs for the symptomatic treatment of neuropathic pain". Curr Pain Headache Rep. 8 (3): 212–6. doi:10.1007/s11916-004-0054-4. PMID 15115640.
  12. ↑ Jensen TS (2002). "Anticonvulsants in neuropathic pain: rationale and clinical evidence". Eur J Pain. 6 (Suppl A): 61–8. doi:10.1053/eujp.2001.0324. PMID 11888243.
  13. ↑ Pappagallo M (באוקטובר 2003). "Newer antiepileptic drugs: possible uses in the treatment of neuropathic pain and migraine". Clin Ther. 25 (10): 2506–38. doi:10.1016/S0149-2918(03)80314-4. PMID 14667954.
  14. ↑ Barbosa L, Berk M, Vorster M (באפריל 2003). "A double-blind, randomized, placebo-controlled trial of augmentation with lamotrigine or placebo in patients concomitantly treated with fluoxetine for resistant major depressive episodes" (PDF). J Clin Psychiatry. 64 (4): 403–7. doi:10.4088/JCP.v64n0407. PMID 12716240.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  15. ↑ FDA: Safety Alerts: Lamotrigine
  16. ↑ Berwaerts, K; Sienaert P; De Fruyt J (2009). "Teratogenic effects of lamotrigine in women with bipolar disorder". Tijdschr Psychiatr (בהולנדית). 51 (10): 741–50. PMID 19821242.
  17. ↑ Prakash; Prabhu LV; Nasar MA (באוקטובר 2007). "Lamotrigine in pregnancy: safety profile and the risk of malformations". Singapore Med J. 48 (10): 880–3. PMID 17909669.
  18. ↑ McVearry, KM; Gaillard WD; VanMeter J; Meador KJ (בדצמבר 2009). "A prospective study of cognitive fluency and originality in children exposed in utero to carbamazepine, lamotrigine, or valproate monotherapy". Epilepsy Behav. 16 (4): 609–16. doi:10.1016/j.yebeh.2009.09.024. PMID 19892603.
  19. ↑ Hale, TW (2008). Medications and Mothers' Milk (13th ed.). Hale Publishing. p. 532. ISBN 978-0-9815257-2-3.
  20. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 DailyMed - LAMOTRIGINE tablet, dailymed.nlm.nih.gov
  21. ↑ Laura A. Stern DVM, Lamotrigine toxicosis in dogs and cats | dvm360, www.dvm360.com, ‏2026-07-17 (באנגלית)
  22. 1 2 How to Treat Life-Threatening Lamotrigine Ingestion in Pets | ASPCApro, www.aspcapro.org, ‏2016-01-21 (באנגלית)
  23. ↑ Lamotrigine: human medication toxic to pets, www.vettimes.com (באנגלית)
  24. ↑ "Lamictal Prescribing Information" (PDF). GlaxoSmithKline. במאי 2007. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2006-09-13.
  25. 1 2 Robert Boland, Marcia Verduin and Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock’s Synopsis of Psychiatry, עמ' 659
  26. ↑ Lamotrigine Monograph for Professionals - Drugs.com
  27. ↑ Reimers A, A; Helde G; Brodtkorb E (בספטמבר 2005). "Ethinyl estradiol, not progestogens, reduces lamotrigine serum concentrations". Epilepsia. Blackwell Science. 46 (9): 1414–7. doi:10.1111/j.1528-1167.2005.10105.x. PMID 16146436.
  28. ↑ Sidhu J, J; Job S; Singh S; Philipson R (בפברואר 2006). "The pharmacokinetic and pharmacodynamic consequences of the co-administration of lamotrigine and a combined oral contraceptive in healthy female subjects". Br J Clin Pharmacol. 61 (2): 191–9. doi:10.1111/j.1365-2125.2005.02539.x. PMC 1885007. PMID 16433873.
  29. ↑ שם
  30. ↑ Disabling Erratic Myoclonus during Lamotrigine... : Clinical Neuropharmacology, Ovid (באנגלית)
  31. 1 2 FREQUENCY-OF-MYOCLONIC-SEIZURE-EXACERBATION-BY-LAMOTRIGINE-IN-JME, Default
  32. ↑ A. Crespel, P. Genton, M. Berramdane, P. Coubes, C. Monicard, M. Baldy-Moulinier, P. Gelisse, Lamotrigine associated with exacerbation or de novo myoclonus in idiopathic generalized epilepsies, Neurology 65, 2005-09-13, עמ' 762–764 doi: 10.1212/01.wnl.0000174517.21383.36
  33. ↑ anonymous. "Lamictal, Warnings & Precautions". RxList Inc. אורכב מ-המקור ב-2008-03-29.
  34. ↑ Mouaz Sbei1, Joseph V. Campellone, Stupor from Lamotrigine Toxicity
  35. 1 2 Nicole E. Cieri-Hutcherson, PharmD, BCPS, NCMP, 11 Lamictal (Lamotrigine) Side Effects to Know About
  36. ↑ Foldvary, N; Perry M; Lee J (בדצמבר 2001). "The effects of lamotrigine on sleep in patients with epilepsy". Epilepsia. 42 (12): 1569–73. doi:10.1046/j.1528-1157.2001.46100.x. PMID 11879368.
  37. ↑ Bonanni, E; Galli R; Gori S (ביוני 2001). "Neurophysiological evaluation of vigilance in epileptic patients on monotherapy with lamotrigine". Clin Neurophysiol. 112 (6): 1018–22. doi:10.1016/S1388-2457(01)00537-5. PMID 11377260.
  38. ↑ Placidi, F; Marciani MG; Diomedi M (באוגוסט 2000). "Effects of lamotrigine on nocturnal sleep, daytime somnolence and cognitive functions in focal epilepsy". Acta Neurol Scand. 102 (2): 81–6. doi:10.1034/j.1600-0404.2000.102002081.x. PMID 10949523.
  39. ↑ Sadler, M (במרץ 1999). "Lamotrigine associated with insomnia". Epilepsia. 40 (3): 322–5. doi:10.1111/j.1528-1157.1999.tb00712.x. PMID 10080513.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=למוטריג%27ין&oldid=43651656"