כבישי ישראל

לחצו כדי להקטין חזרה

מפה הכוללת חלק מן הכבישים המרכזיים של ישראל. לחץ על כביש כדי לעבור לדף הערך שלו.

כביש 50 (כביש בגין) בקטע שבין קריית משה וגבעת מרדכי

מערכת הכבישים בישראל כוללת כאחד דרכים עתיקות מאוד וחדשות, כשסלילת הכבישים מתחלת בשנות המנדט הבריטי בארץ ישראל. רוב הכבישים נסללו על ידי הממשלה (על ידי מע"צ היא נתיבי ישראל), כשחלק מהדרכים המהירות שנסללו במאה העשרים ואחת נסללו על ידי זכיינים.

נכון לשנת 2019 יש בישראל 19.9 אלף ק"מ כבישים סלולים.^[1]

סימון ושילוט בכבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספור[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה הישנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש 60 בנצרת

שילוט מדריך בירוק (רגיל) ובכחול (מהיר)

השיטה הישנה היא שיטת מספור כבישים שנהגה מימי המנדט ועד אמצע שנות השבעים.

מספור כבישים בישראל החל בשנות ה-50 של המאה ה-20. במפה שיצאה לאור ב-1953 הוסברה שיטת סיווג הכבישים וסימון הקילומטרים.^[2] הכבישים חולקו לשלוש קבוצות: כבישים ראשיים, כבישים אזוריים וכבישים מקומיים.

בשיטה הישנה לכל עיר גדולה (מלבד ירושלים) כגון: תל אביב, חיפה ועפולה נקבע מספר. הכבישים הראשיים מוספרו בשתי ספרות (למעט באזור ירושלים, שבו הכבישים הראשיים מוספרו בספרה אחת בלבד), שהראשונה שבהם הייתה ספרת העיר ממנה יצא הכביש. מהכבישים הראשיים יצאו כבישים אזוריים שמוספרו בשלוש ספרות, כששתי הספרות הראשונות היו מספר הכביש הראשי ממנו יצאו, ובהמשך, מספרי הכבישים המקומיים - שלוש הספרות הראשונות היו ספרותיהם של הכביש האזורי ממנו יצאו.

דוגמאות לסימון כבישים, על פי השיטה הישנה:

הכביש העולה לירושלים (החופף בחלקו לכביש 1 של ימינו), סומן ככביש 1
הכביש מתל אביב לחדרה (קטע מכביש 2 של ימינו) ומשם לחיפה (קטע מכביש 4 של ימינו), סומן ככביש 11
כביש חיפה – ראש הנקרה (קטע מכביש 4 של ימינו), סומן ככביש 21
הכביש מצומת נחל עמוד לחדרה (כביש 65 של ימינו), סומן ככביש 32, והקילומטרים בו נמנו מכיוון מזרח למערב (בניגוד לכיוון המקובל בימינו).

השיטה החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 הונהגה שיטת מספור כבישים חדשה. מספור הכבישים נעשה על פי סיווגם של הכבישים הבינעירוניים לשלוש קטגוריות: כבישים ארציים, כבישים אזוריים וכבישים מקומיים. נוסף על כבישים אלו, קיימים הכבישים שבתוך הערים והיישובים, הכבישים העירוניים, שאינם מקבלים מספר, ונקראים בשמות הרחובות שבהם הם עוברים.^[3]^[4]^[5]

כבישים ארציים ראשיים – ממוספרים במספר חד-ספרתי (למשל, כביש 1 – ים המלח-ירושלים-תל אביב-יפו).
כבישים ארציים – ממוספרים במספר דו-ספרתי (למשל, כביש 20 – נתיבי איילון).^[6]
כבישים אזוריים – ממוספרים במספר תלת-ספרתי (למשל, כביש 412 העובר דרך רחובות, נס ציונה, ראשון לציון וערים נוספות).
כבישים מקומיים – ממוספרים במספר ארבע-ספרתי (למשל, כביש 8510 העובר בעכו).

כבישי אורך (כבישי דרום - צפון) הם בעלי מספר זוגי (למשל, כביש 2 - כביש החוף) וכבישי רוחב (כבישי מזרח - מערב) הם בעלי מספר אי-זוגי (למשל כביש 5 - חוצה שומרון).

כבישי אורך מערביים ספרתם הראשונה נמוכה, וככל שהכביש מזרחי יותר עולה מספרו. ובאופן דומה כבישי רוחב דרומים ספרתם הראשונה נמוכה, וככל שהכביש צפוני יותר עולה מספרו. ההיררכיה בסידור הכבישים דומה לשיטת הסעיפים (כלומר, כביש 20 נמצא בין כביש 2 לכביש 4, ולא מזרחית לכביש 4). כך הכביש הצמוד לחוף הוא כביש 2, כביש 4 פנימי יותר, כביש 6 פנימי עוד יותר וכביש 90 נושק לגבול המזרחי.

הספרה האחרונה במספריהם של כבישי הרוחב אמורה לציין את עומקם או את מרחקם מן הים, אך כלל זה מיושם בעיקר בכבישים האזוריים והמקומיים ופחות בכבישים הארציים. כבישים הסמוכים לים מסתיימים בספרה 1; מעט לתוך פנים הארץ בספרה 3, במרכזה של המדינה בספרה 5 וברמת הגולן בספרה 9. הדבר נכון גם בכבישי האורך. לכן, כבישי מישור החוף כוללים את כביש 780, את כביש 652, את כביש 410 ואת כביש 232; כבישי ההר כוללים את כביש 784, את כביש 754 ואת כביש 356; וכבישי רמת הגולן וכבישי מזרח הארץ כוללים את כביש 918, את כביש 978, את כביש 808 ואת כביש 258.

