מטאמטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןמטאמטה
Matama10.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: צבים
תת־סדרה: צבים מצדדי-צוואר
משפחה: צבים נטויי-צוואר
תת־משפחה: Chelinae
סוג: מטאמטה
מין: מטאמטה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Chelus fimbriata
שניידר, 1783
תחום תפוצה
Matamata Description.JPG
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מָטָאמָטָה (שם מדעי: Chelus fimbriata) הוא מין הצבים היחידי החי בסוג Chelus. זהו יצור בעל ראש גדול, פה ענקי ו"חוטם" בקצהו וכן צוואר ארוך מאוד. הוא מצוי בטבע בנהרות אמריקה הדרומית באזור נהר האמזונאס והאורינוקו.

זה גם צב גדול שאורכו יכול להגיע ל-45 ס"מ ומשקלו ל-15 ק"ג. צבע הראש, הצוואר והגפיים הוא חום-אפרפר והוא בעל מבנה ראש בעל שני זיזים משולשים משני קצוות הראש בחלק העליון, בעל פה מתרחב גדול במקום מקור כמו רוב הצבים וחדק פחוס דמוי צינור באזור האף, דרכו הוא נושם. הראש מכוסה בגבשושיות ועליהם צומחים זיזים דמויי צמחים: על הסנטר ישנם שלושה כאלה ועל הלסת עליונה עוד ארבעה. הצוואר ארוך ובעל שניים-שלושה תלמים וכמה "קוצים" מזדקרים עד לבסיס השריון החום או השחור. מעל השריון שלוש שורות תלולות יותר משאר השריון, ככל הנראה כדי לעזור לצב להסתוות בלי שייראה כצב. כפות הרגליים קטנות ביותר עם מעט טפרים וגם הזנב קצר אבל עבה, בייחוד אצל הזכרים. צב זה מצוי רוב זמנו במים ועולה לנשום על ידי החדק דמוי הצינור שלו. על גופם ושריונם צומחים אצות וצמחים ירוקים שעוזרים להסוות אותם וכך הם יכולים להיראות כמו עלים מתים במים הרדודים באגן האמזונס.

הוא חי בטבע בנהרות עם זרימה איטית, בריכות רדודות וביצות בבוליביה, מזרח פרו, אקוודור, מזרח קולומביה, ונצואלה, גינאה, גינאה הצרפתית, סורינאם וצפון-מרכז ברזיל.

צב זה ניזון מטרף שהוא מחכה לו בעודו מוסווה. הוא משתלב בצורה מוצלחת בצמחייה המימית או בערימות עלים מתים או בוץ וכך יכול להישאר בלי תנועה כשמיני טרפו, חסרי חוליות שונים או דגים, לא מרגישים בנוכחותו. כשדג או יצור דומה מגיע למרחק מספיק הצב פוער את הפה הענקי שלו, יוצר ואקום גבוה ושואב אותו פנימה לתוך הגרון. בשל צורתו של הפה הם כלל לא מסוגלים לנשוך אלא רק לפתוח ולסגור את הפה.

הצבים מתרבים במשך השנה כשהזכרים מרחיבים את רגליהם להרשמת הנקבה ומקננים בחפירות בדרך כלל בחודשים אוקטובר עד דצמבר ומטילים 12-28 ביצים קטנות וכדוריות שנמצאות יחדיו. הצאצאים הרכים הם טרף קל להרבה טורפים כמו עיטים, חתולים, אנפות, נחשים ותנינים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטאמטה בוויקישיתוף
ראשו של המטמטא