מחלת נימן-פיק
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| תחום |
אנדוקרינולוגיה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | article/951564 |
| DiseasesDB | 9016 |
| MeSH | D009542 |
| OMIM | 257200 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | E75.2 |
  | |
מחלת נימן פיק היא מחלת אגירה ליזוזומלית, הקשורה בחילוף חומרים. שלוש הצורות המוכרות של המחלה הן נימן פיק סוג B, A ו-C (ידועות כ-NPA, NPB, NPC בהתאמה).
המחלה פוגעת בפירוק השומן או הכולסטרול, ויכולה להשפיע על מערכת העצבים והמוח, הכבד, הטחול, השרירים, הריאות והתפתחות הילד.
הסיבות למחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
NPA ו-NPB[עריכת קוד מקור | עריכה]
הן מחלות העוברות בתורשה והן אוטוזומליות רצסיביות, כלומר הסיכון לילד חולה הוא רק כאשר שני ההורים נשאים של אותו גן בלתי תקין, ושניהם מעבירים את הגן הזה אל הילד. הסיכוי לכך הוא 25% ורק במקרה כזה הילד יהיה חולה. ליקויי הגן משפיעים על אנזים בגוף הנקרא ספינגומיאלינז (ASM), ותפקידו לפרק שומן מסוים הנקרא ספינגומיילין. האנזים מיוצר בתוך התא וממנו מועבר לחלק אחר בתא הנקרא ליזוזום. הליזוזום משתמש ב-ASM על מנת לפרק את השומן. הליקוי בפירוק השומן גורם למספר בעיות. הספינגומיילין לא משתתף בחילוף החומרים הרגיל ומצטבר בתא. הצטברות זו בסופו של דבר מביאה להרס התא ופגיעה משמעותית באיברים מרכזיים בגוף.
השכיחות של נשאים למחלת NPA בקרב יהודים אשכנזים היא 1:80 – 1:100. המוטציות המוכרות (p.Arg498Leu, p.Leu304Pro, p.Phe333SerfsX52) אחראיות בקירוב ל-90% מהמקרים בקרב אשכנזים, ולכן ניתן לבצע את הבדיקה בזוגות בהם שני בני הזוג ממוצא אשכנזי, מלא או חלקי.
ההבדל בין NPA ל-NPB הוא בייצור האנזים או בפעולתו, כשאצל חולי NPA יש מעט מאוד, או שאין בכלל (עד 1% מהנורמלי) ואצל חולי NPB יש ייצור בשיעור של 10% מהרגיל.
NPC[עריכת קוד מקור | עריכה]
נגרמת על ידי ליקוי גנטי הגורם לנזקים מתמשכים במערכת העצבים הגורמים למוגבלויות בשלבים מתקדמים של המחלה. התסמונת פוגמת בתהליכי חילוף החומרים של הכולסטרול. לכן הכולסטרול מצטבר בתאי הכבד, הטחול והמוח. ליקוי זה גורם לסדרת בעיות נוירולוגיות (עצביות), שבדרך כלל מביאות למוות. הגן הלקוי נקרא NPC1. שינויים בגן הזה גורמים ל-95% ממקרי נימן פיק C. במקרים אחרים של המחלה, בהם הגן הזה תקין ישנם מחקרים הטוענים שישנו גן אחר פגום, הנקרא NPC2. כמו בנימן פיק A, ו-B, רק אם שני ההורים הם נשאים ומעבירים את הגן הלקוי הילד יהיה חולה. הסיכוי לכך שרק אחד מההורים מעביר את הגן הלקוי והילד יהיה נשא הוא 50%.
תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נימן-פיק מסוג A[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתבטאת לרוב כבר בגיל הינקות, עד גיל שישה חודשים. התסמינים נראים בהגדלה של הטחול והכבד, ולאחר מכן בהידרדרות נוירולוגית מהירה, בשל השפעתה על מערכת העצבים המרכזית. כמו כן מתגלה נוקשות (רגידיות) בשרירים, אי היכולת להתקדם ולשגשג, והגדלה משמעותית של הטחול והכבד (Hepatosplenomegaly). ההשפעה המרכזית של המחלה היא על המוח, והיא גורמת למוות בגיל צעיר מאוד, עד גיל 3.