כללים במספור הכבישים המהירים לא נכללו בשיטה בהנהגתה (לא הוגדרו כבישים מהירים אז), וכיוון שכך מספריהם ממוקמים היכן שנמצאו מספרים פנויים. הנוהל המקובל הוא נתינת מספרים נמוכים (ספרה אחת) לכבישים ארציים - ראשיים (כך הם כל הכבישים הממוספרים בספרה אחת פרט לכביש 3^[7]), ומספרים מקומת העשרים לכבישים פרבריים מהירים המקשרים בין חלקי מטרופולין (כך כביש 20 בגוש דן 22 ו-23 בחיפה). בנוסף למספר כבישים אזוריים (בעלי מספר תלת-ספרתי) שהוגדרו ככבישים מהירים.^[8]

שיטת מספור הכבישים אינה מיושמת תמיד לכל פרטיה. אחת הסיבות לכך היא שהכבישים אינם ישרים לחלוטין (לדוגמה התוואים הקדומים והמפותלים של כביש 89 וכביש 211; פיתולי התוואי עשויים להקשות על הקביעה אם מדובר בכביש אורך או בכביש רוחב), אינם בהכרח מקבילים זה לזה (כדוגמה, ניתן להביא את הכבישים 4 ו-44, שאף שהם אמורים להיות כבישי אורך, ולפיכך מקבילים זה לזה, הם מצטלבים זה עם זה כמעט במאונך; דרומה ממקום הצטלבותם של הכבישים, מצטלב כביש 44 עם כביש 412), ואף אינם מקבילים או מאונכים תמיד לצירי האורך או לצירי הרוחב (כדוגמה, ניתן להביא את כביש 10, הנע במעין אלכסון על ציר דרום-מזרח – צפון-מערב, בסמוך לגבול עם מצרים; אלכסון כזה מקשה על הקביעה אם מדובר בכביש אורך או בכביש רוחב).

בשיטת הסימון החדשה, סימונו של כביש אינו מושפע מסימונו של כביש אחר שממנו הוא יוצא. אף על פי כן, ניתן לראות כבישים רבים הממוספרים בעקבות הסמוכים להם. כביש 406, לדוגמה, קיבל את מספרו בשל העובדה שהוא יוצא מכביש 40, על אף שרוב הכבישים באזורו מסומנים במספר הפותח בספרה 2.^[9]

עדכון השיטה (2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2018 פרסם משרד התחבורה כי הוא מתכוון לעדכן את סימון הכבישים בישראל, שלא עודכן בכללו מאז הנהגתו ב-1980, כשמאז התחוללו שינויים רבים ברשת הכבישים הישראלית. כדוגמה מרכזית ניתן לראות כבישים שהושפעו מסלילתו של כביש 6 והארכתו צפונה ודרומה. בעבר כביש 40 היה הדרך העיקרית שקישרה בין מרכז הארץ לבין הנגב והערבה. כביש 70 שימש כדרך ראשית המחבר בין מישור החוף התיכון לבין הגליל המערבי, מבלי לעבור בחיפה ובקריות. עם סלילתו של כביש 6 צפונה ודרומה, קטעים מכבישים אלו 'אוחדו' אל תוואי כביש 6. כתוצאה מכך, הכבישים הללו התחלקו לקטעי משנה, שלכל אחד מאפיינים ותפקידים משלו, כך שמספר אחד לכל הקטעים הללו אינו הולם את המציאות.^[10] חלק מהשינויים הם בכבישים ש'אוחדו' באופן מלאכותי בעת הנהגת השיטה כמו כביש 90 הכולל את כביש הערבה, כביש הבקעה, סובב הכנרת ועוד, יפוצלו למרכיביהם. כן גם נכללו בתוכנית מכבישי יהודה ושומרון שהופרדו בגלל הקמת הרשות הפלסינית והסכמי אוסלו (כך כבישים 57 ו-60).

שינוי נוסף במערכת הוא כבישים שקבלו בעבר מספרים ראשיים אך הם כיום כבישים עירוניים (כך בחלקים מכבישים 2 4 ו-60) שמספורם צפוי להיות מוסר או מוחלף במספור אזורי (תלת ספרתי), או כבישי הערבה ודרום הנגב שמוספרו בעבר במספרים דו ספרתיים הפותחים בספרה 1 (כך כבישים 10 12 ו-13) שכיום נחשבת ספרה נמוכה המשמשת לכבישים מהירים שיקבלו מספר הפותח ב-3, ככבישים בצפון הנגב.^[11]

לצד השינויים הללו, שעיקרם הנמכת מספר ופיצול, התכנית כללת גם הגבהת מספר ואיחוד במספר כבישים. כך הכבישים הפרווריים-המהירים החוצים לרוחב את גוש דן: 431, 471 ו-531, הממוספרים ככבישים אזוריים במספר תלת ספרתי יקבלו מספר דו ספרתי ככבישים ארציים. כן נכללה בתוכנית תוכנית חדשה לכביש 45 שתכלול את כביש 443 המשמש ככביש ראשי בין גוש דן לבין ירושלים וסביבתה הצפונית, וכביש דרך קלנדיה יחד עם כביש 437 שישמשו כמעין כביש טבעת לירושלים.

בנוסף, כבישים רבים חסרי מספר, המשמשים ככבישי גישה ליישובים קטנים יקבלו מספר בעל ארבע ספרות, ויסווגו ככבישים מקומיים.

בשעת פרסום התוכנית הוערכה השלמתה כבתוך שנתיים.

