כבישי ישראל

כביש 50 (כביש בגין) בקטע שבין קריית משה וגבעת מרדכי

תשתית הכבישים בישראל החלה להתפתח בשנות המנדט הבריטי בארץ ישראל. בשנת 1921 הקים שלטון המנדט זרוע הנדסית לביצוע עבודות פיתוח תשתית בארץ, אשר הפכה למחלקה לעבודות ציבוריות (מע"צ) עם סיום תקופת המנדט. מאז פעלה המחלקה תחת משרדים שונים כמו משרד העבודה בשנות ה-50 של המאה ה-20, משרד התשתיות ולבסוף במשרד התחבורה עד לסגירתה בשנת 2004 בהחלטת ממשלת ישראל והפיכתה לחברה הלאומית לדרכים בישראל.

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, עוסקת בתכנון, פיתוח ואחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות מחלפים, גשרים וכיוצא באלה. סך אורך הכבישים שנמצא תחת אחריותה הוא 8,500 קילומטר.

עם זאת, בעשור הראשון של המאה ה-21, נבנו מספר כבישים בין עירוניים על ידי חברות פרטיות תמורת תשלום מהמדינה ללא אחריות של החברה הלאומית לדרכים בישראל כגון כביש 6 (חוצה ישראל), כביש 431 וכבישים נוספים.

סימון ושילוט בכבישים

כביש 60 בנצרת

שילוט מדריך בירוק (רגיל) ובכחול (מהיר)

מספור

הכבישים בישראל מסווגים לפי כבישים ארציים, בינעירוניים, אזוריים ומקומיים. מספור הכבישים נעשה על פי חלוקה זו. שיטת המספור הנוכחית הונהגה בשנת 1980‏.

• כבישים ארציים - ממוספרים בספרה אחת (למשל, כביש ארצי מס' 1 - ים המלח-ירושלים-תל אביב-יפו) או שתיים (למשל, כביש מס' 20 - נתיבי איילון).
• כבישים אזוריים - שלוש ספרות (למשל, כביש 412 העובר דרך רחובות, נס ציונה, ראשון לציון וערים נוספות).
• כבישים מקומיים - ארבע ספרות (למשל כביש מס' 8900 המחבר בין צפת לראש פינה).

כבישים בעלי מספר זוגי נעים מדרום לצפון (למשל, כביש 2 מתל אביב לחיפה) וכבישים בעלי מספר אי-זוגי נעים ממערב למזרח (למשל כביש 5 - חוצה שומרון).

כבישים זוגיים שספרתם הראשונה נמוכה יהיו מערביים, וככל שעולה מספר הכביש כך הוא מזרחי יותר. באופן דומה כבישים אי-זוגיים המתחילים בספרות נמוכות נמצאים בדרום בעוד כבישים המתחילים בספרות גבוהות נמצאים בצפון. ההיררכיה בסידור הכבישים דומה לשיטת הסעיפים (כלומר, כביש 20 נמצא בין כביש 2 לכביש 4, ולא מזרחית לכביש 4). כך הכביש הצמוד לחוף הוא כביש 2, כביש פנימי יותר הוא כביש 4, כביש פנימי עוד יותר הוא כביש 6, וכביש הנושק לגבולה המזרחי של המדינה הוא כביש 90.

הספרה האחרונה בכבישי הרוחב מציינת את עומקם, או המרחק מהים, אך החוקיות ישימה בעיקר בכבישים אזוריים ומקומיים. כבישים הסמוכים לים מסתיימים בספרה 1; מעט לתוך פנים הארץ בספרה 3, במרכזה של המדינה בספרה 5 וברמת הגולן בספרה 9. הדבר נכון גם בכבישי אורך, אך הספרות המסיימות את מספריהם הן זוגיות - כבישי מישור החוף הם לדוגמה 780, 652, 410 ו-232; כביש ההר הם 784, 754, 356 וכו', וכבישי רמת הגולן ומזרחה של הארץ הם לדוגמה 918, 978, 808 ו-258.

