מזל טוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עוגה עם הכיתוב מזל טוב

"מזל טוב" היא ברכה בעברית המקובלת אצל יהודים כדי להביע איחולים לאירוע משמח ומשמעותי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפת היידיש שימשה כשפתה העיקרית של יהדות אשכנז ויהדות מזרח אירופה. השפה שילבה מילים רבות מהספרות התורנית עם מילים שמקורן בשפות גרמאניות. המילה "מזל" מופיעה בתנ"ך פעם יחידה, בספר מלכים: "וְהִשְׁבִּית אֶת הַכְּמָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה... וְאֶת הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם". מזל מוזכרת במשנה, ומשמעותה "קבוצת כוכבים" או "גורל". מילה זו קיבלה ביידיש את משמעותה המודרנית, המציינת אירוע חיובי. כך נוצרה הברכה "מזל טוב", שהפכה לנפוצה בקרב יהדות אשכנז ויהדות מזרח אירופה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, במדינות תחת השלטון הנאצי, אדם שהיה משתמש בביטוי זה היה נעצר ונחקר.

אטימולוגיה והגייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהמילים "מזל" ו"טוב" הן מילים בעברית, הביטוי "מזל טוב" מקורו בשפת היידיש, והוא שולב מאוחר יותר בעברית המודרנית. המילה "מזל" נהגית ביידיש "מַזֶל" (Mazel), עם הטעמה מלעלית, בעוד שבעברית היא נהגית "מַזָּל" עם הטעמה מלרעית. הביטוי "מזל הטוב" מקובל גם בקרב דוברי אנגלית, והוא הופיע לראשונה במילונים בשפה האנגלית בשנת 1862. המילה "מזל" קיימת גם בשפה הגרמנית (massel) וההולנדית (mazzel), והמילה "טוב" (tof/toffe) משמעותה בהולנדית "נחמד, נהדר".

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בביטוי "מזל טוב" הוא ברכה על אירוע מוצלח שקרה. משמעותו היא "אני שמח שקרה לך דבר טוב!" לעומת זאת, הביטוי "בהצלחה" משמש כדי לאחל לדבר טוב בעתיד.

בקרב יהדות התפוצות משתמשים בביטוי "מזל טוב" בעיקר באירועים כמו בר מצווה או חתונה, בהם הקהל צועק "מזל טוב!" ברגע השיא של האירוע - למשל, לאחר שהחתן שובר את הכוס. בישראל משתמשים בברכה "מזל טוב" גם לאירועים קטנים יותר, כמו קבלת רישיון נהיגה, יום הולדת, או תחילת עבודה חדשה.

כמו כן קיים בישראל מנהג, שמקורו ותכליתו אינם ידועים, שבו נהוג להכריז מזל טוב כאשר נשבר למישהו משהו כמו כוס או צלחת. כל קשר בין המנהג לבין מנהג שבירת הכוס בחתונה יהודית הוא מקרי בלבד, ואין קשר בין המנהגים.

הביטוי מופיע בסידורים של כמעט כל העדות, כחלק מהלחשים הנאמרים ונשנים שלש פעמים בסוף טקס קידוש לבנה:

”דוד מלך ישראל חי וקיים“

ואחריו:

”סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל אמן.“

בצורה זו הוא הולחן ומושר בקהילות שומרות מסורת, בשמחות של מצווה: ברית מלה, בר מצווה וחתונה. [1][2][3]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי מופיע כבר בספר חסידים (סימן תתתרז - קישור): "אשה שיושבת על המשבר, אם היא בחדר ובני אדם בבית יבקשו עליה רחמים ועל הילד שיוולד במזל טוב".

השימוש בביטוי כאיחול מופיע בשו"ת מהר"ם מינץ סימן ק"ט, שלאחר קידושין אומרים כל הנוכחים בחופה מזל טוב.

בספרות התורנית עוסקים בשאלה האם איחול זה עומד בסתירה לכלל ש"אין מזל לישראל".[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מזל טוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סימנטוב ומזלטוב בלחן חסידי מסורתי (עם שגיאה אפיינית לישראלים המחקים יידיש: וְמזלטוב במקום וּמזלטוב. הערוץ הרשמי של מייק בורשטיין)
  2. ^ דוד מלך ישראל... סימן טוב ומזל טוב יהא לנו בביצוע הרב שלמה קרליבך (בערוץ הרשמי על שמו ביוטיוב)
  3. ^ בלחנו של הרב קרליבך בביצוע אהוד בנאי (בערוץ הרשמי שלו ביוטיוב)
  4. ^ דיון על כך בפורם אוצר החכמה