השינויים הצפויים במספרי הכבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן השינויים הצפויים במספרי הכבישים בישראל כפי שפורסמו בכמה כלי תקשורת בישראל וכפי ששונו בשטח:

	לפני תוכנית העדכון		לאחר תוכנית העדכון
הקטע	מספר הכביש בקטע	סיווג הדרך בקטע	מספר הכביש בקטע	סיווג הדרך בקטע
ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף גלילות	כביש 2	ארצי ראשי	ללא מספר	כביש עירוני בתל אביב-יפו
מצומת אבא הלל עד צומת מלאכי	כביש 3	ארצי ראשי	כביש 37	ארצי
מצומת ראם עד מחלף שורק	כביש 3	ארצי ראשי	כביש 33	ארצי
ממחלף חיפה דרום עד מחלף כרי נעמן	כביש 4	ארצי ראשי	ללא מספר	כביש עירוני בחיפה
ממחלף כרי נעמן עד צומת שבי ציון		ארצי ראשי	כביש 22	ארצי
מצומת שבי ציון עד מעבר ראש הנקרה		ארצי ראשי	כביש 802	אזורי
ממחלף אשדוד עד מחלף שורק^[12]	כביש 7	ארצי ראשי	כביש 3	ארצי ראשי
מצומת סיירים עד מעבר כרם שלום^[12]	כביש 10	ארצי	כביש 110	אזורי
מאילת עד צומת שיזפון^[12]	כביש 12	ארצי	כביש 112	אזורי
מצומת ציחור עד צומת מנוחה^[12]	כביש 13	ארצי	כביש 113	אזורי
מנחל עוז עד צומת נתיבות	כביש 25	ארצי	כביש 341	אזורי
מצומת נתיבות עד באר שבע	כביש 25	ארצי	כביש 34	ארצי
מצומת קטורה עד מחלף רהט	כביש 40	ארצי	כביש 30	ארצי
ממחלף רהט עד מחלף מאחז בוצע	כביש 40	ארצי ראשי מהיר	כביש 6	ארצי ראשי מהיר
מנמל אשדוד עד מחלף אשדוד^[12]	כביש 41	ארצי	כביש 3	ארצי ראשי
מצומת אל על עד צומת ברקת^[12]	כביש 46	ארצי	כביש 40	ארצי
מנתניה עד מחלף נתניה	כביש 57	ארצי	ללא מספר	כביש עירוני בנתניה
ממחלף נתניה עד מחלף ניצני עוז		ארצי	כביש 7	ארצי ראשי
ממחלף ניצני עוז עד צומת ענב		ארצי	ללא מספר	כביש בשטחי A ו-B
מצומת ענב עד צומת שבי שומרון		ארצי	כביש 557	אזורי
מצומת שבי שומרון עד דיר שרף בוצע		ארצי	כביש 60	ארצי
מדיר שרף עד צומת בקעות		ארצי	ללא מספר	כביש בשטחי A ו-B
מצומת בקעות עד גשר אדם		ארצי	כביש 577	אזורי
ממחלף רוזמרין עד מעבר קלנדיה	כביש 60	ארצי	ללא מספר	כביש עירוני בירושלים
ממעבר קלנדיה עד מחלף גבע בנימין		ארצי	כביש 45	ארצי
ממחלף גבע בנימין עד שבי שומרון		ארצי	כביש 62	ארצי
משבי שומרון עד מעבר מוקייבלה		ארצי	ללא מספר	כביש בשטחי A ו-B
ממעבר מוקייבלה עד עפולה		ארצי	כביש 712	אזורי
מעפולה עד צומת נצרת		ארצי	כביש 68	ארצי
מעפולה עד מחלף נחל עמוד	כביש 65	ארצי	כביש 74	ארצי
ממחלף זכרון יעקב עד מחלף עין תות בוצע	כביש 70	ארצי	כביש 67	ארצי
ממחלף עין תות עד מחלף יקנעם בוצע		ארצי	כביש 6	ארצי ראשי מהיר
ממחלף יקנעם עד צומת התשבי בוצע		ארצי	כביש 722	אזורי
מצומת התשבי עד מחלף תל קשיש בוצע		ארצי	כביש 66	ארצי
ממחלף תל קשיש עד מחלף העמקים בוצע		ארצי	כביש 6	ארצי ראשי מהיר
ממחלף העמקים עד מחלף יגור בוצע		ארצי	כביש 75	ארצי
מעפולה עד מחלף נבות	כביש 71	ארצי	כביש 711	אזורי
מצומת נהלל עד צומת עדשים^[12]	כביש 73	ארצי	כביש 681	אזורי
מצומת ערערה בנגב עד צומת ליד בית יתיר^[12]	כביש 80	ארצי	כביש 314	אזורי
מצומת תל עכו עד צומת עכו מזרח	כביש 85	ארצי	כביש 850	אזורי
מצומת כפר נחום עד צומת יהודיה	כביש 87	ארצי	כביש 900	אזורי
ממעבר מנחם בגין עד צומת הערבה	כביש 90	ארצי	כביש 18	ארצי
מצומת הערבה עד צומת צמח		ארצי	כביש 8	ארצי ראשי
מצומת צמח עד צומת כפר נחום		ארצי	כביש 900	אזורי
מצומת צמח עד צומת יהודיה^[12]	כביש 92	ארצי	כביש 900	אזורי
ממחלף שפירים עד צומת יהוד מערב	כביש 412	אזורי	כביש 46	ארצי
ממחלף מבוא איילון עד מודיעין-מכבים-רעות^[12]	כביש 431	אזורי מהיר	כביש 43	ארצי מהיר
ממחלף גבע בנימין עד צומת מישור אדומים^[12]	כביש 437	אזורי	כביש 45	ארצי
ממחלף בן שמן עד צומת גבעת זאב	כביש 443	אזורי	כביש 45	ארצי
מצומת יהוד מערב עד מחלף גבעת כ"ח	כביש 461	אזורי	כביש 46	ארצי מהיר
מצומת אריאל עד צומת פצאל	כביש 505	אזורי	כביש 5	ארצי
ממחלף בר-אילן עד מחלף נחשונים	כביש 471	אזורי מהיר	כביש 47	ארצי מהיר
ממחלף שמריהו מזרח עד מחלף חורשים^[12]	כביש 531	אזורי מהיר	כביש 51	ארצי מהיר
ממחלף פולג עד יעף^[12]	כביש 553	אזורי	כביש 59	ארצי
מצומת הסרגל עד מחלף נבות^[12]	כביש 675	אזורי	כביש 71	ארצי
מצומת חריש עד חריש^[12] בוצע	כביש 6353	מקומי	כביש 611	אזורי
מאזור התעשייה עטרות עד מעבר קלנדיה	ללא מספר	כביש ללא שימוש	כביש 45	ארצי

