אסטרדיול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיינו גם בפורטל

P biology.svg

פורטל הביולוגיה מהווה שער לחובבי הביולוגיה ולמתעניינים בתחום. בפורטל תוכלו למצוא מידע על ביולוגים חשובים, על ענפי הביולוגיה ועוד.

אסטרדיול
המבנה הכימי של אסטרדיול
המבנה הכימי של אסטרדיול
Estradiol.svg
שם סיסטמטי (8R,9S,13S,14S,17S)-13-methyl-6,7,8,9,11,12,14,15,16,17-decahydrocyclopenta[a]phenanthrene-3,17-diol
נוסחה כימית C18H24O2
מספר CAS 50-28-2

אֶסטרָדִיוֹל (estradiol או oestradiol או E2) הוא הורמון סטרואידי השייך לקבוצת האסטרוגן, וההורמון המרכזי מבין הורמוני המין הנשיים. האסטרדיול אחראי על הבדלים פיזיולוגים רבים בין גברים לנשים כמו התפתחות רקמת שד ופיזור השומן בגוף. במהלך מחזור החיים האסטרדיול אחראי על מאפיינים נרחבים של ההתבגרות המינית בניהם התפתחות בלוטות חלב במהלך ההיריון ושינויים מבניים ברחם[1]. למרות שההורמון נמצא בכמויות גדולות יותר אצל נשים, והוא מניע תהליכים רבים שקשורים למחזור החיים הנשי, לאסטרדיול תפקיד חשוב גם אצל גברים וחוסר בו יגרום לאין אונות[2]. נוסף על כך, האסטרדיול משפיע על רקמות ואיברים רבים כמו על העצמות, על רקמת העור וכן על המוח. מלבד אצל בני אדם ושאר יונקים נמצא האסטרדיול גם אצל רוב החולייתנים, אצל דגים, אצל סרטנים ואצל חרקים[3][4]. אסטרדיול, כמו הורמונים סטרואידיים אחרים, נוצר מכולסטרול[5] בעיקר בבלוטת יותרת הכלייה, בשחלות ובאשכים[6].

אסטרדיול, בהיותו הורמון סטרואידי, חודר את קרום התא באופן חופשי. לכן בתאים המכילים קולטנים הרגישים לאסטרדיול ההיקשרות תימצא לרוב בתוך גוף התא. לאחר שקולטן נקשר לאסטרדיול, מתבצעת שרשרת ריאקציות ביוכימיות אשר יכולה להשפיע גם על שעתוק הגנים בתא.

תפקידים ביולוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדלים אנטומיים בין גברים לנשים

לאסטרדיול תפקיד חשוב ביצירת ההבדלים המשניים בין גברים לנשים[7][8][9]. שינויים מבניים בין גברים לנשים מתחילים להופיע בתקופת ההתבגרות המינית, בה צמיחת השד אצל נשים מוגברת, ופיזור השומן בגוף משתנה[10], שינויים אלה נשארים קבועים יחסית לכל אורך תקופת הפוריות. כאשר נשים מגיעות לגיל הבלות הבדלים אלו מתחילים להצטמצם, וזאת כתוצאה מירידה משמעותית ברמת האסטרדיול בגוף האישה.[8][9] אצל גברים, לעומת זאת, עם השנים דווקא עולה רמת האסטרוגן בגוף, מה שגורם בגילאי הזקנה לגדילה ברקמת השד ובבלוטת הערמונית[2]. האסטרדיול גם גורם להתפתחות אברי המין הנשיים לכדי בשלות והוא אף אחראי באופן עקיף על קצב הגדילה המואץ בגיל ההתבגרות, זאת באמצעות הגברת הפרשת הורמוני הגדילה[11] . בנוסף לכך האסטרדיול הוא גם אחראי על עצירתה[12]

המחזור החודשי וההיריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המחזור החודשי
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היריון
שינויים ברמות האסטרדיול בגוף האישה לאורך המחזור, המושווה בין מחזורים שונים ובין נשים.

רמות האסטרדיול בדם אצל נשים בתקופת הפוריות משתנה בין שלבי המחזור השונים. למחזור חודשי תקין ארבע שלבים עיקריים: השלב הווסתי בו מתרחש דימום מהנרתיק, השלב הפוליקולרי בו מתפתח הזקיק, שלב הביוץ והשלב הלוטאלי, בו מתפתח הגופיף הצהוב. במהלך מחזור חודשי תקין, רמות אסטרדיול הנמדדות בעת הווסת נמוכות מ-50 פיקוגרם למיליליטר, ולאחריו הן עולות עם התפתחות הזקיק השחלתי עד לאזור 400 פיקרוגרם למיליליטר עד לביוץ, ולאחריו הן יורדות. בשלב הלוטאלי, החל מיום 17 למחזור, מתחילה שוב עליה ברמת האסטרדיול אשר מגיעה ביום ה-20 למחזור לרמה של 160 פיקוגרם למיליליטר, אשר נשמרים יחסית קבועים עד היום ה- 24 למחזור. לאחר היום ה-24 מתחילה שוב ירידה ברמות האסטרדיול אשר מגיע למינימום בימי הווסת.