השיטה לפיה ממוספרים הכבישים אינה ישימה תמיד במציאות. אחת הסיבות היא שהכבישים אינם ישרים לחלוטין ואינם בהכרח מקבילים זה לזה. סיבה נוספת היא הרצון לתת לכבישים העיקריים מספרים נמוכים. כך, לדוגמה, הדרך הראשית שבין תל אביב לירושלים מוספרה ככביש 1, על אף שעל פי שיטת המספור, המספר היה צריך להשתייך לכביש רוחב בדרום המדינה.

השיטה הקודמת

מספור כבישים בישראל החל בשנות ה-50 של המאה ה-20. במפה שיצאה לאור ב-1953 הוסברה שיטת הסיווג וסימון הקילומטרים. הכבישים חולקו לשלוש קבוצות: ראשיים, אזוריים ומקומיים. מספרי הכבישים התבססו על מספרי מרכזים שחולקו בין אזורי הארץ. כך למשל, סומנה תל אביב כמרכז מספר 1, חיפה - 2, עפולה - 3 וטבריה - 4. ירושלים סומנה כמרכז ללא מספר. מספרי הכבישים החלו בספרה שמייצגת את המרכז הקרוב אליהם. הכבישים האזוריים היו בעלי שלוש ספרות והמקומיים היו בעלי ארבע. הכבישים הראשיים היו בעלי שתי ספרות, למעט כבישי המרכז של ירושלים שהיו בעלי ספרה אחת. כיוון מניית הקילומטרים בכביש לא היה קבוע וסומן באמצעות חץ במפה. השימוש במספרי הכבישים באותה תקופה היה מועט יחסית וניתן לראות במפות או כתבות עיתון שהתייחסו לכבישים, שהמספר כלל לא צויין.

דוגמאות לסימון כבישים על פי שיטת המספור מ-1953:

• הכביש העולה לירושלים, החופף בחלקו לכביש 1 של ימינו, סומן ככביש 1
• הכביש מתל אביב לחדרה (כביש 2 של ימינו) ומשם לחיפה (כביש 4 של ימינו) סומן ככביש 11
• כביש חיפה - ראש הנקרה (כביש 4 של ימינו) סומן ככביש 21
• הכביש מצומת נחל עמוד לחדרה (כביש 65 של ימינו) סומן ככביש 32 והקילומטרים בו נמנו מכיוון מזרח למערב (בניגוד לכיוון המקובל בימינו)

צבע השילוט

• לצבעו של השילוט יש משמעות הנקבעת הן מתוכנו של השלט והן מאופייה של הדרך:
  • שילוט בצבע ירוק - משמש להדרכה בדרכים שאינן מהירות
  • שילוט בצבע כחול - משמש להדרכה בדרכים מהירות (בכביש עירוני משמעותו: היעד נמצא מחוץ לעיר)
  • שילוט בצבע חום - משמש להכוונה ליעדים תיירותיים
  • שילוט בצבע צהוב - משמש כתמרור הוריה או איסור כאשר אין תמרור ייעודי לאותו המסר
  • שילוט בצבע לבן - משתמש כתמרור אזהרה או הודעה כאשר אין תמרור ייעודי לאותו המסר
  • שילוט בצבע כתום - משמש לכל המטרות בדרכים הנמצאות בשיפוץ
• צבע השלטים של מספרי הדרכים נקבע לפי אופייה של הדרך:
  • בכביש ראשי, הצבע אדום והמספר מורכב מספרה בודדת או שתיים -
  • בכביש אזורי, הצבע ירוק והמספר מורכב משלוש ספרות - .
  • אם הכביש הוא כביש מהיר (גם אם הוא כביש מהיר אזורי), צבע השילוט יהיה כחול -
  • אם חלקו של הכביש מהיר וחלקו אינו כזה, בכל קטע מקטעי הכביש יצבע השילוט לפי כללים אלה.
  • בכביש מקומי השילוט הוא שחור (בשלטים שהוצבו לפני שנת 2010 - חום) ומספרו מונה ארבע ספרות -

