נתנאל בן ישעיה
| לידה |
המאה ה-14 תימן |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה-14 תימן |
| תקופת הפעילות |
? – המאה ה־14  |
| השתייכות | רבני תימן, ראשונים |
| תחומי עיסוק | תורה, תלמוד, הלכה, פילוסופיה |
| חיבוריו | "מאור האפילה" על התורה, פירוש על משנה תורה של הרמב"ם |
  | |
רבי נתנאל בן ישעיה (חי במחצית הראשונה של המאה ה-14), היה מגדולי רבני יהדות תימן הראשונים. רבי נתנאל היה פרשן מקרא והלכה. הוא חיבר את הפירוש "נור אלצ'לאם" ("מאור האפלה") על התורה. ספר זה נכתב מקצתו בערבית יהודית ומקצתו בעברית בסביבות שנת 1640 לשטרות[1] (ה'פ"ט, 1329). רובו ככולו של החיבור נתון להלך הרוח והמחשבה הפילוסופית הרציונלית שהתווה הרמב"ם, אם כי רבי נתנאל לא נמנע מלשלב בחיבורו רעיונות מחשבתיים שאינם מבית מדרשו של הרמב"ם אלא מתורתם של רבי יהודה הלוי והרמב"ן. גם מעט רעיונות הנראים קבליים הובאו בחיבורו אף כי בזמנו טרם נתפשטו בתימן ספרי חכמי הקבלה. בהקדמה לפירושו מודיע רבי נתנאל כי בחיבורו דברים המתאימים להמוני העם ודברים המתאימים לבעלי החכמה "ודברים שלא יתאימו למקצת בני אדם אז יחשבוהו כאילו לא נכתב והוא מה שהביאו בעלי הדרשות מדברים הנמנעים".
מתוך חיבורו מאור האפלה ניכר שרבי נתנאל היה בקיא במיוחד בכל חדרי הספרות המדרשית העתיקה. במקרים רבים הוא מאיר עיניים בפרשנותו הבהירה ובגישתו הישרה לכל עניין.
מלבד פירושו על התורה, הוא חיבר עוד פירוש על "משנה תורה" לרמב"ם. הרב יחיא קאפח מעיד כי ספר זה היה נלמד כמעט עד הדור האחרון לגלות תימן בבית מדרשו של רבו הרב חיים קורח. על פי עדותו, היה רבי נתנאל מציין את מקורות דברי הרמב"ם בשני התלמודים וזולתם ומפרש דברים שלכאורה סתומים בדברי הרמב"ם. כמו כן כתב פירוש על הלכות שחיטה לרמב"ם, ייתכן שחיבור זה כלול בחיבורו הגדול על הרמב"ם. לעת עתה נמצאו רק שרידים מעטים מחיבור זה.
התייר ר' יעקב ספיר שביקר באמצע המאה ה-19 בתימן כותב בספרו אבן ספיר כי ראה את חיבורו מאור האפלה בבית אחד הרבנים והוסיף "והספר הזה נחשב אצלם טהור וקדוש אשר לא יכולתי להשיגו".
הספר "מאור האפלה" יצא לראשונה לאור במקור ותרגום על ידי הרב יוסף קאפח בשנת ה'תשי"ז (1957).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "נְתַנְאֵל בן ישעיה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 129, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בסוף הקדמתו כתב שהתחיל בט"ו בתמוז אותה שנה אבל בפרשת בהר הוא מחשב את השנים ביובל בשנת ה'פ"ח שהיא 1639 לשטרות
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • שמואל בן חפני הכהן גאון • אברהם בן הרמב"ם • תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • שלמה פרחון • אבן ג'נאח • משה הכהן אבן ג'יקטילה • יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | מנחם בן חלבו • רש"י • יוסף קרא • רשב"ם • אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | יוסף קמחי • משה קמחי • רד"ק • מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • זכריה הרופא • סעדיה עדני • דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין | |
| בקרת זהויות |
|
|---|