במהלך ההיריון, לקראת מועד הלידה, חלה עליה של כלל האסטרוגנים וביניהם האסטרדיול. בניגוד לאסטרוגנים הנמצאים בגוף האישה שלא בהיריון, אשר מקורם בעיקר בשחלות, מקור האסטרוגנים אצל אישה בהיריון הוא הרקמה השלייתית. לתנודות ברמות האסטרוגנים בתקופת ההיריון מייחסים כמה תפקידים, ביניהם סיוע להולכת הדם ברחם המתפתח, להגדלת השדיים לקראת הלידה, להגברת האלסטיות של צוואר הרחם, וכן לסיוע בתהליך כיווץ הרחם בשעת הלידה המתווך באמצעות ההורמון אוקסיטוקצין.

הכבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטרדיול מעורב בתהליך ייצור הליפופרוטאינים בכבד (הליפופרוטאינים הם חלבונים המתפקדים כחלק מקומפלקסים המשנעים כולסטרול במערכת הדם). מלבדם האסטרדיול מעורב גם בסינטזת גורמי קרישה ושאר חלבונים הקשורים למערכת הדם. כאשר רמות האסטרדיול בכבד גבוהות מן הרגיל, הדבר יכול להוביל לכולסטאזיס (עימדון מרה) מחלה בה נוצרת חסימה של זרימת המרה בתוך הכבד, כיוון שהמטבוליט הגלוקורוניד של אסטרדיול, estradiol-17β-D-glucuronide, מפחית את כמות מלחי המרה הנספגים על ידי הפאטוציטים. תופעה זו נפוצה במיוחד במהלך היריון, כיוון שבמהלך ההיריון הכמות של ההורמונים האסטרוגנים, ובכללם האסטרדיול עולים בצורה חדה, ואז נוצר כוליאוסטאזיס המכונה כוליאוסטאזיס היריוני.

מערכת השלד[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמונה מציגה את ההבדל שבין דחיסות העצם הבריאה והעצם החולה בדלדול עצם היכול להיגרם מחוסר באסטרדיול.

לאסטרדיול תפקיד חשוב בוויסות גדילת העצם, הסחוסים והמפרקים. האסטרדיול מעורב בתהליך סגירת סחוס הגדילה, וכאשר ישנו חוסר באסטרדיול ושאר הורמונים אסטרוגנים, עלול התהליך להתעכב ואף לא להתרחש כלל. אדם הלוקה בחוסר שכזה עלול לסבול מבקרת גדילה לקויה, העשויה לבוא לידי ביטוי בגביהה מתמשכת, באורך גפיים חריג, ובפרופורציות אנורמליות בין פלג הגוף העליון והתחתון. כמו כן לאסטרדיול השפעה על צפיפות העצם, ולכן הוא מעורב במחלות רבות בהן צפיפות העצם מידלדלת כמו אוסטופורוזיס[13]. בהתאמה לכך ניתן לראות אצל נשים שינויים בצפיפות העצם בהתאם לשינויים ברמות ההורמונים האסטרוגניים בשלבי המחזור השונים[14].

רקמת העור[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רקמת העור נמצאים קולטנים להורמוני מין כמו אסטרדיול ופרוגסטרון. ממחקרים עולה כי הורמונים אלו מעורבים בתהליכים המקנים לרקמת העור אלסטיות וחוזק. ממחקרים שהשוו בין גיל הבלות לתקופת הפוריות תוך מתן אסטרדיול לשתי הקבוצות נמצא כי הירידה בהורמוני המין גורמת להאצה בתהליכים הגורמים לדלדול העור, ביצירת קמטים, ובחוסר גמישות העור. כמו כן נצפו שינויים מבנים בתאי העור הכוללים הבדלים ברמה הביוכימית של מרכיבי התאים ושל זרימת הדם לתאי העור[15][16]. כיום ישנם טיפולים המנסים לעכב את התוצאות הללו באמצעות מתן הורמונים סינטטים אשר נמצאו מועילים בחלק מהמקרים לצמצום התופעה[16][17].