צבע השילוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצבעו של השילוט יש משמעות הנקבעת הן מתוכנו של השלט והן מאופייה של הדרך:
- שילוט בצבע ירוק – משמש להדרכה בדרכים שאינן מהירות
- שילוט בצבע כחול – משמש להדרכה בדרכים מהירות (בכביש עירוני משמעותו: היעד נמצא מחוץ לעיר)
- שילוט בצבע חום – משמש להכוונה ליעדים תיירותיים
- שילוט בצבע צהוב – משמש כתמרור הוריה או איסור כאשר אין תמרור ייעודי לאותו המסר
- שילוט בצבע לבן – משמש כתמרור אזהרה או הודעה כאשר אין תמרור ייעודי לאותו המסר
- שילוט בצבע כתום – משמש לכל המטרות בדרכים הנמצאות בעבודה
צבע השלטים של מספרי הדרכים נקבע לפי אופייה של הדרך:
- בכביש ארצי, הצבע אדום והמספר הוא חד-ספרתי או דו-ספרתי –
- בכביש אזורי, הצבע ירוק והמספר הוא תלת-ספרתי –
- אם הכביש הוא כביש מהיר (גם אם הוא כביש מהיר אזורי), צבע השילוט הוא כחול –
  - אם יש בכביש קטעים מהירים וקטעים שאינם מהירים, בכל קטע מקטעי הכביש ייקבע צבע השילוט לפי אופיו של הקטע (כדלעיל, כחול לקטע כביש מהיר, אדום לקטע כביש ארצי שאינו מהיר, ירוק לקטע כביש אזורי שאינו מהיר)
- בכביש מקומי, הצבע שחור (בשלטים שהוצבו לפני שנת 2010 – חום) והמספר הוא ארבע-ספרתי –

מתגים (אבני קילומטר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתג על כביש 90, סמוך לכפר גלעדי, המציין 473 ק"מ מתחילתו של הכביש. החץ הקטן כלפי מעלה מסמן שהנסיעה בצד זה של הכביש היא בכיוון העולה של מניית הקילומטרים, כלומר, מדרום לצפון

מתגים מיועדים להקל על ההתמצאות בכבישים, ולאפשר שפה משותפת לתיאור מיקומים בכבישים. המתגים הם שלטים קטנים בצידי הכביש, המציינים את המרחק מנקודת התחלתו של הכביש (נקודת התחלת הכביש נקבעת לקצהו המערבי בכבישי רוחב ולקצהו הדרומי בכבישי אורך) ועד לנקודה שבה הם מוצבים. השלטים כוללים גם חץ עולה או יורד: אם החץ עולה, התקדמות בכיוון הנסיעה הנוכחי תלך ותגדיל את המרחק מנקודת התחלתו של הכביש; אם החץ יורד, התקדמות בכיוון הנסיעה הנוכחי תלך ותקטין את המרחק מנקודת התחלתו של הכביש. במרבית הכבישים מוצבים מתגים בכל קילומטר, למעט במקומות בהם אין אפשרות להציבם (למשל, באמצע צומת גדול). בחלק מן הכבישים מוצבים מתגים בכל חצי קילומטר (לדוגמה, בכביש 431) או אף בכל 100 מטר (כמו בחלקים מסוימים של כביש 70). צבע המתגים מותאם לאופי הכביש (כחול – מהיר, אדום – ארצי, ירוק – אזורי). בכביש מקומי לא יוצבו לרוב מתגים, בשל אורכו הקצר.

חוקי תנועה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהתפתחות התשתיות בישראל החלה בעיקרה בתקופת המנדט הבריטי, בישראל נוסעים בצדו הימני של הכביש כמו ברוב מדינות אירופה ואמריקה. הסיבה לכך היא שהתנועה המוטורית החלה כשהארץ הייתה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, שהנהיגה נסיעה בצדו הימני של הכביש, ושבדבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י) נקבע שהחוקים שחלו בארץ בטרם הקמת המנדט יישארו בתוקפם. לעומת זאת, במסילות הרכבת הרכבות נעות דווקא על המסילה השמאלית.

