כבישי ישראל
מערכת הכבישים בישראל כוללת כאחד דרכים עתיקות מאוד וחדשות, כשסלילת הכבישים מתחלת בשנות המנדט הבריטי בארץ ישראל. רוב הכבישים נסללו על ידי הממשלה (על ידי מע"צ היא נתיבי ישראל), כשחלק מהדרכים המהירות שנסללו במאה העשרים ואחת נסללו על ידי זכיינים.
נכון לשנת 2019 יש בישראל 19.9 אלף ק"מ כבישים סלולים.[1]
סימון ושילוט בכבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספור[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיטה הישנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיטה הישנה היא שיטת מספור כבישים שנהגה מימי המנדט ועד אמצע שנות השבעים.
מספור כבישים בישראל החל בשנות ה-50 של המאה ה-20. במפה שיצאה לאור ב-1953 הוסברה שיטת סיווג הכבישים וסימון הקילומטרים.[2] הכבישים חולקו לשלוש קבוצות: כבישים ראשיים, כבישים אזוריים וכבישים מקומיים.
בשיטה הישנה לכל עיר גדולה (מלבד ירושלים) כגון: תל אביב, חיפה ועפולה נקבע מספר. הכבישים הראשיים מוספרו בשתי ספרות (למעט באזור ירושלים, שבו הכבישים הראשיים מוספרו בספרה אחת בלבד), שהראשונה שבהם הייתה ספרת העיר ממנה יצא הכביש. מהכבישים הראשיים יצאו כבישים אזוריים שמוספרו בשלוש ספרות, כששתי הספרות הראשונות היו מספר הכביש הראשי ממנו יצאו, ובהמשך, מספרי הכבישים המקומיים - שלוש הספרות הראשונות היו ספרותיהם של הכביש האזורי ממנו יצאו.
דוגמאות לסימון כבישים, על פי השיטה הישנה:
- הכביש העולה לירושלים (החופף בחלקו לכביש 1 של ימינו), סומן ככביש 1
- הכביש מתל אביב לחדרה (קטע מכביש 2 של ימינו) ומשם לחיפה (קטע מכביש 4 של ימינו), סומן ככביש 11
- כביש חיפה – ראש הנקרה (קטע מכביש 4 של ימינו), סומן ככביש 21
- הכביש מצומת נחל עמוד לחדרה (כביש 65 של ימינו), סומן ככביש 32, והקילומטרים בו נמנו מכיוון מזרח למערב (בניגוד לכיוון המקובל בימינו).
השיטה החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1980 הונהגה שיטת מספור כבישים חדשה. מספור הכבישים נעשה על פי סיווגם של הכבישים הבינעירוניים לשלוש קטגוריות: כבישים ארציים, כבישים אזוריים וכבישים מקומיים. נוסף על כבישים אלו, קיימים הכבישים שבתוך הערים והיישובים, הכבישים העירוניים, שאינם מקבלים מספר, ונקראים בשמות הרחובות שבהם הם עוברים.[3][4][5]
כבישים ארציים ראשיים – ממוספרים במספר חד-ספרתי (למשל, כביש 1 – ים המלח-ירושלים-תל אביב-יפו).
כבישים ארציים – ממוספרים במספר דו-ספרתי (למשל, כביש 20 – נתיבי איילון).[6]
כבישים אזוריים – ממוספרים במספר תלת-ספרתי (למשל, כביש 412 העובר דרך רחובות, נס ציונה, ראשון לציון וערים נוספות).
כבישים מקומיים – ממוספרים במספר ארבע-ספרתי (למשל, כביש 8510 העובר בעכו).
כבישי אורך (כבישי דרום - צפון) הם בעלי מספר זוגי (למשל, כביש 2 - כביש החוף) וכבישי רוחב (כבישי מזרח - מערב) הם בעלי מספר אי-זוגי (למשל כביש 5 - חוצה שומרון).
