נרצ'ינסק
| |||
| מדינה |
| ||
|---|---|---|---|
| קראי |
| ||
| נפה | נרצ'ינסקיי | ||
| תאריך ייסוד | 1653 | ||
| שטח | 100 קמ"ר | ||
| גובה | 490 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 14,919 (1 בינואר 2018) | ||
| קואורדינטות | 51°59′N 116°35′E / 51.983°N 116.583°E | ||
| אזור זמן | UTC +9 | ||
|
| |||
נרצ'ינסק (ברוסית: Нерчинск; בסינית: 尼布楚) היא עיר בחבל עבר הבאיקל, השוכנת על הגדה השמאלית של נהר הנרצ'ה (אנ'). נרצ'ינסק היא עיר ראשית של נפת נרצ'ינסקי משנת 1937. אוכלוסייתה מונה 14,959 תושבים נכון ל-2010.
נרצ'ינסק היא אחת מהערים הרוסיות העתיקות בעבר הבאיקל. קוזאק רוסי פטר בקטוב בנה את המצודה הראשונה בנרצ'ינסק בשנת 1654. הסכם נרצ'ינסק בין רוסיה לבין סין נחתם בעיר זו ונרצ'ינסק הפכה לעיר מרכזית באזור ענק. בעיר נמצאו מכרות כסף ועופרת ואסירים רבים מאירופה נשלחו לכאן כעובדי מכרות רבות. אזורה של נרצ'ינסק הפך לבית סוהר ענק בהיסטוריה של האימפריה הרוסית שהיה קיים עד שנת 1917. בדיכוי מרד הדקבריסטים בשנת 1925, נשלחו לגלות בנרצ'יסק על ידי הצאר ניקולאי כמה מחברי המרד וביניהם אצילים כמו הנסיכה קטיה טרובצקי, כאשר הבולט מכולם היה הנסיך סרגיי וולקונסקי (אנ') (שאותו מייצג אנדריי בולקונסקי ברומן מלחמה ושלום) ואשתו מריה שהצטרפה אליו מרצונה, סרגיי חי שם חיי איכרות והפך למודל נערץ על ידי רבים מהאסכולה הדקבריסטית המודרנית של המאה ה־19 וביניהם גם קרוב משפחתו של סרגיי- לב טולסטוי[1]. בסוף המאה ה-19 הרכבת הטרנס-סיבירית פסחה על העיר וזה גרם לירידתה של נרצ'ינסק מכל הבחינות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נרצ'ינסק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
נרצ'ינסק (רוסיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורלנדו פייג'ס, הריקוד של נטאשה (מתורגם מאנגלית), ירושלים: מוסד ביאליק, 2022, עמ' 122–135


