מוגוצ'ה
ערך ללא מקורות
| ||
| ערך ללא מקורות | |
![]() סמל מוגוצ'ה | |
| מראה העיר | |
| מדינה |
|
|---|---|
| קראי |
|
| ראש העיר | ולדימיר מאמייב |
| תאריך ייסוד | 1910 |
| שטח | 20 קמ"ר |
| גובה | 620 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 12,953 (2020) |
| קואורדינטות | 53°44′00″N 119°46′00″E / 53.733333°N 119.766667°E |
| אזור זמן | UTC +9 |
|
| |
מוֹגוֹצָ'ה (ברוסית: Мого́ча) היא עיר בחבל עבר הבאיקל, כ-700 ק"מ[דרושה הבהרה] צפונית-מזרחית לצ'יטה. מוגוצ'ה היא אחת מתחנות הרכבת המרכזיות של רשת הרכבת הטרנס סיבירית. העיר שוכנת במפגש הנהרות מוגוצ'ה ואמזר. בנוסף נמצא בעיר שדה תעופה צבאי ואזרחי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמה של מוגוצ'ה נובע מהשפה האבנקית מונגו - אחד השבטים האבנקים, וצ'י - סיומת לשייכות. הסבר אחר טוען שמשמעות שמה היא "עמק זהב". היישוב הוקם בשנת 1910 במהלך סלילת הרכבת האמורית, ותחנת הרכבת "מוגוצ'ה" נוסדה בשנת 1914. בשנות ה-20 החלה הפקת זהב תעשייתית באזור. מוגוצ'ה זכתה למעמד "עיר" בשנת 1950. בסוף שנות ה-50 ותחילת ה-60 נבנה ליד מוגוצ'ה שדה תעופה צבאי בעקבות הפיצול הסיני-סובייטי. הוקמו בעיר מספר פרויקטי דיור שנועדו לאכלס את מוגוצ'ה, שניחנה באקלים עוין. כתוצאה גדלה האוכלוסייה לכמעט 18,000 איש בשנת 1979. עם תחילת שנות ה-90 עזבו שליש מתושביה לערים גדולות בעקבות שפל כלכלי חמור. מרבית תושביה עובדים באחזקת הרכבת הטרנס סיבירית והשאר במכרות זהב.
מזג האוויר קיצוני ביותר לכן ישנו פתגם מקומי: "אלוהים ברא את סוצ'י[1] והשטן את מוגוצ'ה"