כבישי אורך מערביים ספרתם הראשונה נמוכה, וככל שהכביש מזרחי יותר עולה מספרו. ובאופן דומה כבישי רוחב דרומים ספרתם הראשונה נמוכה, וככל שהכביש צפוני יותר עולה מספרו. ההיררכיה בסידור הכבישים דומה לשיטת הסעיפים (כלומר, כביש 20 נמצא בין כביש 2 לכביש 4, ולא מזרחית לכביש 4). כך הכביש הצמוד לחוף הוא כביש 2, כביש 4 פנימי יותר, כביש 6 פנימי עוד יותר וכביש 90 נושק לגבול המזרחי.
הספרה האחרונה במספריהם של כבישי הרוחב אמורה לציין את עומקם או את מרחקם מן הים, אך כלל זה מיושם בעיקר בכבישים האזוריים והמקומיים ופחות בכבישים הארציים. כבישים הסמוכים לים מסתיימים בספרה 1; מעט לתוך פנים הארץ בספרה 3, במרכזה של המדינה בספרה 5 וברמת הגולן בספרה 9. הדבר נכון גם בכבישי האורך. לכן, כבישי מישור החוף כוללים את כביש 780, את כביש 652, את כביש 410 ואת כביש 232; כבישי ההר כוללים את כביש 784, את כביש 754 ואת כביש 356; וכבישי רמת הגולן וכבישי מזרח הארץ כוללים את כביש 918, את כביש 978, את כביש 808 ואת כביש 258.
כללים במספור הכבישים המהירים לא נכללו בשיטה בהנהגתה (לא הוגדרו כבישים מהירים אז), וכיוון שכך מספריהם ממוקמים היכן שנמצאו מספרים פנויים. הנוהל המקובל הוא נתינת מספרים נמוכים (ספרה אחת) לכבישים ארציים - ראשיים (כך הם כל הכבישים הממוספרים בספרה אחת פרט לכביש 3[7]), ומספרים מקומת העשרים לכבישים פרבריים מהירים המקשרים בין חלקי מטרופולין (כך כביש 20 בגוש דן 22 ו-23 בחיפה). בנוסף למספר כבישים אזוריים (בעלי מספר תלת-ספרתי) שהוגדרו ככבישים מהירים.[8]
שיטת מספור הכבישים אינה מיושמת תמיד לכל פרטיה. אחת הסיבות לכך היא שהכבישים אינם ישרים לחלוטין (לדוגמה התוואים הקדומים והמפותלים של כביש 89 וכביש 211; פיתולי התוואי עשויים להקשות על הקביעה אם מדובר בכביש אורך או בכביש רוחב), אינם בהכרח מקבילים זה לזה (כדוגמה, ניתן להביא את הכבישים 4 ו-44, שאף שהם אמורים להיות כבישי אורך, ולפיכך מקבילים זה לזה, הם מצטלבים זה עם זה כמעט במאונך; דרומה ממקום הצטלבותם של הכבישים, מצטלב כביש 44 עם כביש 412), ואף אינם מקבילים או מאונכים תמיד לצירי האורך או לצירי הרוחב (לדוגמה כביש 10, הנע במעין אלכסון על ציר דרום-מזרח – צפון-מערב, בסמוך לגבול עם מצרים; אלכסון כזה מקשה על הקביעה אם מדובר בכביש אורך או בכביש רוחב).