תפקידים פסיכוביולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים על חיות מעבדה הראו כי ישנם קולטנים לאסטרדיול באמיגדלה, היפוקמפוס, היפותלמוס ובקליפת המוח[18][19]. בנוסף לכך ישנן ראיות רבות שלאסטרדיול יש השפעה על מערכות דופמינרגיות[20] ועל מערכות סרוטנרגיות[21]. מערכות אלה מעורבות במערכת הגמול ובבסיס הביולוגי של ויסות מצבי רוח, ואכן במחקרים רבים נמצא כי להורמוני המין אסטרדיול ופרוגסטרון תפקיד בתהליכי למידה חברתיים כמו למידה מהאחר, בהערכה חברתית, במצבי חרדה ובדפוסים של התנהגות תוקפנית[22][23][24]. כמו כן אסטרוגן מגביר את פעילות הנוירופפטיד אוקסיטוקצין המעורב ביצירת קשרים חברתיים[25].

מערכות למידת פחד ודיכאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שנשים נוטות פי שניים מגברים ללקות בחרדה[26], ישנה אינדיקציה גבוהה לכך שלהורמוני המין תפקיד בבקרת המערכות הביולוגיות העומדות בבסיס הפתולוגיות מן הסוג הזה. מצבי התודעה העומדים בבסיס הפתלוגיות האלו קשורים בין היתר לתהליכי למידה ושכחה של פחד. ואכן נמצא שהמנגנונים העומדים בבסיס תהליכי שכחה של פחד פועלים ביתר שאת כאשר רמות האסטרדיול בגוף האישה גבוהות[27][28], ובהתאמה תהליכי הלמידה של תגובת פחד לגירוי נמצאו מוגברים כאשר רמות האסטרדיול היו נמוכות[29]. אחד המנגנונים המרכזיים האחראי על וויסות רגשי של תגובות, הוא המעגל בין אזור בקליפת המוח הקדם-מצחית, שלרוב גורם לדיכוי פעילות האמיגדלה הנקרא "קליפת המוח הקדם-מצחית מרכזית-גחונית" (vmPFC) לבין האמיגדלה. במחקרים נמצא כי כאשר רמות האסטרדיול גבוהות, מעגל זה מראה פעילות מוגברת תחת סריקות מוח[30][28]. כמו כן מעגלים נוספים המעורבים בוויסות פעילות האמיגדלה כמו המעגל בין פיתול החגורה הקדמי (ACC) ובין קליפת המוח הקדם-מצחית גבית-צידית (dorsolateral PFC) הראו בעת תהליכי שכחה גם הם פעילות מוגברת[31], ובנוסף לכך נמצאה גם קישוריות גבוהה יותר בין האמיגדלה לבין האונה הקדם מצחית במצב מנוחה אצל נשים עם רמות אסטרדיול גבוהות, מה שיכול להעיד על עלייה ביכולות הוויסות הרגשי, ומנגד אצל נשים בעלות רמות נמוכות של אסטרדיול נמצא כי ישנה קישוריות גבוהה יותר בין האמיגדלה ל-ACC, קשר המזוהה עם הגברה של השפעות שליליות על המוח[32]. מן הצד המשלים, אזורים המזוהים עם פעילות מוגברת כתגובה לגירוי בעת כניסה למצבי לחץ וחרדה כמו ההיפתלמוס, ההיפוקמפוס, האמיגדלה וה-ACC הראו פעילות מוחלשת[33][34].

מערכת התגמול[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסטרדיול מעלה את כמות ההורמון דופמין במוח[20], וממחקרים נמצא כי הורמוני שחלה מעורבים ברגישות של מערכת התגמול במוח לנוכח סמים וכסף. היחסים בין המערכות מורכבים ומשתנים בין שלבי המחזור השונים[35], אך הצד השווה ביניהן הוא שהעלאה בכמות האסטרדיול מעלה את הרגישות למתן סמים וכסף[36], ואילו העלאת רמות הפרוגסטרון מחליש את הרגישות[37].

זיהוי רגשות ואמפתיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו חוסר בספרות רחבה על השפעת הורמוני שחלה על זיהוי רגשות ואמפתיה, אך ממספר מחקרים עדכניים עולה כי הורמונים אלה מעורבים בפונקציות חברתיות רבות הכוללות הערכה של רגשות הזולת ותחושת הזדהות עם האחר. נמצא כי לרמת האסטרדיול יש יחס הפוך ליכולות זיהוי הרגשות של הזולת[38][39]. בנוסף על כך נמצא כי תנודות בכמות הקולטנים (ER) לאסטרדיול, הנובעות מהבדלים גנטיים, מעורבות בתהליכים חברתיים אלה[40]. כמו כן במחקר אשר נתן לגברים מנת אסטרדיול נמצא כי חלה עלייה בתגובות האוטונומיות לכאב אדם אחר מה שמעיד כנראה על מעורבות גם במנגנון תחושת האמפתיה[41].

