מוריץ רוזנטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוריץ רוזנטל
Moriz Rosenthal 1.jpg
לידה 18 בדצמבר 1862
לבוב, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בספטמבר 1946 (בגיל 83)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים לבוב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, פסנתרן, מחנך מוזיקה, מלחין, כותב ספרי עיון עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מוריץ רוזנטלפולנית: Moriz Rosenthal‏; 17 בדצמבר 1862 - 3 בספטמבר 1946) היה פסנתרן ומלחין יהודי-פולני. הוא התבלט כתלמיד של פרנץ ליסט והיה ידיד ועמית לכמה מגדולי המוזיקאים בתקופתו, בהם יוהנס ברהמס, יוהאן שטראוס הבן, אנטון רובינשטיין, האנס פון בילוב, קאמי סן-סנס, ז'יל מאסנה ואיזק אלבניז.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנטל נולד בלמברג, אוסטרו-הונגריה (בהמשך לבוב (פולין), כיום לביב, אוקראינה), למשפחה יהודית. אביו היה פרופסור באקדמיה הראשית. בגיל שמונה התחיל בלימודי פסנתר אצל גאלות' (1872-1869).

בשנת 1872 היה רוזנטל לתלמידו של קרול מיקולי, תלמיד של שופן ועורך, שהכשיר אותו בכיוון אקדמי יותר בקונסרבטוריון של לביב. בגיל 12 היה לתלמידו של רפאל יוזפי בווינה. הופעץ הבכורה שלו התקיימה בווינה ב-1876. הצלחתו הייתה מיידית, ואחרי סיור ברומניה התמנה לפסנתרן חצר המלך ברומניה, זאת כשהיה בן ארבע-עשרה. משנת 1878 עד 1879 למד אצל ליסט בוויימר ורומא. הוא עמד בקשרים עם הפסנתרן ההונגרי הגדול עד 1886, כשליסט מת בביירוית. כיון שגרס, שהשכלה קלאסית שלמה תועיל לעבודתו כפרשן מוזיקה, החל ללמוד בסטאטס גימנזיום בווינה ובאוניברסיטה, שם למד פילוסופיה אצל רוברט פון צימרמן ופרנץ ברנטנו ואסתטיקה אצל הנסליק. הווירטואוזיות שלו, שהודרכה על ידי אינטלקט חקרני, הייתה מעל כל תחרות. בשנת 1912 קיבל את התואר וירטואוז הלשכה של פרנץ יוזף, קייזר אוסטריה.

כתלמידו של ליסט, הופיע ליסט בסנקט פטרבורג, פריז ועוד. עם זאת, לא הזניח את השכלתו הכללית, וב-1880 התקבל ללימודי פילוסופיה באוניברסיטה של וינה. כעבור שש שנים חידש את הקריירה שלו כפסנתרן ונחל הצלחה מזהירה בלייפציג ובבוסטון, שם הייתה הופעת הבכורה שלו בארצות הברית בשנת 1888, ובהמשך באנגליה ב-1895. הוא לימד במכון קרטיס למוזיקה בשנים 1926–1928. מ-1939, לימד בבית הספר שלו עצמו

רוזנטל מתכונן לקונצרט בשיקגו גרנט פארק ב-1938. אשתו הייתה גם היא פסנתרנית מחוננת.

רוזנטל הקליט פחות משלוש שעות של מוזיקה. הקלטותיו המעטות נחשבות, מכל מקום, לנגינת פסנתר מעולה ביותר. הדוגמאות ששרדו לנגינתו כוללות, נוסף לתקליטים רגילים, מספר ניכר של גלילי פסנתר של חברת הפסנתר המריקאית (אמפיקו).

לשנינותו של רוזנטל, שהייתה לא פעם מרושעת, יצא שם אגדי. כששמע את ולדימיר הורוביץ פורץ בסערה במעברי האוקטבות בקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 של צ'ייקובסקי בבכורה הווינאית שלו, העיר: "הוא אוקטביאנוס, אך לא קיסר." בדומה לכך, אחרי ששמע את איגנצי יאן פדרבסקי, ששמו הלך לפניו, אמר רוזנטל: "כן, הוא מנגן היטב, אני משער, אך אינו פדרבסקי". עמית שלו ניגן פעם עיבוד של רוזנטל לואלס הדקה של שופן בטרצות ברסיטל, ולאחר הנגינה הודה לו רוזנטל "על רבע השעה המהנה ביותר בחיי". לקראת סוף חייו התגורר רוזנטל במלון הצפוני הגדול בניו יורק, שאליו התייחס כ"יותר צפוני מגדול".[1]

תלמידיו היו צ'ארלס רוזן ורוברט גולדסנד. אנתולוגיה של כתביו האוטוביוגרפיים של רוזנטל יצאה לאור בשם "מוריץ רוזנטל: במילה ובמוזיקה" (בעריכת מארק מיטשל ואלן אוונס הוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, 2006) והיא מכילה גם תקליטור של הקלטות מייצגות שלא יצאו לאור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוריץ רוזנטל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Arbiter Records 4 בספטמבר 2009