לשון ראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לשון ראשון
סוג אירוע שנתי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום ראשון לציון עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדים
תאריכי פעילות 2008–הווה (כ־16 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מועד שנתי פברואר
משך הפסטיבל 3 ימים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לשון ראשון הוא כנס שנתי בנושא השפה העברית הנערך בראשון לציון. הכנס נוסד בשנת 2008 והוא נערך במשך כשלושה ימים בהיכל התרבות מאיר ניצן שבעיר ובאולמות סמוכים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנס נערך לראשונה לכבוד חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל[1]. ההחלטה להקים את הכנס צמחה בעיר ראשון לציון בשל הזיקה של העיר לשפה העברית. בראשון לציון נפתח בשנת 1886 בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם, בית הספר חביב, בו לימד אליעזר בן-יהודה, ואף גן הילדים הראשון בשפה העברית, תחת ניהולה של הגננת העברייה הראשונה אסתר שפירא. מאז הוא נערך מדי שנה[2].

בוועדת ההיגוי והעריכה של הכנס חברים ד"ר צביה ולדן, רוביק רוזנטל ואלי שנברג, ומספטמבר 2010 אלי גרינפלד הוא האחראי על הניהול האמנותי ועל הפקת הכנס.

במסגרת הכנס נערכים דיונים אקדמיים העוסקים בשפה העברית, לצד הרצאות ומושבים הפונים לקהל רחב יותר, ולצד מופעי בידור שהשפה העברית נמצאת במרכזם.

במסגרת הכנס מתקיימת גם ה"הגיונריה" - מפגש שנתי של מחברים ופותרים של תשבצי היגיון[3]. ההגיונריה הראשונה נערכה בראשון לציון בשנת 2007, והחל משנת 2008 היא משולבת בכנס "לשון ראשון"[4]. עם מחברי התשבצים המשתתפים במפגש נמנים יורם הרועה, אמנון בירמן, דקל בנו וליאור ליאני וכן יעקב פרוינד.

בשנת 2013 הנחה שייקה לוי את המופע 'איך אומרים בעברית צחה- קסמי השפה הגששית' במסגרת הכנס[5].

בשנת 2014 פרצה סערה תקשורתית כאשר שרת התרבות לימור לבנת פסלה את השתתפותו של הח"כ לשעבר יוסי שריד בפאנל על הומור, סאטירה ופוליטיקה שאליו הוזמן[6]. בעקבות צעד זה ביטלו מוזמנים נוספים, דן שילון וב. מיכאל, את השתתפותם בפאנל[7].

בפברואר 2021, בעקבות מגפת הקורונה בישראל, לראשונה בתולדותיו התקיים הכנס במתכונת דיגיטלית[8].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2011 נערך במסגרת הכנס טקס הענקתו של פרס ראש הממשלה ללשון העברית[9]. החל משנת 2013 מוענק בכנס, מטעם עיריית ראשון לציון, "פרס מאיר אריאל ליצירתיות בשפה העברית". בין זוכי הפרס היו: ערן צור (2013)[10], רוביק רוזנטל (2014)[11], אורלי קסטל בלום (2016)[12], אהוד בנאי (2021)[8], ושלומי שבן (2022)[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שירי לב-ארי, כנס "לשון ראשון" על השפה העברית, באתר הארץ, 14 באפריל 2008
  2. ^ שרון מגנזי, לשון ראשון: כנס השפה העברית, באתר הארץ, 30 בינואר 2013
  3. ^ אתר למנויים בלבד רועי צ'יקי ארד, המקום שבו חובבי ההלצות המילוליות עדיין שולטים, באתר הארץ, 03 במרץ 2016
  4. ^ יובל אזולאי, יומם הגדול של המכורים לתשבצי היגיון: בין הפותרים נכונה תוגרל שלוות נפש, באתר הארץ, 12 במרץ 2010
  5. ^ שרון מגנזי, שייקה לוי – הגשש העברי הראשון, באתר הארץ, 31 בינואר 2013
  6. ^ תמר רותם, לימור לבנת טירפדה השתתפות של יוסי שריד בכנס השפה העברית, באתר הארץ, 14 בינואר 2014
  7. ^ תמר רותם, ב' מיכאל ביטל השתתפותו בכנס "לשון ראשון", באתר הארץ, 16 בינואר 2014
    תמר רותם, ח"כ גלאון תוקפת את ראש עיריית ראשל"צ על הדחת שריד מכנס "לשון ראשון" שייפתח בשבוע הבא, באתר הארץ, 4 בפברואר 2014
  8. ^ 1 2 קוקי פוקס, ההשראה של מירית הררי, הפרס של אהוד בנאי: ראשון עושה כבוד לעברית, באתר mynet‏ ראשון, 15 בפברואר 2021
  9. ^ אתר למנויים בלבד תמר רותם, כשהאקדמיה ללשון העברית מחלקת פרסים לעצמה, באתר הארץ, 11 בינואר 2015
  10. ^ מיה סלע, ערן צור זכה בפרס על שם מאיר אריאל, באתר הארץ, 28 בינואר 2013
  11. ^ מיה סלע, פרס על יצירתיות בשפה העברית לרוביק רוזנטל, באתר הארץ, 9 בפברואר 2014
  12. ^ גילי איזיקוביץ, פרס ליצירתיות בשפה העברית יוענק לאורלי קסטל בלום, באתר הארץ, 8 בפברואר 2016
  13. ^ תשלחו איחולים: שלומי שבן הוא הזוכה בפרס ראש עיריית ראשון לציון על שם מאיר אריאל, באתר השקמה, ‏25 בינואר 2022