זכריה הרופא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי זכריה הרופא
מארי יחיא אלטביב
לידה המאה ה-15
מדינה תימן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי זכריה בן שלמה הרופא (מכונה: הרז"ה, בערבית: יחיא אלטביב, או: אלחכים יחיא אבן סלימאן אלאסראילי) היה מגדולי רבני תימן במאה ה-15, פרשן מקרא והלכה ורופא. כתב חיבורים הקשורים לכתבי הרמב"ם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגורר ביישוב "בני קיס" הנמצא בין הערים צנעא וד'מאר. מכונה "אלד'מארי", ייתכן שהוא או אחד מאבותיו גרו בד'מאר, ומכאן כינוי זה.

היה מגדולי רבני תימן במחצית הראשונה של המאה ה-15. היה פרשן מקרא והלכה ורופא במקצועו. כמו רבים מחכמי תימן כתב חיבורים הקשורים לכתבי הרמב"ם.

באחד מאזכוריו כותב עליו מהרי"ץ בספרו "זבח תודה" על השולחן ערוך: "מצאתי למהר"ר [=מורנו הרב רבי] זכריה הרופא, אחד מיוחד מרבני אתרא קדמון בנימוקיו להרמב"ם".

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי זכריה היה בעל הלכה מובהק, כמשתקף מתוך חיבורים שונים שחיבר המוסבים על ספר משנה תורה של הרמב"ם, וחיבורי הלכה נוספים. בנוסף היה לו ידע רב באגדה, וחיבורו מדרש החפץ משובץ במדרשי חז"ל, יחד עם קטעי הלכה, מוסר ומידות טובות, סיפורי עם ופניני חכמה עממיים.

בחיבוריו ניכרת השפעתם של גאוני בבל וארץ ישראל הקדומים וספרות המדרש שלהם, יחד עם משנתו של הרמב"ם, בהלכה ובפילוסופיה. מקורות אלו הם המקורות העיקריים של חיבוריו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי זכריה היה מחבר פורה וכתב 18 חיבורים:

מלבד מדרש החפץ ופירושו לשיר השירים, להפטרות ולמגילת אסתר, רוב כתביו נמצאים בכתב יד בספריות שונות בישראל ובעולם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]