השפעות על העדפת בני זוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הנושאים הנחקרים ביותר בתחום של התנהגות חברתית תלויית הורמוני המין הוא התנהגויות הקשורות לרבייה. אחד הממצאים המתוקפים ביותר הוא שינויים בהעדפות בבחירת בני זוג. נמצא כי כאשר רמות האסטרדיול והטסטוסטרון בגוף האישה גבוהות, ישנה העדפה גבוהה באופן מובהק למאפיינים גבריים הכוללים גוף[42] ותווי פנים גבריים[43] . כמו גם לגוון קול גברי[44], לריחות גבריים[45] ולהתנהגות הנחשבת גברית[46]. ישנם חוקרים התולים זאת בצורך בתמיכה חברתית, במהלך ההיריון או במצב בו הגוף מתכונן להיריון במהלך השלב הלוטאלי[47]. כתוצאה מכך ישנה השתנות בהעדפה לתכונות בן הזוג לאורך המחזור, ותתקיים בהתאמה תזוזה בהורמוני המין המווסתים את ההתנהגות החברתית במהלך המחזור.

הבדלים ברמה המוחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמצא כי אסטרדיול מגביר את הרגישות לגירוי מיני או גברי. במחקרים נמצאה קורלציה חיובית בין רמות האסטרדיול לבין תגובות ה-OFC, אזור האחראי בין היתר על הגברת העוררות הפיזיולוגית, ולתחושת חיבה בחשיפה לפנים גבריות[48]. יתר על כן נמצאה עליה בתגובתיות ה-PCC, אזור הנמצא באזורים לימביים, ומזוהה עם הגברת המוטיבציה והקשב, שכנראה אחראי על הגברתם לנוכח פנים גבריות[49] בנוסף לשניים האחרונים נצפתה גם עליה ברגישות מערכת התגמול לנוכח גירויים מסוג זה. הגברת אזורים אלו כתגובה לגירויים גבריים או מיניים חשובה ליזימה של אינטראקציות חברתיות, ומאפשרים את התנודתיות בהעדפות תכונות בן זוג, בתחושת שביעות רצון, ובחשק המיני לאורך המחזור החודשי.

נוטלות גלולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל נוטלות גלולות התנודתיות בהעדפות בן הזוג נעדרת, או אף נוטה לגרום העדפה של תכונות נשיות אצל בן הזוג[50][51][52]. זאת כנראה כתגובה לדיכוי התנודות הטבעיות של הורמוני המין אסטרדיול ופרוגסטרון וכן לדיכוי רמות הטסטוסטרון[53][54]. נוסף על כך נצפתה ירידה בתגובתיות לגירויים מיניים בכלל[55], מה שיכול להוות הסבר ביולוגי לירידת הליבידו אצל נוטלות גלולות[56]. ברמה המוחית תגובתיות האינסולה הפנימית, אזור המזוהה עם כימות התגמול בעקבות גירוי מיני[57], ותגובתיות הבליטה הקדם מרכזית (precentral gyrus), אזור בקליפת המוח המעורב בהעלאת העוררות הפיסיולוגית בעקבות גירוי מיני[58], ירדה משמעותית אצל נוטלות גלולות[59]. בהתאם לירידה בפעילות, נשים המפסיקות ליטול גלולות במהלך הנישואים נוטות יותר לדווח על חוסר שביעות רצון מבן זוגם, במקרה שהוא יחסית לא אטרקטיבי,להפך כאשר הוא יחסית גבר אטרקטיבי, ביחס לנשים אחרות[60]. בנוסף לכך נטילת גלולות עלולה לגרום להגברת קנאה ולהפחתת התנהגות המושכת את בן הזוג[61][62], להפחתת שביעות רצון מינית ומשיכה לבן הזוג[63][64]. יתר על כן נצפתה ירידה ברגישות הסטריאטום למתן אוקסיטוקצין בזמן צפייה בתמונות בני הזוג של הנשים[65], ירידה המתבטאת בירידת הרגישות של מערכת התגמול לנוכח מראה חיצוני של בן הזוג, מה שיכול להוות את המנגנון לירידה בשביעות הרצון ממנו.

