מדרש הביאור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדרש הביאור (אלביאן) הוא מדרש תימני על חמישה חומשי תורה, על ההפטרות ועל מגילות אסתר ואיכה, שחיבר בשנת 1441 הרב סעדיה בן דוד אלד'מארי. חלקים מהמדרש מכונים בקטלוגים "צפנת פענח", ומזוהים כחיבור של סעדיה בן דוד אלעדני, סופר ומעתיק שעבר מתימן לסוריה. בנימין ריצ'לר שיער שמדובר בשמות שונים של אותו מחבר, או שאלעדני ביצע פלגיאט לספרו של אלדמארי, כפי שעשה במקרים אחרים.[1]

הספר עוסק בענייני אגדה, הלכה, פרשנות, פילוסופיה ואלגוריה. הוא מרבה לצטט מהתלמודים והמדרשים (בעיקר מדרש הגדול, מדרש רבה, ומספריו של הרמב"ם, וכן ממדרש החפץ לזכריה הרופא,[2] מדברי ר' יונה אבן ג'נאח ומ"מאור האפלה" לרבי נתנאל בן ישעיה.[3] כלולים בו מדרשים עתיקים שאבדו, למשל מכילתא דברים.[4] הרב דוד הלוי חמדי נעזר בו בכתיבת "אלוג'יז אלמוגני".[5]

שרד כתב יד שלם יחיד של המדרש, ומספר כתבי יד חלקיים. חלקים מהמדרש הודפסו בכרכי הסדרה "תורה שלמה" של הרב מנחם מנדל כשר. הספר יצא במלואו בשנת ה'תשנ"ח, במכון משנת הרמב"ם, בתרגום ובביאור של הרב יוסף קאפח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנימין ריצ'לר, 'על "מדרש הביאור" התימני ומחברו', עלי ספר ב (תשל"ו), עמ' 91–96 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  2. ^ LOUIS FINKELSTEIN, "FRAGMENT OF AN UNKNOWN MIDRASH ON DEUTERONOMY", Hebrew Union College Annual 12/13 (1937–1938), p. 524 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  3. ^ יהודה רצהבי, "מלואים לקטע ממדרש אלמוני על דברים", Hebrew Union College Annual 25, עמ' א (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  4. ^ פינקלסטיין, עמ' 524
  5. ^ מנחם כהנא, "מדרשי תימן ושימושם במדרשי ההלכה", דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות חטיבה ג, כרך ראשון, תשמ"ט 1989, עמ' 33 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.