נימן-פיק מסוג B[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתגלה בדרך כלל בגיל מאוחר יותר, ההתפתחות של הילד תקינה בשנים הראשונות. היא אינה קשורה למערכת העצבים המרכזית, ומתבטאת בעיקר בהצטברות של חומרים שומניים בטחול ובכבד, הגדלה של הטחול, פיגור בגדילה ואי ספיקה ריאתית. רוב הילדים מגיעים לבגרות, אך עם בעיות בריאותיות.
נימן-פיק מסוג C[עריכת קוד מקור | עריכה]
יכול להתגלות בכמה דרכים שונות. המחלה יכולה להתחיל עוד לפני הלידה, בילדות או כבר בשלבי התבגרות, אפילו בשלבי בגרות מתקדמים. הצורה השכיחה ביותר (50%-60%) מתבטאת בגדילה תקינה במהלך הילדות. לפעמים מופיעה כבר בילדות מחלת כבד המלווה בצהבת (jaundice). אצל ילדים, בעיות התנהגותיות מתחילות בסביבות גיל הכניסה לבית הספר. אז הילד מאבד בהדרגתיות יכולות אינטלקטואליות ומתקשה בתנועת גלגל העין מטה ומעלה. בגיל הילדות נכרים כבד וטחול מוגדלים, קושי בדיבור או בליעה, בעיות התפתחותיות, בעיות פסיכיאטריות, קושי בשליטה על השרירים וקשיים בנשימה.
אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
NPA, ו-NPB[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאובחנות באותו אופן. האבחון נעשה על ידי בדיקת דם הבודקת את פעילות האנזים ASM בתאי הדם הלבנים. בדיקה זו יכולה לאבחן חולים במחלה אך לא יכולה לאתר נשאים. זוהי רק בדיקה ראשונית ואינה יכולה לחזות איזה סוג יש לחולה במדויק: NPA, NPB או מצב ביניים. לפיכך, דרושות בדיקות נוספות, עם הופעת התסמינים.
ישנן מוטציות ספציפיות של הגן, בהן יש אחוז גדול של תפקוד אנזימי מוגבל. זאת בקרב האוכלוסייה היהודית אשכנזית. במקרים כאלה בדיקת סקר גנטית תוכל לאבחן נשאים סמויים. במקומות בהם מתבצעות הבדיקות דורשים בדרך כלל תסמינים ברורים של המחלה לפני שבדיקות גנטיות מתבצעות במשפחה.
NPC[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגלל מגוון התסמינים האפשריים במחלה זו אבחון קליני הוא בעייתי.
חולים הנחשדים כנושאי המחלה, עוברים ביופסיה של העור, כלומר נלקחת מהם חתיכת עור קטנה, הנלקחת למעבדה. שם מגדלים את תאי העור ובודקים את היכולת שלהם לעבד כולסטרול או הצטברות הכולסטרול בחלקי התא. תהליך זה לוקח כ-12 שבועות.
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
NPA[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעת עתה אין טיפול יעיל לחולים במחלה מסוג A.
NPB[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם ניסיונות להשתלת מח עצם בחולים עם סוג B, חלק מהתוצאות נמצאו מעוררות תקווה לטיפול הולם. כמו כן התפתחות המחקר על תרפיה גנטית וחילוף אנזימים יכולות לעזור במקרים אלה.
NPC[עריכת קוד מקור | עריכה]
לחולים עם סוג C אין עדיין תרופה אך ישנן תרופות העוזרות לתסמינים. ישנם כמה ניסיונות לתקן את השינוי התאי על ידי שימוש בהשתלת מח עצם או כבד ובעזרת תרופות להפחתת כולסטרול. עם זאת אלו לא עכבו את הפגיעה הנוירולוגית או התפתחות המחלה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "Demographic and Distribution about diagnostic of Type B Niemann-Pick Disease: "Novel Mutations Lead to New Genotype/Phenotype Correlations Simonaro CM, Desnick RJ. McGovern MM, Wasserstein MP, Schuchman EH in the American Journal of Human Genetics, October 4, 2002
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחלת נימן-פיק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- National Institute of Neurological Disorder and Stroke
- Harrison Principles of Internal medicine. 16th edition. Mcgraw Hill, 2004
- Ara Parseghien Medical Research Foundation
- National Niemann-Pick Disease Foundation
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.