ממצא מעניין הוא שהרגישות אצל נוטלות גלולות לנוכח פני תינוק חמוד דווקא עלתה[66]. תגובה בעלת דפוס דומה לזו נצפתה אצל אבות אשר אצלם רמות הטסטוסטרון היו נמוכות, דפוס זה יכול לגרום להגברת התנהגות הורית כלפי התינוק[67].

ביוכימיה של אסטרדיול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצור האסטרדיול בגוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטרדיול נוצר ממולקולת כולסטרול, כאשר בתאים ספציפים מתרחש ביקוע שרשרת צדדית של הכולסטרול. כתוצאה מכך נוצר הורמון סטרואידי כתוצר ביניים בשם אנדרוסטדיון (androstenedione). האנדרוסטדיון מומר לטסטוסטרון שבאמצעות האנזים ארומטאז (aromatase) עובר תהליך כימי הנקרא ארומטיזציה. בתהליך האנזים ארומטאז מבצע שינויים בהרכב ומבנה המולקולה שבעקבותם נוצרים קשרים ארומטיים שהם סוג של קשרים כימיים בהם שיתוף האלקטרונים בין האטומים הוא אינו שיתוף מלא כמו בקשר קוולנטי רגיל אלא הוא שיתוף של כמה אלקטרונים באופן חלקי, תהליך הארומטיזציה הופך את הטסטוסטרון לאסטרדיול. בנשים הנמצאות בשנות הפוריות התהליך שונה במקצת, אצל נשים אלו רוב האסטרדיול מסונטז בתאי שחלה מסוג גרנולוזה. בתאים אלו אנדרוסטדיון מגיע מתאים בזקיק השחלה, הוא עובר ארמוטיזציה והופך לאסטרון. לאחר מכן באמצעות האנזים 17β-hydroxysteroid dehydrogenase האסטרון הופך לאסטרדיול. כמו כן כמויות קטנות יותר של אסטרדיול מיוצרות גם כן על ידי הקורטקס בבלוטת האדרנל, ובגברים באשכים[68][69].

מקור מרכזי נוסף לייצור האסטרדיול הוא תאי השומן הנמצאים ברקמות השומניות המייצרים את האסטרדיול גם לאחר גיל הפוריות. מלבד לרקמות השומן, אסטרדיול מיוצר בכמויות קטנות גם במוח וגם בדופן העורקים[69].

מטבוליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתיבים מרכזיים במטבוליזם של אסטרדיול בגוף האדם