מתגים ("אבני קילומטר")

מתג על כביש 90, סמוך לכפר גלעדי, המציין את הקילומטר ה-473 של הכביש. החץ הקטן מסמן שהנסיעה בצד זה של הכביש היא בכיוון העולה של מספור הקילומטרים

מתגים מיועדים להקל על ההתמצאות בכבישים, ולאפשר שפה משותפת לתיאור מיקומים בכבישים. המתגים הם שלטים קטנים בצידי הכביש, המציינים את אורך הכביש מנקודת ההתחלה שלו ועד הנקודה בה הם נמצאים. השלטים כוללים גם חץ המציין את כיוון התקדמות הספירה (עולה או יורד). במרבית הכבישים מוצבים מתגים בכל קילומטר, למעט במקומות בהם אין אפשרות להציבם (למשל באמצע צומת גדול). בחלק מהכבישים מוצבים מתגים בכל חצי קילומטר (לדוגמה בכביש 431) או אף כל 100 מטר (כמו בחלקים מסוימים של כביש 70). צבע המתגים מותאם לאופי הכביש (כחול - מהיר, אדום - ארצי, ירוק - אזורי). בכביש מקומי לא יוצבו לרוב מתגים, בשל אורכו הקצר.

חוקי תנועה בישראל

אף על פי שהתפתחות התשתית בישראל החלה בעיקרה בתקופת המנדט הבריטי, בישראל נוסעים בצד ימין של הכביש כמו ברוב מדינות אירופה ובאמריקה. הסיבה לכך היא שהתנועה המוטורית החלה כבר בשלטון האימפריה העותמאנית, ושבדבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י) נקבע שהחוקים שחלו בארץ בטרם הקמת המנדט יישארו בתוקפם. לעומת זאת, במסילות הרכבת הרכבות נעות דווקא על המסילה השמאלית.

על מנת לנהוג בכבישי ישראל חובה להחזיק ברישיון נהיגה ישראלי או בינלאומי. את הרישיון הישראלי לרכב פרטי (דרגה B) יכול לקבל אדם בן 16 ו-9 חודשים לפחות לאחר מעבר של בדיקות רפואיות, מבחן עיוני בנהיגה ("תאוריה") ומבחן מעשי ("טסט"). בעל רישיון נהיגה מוגדר נהג חדש בשנתיים הראשונות לאחר קבלת הרישיון. בשלושת החודשים הראשונים עליו לנסוע עם מלווה בכל נסיעה, ולאחר מכן בשלושת החודשים הבאים עליו לנסוע עם מלווה רק בנסיעות בשעות הלילה, על המלווה להיות בגיל 24 לפחות ולהחזיק ברישיון נהיגה חמש שנים לפחות, או בגיל 30 לפחות שמחזיק ברישיון נהיגה שלוש שנים לפחות. לאחר תום ששת החודשים הראשונים על הנהג להגיע למשרד התחבורה ולהצהיר כי ביצע 50 שעות נהיגה עם מלווה כנדרש ורק אז יקבל את הרישיון הקבוע. כמו כן, נהג חדש יכול להסיע רק עד שני נוסעים ברכבו מלבדו עד שנתיים מקבלת הרישיון או עד גיל 21, אלא אם יושב במושב שלידו מלווה העומד בתנאים שצוינו לעיל.