בשיטת הסימון החדשה, סימונו של כביש אינו מושפע מסימונו של כביש אחר שממנו הוא יוצא. אף על פי כן, ניתן לראות כבישים רבים הממוספרים בעקבות הסמוכים להם. כביש 406, לדוגמה, קיבל את מספרו בשל העובדה שהוא יוצא מכביש 40, על אף שרוב הכבישים באזורו מסומנים במספר הפותח בספרה 2.[9]
עדכון השיטה (2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 2018 פרסם משרד התחבורה כי הוא מתכוון לעדכן את סימון הכבישים בישראל, שלא עודכן בכללו מאז הנהגתו ב-1980, כשמאז התחוללו שינויים רבים ברשת הכבישים הישראלית. כדוגמה מרכזית ניתן לראות כבישים שהושפעו מסלילתו של כביש 6 והארכתו צפונה ודרומה. בעבר כביש 40 היה הדרך העיקרית שקישרה בין מרכז הארץ לבין הנגב והערבה. כביש 70 שימש כדרך ראשית המחבר בין מישור החוף התיכון לבין הגליל המערבי, מבלי לעבור בחיפה ובקריות. עם סלילתו של כביש 6 צפונה ודרומה, קטעים מכבישים אלו 'אוחדו' אל תוואי כביש 6. כתוצאה מכך, הכבישים הללו התחלקו לקטעי משנה, שלכל אחד מאפיינים ותפקידים משלו, כך שמספר אחד לכל הקטעים הללו אינו הולם את המציאות.[10] חלק מהשינויים הם בכבישים ש'אוחדו' באופן מלאכותי בעת הנהגת השיטה כמו כביש 90 הכולל את כביש הערבה, כביש הבקעה, סובב הכנרת ועוד, יפוצלו למרכיביהם. כן גם נכללו בתוכנית מכבישי יהודה ושומרון שהופרדו בגלל הקמת הרשות הפלסטינית והסכמי אוסלו (כך כבישים 57 ו-60).
שינוי נוסף במערכת הוא כבישים שקבלו בעבר מספרים ראשיים אך הם כיום כבישים עירוניים (כך בחלקים מכבישים 2, 4 ו-60) שמספורם צפוי להיות מוסר או מוחלף במספור אזורי (תלת ספרתי), או כבישי הערבה ודרום הנגב שמוספרו בעבר במספרים דו ספרתיים הפותחים בספרה 1 (כך כבישים 10, 12 ו-13) שכיום נחשבת ספרה נמוכה המשמשת לכבישים מהירים שיקבלו מספר הפותח ב-3, ככבישים בצפון הנגב.[11]
לצד השינויים הללו, שעיקרם הנמכת מספר ופיצול, התכנית כוללת גם הגבהת מספר ואיחוד במספר כבישים. כך הכבישים הפרווריים-המהירים החוצים לרוחב את גוש דן: 431, 471 ו-531, הממוספרים ככבישים אזוריים במספר תלת ספרתי יקבלו מספר דו ספרתי ככבישים ארציים. כן נכללה בתוכנית תוכנית חדשה לכביש 45 שתכלול את כביש 443 המשמש ככביש ראשי בין גוש דן לבין ירושלים וסביבתה הצפונית, וכביש דרך קלנדיה יחד עם כביש 437 שישמשו כמעין כביש טבעת לירושלים.
בנוסף, כבישים רבים חסרי מספר, המשמשים ככבישי גישה ליישובים קטנים יקבלו מספר בעל ארבע ספרות, ויסווגו ככבישים מקומיים.
בשעת פרסום התוכנית הוערכה השלמתה כבתוך שנתיים.