מהירות מרבית מותרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמרור 426 – תמרור מהירות מיוחדת

בישראל, אם אין תמרור "מהירות מיוחדת", המהירות המרבית המותרת היא:^[13]

בדרך מהירה – 110 קמ"ש
בדרך שאינה עירונית, שיש בה שטח הפרדה בנוי בין שני כיווני הנסיעה – 90 קמ"ש
בדרך שאינה עירונית, שאין בה שטח הפרדה בנוי בין שני כיווני הנסיעה – 80 קמ"ש
בדרך עירונית – 50 קמ"ש
ברחוב משולב ובאזור מיתון תנועה – 30 קמ"ש

בדרכים רבות נקבעת מהירות מרבית שונה באמצעות תמרור "מהירות מיוחדת" (תמרור 426). אם הוצב תמרור כזה, אסורה הנסיעה במהירות העולה על מספר הקמ"ש הרשום בתמרור.

בדרך מהירה, תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־120 קמ"ש לכל היותר
בדרך שאינה עירונית ואינה מהירה, אך יש בה שטח הפרדה בנוי ולפחות שני נתיבים לכל כיוון נסיעה, תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־110 קמ"ש לכל היותר
בדרך אחרת שאינה עירונית תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־100 קמ"ש לכל היותר
בדרך עירונית תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־80 קמ"ש לכל היותר

למרות האמור לעיל, כלי רכב מסוימים, כגון משאית, אוטובוס או טרקטור חייבים לנסוע במהירות הנמוכה ממהירויות אלה.

קיימים מקרים שבהם המהירות הסבירה נמוכה מהמהירות המרבית המותרת בכביש. בהתאם לכך, החוק קובע שמותר לנהוג רכב רק במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות (לרבות תנאי הדרך והתנועה בה), המאפשרת לנהג שליטה מוחלטת ברכב.^[14]

כבישים מהירים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש מהיר בתל אביב. מבט דרומה על נתיבי איילון סמוך לתחנת הרכבת תל אביב - אוניברסיטה

ב-10 באוקטובר 2010 הוחלט להעלות את המהירות המותרת ל-110 קמ"ש במספר דרכים מהירות (קטעים מכביש 1, מכביש 431 ומכביש 4, בנוסף לרובו של כביש 6), ו-100 קמ"ש בדרכים בין-עירוניות ממוחלפות (קטעים מכביש 2, ומכביש 5, כביש 77 בקטע בין צומת ישי למחלף המוביל, וכביש 40 בקטע העוקף את באר שבע). בחודש ינואר 2011 הועלתה בפועל מהירות הנסיעה.^[15] עד שנת 2008 הוגדרו קטנועים בנפח 50 סמ"ק ככלי רכב איטי שלא רשאי לנוע בכביש מהיר. בחודש פברואר בשנה זו, בוטלה התקנה.

ב-25 בדצמבר 2012 הודיע שר התחבורה על העלאת המהירות בקטעי כביש נוספים מ-100 קמ"ש ל-110 קמ"ש וכן מ-90 קמ"ש ל-100 קמ"ש.

ב-2 בדצמבר 2015 עלתה מהירות הנסיעה המותרת בקטע כביש 6 שבין מחלף בן שמן למחלף עירון מ-110 קמ"ש ל-120 קמ"ש.

הרשימה הבאה, כוללת את כל הכבישים בישראל המוגדרים כדרכים מהירות. כבישים אלו מסומנים בתמרור הכביש המהיר (שסימונו בישראל ב-216). פרטי הכבישים ופרטי התכנונים העתידיים נכונים לשנת 2019.

מספר הכביש	מסומן כמהיר בקטעים	מהירות מרבית מותרת				הערות
מספר הכביש	מסומן כמהיר בקטעים	120 קמ"ש	110 קמ"ש	100 קמ"ש	פחות מ-100 קמ"ש	הערות
כביש 1	ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף ענבה		לכיוון מזרח: לכל אורך הקטע המהיר לכיוון מערב: ממחלף ענבה עד מחלף גנות	לכיוון מערב: ממחלף גנות עד מחלף קיבוץ גלויות וכן בנתיב המהיר לכל אורכו, ממחלף בן-גוריון עד מחלף קיבוץ גלויות
כביש 2	ממחלף גלילות עד מחלף עתלית^[16]		לכל אורך הקטע המהיר			בעתיד, יסומן גם הקטע ממחלף עתלית עד מחלף חיפה דרום ככביש מהיר, ותועלה המהירות המותרת בו מ-100 קמ"ש ל-110 קמ"ש^[16]
כביש 4	ממחלף אשדוד עד מחלף חולון מזרח		ממחלף אשדוד עד מחלף עין הקורא	ממחלף עין הקורא עד מחלף חולון מזרח
כביש 5	ממחלף גלילות עד מחלף הכפר הירוק; ממחלף קסם עד מחלף שער שומרון			לכל אורך הקטע המהיר
כביש 6	ממחלף שוקת עד מחלף קמה, ממחלף מאחז עד מחלף עין תות וממחלף אליקים עד מחלף סומך	ממחלף בן שמן עד מחלף עירון	לכל אורך הקטע המהיר, למעט קטעים שבהם הותרה נסיעה ב-120 קמ"ש, ובמנהרות לאורכו	במנהרות חדיד, דליה, ניל"י ויקנעם		נבחנת העלאת המהירות המותרת ל-120 קמ"ש בקטעים מהירים נוספים;^[17] קטעי כביש מהירים נוספים נבנים בצפון; נקרא גם כביש חוצה ישראל
כביש 9	מצומת יער חדרה עד צומת חביבה		לכל אורך הקטע המהיר			הכביש נפתח לתנועה ביולי 2014; צומת חביבה עתיד להפוך למחלף
כביש 16	לכל אורכו		לכל אורך הקטע המהיר
כביש 20	לצפון: ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף רשפון-געש; וכן לדרום בלבד: ממחלף משה דיין עד מחלף חולות				90 קמ"ש: לכל אורכו	נקרא גם נתיבי איילון; דרך פרוורית מהירה;
כביש 22	לכל אורכו			ממחלף ההסתדרות עד מחלף כרי נעמן	70 קמ"ש: ממחלף חירם עד מחלף גשר פז 90 קמ"ש: ממחלף גשר פז עד מחלף ההסתדרות	נקרא גם נתיבי המפרץ וגם כביש עכו-חיפה; דרך פרוורית מהירה
כביש 50	לכל אורכו				80 קמ"ש לכל אורכו
כביש 70	ממחלף גבעות אלונים עד מחלף סומך		לכל אורך הקטע המהיר			קטע הכביש המהיר החליף סימון בשטח, וכולו מסומן כעת ככביש 6
כביש 77	ממחלף תל קשיש עד מחלף ישי			לכל אורך הקטע המהיר, למעט באזור כפר יהושע ושדה יעקב שם טרם הסתיימו העבודות		תיבחן העלאת המהירות ל-110 קמ"ש, כולל סימון הקטע בין מחלף ישי למחלף המוביל לכביש מהיר
כביש 431	ממחלף מבוא איילון עד מחלף ענבה		ממחלף נס ציונה עד מחלף ענבה	ממחלף מבוא איילון עד מחלף נס ציונה		דרך פרוורית מהירה; נבחנת העלאת המהירות המותרת ל-120 קמ"ש ממחלף נס ציונה עד מחלף ענבה
כביש 471	ממחלף בר-אילן עד מחלף נחשונים		לכל אורך הקטע המהיר			דרך פרוורית מהירה
כביש 531	לכל אורכו			לכל אורכו		דרך פרוורית מהירה

