מבצע קלחת 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצע קלחת 2
תאריך התחלה: 12 במאי 1970
תאריך סיום: 13 במאי 1970
משך הסכסוך: יומיים
מקום: "פתחלנד", לבנון
תוצאה: נתפסו וטוהרו 10 בסיסי מחבלים
הצדדים הלוחמים

ישראלישראלישראל

ארגוני מחבלים
לבנוןלבנוןלבנון
סוריהסוריהסוריה

מפקדים
כוחות

כ-700 מחבלים
3 גדודי חי"ר ושריון לבנוניים
גדוד ארטילריה לבנוני

אבידות

20 פצועים

10 בסיסי מחבלים הושמדו, 14 כלי רכב הושמדו, 30 מחבלים נהרגו, 3 מטוסים הופלו

מבצע קלחת 2 הוא מבצע צבאי שנערך ב-12 וב-13 במאי 1970 לביעור ריכוזי מחבלים בשישה כפרים בדרום לבנון, באזור שכונה "פתחלנד", שהתפשט בהדרגה והפך לקרב בין כוחות צה"ל והצבא הסורי שהסתייע בחיל משלוח עיראקי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית אפריל 1970 התגברה מאוד פעילות המחבלים מאזור ה'פתחלנד' לעבר יישובי אצבע הגליל. עד 11 במאי בוצעו 61 פעולות טרור נגד 22 יישובים. קריית שמונָה ספגה חמישה מטחי קטיושות, מתוכם שלושה ימים ברציפות בימים 11-9 במאי. בהפגזות אלה נהרגו שבעה אזרחים ישראלים ו-18 נפצעו. לנוכח פעולות הטרור החליטה הממשלה על תגובה צבאית חזקה ומיידית. ב-10 במאי הוחלט בצה"ל לפשוט פשיטה משוריינת על בסיסי מחבלים שהיו ממוקמים בשישה כפרים לבנוניים שעל מורדות החרמון המערביים. כוונת המבצע הייתה להשתלט על אזור ה'פתחלנד' ולבער את בסיסי המחבלים כדי להסיר את האיום על אצבע הגליל. המשימה הוטלה על חטיבת השריון הסדירה 'ברק' (חטיבה 188) בפיקודו של אל"ם משה בר-כוכבא ('בְּרִיל'). נוסף על שני גדודי הטנקים המוקטנים של החטיבה, גדוד 74 וגדוד 53, הוקצו למבצע פלוגת חי"ר מוקטנת מיחידת הסיור הפיקודית 483 ('אגוז'), סיירת גולני, פלוגה מגדוד 51 של גולני בזחל"מים, כוחות הנדסה באמצעי צָמָ"ה (ציוד מכני הנדסי), חוקרי שבויים, יחידות ארטילריה, מַסוקים ומטוסים קלים לתצפית, לקישור ארטילרי ולממסר. התוכנית הייתה שחטיבת השריון ברק בפיקוד משה בר כוכבא תתקוף עם שחר שישה כפרים שבהם בסיסי מחבלים ותשלים את טיהורם ותפוצץ את מתקניהם עד לשעה 14:00 וזאת בסיוע כוחות הנדסה, תותחנים ואוויר. הפקודה ניתנה בבוקר 10 במאי 1970 ולכוח ניתנו יומיים להתארגנות. תדריך אחרון ניתן לכוח ביום שלפני היציאה למבצע במחנה 'פילון' בנוכחות הרמטכ"ל חיים בר-לב ואלוף פיקוד הצפון מוטה גור. בשעה 3:30 הסתיימה היערכות הכוח והכלים תודלקו לקראת תנועה.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 במאי עם שחר יצאה חטיבת ברק כשהיא מתוגברת בכוחות חי"ר מחטיבת גולני ומיחידת הסיור 'אגוז', בכוח הנדסה, מרגמות מתנייעות 160 מ"מ ובכוח תותחנים וחצתה את גבול ישראל-לבנון צפונית לקיבוץ דן בסמוך לשעה 4:30. במקביל לכניסה החל הכוח בהרעשה ארטילרית על היעדים. בשעה 4:55 הוצב כוח חסימה על גבי גשר אבו זיבלה. בשעה 5:15 השתלט הכוח על הכפר מזרעת א-דרגת, מיקם חסימה של טנקים על גשר בסמוך לו ומיקם יחידת מרגמות. בשעה 5:45 החלו חילופי אש עם צבא לבנון שהתערב בקרבות בין צה"ל והמחבלים. שישה טנקים ושלושה תותחים של צבא לבנון נפגעו.

