מאניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאניה או בשמה הרשמי אפיזודה מאנית (אנגלית: ManicEpisode) מצב רוח המאופיין בתחושת התעלות, תחושת כל-יכולות ופעלתנות יתר. מצבים מאניים מאופיינים במצב רוח מרומם, אופטימיות, לעתים אופוריה, עצבנות, רמות אנרגיה גבוהות, חוסר שינה, חשיבה ודיבור מהירים (לוגומניה), ולא ברורים, כך שלעתים משמיט האדם מדיבורו משפטים או חלקי משפטים, דבר המקשה את הבנתו. הוא עשוי להיראות רציונלי ברגע אחד וחסר כל שליטה ברגע שלאחר מכן. מאניה היא מצב נפשי שעשוי להיות חלק מהתמונה הקלינית של הפרעה נפשית קשה. למרות הדמיון בשם אין כל קשר מבחינה קלינית בין מאניה לבין מצבים והפרעות נפשיות כמו ארוטומניה, קלפטומניה, פירומניה, טריכוטילומניה וכדומה.[1]

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריטריונים לאבחנת אפיזודה מאנית לפי DSM 5[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

1. מצב הנמשך שבוע לפחות ללא הפסקות, של מצב-רוח מרומם או נרגן, לצד התנהגות פעלתנית מכוונת מטרה ואינטנסיבית מאד.

2 במהלך תקופה זו לפחות שלושה מהסימפטמים הבאים (או ארבעה אם קיימת רק נרגנות), נוכחים בעוצמה רבה השונה מאד מהתנהגותו הרגילה של האדם:

א. הערכה עצמית מנופחת וגרנדיוזית;

ב. צורך מופחת בשינה (פחות משלוש שעות);

ג. דברנות יתר, דברנות מתוך דחף לדבר;

ד. מחשבות מהירות - מעוף מחשבות או מרוץ מחשבות;

ה. הסטת הקשב בקלות לנושאים לא חשובים ולא רלוונטיים;

ו. הגברת פעילות לקראת מטרה. הגברת פעילות זו מלווה בעוררות גבוהה;

ז. ישנה מעורבות, לעתים חסרת רסן, בפעילות בעלת פוטנציאל לנזק: קניות בלתי מרוסנות, פעילות מינית בלתי מרוסנת, או החלטות הרות גורל.

3. הפרעה במצב הרוח חמורה דייה כדי לגרום לפגיעה קשה בתפקוד החברתי והתעסוקתי, או שיש צורך באשפוז פסיכיאטרי כדי למנוע פגיעה עצמית או פגיעה באחרים.

4. האפיזודה אינה תוצאת השפעה של סמים או תרופות כלשהן. (אפשרית אבחנה של אפיזודה מאנית מלאה במהלך של טיפול נוגד דיכאון בתרופות או נזעי חשמל, אם התסמינים נמשכים מעבר לטווח ההשפעה הצפוי של הטיפול)

הערה: בעקבות טיפול נזעי חשמל יכולים להופיע תסמינים דמויי מאניה. תסמינים אלה אמורים לחלוף, בחלוף ההשפעה הפיזיולוגית של הטיפול, זאת בניגוד למאניה שנשארת כמצב יציב למשך שבוע לפחות ללא הפסקות,

אבחון מאניה לפי ה ICD 10:[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

ה ICD 10 מאפשר להגדיר אפיזודה מאנית יחידה כאירוע יחיד שאינו חלק מהפרעה דו קוטבית. אם המאניה חוזרת על עצמה, היא תוגדר כחלק מהפרעה דו קוטבית. משמעות הדבר היא שלפי ה ICD 10 אדם יכול לעבור אפיזודה מאנית בודדת בלי לקבל אבחנה של הפרעה דו קוטבית.

מאפייני התמונה הקלינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפיזודה מאנית מתחילה לעתים קרובות בפתאומיות ונמשכת (באינטנסיביות רבה) בין שבועיים למספר חודשים. טיפול תרופתי מתאים יכול לקצר זמן זה[3]. המשך החציוני של אפיזודה מאני הוא כארבעה חודשים[1].

דרגות חומרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאניה יכולה להופיע בשלוש דרגות חומרה, לכולן משותף מצב רוח מרומם וגידול בכמות, וקצב הפעילות הנפשית והגופנית:

  1. היפומאניה;
  2. מאניה ללא תסמינים פסיכוטיים;
  3. מאניה עם תסמינים פסיכוטיים. סוג זה קשור לפרוגנוזה גרועה יותר מהשאר, מבחינת החזרה לתפקוד לאחר האפיזודה המאנית.[4][5]

אבחנה מבדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחנה מבדלת של מאניה תיקח בחשבון כל הסבר חלופי העלול ליצור תסמינים קליניים דומים למאניה:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 חנן מוניץ (עורך), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, דיונון, שישית, 2016, עמ' 277-278
  2. ^ American Psychiatric Association., Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), WDC: American Psychiatric Association., 5, 2013, עמ' 124
  3. ^ L N Yatham, S Beaulieu, A Schaffer, M Kauer-Sant'Anna, Optimal duration of risperidone or olanzapine adjunctive therapy to mood stabilizer following remission of a manic episode: A CANMAT randomized double-blind trial, Molecular Psychiatry, 21, 2016/08, עמ' 1050–1056 doi: 10.1038/mp.2015.158
  4. ^ C. Mar Bonnín, María Reinares, Diego Hidalgo-Mazzei, Juan Undurraga, Predictors of functional outcome after a manic episode, Journal of Affective Disorders, 182, 2015-08-15, עמ' 121–125 doi: 10.1016/j.jad.2015.04.043
  5. ^ Lynn Boschloo, Annet T. Spijker, Erik Hoencamp, Ralph Kupka, Predictors of the Onset of Manic Symptoms and a (Hypo)Manic Episode in Patients with Major Depressive Disorder, PLOS ONE, 9, 2014-09-26, עמ' e106871 doi: 10.1371/journal.pone.0106871