בפלזמת הדם אחוז האסטרדיול החופשי הוא קצת מעל 2%, והוא נשאר באופן זה לכל אורך המחזור החודשי[70]. כאשר האסטרדיול נמצא בצורה לא חופשית, הוא מקושר למולקולות אחרות בדם המונעות ממנו את פעילותו הביולוגית. לרוב יהיה האסטרדיול מקושר למולקולת האלבומין או למולקולת SHBG (בשמה המלא "sex hormone-binding globulin"), כאשר היחס הוא בקירוב 60% אל מול 38% בהתאמה[71][72]. כאשר ישנה פעילות יתר של אסטרדיול, תתרחש שרשרת פעולות ביוכימיות, אשר בסופה האסטרדיול יותמר להורמון אסטרוגני פחות פעיל כמו אסטרון או אסטריול, כאשר אסטריול הוא ההורמון האסטרוגני הנפוץ ביותר בשתן. דרך נוספת היא מעבר התמרה כימית בכבד באמצעות חיבור עם מולקולות אחרות, שהופכות את האסטרדיול ללא פעיל, כמו לדוגמה חיבור עם סולפט ליצירת מולקולת אסטרדיול-סולפט או עם חומצה גלוקורונית ליצירת אסטרדיול גלוקורוניד. מולקולות אלו יופרשו מהכליות. אחדות מהמולקולות הנוצרות מקשרים עם אסטרדיול הן מסיסות במים. מולקולות אלו לרוב יופרשו דרך צינור המרה, וחלקם ייספגו מחדש לאחר שיעברו פירוק באמצעות הידרוליזה במעי. לעיתים יתבצע קישור של אסטרדיול עם מולקולת אסטר, אשר תוצר התגובה שלו יהיה אסטרדיול שומני, אשר יאוחסן ברקמת שומן לשימוש ארוך טווח[73].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ryan KJ (August 1982). "Biochemistry of aromatase: significance to female reproductive physiology". Cancer Research. 42 (8 Suppl): 3342s–3344s. PMID 7083198.
  2. ^ 2.0 2.1 [%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA.html ד"ר ארדיטי אלכס- מאמר על הגדלה שפירה בערמונית]
  3. ^ Mechoulam R, Brueggemeier RW, Denlinger DL (September 1984). "Estrogens in insects". Cellular and Molecular Life Sciences. 40 (9): 942–944. doi:10.1007/BF01946450.
  4. ^ Ozon R (1972). "Estrogens in Fishes, Amphibians, Reptiles, and Birds". In Idler DR. Steroids In Nonmammalian Vertebrates. Oxford: Elsevier Science. pp. 390–414. ISBN 978-0323140980.
  5. ^ Boron WF, Boulpaep EL (2003). Medical Physiology: A Cellular And Molecular Approach. Elsevier/Saunders. p. 1300. ISBN 978-1-4160-2328-9.
  6. ^ https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/estradiol.aspx
  7. ^ https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/estradiol.aspx
  8. ^ 8.0 8.1 Craig CR, Stitzel RE (2004). Modern Pharmacology with Clinical Applications. Lippincott Williams & Wilkins. pp. 706–. ISBN 978-0-7817-3762-3.
  9. ^ 9.0 9.1 McMillan JA, Feigin RD, DeAngelis C, Jones MD (2006). Oski's Pediatrics: Principles & Practice. Lippincott Williams & Wilkins. pp. 550–. ISBN 978-0-7817-3894-1.
  10. ^ אצל נשים השומן מתחלק באופן שונה מגברים כאשר הוא מרוכז יותר באזור השד, האגן, הירכיים והעכוז.
  11. ^ Victor R. Preedy (2 December 2011). Handbook of Growth and Growth Monitoring in Health and Disease. Springer Science & Business Media. pp. 2661–. ISBN 978-1-4419-1794-2.
  12. ^ https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/estradiol.aspx
  13. ^ Carani C, Qin K, Simoni M, Faustini-Fustini M, Serpente S, Boyd J, Korach KS, Simpson ER (July 1997). "Effect of testosterone and estradiol in a man with aromatase deficiency". The New England Journal of Medicine. 337 (2): 91–5. doi:10.1056/NEJM199707103370204. PMID 9211678.
  14. ^ Albright F, Smith PH, Richardson AM (31 May 1941). "Postmenopausal Osteoporosis: Its Clinical Features". JAMA. 116 (22): 2465–2474. doi:10.1001/jama.1941.02820220007002.
  15. ^ Holzer G, Riegler E, Hönigsmann H, Farokhnia S, Schmidt JB, Schmidt B (September 2005). "Effects and side-effects of 2% progesterone cream on the skin of peri- and postmenopausal women: results from a double-blind, vehicle-controlled, randomized study". The British Journal of Dermatology. 153 (3): 626–34. doi:10.1111/j.1365-2133.2005.06685.x. PMID 16120154.
  16. ^ 16.0 16.1 Raine-Fenning NJ, Brincat MP, Muscat-Baron Y (2003). "Skin aging and menopause : implications for treatment". American Journal of Clinical Dermatology. 4 (6): 371–8. doi:10.2165/00128071-200304060-00001. PMID 12762829.
  17. ^ [https://europepmc.org/abstract/med/3627624 Response of skin thickness and metacarpal index to estradiol therapy in postmenopausal women. Obstetrics and gynecology 70 (4), 538-541, 1987‏]
  18. ^ Osterlund, M. et al. (1998) Differential distribution and regulation of estrogen receptor-alpha and -beta mRNA within the female rat brain. Brain Res. Mol. Brain Res. 54, 175–180
  19. ^ Micevych, P. and Dominguez, R. (2009) Membrane estradiol signaling in the brain. Front. Neuroendocrinol. 30, 315–327
  20. ^ 20.0 20.1 Almey, A. et al. (2015) Estrogen receptors in the central nervous system and their implication for dopamine-dependent cognition in females. Horm. Behav. 74, 125–138
