מאטואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאטואה
Матуа
Matua.jpg
האי מאטואה
נתונים גאוגרפיים
מיקום ים אוחוצק
קואורדינטות 48°06′N 153°12′E / 48.1°N 153.2°E / 48.1; 153.2
ארכיפלג האיים הקוריליים
שטח 52 קמ"ר
אורך 11 ק"מ
רוחב 6.5 ק"מ
גובה מרבי 1,496 מטר
נתונים מדיניים
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
אוכלוסייה 0 תושבים
מגלה בני האיינו
(למפת האיים הקוריליים רגילה)
Kurily.svg
 
מאטואה
מאטואה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מאטואהרוסית: Матуа, ביפנית: 松輪島) הוא אי געשי בארכיפלג האיים הקוריליים בים אוחוצק בצפון-מערב האוקיינוס השקט. שמו מגיע ממילה בשפת האיינו שמשמעותה "שער לגיהנום".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במטואה נהגו לבקר ציידים ודייגים בני האיינו.

בשנת 1644 הופיע לראשונה האי במפה רשמית שהראתה את גבולות הטריטוריה של שבט מאטסומה, האן מתקופת האדו ביפן, ובשנת 1715 אושרה בעלות זאת על ידי שוגונות טוקוגאווה.

ב-1855 הועבר האי לריבונות האימפריה הרוסית במסגרת אמנת שימודה (אנ'), אבל ב-1875 הוחזר לאימפריה היפנית במסגרת חוזה סנקט פטרבורג יחד עם שאר האיים הקוריליים.

במלחמת העולם השנייה היה לצבא היפני הקיסרי שדה תעופה צבאי באי. האי אויש על ידי 7,000-8,000 חיילים. האי נכבש על ידי כוחות סובייטים במהלך הקרב על האיים הקוריליים (אנ') לאחר שכל הכוחות באי נכנעו בלי להתנגד.

לאחר מלחמת העולם השנייה, האי נשאר בשליטת ברית המועצות, והמפעלים היפניים לשעבר הופעלו על ידי משמר הגבול של ברית המועצות. בשנת 1952 רעידת אדמה הביאה למותם של 16 חיילים סובייטים ששירתו באי ולזכרם הוצבה אנדרטת זיכרון מבטון.

האי ננטש לאחר התפרקות ברית המועצות והוא נמצא בשטח הריבונות של מחוז סחלין של רוסיה. בשנת 2000 נחנך במקום בסיס של משמר הגבול הרוסי.

במאי 2016 הגיעה למקום משלחת מדעית צבאית של משרד ההגנה הרוסי והחברה הגאוגרפית הרוסית שחוקרת את האי לקראת הכנתו לקליטת כוחות צבאיים מחדש. בשנת 2017 נחנך באי שדה תעופה צבאי ובו מטוסי אנטונוב An-26 ומסוקי מיל מי-8 והוא משמש את כוחות האוויר והחלל של רוסיה[1].

הר הגעש[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סארייצ'ב

סארייצ'ב הוא הר געש שכבתי פעיל בצורת חרוט געשי השוכן בשטח האי.

בשנת 2009 התפרץ ההר ופלט עמוד אפר גבוה.[2] מכיוון שהר הגעש קרוב לחלק מנתיבי האוויר בין מזרח אסיה ואמריקה הצפונית, גרמה ההתפרצות לשיבושים בתעבורה האווירית[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]