מיה מיה
 | |
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| שטח | 5.05 קמ"ר |
| קואורדינטות | 33°32′31″N 35°23′52″E / 33.5419°N 35.3978°E |
| http://www.miyeoumiye.com | |
  | |
מיה מיה הוא כפר נוצרי בדרום לבנון הממוקם 5 ק"מ מזרחית לצידון וכ-40 ק"מ מדרום לבירה ביירות. הכפר שוכן בגובה ממוצע של 156 מטרים מעל פני הים.
שם הכפר נהגה וכתוב במספר אופנים, כמו:
Mieh w Mieh - Mieh w Mieh - Mieh wa Mieh, אך השם הרשמי הרשום במדינה הוא المية ومية "אלמיה וּמיה"
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
אין מקור מידע מדעי שמתייחס למקור השם. יש מספר הסברים אפשריים לשם הכפר:
- השם נובע מהביטוי בשפה הפיניקית "Mio Mia", שפירושה מקום שיש בו מים חנוטים, או מים לחניטה. בכפר ובסביבתו הקרובה נמצאו סרקופגים פיניקים רבים (כיום מוחזקים במוזיאון הלאומי בביירות) שנמצאו על ידי המיסיונר ד"ר ג'ורג' פורד בעת בניית מכון ג'רארד לבנים (1881) ומתקנים ואולמות נוספים על אדמת הכפר והתגלו מאגרי מים מלאכותיים ומקורות מים טבעיים.
- בממצאים מהתקופה הפיניקית היו גופות חנוטות - מומיות ומכאן שם הכפר.
- השם בא מהשפה הערבית. מִיֶה (مائة) פירושו 100. כאשר הדרוזים ספרו את מספר הכפרים שבהם הם ניצחו, במלחמה במהלך המאה התשע-עשרה בדרום לבנון, הכפר הזה היה מספר 200 ברשימה ולכן הכפר נקרא מאה ועוד מאה: "מִיֶה - מִיֶה".
- בגלל שפע המים באזור. מים באשורית הם מאי וכך מים ועוד מים הם ממאי ומאי.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1985 הותקף הכפר במהלך מלחמת האזרחים בלבנון. עד אז היו בכפר כ- 5000 תושבים. בעקבות המלחמה, היגרה כמחצית מהאוכלוסייה לאזורים הנוצריים בלבנון ולמדינות המערב. תושבי הכפר הם נוצרים, שמשתייכים בעיקר לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית [1] עם מיעוט מרוני (7%), פרוטסטנטי (6%) ובפטיסטי (2%).
במורדות הכפר קיים מחנה הפליטים הפלסטיני עין אל-חילווה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסביבות הכפר התגלו ממצאים מהתקופה הפיניקית.
במאה ה-17, שטח הכפר שימש כאדמה חקלאית בבעלות מספר משפחות עשירות. משפחות "אבו נקאד" ו"פאדול" החזיקו במחצית מקרקעות הכפר והמדינה במחצית השנייה. במאה ה-18 החלו הנוצרים לעבור לכפר, והמדינה עודדה את החקלאים בכך שנתנה להם אדמות שישמשו לעבודת החקלאות. החקלאים בתמורה נאלצו לתת כמס 10% מהגידולים. בשנת 1875 ביקר בכפר ויקטור גרן והעריך את מספר תושביה בכ־400 תושבים, חלקם מרונים וחלקם יוונים אורתודוקסים. [2]
במאה ה-19 הגיעו מיסיונרים אמריקאים לכפר לעבודות מיסיונריות.
בשנת 1985, מלחמת האזרחים בלבנון התפשטה לדרום לבנון, ותושבי הכפר נמלטו לאזורים הנוצריים בדרום, לביירות או אף לחו"ל (הרוב הגיע לארצות הברית, קנדה ואוסטרליה). באוגוסט 1991 החלה תנועה חזר אל הכפר והוא שוקם, לאחר שנהרס כליל. כיום גרים בכפר גם מוסלמים.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התעשייה העיקרית של הכפר היא חקלאות. העיירה מייצרת שמן זית, זיתים למאכל, תאנים ולוק (מעדן לבנוני). כמה עצי זית מתוארכים לימי האימפריה העות'מאנית, בעוד שאחרים עוד מתקופת הנסיך פאחר א-דין השני. הדור הצעיר ממקד את מרצו בהשכלה גבוהה, חלק מאנשי הכפר עוסקים במקצועות חופשיים כגון: רופאים, עורכי דין ומהנדסים.
מראה פנורמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכפר קיימים מספר מוסדות חינוך בהם:
בית הספר האוונגליסטי והתיכון המקומי. בית הספר האוונגליסטי לבנות ולבנים הוא איחוד של שני מוסדות ישנים והיסטוריים מפורסמים: בית הספר האוונגלי לצידון לבנות (SESG) שנוסד לראשונה בשנת 1862 ומכון ג'רארד לנערים שהוקם לראשונה בשנת 1881 על ידי המיסיונרים.
אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולם רָאמָפּוֹ
למיסיונר - ד"ר פורד היה חזון להקים בכפר בית יתומים וכדי לאסוף כספים למימון הבניה, הוא נסע לראמפו (Ramapo) שבמדינת ניו יורק, והצליח לאסוף את הסכום שנדרש מהקהילה הנוצרית המקומית. פירוש המילה Ramapo , בשפה האינדיאנית המקומית, הוא "מים מתוקים" או "בריכה עגולה". [3] כשחזר לכפר, בשנת 1881, הוא בנה את אולם Ramapo, ועוד בניינים בכפר. במהלך מלחמת העולם השנייה, כוחות של הצבא האוסטרלי, יחד עם כוחות בריטים וצרפתים חופשיים, נלחמו באזור הכפר נגד כוחות צרפת של וישי. כוחות צרפת החופשית הפכו את בית היתומים לכלא של השבויים מהצבא של וישי. בשנים 1942-43 חתר העם הלבנוני לעצמאות מהשליטה הצרפתית והשלטונות הצרפתיים עצרו וכלאו במקום מנהיגים לבנוניים מרכזיים. לחץ מקומי ותמיכת הקהילה הבינלאומית הביאו את ממשלת צרפת לשחרר את העצורים ב-22 בנובמבר 1943 והמדינה הפכה להיות חופשית וריבונית. [4]
עין אל חילווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד המעיינות בשולי הכפר נקרא עין אל-חילווה (בערבית: عين الحلوة, תרגום: "המעיין המתוק/היפה"). באזור זה הוקם על ידי האו"מ, בשנת 1948 מחנה הפליטים הנושא את שם המעיין - עין אל-חילווה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ http://www.localiban.org/spip.php?article415
- ^ Guérin, 1880, p. 513
- ^ The town of Ramapo NY
- ^ History Of Lebanon Ottomans- French- Independence ( 1516 AD - 1943 AD) https://www.lgic.org/en/history_lebanon1516.php