מדרש הביאור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מדרש הביאור הוא מדרש תימני שחובר בשנת 1441 על חמישה חומשי תורה, על ההפטרות ועל מגילת אסתר ומגילת איכה, על ידי הרב סעדיה בן דוד (אלד'מארי), מגדולי חכמי תימן.

הספר דן בענייני אגדה, הלכה, פרשנות, מחשבה, פילוסופיה ואלגוריה. הספר מרבה לצטט מהתלמודים והמדרשים (בעיקר מדרש הגדול ומדרש רבה), ומספריו השונים של הרמב"ם, וכן ממדרש החפץ ומדברי ר' יונה אבן ג'נאח. כלולים בו מדרשים עתיקים שאבדו.

הספר יצא בשנת תשנ"ח, במכון משנת הרמב"ם, בתרגום ובביאור של הרב יוסף קאפח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין ריצ'לר, 'על "מדרש הביאור" התימני ומחברו', עלי ספר ב (תשל"ו), 91–96.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.