אף על פי שבעבר הותרה מהירות מרבית של 100 קמ"ש בכבישים מהירים בלבד, ישנם כיום כבישים שאינם מסומנים ככבישים מהירים אך המהירות המרבית המותרת בהם היא 100 קמ"ש: כביש 2 ממחלף עתלית עד מחלף חיפה דרום; כביש 5 ממחלף הכפר הירוק עד מחלף קסם וממחלף שער שומרון עד צומת גיתי וכביש 40 מצומת אוהלים עד צומת גורל.

כבישי אגרה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 של המאה ה-20 נדונה האפשרות לסלול כבישי אגרה בישראל,^[18] בין השאר לגבי כביש 2 מחדרה לחיפה ולגבי כביש 4 מראשון לציון לאשדוד,^[19] אולם הרעיון נזנח.

בישראל קיימים שלושה כבישי אגרה:

כביש 6, כביש חוצה ישראל – התשלום הוא על פי כמות הקטעים שבהם עובר הרכב ועל פי סוגו של הרכב. על-אף התשלום, הכביש מושך אליו נוסעים עקב הזמן שנחסך לנוסעים בו, במיוחד במרחקי נסיעה גדולים מצפון לדרום, ולהפך. בנוסף, תשלום נפרד נגבה עבור נסיעה בקטעי כביש 6 העוברים במנהרות יקנעם, רכסים ואיבטין. הקטע המרכזי של כביש 6 יועבר לידי המדינה ויהיה חופשי לנסיעה לכל אורכו בשנת 2028, לאחר שלושים שנות זיכיון. תום תקופת הזיכיון של הקטע הצפוני, אשר נמצא בבעלות חברת שפיר הנדסה ותעשייה, יהיה בשנת 2049.
כביש 6 הקטע הצפוני - ממחלף יקנעם ועד מחלף גבעות אלונים - סה"כ שני מקטעים.
כביש 23 מנהרות הכרמל בחיפה – מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל. הן מחברות בין צומת הקריות בכניסה המזרחית של חיפה לבין כביש 2 בכניסה הדרומית-מערבית של העיר. המנהרות נפתחו לתנועת כלי רכב ב-1 בדצמבר 2010. תקופת הזיכיון של חברת כרמלטון בכביש תסתיים בשנת 2040.
הנתיב המהיר בכביש 1 – בקטע שבין מחלף בן-גוריון לבין מחלף קיבוץ גלויות לכיוון מערב, מוגדר ככביש מהיר באורך של 13 ק"מ.

תכנון והקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, עוסקת בתכנון, בפיתוח ובאחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות מחלפים, גשרים וכיוצא באלה. סך אורך מסלול הכבישים שנמצא תחת אחריותה הוא 8,240 קילומטר. החל משנת 2012 מקימה חברת נתיבי ישראל תשתיות רכבת, עד כה הקימה החברה 3 פרויקטים מרכזיים ברשת המסילות הארצית: מסילת העמק, מסילת כרמיאל-תל אביב ומסילת השרון (531).^[20]

עם זאת, בעשור הראשון של המאה ה-21, נבנו מספר כבישים בין עירוניים על ידי חברות פרטיות תמורת תשלום מהמדינה ללא אחריות של החברה הלאומית לדרכים בישראל כגון כביש 6 (חוצה ישראל), כביש 431 וכבישים נוספים.

תוכנית החומש של 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע זה אינו מעודכן, ומאז העריכה האחרונה של הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו.

לאחר שברכבת ישראל הוחלט בשנת 2003 על השקעה חסרת תקדים בתוכנית חומש ופיתוח תשתיות, הוחלט במשרד התחבורה לבצע תוכנית חומש דומה משנת 2006 גם בכבישי ישראל באמצעות החברה הלאומית לדרכים בישראל. תוכנית החומש תוקצבה ב-19 מיליארד שקלים, מתוכם 2 מיליארד שקלים לשיפור בטיחות בכבישים והפחתת תאונות הדרכים והשאר לפיתוח ושדרוג תשתיות. התוכנית כללה 74 פרויקטים שונים, חלקם בסלילת כבישים חדשים וחלקם בשיפור או הרחבה של כבישים או צמתים קיימים ומסוכנים.

