ונגרוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ונגרוב
Węgrów
POL Węgrów COA.svg
סמל ונגרוב
Węgrów kościół 2012.jpg
הכיכר המרכזית בוונגרוב
מדינה פוליןפולין  פולין
פרובינציה מזוביהמזוביה  מזוביה
מחוז ונגרוב
שטח 35.45 קילומטר רבוע
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 12,641 (2010)
קואורדינטות 52°23′58″N 22°00′59″E / 52.39954°N 22.01634°E / 52.39954; 22.01634 
אזור זמן UTC+1
http://www.wegrow.com.pl

ונגרובפולנית: Węgrów) היא עיירה בפרובינציית מזוביה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הראשון לונגרוב הוא משנת 1414, ובשנת 1441 הוענקו לה זכויות עיר. בין השנים 1444 ו-1569 הייתה העיירה בבעלות משפחת רדזיוויל. בין המאות ה-16 וה-18 היוותה העיירה מרכז לרפורמציה הפרוטסטנטית.

בחלוקת פולין השלישית, בשנת 1795, נכללה העיירה בשטח אוסטריה, ובשנת 1815 נכללה בשטחי פולין הקונגרסאית.

יהודי ונגרוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא מהמאה ה-16. בפרעות ת"ח ות"ט נרצחו רוב יהודי העיירה בידי כוחותיו של חמלניצקי. בתחילת המאה ה-18 חודשה הקהילה היהודית בעיירה, ובמהלך המאה ה-19 גדלה באופן משמעותי, והתאפיינה בצביון חסידי. בעיר פעל רבי שמואל מקארוב, תלמידו של החוזה מלובלין ואחריו תלמידו רבי יצחק מוונגרוב. בתקופתם כיהן כמגיד בעיר רבי רפאל, אף הוא תלמיד החוזה מלובלין. בהמשך כיהן בעיר באדמו"רות רבי יעקב יצחק מקאלושין. בעיר היו "שטיבלאך" של חסידי קוצק, גור, אלכסנדר, וורקא, קאלושין, ראדזין ואמשינוב.

במהלך מלחמת העולם הראשונה פרעו קוזקים ביהודי העיירה, ובשנת 1920 התעמרו ביהודיה חיילי הצבא הכחול. בשנים שלאחר המלחמה עזבו את העיירה רבים מיהודיה.

בין מלחמות העולם התגברה בעיירה הפעילות הציונות, לצד פעילות של אגודת ישראל ושל הבונד, ופעלו בה בית ספר עברי מרשת תרבות ובית ספר מרשת בית יעקב. בשנים אלה נמנו בעיירה 5,277 יהודים, רוב תושביה. בשנות השלושים סבלו יהודי העיירה מתקיפות אנטישמיות חוזרות ונשנות מצד האוכלוסייה הפולנית, ומקריאות לחרם כלכלי על עסקיהם.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בספטמבר 1939 נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ותוך מספר ימים ביצעו אלו מעשי התעללות ורצח ביהודיה, לרבות רצח רב הקהילה, יעקב מנדל מורגנשטרן (בנו של הרבי מסוקולוב), ביום כיפור. בהמשך, מונה בעיירה יודנרט, אשר נצטווה לספק לגרמנים תשלומי כופר, ולספק להם עובדים יהודים לעבודות כפייה.

בדצמבר 1940 רוכזו יהודי העיירה בגטו שהוקם בה, אליו הובאו יהודים נוספים שגורשו מיישובי הסביבה, וממנו נלקחו יהודים למחנות עבודה שונים. בקיץ 1942, עת שהו בגטו כ-8,300 יהודים, הוא הפך לסגור. בתקופה זו מתו בגטו מאות יהודים ממגיפות.

ב-20 בספטמבר 1942, ערב יום כיפור, בוצעה בגטו אקציה בידי גרמנים, פולנים ואוקראינים, בה כ-8,000 מיהודי המקום שולחו למחנה ההשמדה טרבלינקה. לאחר מכן, נערך מצוד אחר המסתתרים, ואלו נרצחו ברובם בבית העלמין היהודי בעיירה. בסוף 1942 ובתחילת 1943 רוכזו בגטו חדש בעיירה כ-200 עד 300 יהודים שנתפסו באזור או שהושארו בעיירה לשם סידור הרכוש היהודי בה. במאי 1943 נרצחו כולם בירי. במקום בו היה מחנה ההשמדה טרבלינקה מונחת מצבה המנציחה את נרצחי ונגרוב.

אנדרטת ונגרוב בטרבלינקה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ונגרוב בוויקישיתוף