מהירות מותרת

תמרור 426 - תמרור הגבלת מהירות

בישראל, המהירות המרבית המותרת היא:

• בדרך מהירה, במידה ואין תמרור הגבלת מהירות - 110 קמ"ש
• בדרך שאינה עירונית, בעלת שטח הפרדה בנוי בין שני כיווני הנסיעה, בה אין תמרור הגבלת מהירות - 90 קמ"ש
• בדרך שאינה עירונית, במידה ואין תמרור הגבלת מהירות - 80 קמ"ש
• בדרך עירונית, במידה ואין תמרור הגבלת מהירות - 50 קמ"ש
• ברחוב משולב ובאזור מיתון תנועה המהירות מוגבלת ל־30 קמ"ש

עם זאת, בדרכים רבות נקבעת מהירות מרבית שונה באמצעות תמרור הגבלת מהירות (תמרור 426) במידה והוצב תמרור כזה, יש לנהוג במהירות המצוינת בו.

• בדרך מהירה תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־120 קמ"ש לכל היותר.
• בדרך שאינה עירונית ואינה מהירה, אך היא בעלת שטח הפרדה בנוי ולפחות שני נתיבים לכל כיוון נסיעה, תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־110 קמ"ש לכל היותר.
• בדרך אחרת שאינה עירונית תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־100 קמ"ש לכל היותר.
• בדרך עירונית תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־80 קמ"ש לכל היותר.

למרות האמור לעיל, כלי רכב מסוימים, כגון משאית, אוטובוס או טרקטור חייבים לנסוע במהירות הנמוכה ממהירויות אלה, ועל כל נהג לוודא שהוא נוהג במהירות המותרת על-פי החוק.

בנוסף להגבלות הנ"ל, החוק קובע שמותר לנהוג רכב רק במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות (לרבות תנאי הדרך והתנועה בה) המאפשרת לנהג שליטה מוחלטת ברכב. קיימים מקרים שבהם המהירות הסבירה נמוכה מהמהירות המרבית המותרת בכביש.

כבישים מהירים בישראל

כביש מהיר בתל אביב

בתאריך 10 באוקטובר 2010 החליט שר התחבורה להעלות את המהירות המותרת ל-110 קמ"ש במספר דרכים מהירות (קטעים מכביש 1, כביש 431 ו-כביש 4, בנוסף לכביש 6), ו-100 קמ"ש בדרכים בין-עירוניות ממוחלפות (קטעים מכביש 2, כביש 5, כביש 77 בקטע בין צומת ישי למחלף המוביל וכביש 40 בקטע העוקף את באר שבע. בחודש ינואר 2011 הועלתה בפועל מהירות הנסיעה.. עד שנת 2008 הוגדרו קטנועים בנפח 50 סמ"ק ככלי רכב איטי שלא רשאי לנוע בכביש מהיר. בחודש פברואר בשנה זו, בוטלה התקנה.

ב-25 בדצמבר 2012 הודיע שר התחבורה על העלאת המהירות בקטעי כביש נוספים מ 100 קמ"ש ל-110 קמ"ש וכן מ-90 קמ"ש ל-100 קמ"ש.

רשימת הכבישים המהירים הבאה כוללת את הכבישים בישראל המוגדרים כדרך מהירה נכון לשנת 2016. כבישים אלו מסומנים בתמרור הכביש המהיר (שסימונו בישראל ב-216).

• – ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף שער הגיא (בקטע שבין מחלף שער הגיא למחלף גנות מותרת מהירות מרבית של 110 קמ"ש ובקטע שבין מחלף גנות ומחלף קיבוץ גלויות המהירות נשארת מוגבלת ל-100 קמ"ש).
• – ממחלף קיסריה ועד עתלית (בקטע שבין מחלף קיסריה ועד מחלף עתלית מותרת מהירות מרבית של 110 קמ"ש, ובהמשך לאחר ביצוע ההתאמות הנדרשות בכביש תועלה מהירות הנסיעה ל 110 קמ"ש גם בקטע שבין מחלף עתלית ועד חיפה).
• – ממחלף אשדוד עד מחלף חולון מזרח (בקטע שבין מחלף אשדוד עד מחלף עין הקורא הותרה מהירות של 110 קמ"ש).
• – מצומת לקיה עד מחלף קמה וממחלף מאחז עד מחלף עין תות. בקטע ממחלף עירון ועד מנהרות חדיד מותרת מהירות מרבית של 120 קמ"ש. בהמשך, לאחר ביצוע התאמות בטיחות נדרשות, תותר מהירות מרבית של 120 קמ"ש גם בקטעי כביש נוספים.
• – מצומת יער חדרה עד כיכר חביבה (מחלף חביבה בבניה), במהירות 110 קמ"ש. נפתח לתנועה ביולי 2014.
• – איילון צפון: ממחלף חולות עד מחלף משה דיין וממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף המעפילים, איילון דרום: לכל אורכו. נכון להיום המהירות המותרת מוגבלת ל-90 קמ"ש אף על פי שהוא מסומן ככביש מהיר.
• – מהיר לכל אורכו, המהירות המותרת מוגבלת ל-100 קמ"ש.
• – ממחלף רהט עד מחלף קמה
• – ממחלף מבוא איילון עד מחלף ענבה. ממחלף נס ציונה עד מחלף ענבה הותרה מהירות מרבית של 110 קמ"ש. בעתיד תיבחן העלאת המהירות בכביש זה ל-120 קמ"ש.
• הידוע בשם כביש מכבית – כמעט לכל אורכו (ממחלף בר-אילן ועד מחלף נחשונים) מותרת מהירות מרבית של 110 קמ"ש.

בקרוב צפוי להתווסף לרשימת הכבישים המהירים גם כביש 77 בקטע שבין צומת ישי ומחלף המוביל. המהירות תועלה בהם ל-110 קמ"ש. גם כביש 90 שאינו מוגדר ככביש מהיר צפוי להעלאת המהירות המותרת ל-100 קמ"ש בנקודות מסוימות בין אילת לחצבה. גם כביש 5 וכביש 531 שאינם מוגדרים ככבישים מהירים המהירות המותרת בהם הינה 100 קמ"ש.

כבישי אגרה בישראל

בשנות ה-60 של המאה ה-20 נדונה האפשרות לסלול כבישי אגרה בישראל, בין השאר לגבי כביש 2 מחדרה לחיפה וכביש 4 מראשון לציון לאשדוד, אולם הרעיון נזנח.

בישראל קיימים שלושה כבישי אגרה:

• כביש 6 שבו התשלום הוא על פי כמות הקטעים שנוסעים בו וסוג הרכב. על-אף התשלום, הכביש מושך נוסעים עקב הזמן שנחסך לנוסעים בו, במיוחד במרחקי נסיעה גדולים מצפון לדרום ולהפך. הציפייה היא שהכביש ימשוך נוסעים נוספים לאחר פתיחת החלקים הדרומיים והצפוניים שהנסיעה בהם תהיה ככל הנראה ללא תשלום. כביש 6 יועבר לידי המדינה ויהיה חופשי לנסיעה לכל אורכו בשנת 2029, לאחר שלושים שנות זיכיון.
• מנהרות הכרמל בחיפה – מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל. הן מחברות בין צומת הקריות בכניסה המזרחית לחיפה ובין כביש 2 בכניסה הדרומית-מערבית לעיר. המנהרות נפתחו לתנועת כלי רכב ב-1 בדצמבר 2010.
• הנתיב המהיר בכביש 1 - לכיוון מערב, ממחלף בן-גוריון למחלף קיבוץ גלויות באורך של 13 קילומטר.

תוכנית החומש של 2006

לאחר שברכבת ישראל הוחלט בשנת 2003 על השקעה חסרת תקדים בתוכנית חומש ופיתוח תשתיות, הוחלט במשרד התחבורה לבצע תוכנית חומש דומה משנת 2006 גם בכבישי ישראל באמצעות החברה הלאומית לדרכים בישראל. תוכנית החומש תוקצבה ב-19 מיליארד שקלים, מתוכם 2 מיליארד שקלים לשיפור בטיחות בכבישים והפחתת תאונות הדרכים והשאר לפיתוח ושדרוג תשתיות. התוכנית כללה 74 פרויקטים שונים, חלקם בסלילת כבישים חדשים וחלקם בשיפור או הרחבה של כבישים או צמתים קיימים ומסוכנים.

