מומיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מומיו[1] הוא תוצר אורגני-מינרלי ממקור ביולוגי בעיקר, שנוצר באזורים הרריים (בנקיקים ובמערות ההרים).[2]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התצורה של המומיו היא אבקה או תפליט בצבעי חום כהה-שחור, הניתן למצוא בדרך כלל בסלע באזורים הרריים גבוהים. הוא נפוץ בעיקר באזורים אלו: רכס הרי הימלאיה, הרי פמיר (בעיקר באזור גורנו-בדחשאן וטג'יקיסטן), קראקוראם, פרובינציית גילגיט-בלטיסטן בפקיסטן, נפאל, בהוטן, הרי הקווקז ברוסיה, הרי אלטאי, מרכז אסיה, איראן, מונגוליה ודרום פרו, שם הוא נקרא Andean shilajit. עמי המזרח השתמשו בו ברפואה עממית-אלטרנטיבית (איורוודה, רפואה סינית ורפואה טיבטית). הוא נמכר גם בצורה של תמצית יבשה וגם כמרכיב שהוא חלק מתוספי תזונה.[3]

מומיו (או שילג'יט) Lava Tube, 2018

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Shilajit in a glass of water.
המומיו בתצורה הנפוצה

מאז ימי קדם המומיו היה מרכיב המשמש ברפואה העממית בכל מיני אזורים בעולם: אפגניסטן, הודו, איראן, סין, פקיסטן, נפאל, מרכז אסיה וטיבט. השתמשו בו ברפואה עממית עתיקה וברפואה אלטרנטיבית כבר יותר מארבעת אלפים שנה.[4] ההשפעות המרפאות שלו למחלות שונות מוזכרות בכתבים של אריסטו, אל-ראזי, אל-בירוני, אבן סינא ואחרים.[5][6]

בכתביו של ד'הרבלו, מזרחן ממוצא צרפתי, נמצא תיעוד משנת 1821 בו נכתב שהפרסים השתמשו בחומר שנקרא mumiay או mummy כתרופה חזקה לטיפול בשברי עצמות ומחלות.[7]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן למצוא מרבצים של מומיו באזורים שונים בעולם, בין היתר בקווקז, רוסיה, הודו, מונגוליה, נפאל, אפגניסטן ומדינות צפון מזרח אפריקה. לחומר הזה יש שמות שונים ברחבי העולם.[8] מחקר מטעם מרכז חקר גאוגרפי מרכזי של המדינה הראה שמרבצים של החומר נדירים מאוד, וכמות החומר במאגרים אלו מוגבל. הוא נמצא בסלע אבן גיר, סלע מותמר וסלע משקע במרכז אסיה,[9] רפובליקת טובה, ימת באיקל, קווקז ואזורים נוספים.[10]

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה דעה רווחת שהמומיו נוצר כתוצאה מפירוק של סלעי נפט על ידי מיקרואורגניזמים. ההרכב הכימי של החלק האורגני של התמצית (כ-50% פחמן ו-10% מימן) תומך בהשערה הזו למקור של המומיו.[11] על פי ניתוח אחר מקור המומיו הוא צמחי, וככל הנראה, הוא תוצר פירוק איטי מאוד של חומר צמחי.[12] חלק מהחוקרים משערים שהמומיו מיוצר על ידי פירוק או אידוי של חומר צמחי מלטקס ושרף מצמחים שונים (Euphorbia royleana ו־Trifolium repens) במשך תקופה של מאות שנים.[13][14]

הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהמומיו מכונה לעיתים גם זפת מינרלית או שרף, ההרכב שלו הוא בעצם שילוב של השניים. הוא חומר צמיג מאוד בדומה לזפת או שרף, צבעו חום כהה מאוד ואף שחור אך בניגוד לזפת ושרף המומיו מסיס במים בקלות אך אינו מסיס באתנול. הוא מכיל יותר מ-20 יסודות, בין היתר: סידן, מגנזיום, נתרן, עופרת, כרום. הוא מכיל גם אלקאן, מוצקים, חלבונים, פחמימות, חומצות אמינו, חומצות שומן ואלכוהול.[10] תכולת המינרלים בו היא 15-20% יחד עם יסודות קורט כולל סלניום.[15] דגימות של החומר נחקרו בשיטות אנליטיות:

5.1 יחידות מסה אטומיות מאוחדות בחומר שנאסף בהרי ההימלאיה

8 יחידות בחומר שנאסף בהרי אלטאי

7.5 יחידות בחומר שנאסף בטיין שאן.