השינויים הצפויים במספרי הכבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלן השינויים הצפויים במספרי הכבישים בישראל כפי שפורסמו בכמה כלי תקשורת בישראל וכפי ששונו בשטח:
לפני תוכנית העדכון | לאחר תוכנית העדכון | |||
---|---|---|---|---|
הקטע | מספר הכביש בקטע | סיווג הדרך בקטע | מספר הכביש בקטע | סיווג הדרך בקטע |
ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף גלילות | ![]() |
ארצי ראשי | ללא מספר | כביש עירוני בתל אביב-יפו |
מצומת אבא הלל עד צומת מלאכי | ![]() |
ארצי ראשי | ![]() |
ארצי |
מצומת ראם עד מחלף שורק | ארצי ראשי | ![]() |
ארצי | |
ממחלף חיפה דרום עד מחלף כרי נעמן | ![]() |
ארצי ראשי | ללא מספר | כביש עירוני בחיפה |
ממחלף כרי נעמן עד צומת שבי ציון | ארצי ראשי | ![]() |
ארצי | |
מצומת שבי ציון עד מעבר ראש הנקרה | ארצי ראשי | ![]() |
אזורי | |
ממחלף אשדוד עד מחלף שורק[12] | ![]() |
ארצי ראשי | ![]() |
ארצי ראשי |
מצומת סיירים עד מעבר כרם שלום[12] | ![]() |
ארצי | ![]() |
אזורי |
מאילת עד צומת שיזפון[12] | ![]() |
ארצי | ![]() |
אזורי |
מצומת ציחור עד צומת מנוחה[12] | ![]() |
ארצי | ![]() |
אזורי |
מנחל עוז עד צומת נתיבות | ![]() |
ארצי | ![]() |
אזורי |
מצומת נתיבות עד באר שבע | ארצי | ![]() |
ארצי | |
מצומת קטורה עד מחלף רהט | ![]() |
ארצי | ![]() |
ארצי |
ממחלף רהט עד מחלף מאחז ![]() |
ארצי ראשי מהיר | ![]() |
ארצי ראשי מהיר | |
מנמל אשדוד עד מחלף אשדוד[12] | ![]() |
ארצי | ![]() |
ארצי ראשי |
מצומת אל על עד צומת ברקת[12] | ![]() |
ארצי | ![]() |
ארצי |
מנתניה עד מחלף נתניה | ![]() |
ארצי | ללא מספר | כביש עירוני בנתניה |
ממחלף נתניה עד מחלף ניצני עוז | ארצי | ![]() |
ארצי ראשי | |
ממחלף ניצני עוז עד צומת ענב | ארצי | ללא מספר | כביש בשטחי A ו-B | |
מצומת ענב עד צומת שבי שומרון | ארצי | ![]() |
אזורי | |
מצומת שבי שומרון עד דיר שרף ![]() |
ארצי | ![]() |
ארצי | |
מדיר שרף עד צומת בקעות | ארצי | ללא מספר | כביש בשטחי A ו-B | |
מצומת בקעות עד גשר אדם | ארצי | ![]() |
אזורי | |
ממחלף רוזמרין עד מעבר קלנדיה | ![]() |
ארצי | ללא מספר | כביש עירוני בירושלים |
ממעבר קלנדיה עד מחלף גבע בנימין | ארצי | ![]() |
ארצי | |
ממחלף גבע בנימין עד שבי שומרון | ארצי | ![]() |
ארצי | |
משבי שומרון עד מעבר מוקייבלה | ארצי | ללא מספר | כביש בשטחי A ו-B | |
ממעבר מוקייבלה עד עפולה | ארצי | ![]() |
אזורי | |
מעפולה עד צומת נצרת | ארצי | ![]() |
ארצי | |
מעפולה עד מחלף נחל עמוד | ![]() |
ארצי | ![]() |
ארצי |
ממחלף זכרון יעקב עד מחלף עין תות ![]() |
![]() |
ארצי | ![]() |
ארצי |
ממחלף עין תות עד מחלף יקנעם ![]() |
ארצי | ![]() |
ארצי ראשי מהיר | |
ממחלף יקנעם עד צומת התשבי ![]() |
ארצי | ![]() |
אזורי | |
מצומת התשבי עד מחלף תל קשיש ![]() |
ארצי | ![]() |
ארצי | |
ממחלף תל קשיש עד מחלף שער העמקים ![]() |
ארצי | ![]() |
ארצי ראשי מהיר | |
ממחלף שער העמקים עד מחלף יגור ![]() |
ארצי | ![]() |
ארצי | |
מעפולה עד מחלף נבות | ![]() |
ארצי | ![]() |
אזורי |