• כביש 6 (חוצה ישראל) - סיום בניית קטע 18 בצפון (ממחלף עירון עד מחלף עין תות) וסיום מחלף נשרים במימון בנה-הפעל-העבר (שניהם נפתחו לתנועה).
• כביש 431 - כביש רוחבי בין ראשון לציון למודיעין-מכבים-רעות הכולל 11 מחלפים בעלות של 2 מיליארד שקלים במימון בנה-הפעל-העבר (נפתח לתנועה).
• כביש 531 - כביש רוחבי מכביש 6, דרך כפר סבא, רעננה והרצליה ועד כביש 2 בעלות של 1.25 מיליארד שקלים (פתיחה מלאה משוערת: תחילת 2016).
• מנהרות הכרמל - עלות הפרויקט כ־1.25 מיליארד שקלים (במימון "בנה-הפעל-העבר") (נפתח לתנועה).
• הנתיב המהיר בכביש 1 - ממחלף בן-גוריון ועד מחלף קיבוץ גלויות במימון בנה-הפעל-העבר (נפתח לתנועה).
• כביש 20 - המשך סלילה עד מחלף חוף השרון (פתיחה משוערת 2016).
• כביש 491 - איילון מזרח, קידום התוכנית (בבדיקה).
• כביש 22 - הארכתו ל-17 קילומטר ב־4 עד 6 נתיבים באזור הקריות (נפתח לתנועה).
• כביש 551 - כביש רוחב הממוקם בשרון בין טירה וכפר סבא, שיקשר בין כביש 6 וכביש החוף (פתוח בשני קטעים ממחלף אייל עד פאתי כפר סבא וממחלף הדרים עד קריית שלמה, סמוך לבצרה, יתרת הקטעים עד יקום בתכנון).
• כביש 541 - כביש רוחב עירוני בשרון, בתחומי הערים הרצליה ורעננה.
• כביש 471 - כביש רוחבי ממחלף בר-אילן ועד כביש 6 בעלות של כ־420 מיליון שקלים (נפתח לתנועה).
• כביש 461 - כביש רוחבי ממחלף קיבוץ גלויות ועד כביש 6 (פתוח לתנועה ממחלף קיבוץ גלויות עד צומת טייסים).

בנוסף, מלבד סלילת כבישים חדשים מתוכננים שדרוגים לכבישים קיימים כמו הרחבת כביש 2 בין נתניה לקיסריה, שדרוג כביש עוקף באר שבע, סלילת כביש 9 ופיתוח כבישים וצמתים נוספים ברחבי הארץ.

