כביש

כביש רומי בעמק האלה ("דרך הקיסר")

סלילת כביש בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 בהוד השרון

כבישים במרכז תל אביב

מנהרות מתחת למעבר אקולוגי בפארק לאומי בנף, קנדה. בולטים שני הנתיבים של אחד משני הכבישים החד סטריים המרכיבים את הכביש כולו.

כביש הוא נתיב תחבורה סלול - לרוב באספלט או בטון - המשמש לתנועת כלי תחבורה. על פי החוק,

"כביש" - חלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב, או שנסלל או שופר לשם כך, או שתנועת כלי רכב נוהגת לעבור בו, למעט שולי הדרך;

— תקנות התעבורה, תשכ"א-1961,מתוך חלק א': כללי, פרק ראשון: פרשנות. הגדרות

ובניגוד למשמעות הרחבה של המלה העברית נתיב, מוגדר שם גם

"נתיב" - חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים;

— תקנות התעבורה, תשכ"א-1961,מתוך חלק א': כללי, פרק ראשון: פרשנות. הגדרות

הגדרות דומות להגדרות חוקיות אלו מקובלות כיום בכל העולם, והן דוחקות משמעויות יותר רחבות שהיו נפוצות בעבר.

כבישים מהווים רחובות בתוך ערים ויישובים ומחברים בינם לבין רחובות אחרים ובנוסף ישנן מערכות כבישים בין-עירוניות המחברות בין ערים ויישובים מרוחקים, לאורך קילומטרים רבים.

היסטוריה

קיימות דוגמאות היסטוריות רבות לבניית כבישים. המפורסמים שבהם הם הכבישים של הרומים והאינקה ששימשו לשליחים. הכביש העתיק ביותר הוא Sweet Track causeway שבאנגליה שנבנה בסביבות שנת 3800 לפני הספירה. בימי קדם היה עדיף להשתמש בתעבורה ימית מאשר בכבישים, במיוחד בגלל ההבדל בין הקיבולת של עגלה לבין סירה. במהלך המהפכה התעשייתית התפתחו הדרכים והחלו לכלול גם כבישים סלולים (ראו ג'ון לאודון מקאדם) ומסילות ברזל. מאז המאה ה-20 מיועדים הכבישים בעיקר לכלי תחבורה בעלי גלגלים. בארצות רבות משתמשים בכביש ככלי יעיל להעברת סחורות.

מאפייני הכביש

מהירות הנסיעה בכבישים משתנה בהתאם לתנאי הדרך ולתוואי שבו הם עוברים. בדרך-כלל, המהירות בכבישים בין-עירוניים גבוהה בהרבה ממהירות הנסיעה בשכונות מגורים.

הכבישים המודרניים כוללים פרט למיסעה (פני הכביש) גם חלוקה לכמה נתיבים המאפשרים תנועה מקבילה או מנוגדת ומסומנים באמצעות קו הפרדה צבוע, מערכות תאורה ומחזירי אור, תמרורים, חצים וסימוני צבע להכוונת התנועה, מדרכות ומעברי חצייה למעבר הולכי-רגל, מצלמות לבקרת תנועה, מערכות ממוחשבות לעדכון הנהגים על תנאי הדרך ותמרורים דינמיים, המשנים את הוראותיהם על-פי החלטת מרכז הבקרה. כחלק מהמאבק בתאונות הדרכים, התוספו לכבישים גם אמצעים שנועדו לצמצם נזקים אפשריים במהלך תאונות דרכים.

ב-75 אחוז ממדינות העולם התנועה קדימה היא בנתיב הימני של הכביש. לא ברור מה המקור להעדפה זו. ישנה תאוריה שסוברת שנפוליאון הנהיג בצרפת ובכל חלקי אירופה שכבש, תנועה בצד הימני של הדרך בשל היותו שמאלי-ולכן העדיף שאויבו יגיע אליו מכיוון היד שאוחזת בחרב, אך היסטוריונים רבים דחו תאוריה זו. ב-25% ממדינות העולם בהן נוהגים בצד שמאל (בראשם: יפן, הממלכה המאוחדת ורוב הארצות שתחת השפעתה)-ישנם קולות רבים שקוראים לעבור לצד הימני כמו רוב העולם. אך כרגע, מהלך כזה לא עומד על הפרק, מפני שעל פי השערות שונות, עלות מהלך כזה במדינה גדולה יכול להגיע למיליארדי דולרים.

עם התפתחות מערכות הכבישים, החלו להשתלב בהם גם רכיבי תשתית מתקדמים שונים, כגון גשרים, מנהרות, מפגשי מסילות רכבת, מחלפים-עיליים מרובי נתיבים, כבישים המאפשרים מעבר ספינות ואוניות - באמצעות התרוממות חלקי הכביש שעל הגשרים - מעבר מכוניות מקטע כביש אחד למשנהו באמצעות מעבורות ועוד.

כביש מהיר מיועד לזרימת נפח תנועה גדול במהירות גבוהה. כביש חייב למלא אחר קריטריונים מוגדרים, כדי להיקרא "כביש מהיר".

כביש אגרה הוא כביש שהנסיעה בו כרוכה בתשלום. ישנם כבישי אגרה שבהם מוצבות עמדות-לתשלום לאורך תוואי-הכביש, ורק לאחר תשלום ניתן לנסוע עליו. קיימים כבישי אגרה שבהם התשלום הוא ביציאה מן הכביש, וכן כבישי אגרה שבהם מותקנות לאורך הכביש מצלמות, המאפשרות לחייב את הנהגים בתשלום בעבור נסיעתם באמצעות מנוי או כרטיס אשראי.

איכות הסביבה

סלילת כבישים בשטחים פתוחים ופראיים פוגעת לעתים בתצורות הנוף, בעולם החי ובצמחייה. לקראת סוף המאה ה-20 הותקנו ברוב מדינות המערב תקנות וחוקים המחייבים את סוללי הכביש לוודא כי הפגיעה באיכות הסביבה תהיה מינימלית ככל האפשר, ואת בוני הכביש לפנות את כל פסולת הבנייה, אולם בפועל הדבר לא תמיד נעשה. ארגונים לשמירת הסביבה מוחים לעתים קרובות נגד הקמת כבישים ראשיים באזורי טבע פראי. בישראל, לדוגמה, ארגונים ירוקים הפגינו רבות נגד התוואי המיועד של כביש 6 וביקשו שלא יעבור באזורים בהם הוא עלול לפגוע בסביבה המקומית.

בעיות נוספות שיוצרים הכבישים: פגיעה במגוון הביולוגי שמשני צדי הכביש הנובעת מהפרדה בין אוכלוסיות שונות של אותו מין, וכן תאונות דרכים בין בעלי חיים לאנשים, בהם נפגעים לעתים גם בני אדם. פתרון המקובל במדינות אחדות לבעיה זו הם מעברים אקולוגיים, המאפשרים לבעלי החיים לחצות בנקודות מסוימות את הכבישים ללא סכנת פגיעה מצד כלי הרכב. בכבישים העוברים דרך בתי גידול של חיות בר, ניצבים שלטים המזהירים את הנהגים מפני חיות בר חוצות וניתנת זכות-קדימה לבעלי החיים.

ראו‎ ‎גם‎ ‎

• כבישי ישראל

קישורים חיצוניים

• מי המציא את הכביש? מאמר מאת נחמן גרשונוביץ