הנתיב המהיר בכביש 1 – ממחלף בן-גוריון ועד מחלף קיבוץ גלויות במימון בנה-הפעל-העבר (נפתח לתנועה)
כביש 6 (חוצה ישראל) – ממחלף שוקת ועד מחלף סומך (נפתח לתנועה), בנוסף מתוכננים קטע מס' 3 בין מחלף שוקת למחלף נבטים (כ-11 קילומטר) וקטע מס' 4 בין נבטים למחלף נאות חובב (13 קילומטר)
כביש 20 (נתיבי איילון) – המשך סלילה עד מחלף רשפון – געש (נפתח לתנועה)
כביש 22 (נתיבי המפרץ) – הארכתו ל-17 קילומטר עם 4 עד 6 נתיבים באזור הקריות (נפתח לתנועה)
כביש 23 (מנהרות הכרמל) – עלות הפרויקט כ־1.25 מיליארד שקלים (במימון "בנה-הפעל-העבר") (נפתח לתנועה)
כביש 431 – כביש רוחבי בין ראשון לציון למודיעין-מכבים-רעות הכולל 11 מחלפים בעלות של 2 מיליארד שקלים במימון בנה-הפעל-העבר (נפתח לתנועה)
כביש 461 – כביש רוחבי ממחלף קיבוץ גלויות ועד כביש 6 (פתוח לתנועה ממחלף קיבוץ גלויות עד צומת הטייסים)
כביש 471 – כביש רוחבי ממחלף בר-אילן ועד כביש 6 בעלות של כ־420 מיליון שקלים (נפתח לתנועה)
כביש 491 – נתיבי איילון מזרח (בבדיקה)
כביש 531 – כביש רוחבי מכביש 6, דרך כפר סבא, רעננה והרצליה ועד כביש 2 בעלות של 1.25 מיליארד שקלים (נפתח לתנועה)
כביש 541 – כביש רוחב עירוני בשרון, בתחומי הערים הרצליה ורעננה
כביש 551 – כביש רוחב הממוקם בשרון בין טירה וכפר סבא, שיקשר בין כביש 6 וכביש החוף (פתוח בשני קטעים ממחלף אייל עד פאתי כפר סבא וממחלף הדרים עד קריית שלמה, סמוך לבצרה, יתרת הקטעים עד יקום בתכנון)

בנוסף, מלבד סלילת כבישים חדשים או הארכת תוואי לכבישים קיימים, מתוכננים שדרוגים לכבישים קיימים, כמו הרחבת כביש 2 בין נתניה לקיסריה, שדרוג כביש 40 ("עוקף באר שבע"), סלילת כביש 9 ופיתוח כבישים וצמתים נוספים ברחבי הארץ.

