מוריס ז'נדרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוריס ז'נדרון
Maurice Gendron
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 בדצמבר 1920
גרה-סור-לואן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוגוסט 1990 (בגיל 69)
גרה-סור-לואן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטואר של ניס עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פרנסואה-אריק ז'נדרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוריס ז'נדרוןצרפתית: Maurice Gendron26 בדצמבר 1920, סמוך לניס20 באוגוסט 1990) היה צ'לן ומורה צרפתי. הוא נחשב על דעת רבים כאחד מגדולי הצ'לנים הצרפתים במאה ה-20

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוריס ז'נדרון החל את לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון של ניס בגיל 12 וכעבור חמש שנים יצא לפריז, שם למד בקונסרבטואר אצל ז'ראר הקינג וזכה בפרס ראשון.[1]

ז'נדרון הקליט את רוב הקונצ'רטי ברפרטואר הסטנדרטי, עם מנצחים כמו ברנרד הייטינק, ריימונד לפארד ופאבלו קזאלס, עם תזמורות כמו האופרה של וינה, התזמורת הסימפונית של לונדון והתזמורת הפילהרמונית של לונדון. כן הקליט את רפרטואר הסונאטות לצ'לו ופסנתר. בין שותפיו לנגינה היו הפסנתרנים פיליפ אנטרמון וז'אן פראנסה. במשך 25 שנים היה ז'נדרון חבר בשלישיית פסנתר נודעת עם יהודי וחפציבה מנוחין.[2] הקלטה מפורסמת שלו היא לסוויטות לצ'לו סולו של יוהאן סבסטיאן באך.

ז'נדרון לימד בבית הספר יהודי מנוחין ובקונסרבטואר של פריז. בין תלמידיו קולין קאר וז'קלין די פרה. בשנת 1954 פתח כיתת אמן בבית הספר הגבוה למוויקה בזארבריקן.[3] בשנת 1957 בא לישראל להגיש כיתת אמן לצ'לנים צעירים בסמינר הקיץ למוזיקה קאמרית שנפתח אותה שנה בבית דניאל בזכרון יעקב, זאת בהמשך לשני ביקורים קודמים בשנים 1951 ו-1953.

ז'נדרון היה הצ'לן המודרני הראשון שניגן את הקונצ'רטו בסי במול של בוקריני בצורתו המקורית, במקום בגרסה של פרידריך גריצמאכר. הוא היה הראשון לנגן במערב את הקונצ'רטו לצ'לו של פרוקופייב, עם הפילהרמונית של לונדון בניצוח וולטר זוסקינד,[4] וכתוצאה מכך קיבל זכויות בלעדיות לביצוע היצירה למשך שלוש שנים. מוריס ז'נדרון ניגן עם רבים מכוכבי המוזיקה של תקופתו, בהם בנג'מין בריטן ורודולף סרקין. הסטרדיוואריוס שלו, הנודע כיום צ'לו "ז'נדרון לשעבר", נמצא עכשיו בשימושה, בהשאלה, של הצ'לנית הגרמניה מריה קליגל.

במקביל לקריירה שלו כצ'לן, הן כסולן והן בהרכבים קאמריים, פיתח קריירה נוספת כמנצח, בעיקר עם התזמורת הזאר הקאמרית ועם הסימפונייטה של בורנמות'. בשנת 1975 נפגעה הקריירה שלו עקב תאונת דרכים, אך הוא חזר לנגן בהצלחה בשנת 1984.[5]

את גישתו לנגינה בצ'לו סיכם ז'נדרון בספר "אמנות הצ'לו" ( "L'Art du Violoncelle"), שנכתב עם ולטר גרימר ויצא לאור בשנת 1999 בהוצאת שוט [ED 9176; ISMN M-001-12682-3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נואל גודווין, "מוריס ז'נדרון" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ גודווין, שם
  3. ^ גודווין, שם
  4. ^ גודווין, שם
  5. ^ גודווין, שם