מג'הול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןמג'הול
Świeży daktyle odmiany MEDJOOL.jpg
מיון מדעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תמרים מסוג מג'הול המוצגים למכירה במרכול בירושלים

מג'הולערבית: مجهول; תרגום: בלתי מוכר) הוא זן של דקל שמקורו במרוקו, הגדל בעיקר במזרח התיכון ובצפון אפריקה. הפרי שלו, תמר מג'הול, הוא מרכיב משמעותי במטבח המזרח תיכוני, וידוע בעיקר בזכות גודלו, טעמו המתוק ומרקמו הרך והבשרני. הוא מוכר בכינוי "מלך התמרים". עד אמצע המאה ה-20 היה מדובר בזן בעל פרות קטנים ולא מרשימים. המג'הול כפי שהוא מוכר כיום הוא פרי פיתוח ישראלי.

בשנת 1927 הגיעה למרוקו משלחת מומחים מצרפת, אלג'יריה וארצות הברית שתפקידה היה לבדוק מהי המחלה שתקפה דקלים רבים ברחבי המדינה. ההזמנה הייתה מממשלת צרפת, שכן בשנים הללו מרוקו הוכרה כמדינה בתחום ההשפעה של צרפת. אחד מחברי המשלחת היה הפיטופתולוג האמריקאי סווינגל אשר בביקור בנאת המדבר אבו דניב שהייתה מפורסמת בתמרי המג'הול שלה, נוכח לגלות יחד עם עמיתיו כי חלק ניכר מתוך 9,000 הדקלים שגדלו בה היו נגועים במחלת ה-Baioubh, ולאחר שמצא כמה דקלים שאינם נגועים ביקש מהשייח' המקומי לקנות כמה חוטרים ולשלוח אותם לארצות הברית. 11 חוטרים נארזו באותו לילה ונשלחו לארצות הברית, אך בשל הרגולציה שהייתה נהוגה בארצות הברית, הגעתם לאחר חמישה שבועות חייבה להעבירם לחוואי בדרום נוודה למשך כמה שנים להסגר חמור, ולאחר מכן לעמק ברד שבקליפורניה כחלק מהכוונה לפתח את תעשיית התמרים בארצות הברית. באותה עת, כאמור, היו הפירות קטנים יותר ומתוקים פחות מכפי שהם כיום, אך בתחילת שנות ה-80 החלו בקליפורניה לדלל את פירות התמר בשלב מוקדם של התפתחות הפרי, ובעקבות כך הפכו התמרים הבשלים שנשארו על המכבד גדולים כפליים.

בשנות ה-50 ניטעו חמישה עצים במטע ביטבתה מחוטרים שיובאו מארצות הברית, ובסוף שנות ה-70 ניטע מטע המג'הול הראשון בישראל, החוטרים הובאו במכולות מקליפורניה במסע שחצה לראשונה בתעלת סואץ שרק נפתחה אחרי ההסכם הראשון בין ישראל למצרים. החוטרים הובאו לחלקה חדשה במושב חצבה שבערבה, חברי המושב עמדו בתורנות יום ולילה להשקות את החוטרים הצעירים ולהביא לקליטה מוצלחת. המטע הגדול הפך לאביהם ומולידם של כל מטעי המג'הול בארץ לרבות בבקעת הירדן. היום מטעי המג'הול מכסים כשליש מהחקלאות בערבה. יחד עם המ'גהול הגיעו חוטרי דקל נור אמריקאים באותו מסע. כך הפך זן מרוקאי זה לזן הישראלי הנטוע והידוע ביותר. המג'הול (מערבית - "לא ידוע") נקרא כך מכיוון שהיה זן התמר היחיד ללא שם.

התמרים גדלים בישראל באזור עמק בית שאן והערבה. ישראל היא היצואנית הגדולה בעולם של תמרי המג'הול[1] ורוב היצוא מתבצע מהערבה ומבקעת הירדן, במיוחד כאשר בערבה שוררים תנאי האקלים האופטימליים לגידולו: תנאי יובש וחום המאפשרים לפרי לעבור את כל שלבי ההבשלה בצורה מאוזנת.

לתמר המג'הול ערך תזונתי ההופך אותו לממתק טבעי קלאסי. הוא אינו מכיל שומן רב, עשיר בסיבים, אשלגן, מגנזיום, ויטמינים ומינרלים נוספים. הוא משמש הן לבישול והן כחטיף.

השם מג'הול אומץ על ידי הרכב מוזיקלי אינסטרומנטלי ישראלי. הרכב זה נוסד בקיבוץ סמר שבערבה, קיבוץ שתוצרתו המרכזית היא תמרים אורגניים, ביניהם תמר המג'הול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מג'הול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]