  21. ^ Borrow, A.P. and Cameron, N.M. (2014) Estrogenic mediation of serotonergic and neurotrophic systems: implications for female mood disorders. Prog. Neuropsychopharmacol. Biol. Psychiatry 54, 13–25
  22. ^ Frye, C.A. and Vongher, J.M. (1999) Progesterone has rapid and membrane effects in the facilitation of female mouse sexual behavior. Brain Res. 815, 259–269
  23. ^ Sinchak, K. and Micevych, P.E. (2001) Progesterone blockade of estrogen activation of mu-opioid receptors regulates reproductive behavior. J. Neurosci. 21, 5723–5729
  24. ^ Ervin, K.S. et al. (2015) Estrogen involvement in social behavior in rodents: rapid and long-term actions. Horm. Behav. 74, 53–76
  25. ^ Bos, P.A. et al. (2012) Acute effects of steroid hormones and neuropeptides on human social-emotional behavior: a review of single administration studies. Front. Neuroendocrinol. 33, 17–35
  26. ^ Maeng, L.Y. and Milad, M.R. (2015) Sex differences in anxiety disorders: Interactions between fear, stress, and gonadal hormones. Horm. Behav. 76, 106–117
  27. ^ Graham, B.M. and Milad, M.R. (2013) Blockade of estrogen by hormonal contraceptives impairs fear extinction in female rats and women. Biol. Psychiatry 73, 371–378
  28. ^ 28.0 28.1 Zeidan, M.A. et al. (2011) Estradiol modulates medial prefrontal cortex and amygdala activity during fear extinction in women and female rats. Biol. Psychiatry 70, 920–927
  29. ^ Wegerer, M. et al. (2014) Low levels of estradiol are associated with elevated conditioned responding during fear extinction and with intrusive memories in daily life. Neurobiol. Learn. Mem. 116, 145–154
  30. ^ Hwang, M.J. et al. (2015) Contribution of estradiol levels and hormonal contraceptives to sex differences within the fear network during fear conditioning and extinction. BMC Psychiatry 15, 295
  31. ^ Amin, Z. et al. (2006) Effects of estrogen variation on neural correlates of emotional response inhibition. Neuroimage 32, 457–464
  32. ^ Engman, J. et al. (2016) Amygdala subnuclei resting-state functional connectivity sex and estrogen differences. Psychoneuroendocrinology 63, 34–42
  33. ^ Jacobs, E.G. et al. (2015) 17beta-estradiol differentially regulates stress circuitry activity in healthy and depressed women. Neuropsychopharmacology 40, 566–576
  34. ^ Goldstein, J.M. et al. (2005) Hormonal cycle modulates arousal circuitry in women using functional magnetic resonance imaging. J. Neurosci. 25, 9309–9316
  35. ^ Diekhof, E.K. (2015) Be quick about it. Endogenous estradiol level, menstrual cycle phase and trait impulsiveness predict impulsive choice in the context of reward acquisition. Horm. Behav. 74, 186–193
  36. ^ Justice, A.J. and de Wit, H. (2000) Acute effects of estradiol pretreatment on the response to d-amphetamine in women. Neuroendocrinology 71, 51–59
  37. ^ Evans, S.M. and Foltin, R.W. (2006) Exogenous progesterone attenuates the subjective effects of smoked cocaine in women, but not in men. Neuropsychopharmacology 31, 659–674
  38. ^ Kamboj, S.K. et al. (2015) A specific association between facial disgust recognition and estradiol levels in naturally cycling women. PLoS One 10, e0122311
  39. ^ Guapo, V.G. et al. (2009) Effects of sex hormonal levels and phases of the menstrual cycle in the processing of emotional faces. Psychoneuroendocrinology 34, 1087–1094
  40. ^ Karlsson, S. et al. (2016) Social memory associated with estrogen receptor polymorphisms in women. Soc. Cogn. Affect. Neurosci. 11, 877–883
  41. ^ Olsson, A. et al. (2016) Testosterone and estrogen impact social evaluations and vicarious emotions: a double-blind placebo-controlled study. Emotion 16, 515–523
  42. ^ Little, A.C. et al. (2007) Preferences for masculinity in male bodies change across the menstrual cycle. Horm. Behav. 51, 633–639
  43. ^ Penton-Voak, I.S. et al. (1999) Menstrual cycle alters face preference. Nature 399, 741–742
  44. ^ Feinberg, D.R. et al. (2006) Menstrual cycle, trait estrogen level, and masculinity preferences in the human voice. Horm. Behav. 49, 215–222
  45. ^ Grammer, K. (1993) 5-a-androst-16en-3a-on: a male pheromone? A brief report. Ethol. Sociol. 14, 201–207
  46. ^ Gangstad, S.W. et al. (2004) Women's preferences for male behavioral displays change across the menstrual cycle. Psychol. Sci. 15, 203–207
  47. ^ Gangstad, S.W. et al. (2004) Women's preferences for male behavioral displays change across the menstrual cycle. Psychol. Sci. 15, 203–207