רשימת כבישים ארציים

מס' הכביש	תוואי	ערים ראשיות	אורך (בקילומטרים)
כביש 1	תל אביב - ים המלח	תל אביב, לוד, ירושלים, מעלה אדומים	96
כביש 2	תל אביב - חיפה	תל אביב, הרצליה, נתניה, חדרה, חיפה	90
כביש 3	אשקלון - מבוא חורון	אשקלון, קריית מלאכי	46
כביש 4	ארז - ראש הנקרה	אשקלון, אשדוד, ראשון לציון, רמת גן, בני ברק, פתח תקווה, כפר סבא, רעננה, חדרה, אור עקיבא, טירת כרמל, חיפה, קריית מוצקין, קריית ביאליק, עכו, נהריה	200
כביש 5	הרצליה - אריאל	תל אביב, הרצליה, רמת השרון, פתח תקווה, ראש העין, אריאל	40
כביש 6	בית קמה - אליקים	קריית גת, פתח תקווה, ראש העין, באקה אל-גרביה	139
כביש 7	יסודות - מחלף אשדוד	גדרה, אשדוד	14
כביש 9	באקה אל-גרביה - מפעלי חפר	באקה אל-גרביה, חדרה	12
כביש 10	בקעת סיירים - ניצנה		147
כביש 12	אילת - שזפון	אילת	70
כביש 13	נחל ציחור - נחל מנוחה		12
כביש 20	ראשון לציון - הרצליה	ראשון לציון, חולון, בת ים, תל אביב, רמת גן, רמת השרון, הרצליה	27.5
כביש 22	חיפה - קריית ביאליק	חיפה, קריית אתא, קריית ביאליק	18
כביש 23	מת"ם - צ'ק פוסט	חיפה	5
כביש 25	נחל עוז - הערבה	נתיבות, אופקים, באר שבע, דימונה	119
כביש 31	להבים - נווה זהר	רהט, ערד	70
כביש 34	נתיבות - יד מרדכי	נתיבות, שדרות	19
כביש 35	אשקלון - חברון	אשקלון, קריית גת	58
כביש 38	בית גוברין - שער הגיא	בית שמש	27
כביש 40	קטורה - כפר סבא	באר שבע, קריית גת, קריית מלאכי, רחובות, רמלה, לוד, יהוד, פתח תקווה, הוד השרון, כפר סבא	302
כביש 42	אשדוד - ראשון לציון	אשדוד, יבנה, ראשון לציון	20
כביש 44	אשתאול - חולון	רמלה, לוד, ראשון לציון, חולון	40
כביש 45	גבעת זאב - בית סוהר עופר		3
כביש 46	נתב"ג - טירת יהודה		4
כביש 50	ירושלים - עטרות	ירושלים	12
כביש 55	כפר סבא - שכם	כפר סבא	27
כביש 57	נתניה - מחלף ניצני עוז; חמרה - גשר אדם	נתניה	מקטע נתניה - מחלף ניצני עוז: 14; מקטע חמרה - גשר אדם: 16.
כביש 60	באר שבע - נצרת	באר שבע, ירושלים, עפולה, נצרת	228
כביש 65	חדרה - קדרים	חדרה, אום אל-פחם, עפולה	91
כביש 66	מעלה עירון - יקנעם	יקנעם	18.5
כביש 70	זיכרון–יעקב - שלומי	יקנעם, נשר, קריית אתא, שפרעם, טמרה	76
כביש 71	עפולה - הירדן	עפולה, בית שאן	32.5
כביש 73	נהלל - תל עדשים	מגדל העמק	11.5
כביש 75	נצרת עילית - חיפה	חיפה, נשר, מגדל העמק, נצרת, נצרת עילית	36.5
כביש 77	רמת ישי - טבריה	טבריה	42
כביש 79	קריית ביאליק - משהד	קריית ביאליק, קריית אתא, שפרעם, נצרת עילית, נצרת.	28.5
כביש 80	ערערה בנגב - מצדות יהודה		34
כביש 85	עכו - עמיעד	עכו, כרמיאל	46
כביש 87	כפר נחום - אלוני הבשן		35
כביש 89	נהריה - אליפלט	נהריה, מעלות תרשיחא, צפת	58.5
כביש 90	מעבר גבול טאבה - מטולה	אילת, בית שאן, טבריה, קריית שמונה	477
כביש 91	חצור הגלילית - עין זיוון		30
כביש 92	מרכז אזורי צמח - בקעת בית צידה (צומת יהודיה)		26
כביש 98	מעגן - הר החרמון		99
כביש 99	קריית שמונה - מסעדה	קריית שמונה	24

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כבישי ישראל בוויקישיתוף

• אתר החברה הלאומית לדרכים בישראל
• אתר חברת כביש חוצה ישראל
• כבישים בישראל - תמונות ומידע באתר "העיר שלי"