המוזיאון הלאומי של ביירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המוזיאון הלאומי של ביירות

המוזיאון הלאומי של ביירותערבית: متحف بيروت الوطنيّ) הוא המוזיאון העיקרי לארכאולוגיה בלבנון, ומושבו בביירות. אוסף המוזיאון החל להיאסף לאחר מלחמת העולם הראשונה ופתיחתו הרשמית של המוזיאון הייתה בשנת 1942. אוסף המוזיאון כולל מאה אלף פריטים, רובם עתיקות מחפירות שנערכו בלבנון, המתוארכות החל מהתקופה הפרהיסטורית ועד תקופת הממלוכים. כ-1,300 פריטים מוצגים לקהל.

המוזיאון החל דרכו באוסף של עתיקות של אספנים פרטיים, בחלקם קצינים צרפתים המוצבים בלבנון, וב-1942 נפתח לקהל הרחב. ב-1975, בעת מלחמת האזרחים בלבנון, נמצא המוזיאון בדיוק בשטח ההפקר שבין הצדדים הלוחמים, וספג נזק רב. בשנים שלאחר מכן המשיך האזור שבו נמצא המוזיאון להיות אזור לחימה, בין היתר במהלך מבצע שלום הגליל. כתוצאה מכך סגר המוזיאון את שעריו באמצע שנות ה-70, וננקטו צעדים להגנת הממצאים, כגון כיסוי פסיפסים בשכבת בטון. בשנת 1991, לאחר סיום מלחמת האזרחים, היה המוזיאון במצב של הרס, לחדרים חדרו מי גשמים, נזקי הפגזות וחורי כדורים הרסו את הקירות החיצוניים של המוזיאון, וממצאים ומסמכים רבים נשרפו בשריפות שפרצו במהלך הלחימה.

בשנת 1992 החלה יוזמה לחידוש המוזיאון, ובשנת 1995 החלו עבודות השיקום. המוזיאון שב ופתח שעריו לציבור בשנת 1997. בשנת 1998 נסגר שוב לצורכי עבודות שיקום, ובשנת 1999 שב ונפתח. במקביל לפתיחתו הכריזה ממשלת לבנון על מבצע לאיתור חפצים שנבזזו מהמוזיאון במהלך המלחמה, מבצע שהשיב לרשות המוזיאון רבים מהממצאים שהוצגו בו בעבר.

ארון אחירם

כיום מחזיק המוזיאון אוסף של מאה אלף פריטים, מתוכם מוצגים לקהל 1,300. אלו כוללים סרקופגים, פסיפסים ותבליטים. גולת הכותרת של המוצגים הוא ארון אחירם, סרקופג של המלך הפיניקי אחירם, מהמאה העשירית לפנה"ס, שנמצא בגבל וכולל את הטקסט העתיק ביותר שנמצא בכתב הפיניקי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]