רשימת כבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת כבישים ארציים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הכביש	תוואי	יישובים מרכזיים	אורך (בקילומטרים)
כביש 1	תל אביב – ים המלח	תל אביב, נתב"ג, רמלה, לוד, מבשרת ציון, קריית יערים, ירושלים, מעלה אדומים	92
כביש 2	תל אביב – חיפה	תל אביב, רמת השרון, הרצליה, כפר שמריהו, נתניה, קיסריה, אור עקיבא, זכרון יעקב, חדרה, חיפה	89
כביש 3	אשקלון – מבוא חורון	אשקלון, קריית מלאכי, מודיעין-מכבים-רעות	47
כביש 4	ארז – ראש הנקרה	אשקלון, אשדוד, יבנה, ראשון לציון, חולון, אור יהודה, רמת גן, קריית אונו, גבעת שמואל, בני ברק, פתח תקווה, רמת השרון, כפר סבא, רעננה, אבן יהודה, חדרה, אור עקיבא, קיסריה, זכרון יעקב, טירת כרמל, חיפה, קריית מוצקין, קריית ביאליק, עכו, נהריה	201
כביש 5	הרצליה – אריאל	תל אביב, הרצליה, רמת השרון, פתח תקווה, ראש העין, כפר קאסם, אלקנה, אורנית, אריאל	36
כביש 6	שוקת – סומך	עיר הבהדים, נאות חובב, נבטים, להבים, רהט, קריית גת, רמלה, טייבה, פתח תקווה, ראש העין, כפר סבא, באקה אל-גרביה, יקנעם עילית, קריית טבעון, קריית אתא, שלומי	188
כביש 7	יסודות – מחלף אשדוד	גדרה, קבוצת יבנה, אשדוד, כנות	14
כביש 9	באקה אל-גרביה – מפעלי חפר	חדרה, באקה אל-גרביה	10
כביש 10	בקעת סיירים – כרם שלום	כרם שלום, ניצני סיני, עזוז, בקעת סיירים	182
כביש 12	אילת – שיזפון	אילת	69
כביש 13	נחל ציחור – נחל מנוחה		11
כביש 16 (עתידי)	ירושלים - מוצא	ירושלים, מוצא	4.7
כביש 20	ראשון לציון – רשפון	ראשון לציון, חולון, בת ים, הרצליה, תל אביב-רמת גן	35
כביש 22	חיפה – עכו	חיפה, קריית אתא, קריית ביאליק, עכו	16
כביש 23	פארק מת"ם – צ'ק פוסט	חיפה (צ'ק פוסט, גרנד קניון, אצטדיון סמי עופר, קניון עזריאלי חיפה, מרכזית חוף הכרמל)	8
כביש 25	נחל עוז – הערבה	נתיבות, אופקים, באר שבע, דימונה, נבטים, שגב שלום	114
כביש 31	לקיה – נווה זוהר	להבים, לקיה, חורה, מולדה, כסייפה, ערד	70
כביש 34	נתיבות – יד מרדכי	נתיבות, שדרות, ארז	19
כביש 35	אשקלון – חברון	אשקלון, קריית גת, חברון	57
כביש 38	בית גוברין – שער הגיא	בית שמש, שריגים	27.5
כביש 40	קטורה – כפר סבא	מצפה רמון, באר שבע, תל שבע, עומר, להבים, רהט, קריית גת, קריית מלאכי, גדרה, קריית עקרון, רחובות, רמלה, לוד, קריית שדה התעופה, נתב"ג, יהוד-מונוסון, פתח תקווה, הוד השרון, כפר סבא	298
כביש 41	נמל אשדוד – מחלף אשדוד	אשדוד, בני דרום	5
כביש 42	אשדוד – ראשון לציון	אשדוד, יבנה, נס ציונה, ראשון לציון, רחובות	19
כביש 44	אשתאול – חולון	בית שמש, רמלה, לוד, ראשון לציון, חולון, אזור, בת ים	40
כביש 45	גבעת זאב – מחסום קלנדיה	עטרות (ירושלים)	5
כביש 46	נתב"ג – טירת יהודה	נתב"ג, קריית שדה התעופה	4
כביש 50	גילה – עטרות	ירושלים (בנייני האומה, מכללת עזריאלי, האוניברסטה העברית גבעת רם, הספרייה הלאומית, מוזיאון ישראל, בית המשפט העליון, הארכיון הציוני, קריית הממשלה, אצטדיון טדי, קניון מלחה, הגן הטכנולוגי, בית חולים שערי צדק, מוזיאון ארצות המקרא, הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל, הספרייה הלאומית, גן סאקר, גן החיות התנ"כי)	16
כביש 55	כפר סבא – שכם	כפר סבא, אלפי מנשה, קרני שומרון	27.5
כביש 57	נתניה – גשר אדם	נתניה, כפר יונה, טולכרם, אבן יהודה, ניצני עוז, נורדיה	49
כביש 60	באר שבע – נצרת	באר שבע, עומר, מיתר, אפרת, ביתר עילית, קריית ארבע, חברון, ירושלים, שכם, ג'נין, עפולה, נצרת	232
כביש 61	מאור - באקה אל-גרביה	באקה אל-גרביה	2
כביש 65	חדרה – קדרים	חדרה, אום אל-פחם, פרדס חנה, כפר קרע, עפולה	91
כביש 66	ג'נין – יקנעם	ג'נין, משמר העמק, הזורע, יקנעם	31.5
כביש 67	זכרון יעקב – עין תות	זכרון יעקב, פוריידיס, בת שלמה	12
כביש 70	יגור – שלומי	יגור, כפר חסידים, קריית אתא, שפרעם, טמרה, כאבול, יסעור, אחיהוד, כפר יאסיף, כברי, שלומי	44
כביש 71	עפולה – הירדן	עפולה, בית שאן, בית השיטה, גבע, כפר יחזקאל, עין חרוד, שדה נחום, ניר דוד, בית אלפא, נורית, גדעונה	31.5
כביש 73	נהלל – תל עדשים	מגדל העמק, נהלל, רמת דוד, יפעת, גבת	12
כביש 75	חיפה – נוף הגליל	חיפה, מגדל העמק, קריית טבעון, נהלל, נצרת, נוף הגליל	38
כביש 77	תל קשיש – טבריה	טבריה, טורעאן, רמת ישי, כפר כנא	47
כביש 79	קריית ביאליק – משהד	קריית אתא, ריינה, ביר אל-מכסור, שפרעם, עילוט, משהד, נצרת, נוף הגליל	28
כביש 80	ערערה בנגב – מצדות יהודה	ערערה בנגב, כסייפה, בית יתיר	35
כביש 85	עכו – עמיעד	עכו, כרמיאל, ג'דיידה-מכר, מג'ד אל-כרום, סאג'ור, צורית	45
כביש 87	כפר נחום – אלוני הבשן	קצרין, אלוני הבשן, קשת	35
כביש 89	נהריה – אליפלט	נהריה, מעלות-תרשיחא, כפר ורדים, חורפיש, ראש פינה, צפת, ג'ש (גוש חלב)	59
כביש 90	מעבר גבול טאבה – מטולה	אילת, אילות, באר אורה, נמל התעופה רמון, יריחו, נאות הכיכר, מצדה, עין בוקק, בית שאן, טבריה, ראש פינה, חצור הגלילית, מחניים, קריית שמונה, כפר גלעדי, מטולה	478
כביש 91	חצור הגלילית – עין זיוון	מחניים, אורטל, קצרין, חצור הגלילית	30
כביש 92	צמח – בקעת בית צידה (צומת יהודיה)	האון, תל קציר, רמות, מעגן, עין גב	26
כביש 98	מעגן – הר החרמון	חמת גדר, אלוני הבשן, קשת, כפר חרוב, אליעד, אבני איתן, רמת מגשימים, אורטל, אל-רום, בוקעאתא, מג'דל שמס	99
כביש 99	קריית שמונה – מסעדה	קריית שמונה, הגושרים, שאר ישוב, דפנה, דן, שניר, מסעדה, בית הלל	23

רשימת כבישים אזוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת כבישים מקומיים (רשימה שעלולה להיות חלקית)^[21][עריכת קוד מקור | עריכה]