המחבלים ניסו לעצור את התקדמות כוחות צה"ל ופוצצו גשרים ובכך חייבו את כוחות ההנדסה לפרוץ דרכים חלופיות באמצעות דחפורים וחייבו היערכות מחדש ושינוי של התכנון. עיכובים נוספים נגרמו כתוצאה ממכשולים טבעיים בתוואי השטח הקשה שבפתחלנד וממיקוש שגרם לפגיעה בכלים של צה"ל.

לנוכח העיכובים כינס המח"ט בר כוכבא את המפקדים לקבוצת פקודות חפוזה ובמקביל החל תיקון וטיפול בכלים שנפגעו. הוחלט לשנות את צירי ההתקדמות אל היעדים בדרכים חלופיות תוך הפעלת ההנדסה לפריצת מכשולים בשטח. לקראת הצהריים המשיך הכוח וטיהר בסיסי מחבלים בכפרים חבריה, פרדיס, כפר שובא ואחרים.

כתוצאה מעיכובים והצורך בפריצת מכשולים לא הושלמה המשימה עד לחשיכה ונדרש אישור הממשלה להמשיך במבצע יום נוסף. לאחר שהאישור ניתן התארגנו הכלים המשוריינים בחניוני לילה מאולתרים באזורים שונים בפתחלנד כשצוותיהם שוהים בתוכם. בעוד שכוחות חבלה צה"ליים ממשיכים לפוצץ מתקני מחבלים. בשעה 3:44 לפנות בוקר הושלמה המשימה וכל כוחות צה"ל נעו חזרה לגבול ישראל.

בסך הכל טיהר צה"ל 19 בסיסי מחבלים, פוצץ כ-70 מבנים ששימשו את המחבלים, השמיד מצבורי תחמושת, השמיד 14 כלי רכב ומשגרי קטיושה, ותפס נשק שלל רב. במבצע נהרגו כ-60 מחבלים ו-17 נשבו. מאות מחבלים נסו צפונה. לחיילי צה"ל 20 פצועים בפציעות קלות בלבד (12 מהם פונו במסוקים במהלך המבצע והשאר המשיכו להלחם לאחר טיפול רפואי במקום) חמישה טנקים וחמישה זחל"מים ישראלים נפגעו אך הוחזרו לישראל. צבא לבנון שהתערב בקרב בין צה"ל למחבלים ספג 6 הרוגים ו- 16 פצועים.

הצטרפות הצבא הסורי לקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המבצע החלו סוללות ארטילריה סוריות לירות לאזור קוניטרה (שהייתה אז בשליטה ישראלית). בתגובה הפציץ חיל האוויר הישראלי את מקורות הירי ושיתק אותם. כוחות תותחנים מחיל משלוח עיראקי שהוצבו בשטח ירדן החלו מפגיזים גם הם את אזור כפר רופין - האון. בתגובה הפגיז צה"ל באמצעות ארטילריה ובאמצעות חיל האוויר את מקורות הירי ושיתק גם אותם. בשלב זה שיגר חיל האוויר הסורי שמיניית מטוסי מיג 17 לסיוע. בקרבות אוויר שהתפתחו מעל אזור גבול סוריה-לבנון הופלו שלושה מטוסי מיג סוריים. שניים מהמטוסים הסוריים הופלו בקרב אוויר על ידי מטוס סקייהוק שהוטס על ידי סא"ל עזרא דותן זאת על אף שהסקייהוק הוא מטוס תקיפה וסיוע קרקע, ואינו מצויד בכוונת אוויר-אוויר. המיג הראשון הופל באמצעות רקטות אוויר קרקע מדגם "זוני" שיועדו לתקיפת סוללות התותחים הסוריים. הייתה זו ההפלה היחידה בעולם של מטוס סקייהוק שבוצעה בעזרת רקטות. המיג השני, שהוטס על ידי מפקד טייסת בדרגת עקיד (מקביל לאל"ם), הופל באמצעות תותח 30 מ"מ של מטוס הסקייהוק שפגע בכנפו השמאלית וגרם לו להתרסק על צלע הר. מטוס המיג השלישי הופל על ידי מיראז' 3 שנשלח לחיפוי.

אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר בסיסי מחבלים לא חזרו לפעול. חלקם הוקמו באתרים חלופיים. למרות הצלחת המבצע, הוא לא הביא לירידה בפעילות הטרור. הצבא הסורי עצמו סייע להחדרת מאות מחבלים לדרום לבנון שהמשיכו בביצוע פעולות טרור. ב-22 במאי בוצעה התקפת טרור כנגד אוטובוס שהסיע ילדים ממושב אביבים. בפעולה נהרגו 12 אזרחים רובם ילדים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]