  48. ^ Rupp, H.A. et al. (2009) Neural activation in the orbitofrontal cortex in response to male faces increases during the follicular phase. Horm. Behav. 56, 66–72
  49. ^ Hahn, A.C. and Perrett, D.I. (2014) Neural and behavioral responses to attractiveness in adult and infant faces. Neurosci. Biobehav. Rev. 46 (Pt 4), 591–603
  50. ^ Penton-Voak, I.S. et al. (1999) Menstrual cycle alters face preference. Nature 399, 741–742
  51. ^ Jones, B.C. et al. (2005) Commitment to relationships and preferences for femininity and apparent health in faces are strongest on days of the menstrual cycle when progesterone level is high. Horm. Behav. 48, 283–290
  52. ^ Little, A.C. et al. (2013) Oral contraceptive use in women changes preferences for male facial masculinity and is associated with partner facial masculinity. Psychoneuroendocrinology 38, 1777– 1785
  53. ^ Fleischman, D.S. et al. (2010) Oral contraceptives suppress ovarian hormone production. Psychol. Sci. 21, 750–752 author reply 753
  54. ^ Zimmerman, Y. et al. (2014) The effect of combined oral contraception on testosterone levels in healthy women: a systematic review and meta-analysis. Hum. Reprod. Update 20, 76–105
  55. ^ Rupp, H.A. and Wallen, K. (2007) Sex differences in viewing sexual stimuli: an eye-tracking study in men and women. Horm. Behav. 51, 524–533
  56. ^ Burrows, L.J. et al. (2012) The effects of hormonal contraceptives on female sexuality: a review. J. Sex. Med. 9, 2213–2223
  57. ^ Georgiadis, J.R. and Kringelbach, M.L. (2012) The human sexual response cycle: brain imaging evidence linking sex to other pleasures. Prog. Neurobiol. 98, 49–81
  58. ^ Georgiadis, J.R. and Kringelbach, M.L. (2012) The human sexual response cycle: brain imaging evidence linking sex to other pleasures. Prog. Neurobiol. 98, 49–81
  59. ^ Abler, B. et al. (2013) Neural correlates of erotic stimulation under different levels of female sexual hormones. PLoS One 8, e54447
  60. ^ Russell, V.M. et al. (2014) The association between discontinuing hormonal contraceptives and wives’ marital satisfaction depends on husbands’ facial attractiveness. Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 111, 17081–17086
  61. ^ Welling, L.L. et al. (2012) Hormonal contraceptive use and mate retention behavior in women and their male partners. Horm. Behav. 61, 114–120
  62. ^ Cobey, K.D. et al. (2011) Hormonal birth control use and relationship jealousy: evidence for estrogen dosage effects. Pers. Individ. Dif. 50, 315–317
  63. ^ Roberts, S.C. et al. (2012) Relationship satisfaction and outcome in women who meet their partner while using oral contraception. Proc. Biol. Sci. 279, 1430–1436
  64. ^ Roberts, S.C. et al. (2014) Partner choice, relationship satisfaction, and oral contraception: the congruency hypothesis. Psychol. Sci. 25, 1497–1503
  65. ^ Scheele, D. et al. (2016) Hormonal contraceptives suppress oxytocin-induced brain reward responses to the partner's face. Soc. Cogn. Affect. Neurosci. 11, 767–774
  66. ^ Sprengelmeyer, R. et al. (2009) The cutest little baby face: a hormonal link to sensitivity to cuteness in infant faces. Psychol. Sci. 20, 149–154
  67. ^ Mascaro, J.S. et al. (2014) Differential neural responses to child and sexual stimuli in human fathers and non-fathers and their hormonal correlates. Psychoneuroendocrinology 46, 153–163
  68. ^ Boron WF, Boulpaep EL (2003). Medical Physiology: A Cellular And Molecular Approach. Elsevier/Saunders. p. 1300. ISBN 978-1-4160-2328-9.
  69. ^ 69.0 69.1 פרופ' סלע בן-עמי, הערך אסטרדיול באתר ויקירפואה.
  70. ^ Wu CH, Motohashi T, Abdel-Rahman HA, Flickinger GL, Mikhail G (August 1976). "Free and protein-bound plasma estradiol-17 beta during the menstrual cycle". The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. 43 (2): 436–45. doi:10.1210/jcem-43-2-436. PMID 950372.
  71. ^ Stanczyk FZ, Archer DF, Bhavnani BR (June 2013). "Ethinyl estradiol and 17β-estradiol in combined oral contraceptives: pharmacokinetics, pharmacodynamics and risk assessment". Contraception. 87 (6): 706–27. doi:10.1016/j.contraception.2012.12.011. PMID 23375353.
  72. ^ Falcone T, Hurd WW (2007). Clinical Reproductive Medicine and Surgery. Elsevier Health Sciences. pp. 22–. ISBN 978-0-323-03309-1.
  73. ^ Oettel M, Schillinger E (6 December 2012). Estrogens and Antiestrogens I: Physiology and Mechanisms of Action of Estrogens and Antiestrogens. Springer Science & Business Media. pp. 235–237. ISBN 978-3-642-58616-3.