מבדיקה של החומר עלה שהוא מכיל מרכיבים מולקולריים, חומצות שונות ותרכובת כימית פשוטה דימר.[16]

השפעות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהמומיו נפוץ יחסית בשימוש ברפואה עממית, אין ראיות טובות לכך שיש לו השפעות מועילות כלשהן על בריאות האדם.[17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מומיו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Eugene Wilson, G. Victor Rajamanickam, G. Prasad Dubey, Petra Klose, Frauke Musial, F. Joyonto Saha, Thomas Rampp, Andreas Michalsen, Gustav J. Dobos, Review on shilajit used in traditional Indian medicine, Journal of Ethnopharmacology 136, 2011-06-14, עמ' 1–9 doi: 10.1016/j.jep.2011.04.033
  2. ^ МУМИЁ • Большая российская энциклопедия - электронная версия, old.bigenc.ru
  3. ^ Winston, David; Maimes, Steven (2007-03-22). "Part two: Materia medica. 7. Monographs on Adaptogens. Shilajit". Adaptogens: Herbs for Strength, Stamina, and Stress Relief (באנגלית). Inner Traditions / Bear & Co. p. 129. ISBN 978-1-59477-158-3.
  4. ^ Kloskowski, T.; Szeliski, K.; Krzeszowiak, K.; Fekner, Z.; Kazimierski, Ł; Jundziłł, A.; Drewa, T.; Pokrywczyńska, M. (2021-11-19). "Mumio (Shilajit) as a potential chemotherapeutic for the urinary bladder cancer treatment". Scientific Reports. 11 (1): 22614. Bibcode:2021NatSR..1122614K. doi:10.1038/s41598-021-01996-8. ISSN 2045-2322. PMC 8604984. PMID 34799663.
  5. ^ "MUMIYO • Great Russian encyclopedia - electronic version". bigenc.ru. נבדק ב-2022-08-01.
  6. ^ Source study and textual criticism of monuments of medieval sciences in the countries of Central Asia: a collection of scientific works. (1989). Russia: "Science," Siberian Branch.
  7. ^ Ouseley, William (1821). Travels in various countries of the East : more particularly Persia. Rodwell and Martin, London.
  8. ^ Rahmani Barouji, Solmaz; Saber, Amir; Torbati, Mohammadali; Fazljou, Seyyed Mohammad Bagher; Yari Khosroushahi, Ahmad (2020). "Health Beneficial Effects of Moomiaii in Traditional Medicine". Galen Medical Journal. 9: e1743. doi:10.31661/gmj.v9i0.1743. ISSN 2322-2379. PMC 8343599. PMID 34466583.
  9. ^ O9LmY4APk8VLtpJ, הכל אודות תוסף תזונה מומיו - דויד מירז מטפל בכאב 054-7920434, באתר דויד מירז, ‏2021-03-18
  10. ^ 1 2 "Геологический словарь. Том 1 (А-М) | Геологический портал GeoKniga" [Geological dictionary. Volume 1 (А-М) | Geological portal]. www.geokniga.org. p. 485. נבדק ב-2023-10-01.
  11. ^ Геологический словарь. Том 1 (А-М) | Геологический портал GeoKniga, www.geokniga.org
  12. ^ Carrasco-Gallardo, Carlos; Guzmán, Leonardo; Maccioni, Ricardo B. (2012). "Shilajit: A Natural Phytocomplex with Potential Procognitive Activity". International Journal of Alzheimer's Disease. 2012: 674142. doi:10.1155/2012/674142. ISSN 2090-8024. PMC 3296184. PMID 22482077.
  13. ^ Agarwal, Suraj P.; Khanna, Rajesh; Karmarkar, Ritesh; Anwer, Md. Khalid; Khar, Roop K. (במאי 2007). "Shilajit: a review". Phytotherapy Research. 21 (5): 401–405. doi:10.1002/ptr.2100. PMID 17295385. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Ghosal, S.; Reddy, J.P.; Lal, V.K. (במאי 1976). "Shilajit I: Chemical Constituents". Journal of Pharmaceutical Sciences. 65 (5): 772–773. doi:10.1002/jps.2600650545. PMID 932958. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ Khanna, Rajesh; Witt, Matthias; Khalid Anwer, Md.; Agarwal, Suraj P.; Koch, Boris P. (בדצמבר 2008). "Spectroscopic characterization of fulvic acids extracted from the rock exudate Shilajit". Organic Geochemistry. 39 (12): 1719–1724. Bibcode:2008OrGeo..39.1719K. doi:10.1016/j.orggeochem.2008.08.009. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Konstantinov, A. I.; Vladimirov, G. N.; Grigoryev, A. S.; Kudryavtsev, A. V.; Perminova, I. V.; Nikolaev, E. N. (2013). "Molecular Composition Study of Mumijo from Different Geographic Areas Using Size-Exclusion Chromatography, NMR Spectroscopy, and High-Resolution Mass Spectrometry". In Xu, Jianming; Wu, Jianjun; He, Yan (eds.). Functions of Natural Organic Matter in Changing Environment (באנגלית). Dordrecht: Springer Netherlands. pp. 283–287. doi:10.1007/978-94-007-5634-2_52. ISBN 978-94-007-5634-2.
  17. ^ Wilson E, Rajamanickam GV, Dubey GP, Klose P, Musial F, Saha FJ, Rampp T, Michalsen A, Dobos GJ (ביוני 2011). "Review on shilajit used in traditional Indian medicine". J Ethnopharmacol (Review). 136 (1): 1–9. doi:10.1016/j.jep.2011.04.033. PMID 21530631. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מומיו&oldid=38509553"