מצומת נהלל עד צומת עדשים[12] | ![]() |
ארצי | ![]() |
אזורי |
מצומת ערערה בנגב עד צומת ליד בית יתיר[12] | ![]() |
ארצי | ![]() |
אזורי |
מצומת תל עכו עד צומת עכו מזרח | ![]() |
ארצי | ![]() |
אזורי |
מצומת כפר נחום עד צומת יהודיה | ![]() |
ארצי | ![]() |
אזורי |
ממעבר מנחם בגין עד צומת הערבה | ![]() |
ארצי | ![]() |
ארצי |
מצומת הערבה עד צומת צמח | ארצי | ![]() |
ארצי ראשי | |
מצומת צמח עד צומת כפר נחום | ארצי | ![]() |
אזורי | |
מצומת צמח עד צומת יהודיה[12] | ![]() |
ארצי | ![]() |
אזורי |
ממחלף שפירים עד צומת יהוד מערב | ![]() |
אזורי | ![]() |
ארצי |
ממחלף מבוא איילון עד מודיעין-מכבים-רעות[12] | ![]() |
אזורי מהיר | ![]() |
ארצי מהיר |
ממחלף גבע בנימין עד צומת מישור אדומים[12] | ![]() |
אזורי | ![]() |
ארצי |
ממחלף בן שמן עד צומת גבעת זאב | ![]() |
אזורי | ![]() |
ארצי |
מצומת יהוד מערב עד מחלף גבעת כ"ח | ![]() |
אזורי | ![]() |
ארצי מהיר |
מצומת אריאל עד צומת פצאל | ![]() |
אזורי | ![]() |
ארצי |
ממחלף בר-אילן עד מחלף נחשונים | ![]() |
אזורי מהיר | ![]() |
ארצי מהיר |
ממחלף שמריהו מזרח עד מחלף חורשים[12] | ![]() |
אזורי מהיר | ![]() |
ארצי מהיר |
ממחלף פולג עד יעף[12] | ![]() |
אזורי | ![]() |
ארצי |
מצומת הסרגל עד מחלף נבות[12] | ![]() |
אזורי | ![]() |
ארצי |
מצומת חריש עד חריש[12] ![]() |
![]() |
מקומי | ![]() |
אזורי |
מאזור התעשייה עטרות עד מעבר קלנדיה | ללא מספר | כביש ללא שימוש | ![]() |
ארצי |
צבע השילוט[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לצבעו של השילוט יש משמעות הנקבעת הן מתוכנו של השלט והן מאופייה של הדרך:
- שילוט בצבע ירוק – משמש להדרכה בדרכים שאינן מהירות
- שילוט בצבע כחול – משמש להדרכה בדרכים מהירות (בכביש עירוני משמעותו: היעד נמצא מחוץ לעיר)
- שילוט בצבע חום – משמש להכוונה ליעדים תיירותיים
- שילוט בצבע צהוב – משמש כתמרור הוריה או איסור כאשר אין תמרור ייעודי לאותו המסר
- שילוט בצבע לבן – משמש כתמרור אזהרה או הודעה כאשר אין תמרור ייעודי לאותו המסר
- שילוט בצבע כתום – משמש לכל המטרות בדרכים הנמצאות בעבודה
- צבע השלטים של מספרי הדרכים נקבע לפי אופייה של הדרך:
- בכביש ארצי, הצבע אדום והמספר הוא חד-ספרתי או דו-ספרתי –
- בכביש אזורי, הצבע ירוק והמספר הוא תלת-ספרתי –
- אם הכביש הוא כביש מהיר (גם אם הוא כביש מהיר אזורי), צבע השילוט הוא כחול –
- אם יש בכביש קטעים מהירים וקטעים שאינם מהירים, בכל קטע מקטעי הכביש ייקבע צבע השילוט לפי אופיו של הקטע (כדלעיל, כחול לקטע כביש מהיר, אדום לקטע כביש ארצי שאינו מהיר, ירוק לקטע כביש אזורי שאינו מהיר)
- בכביש מקומי, הצבע שחור (בשלטים שהוצבו לפני שנת 2010 – חום) והמספר הוא ארבע-ספרתי –
- בכביש ארצי, הצבע אדום והמספר הוא חד-ספרתי או דו-ספרתי –
מתגים (אבני קילומטר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתגים מיועדים להקל על ההתמצאות בכבישים, ולאפשר שפה משותפת לתיאור מיקומים בכבישים. המתגים הם שלטים קטנים בצידי הכביש, המציינים את המרחק מנקודת התחלתו של הכביש (נקודת התחלת הכביש נקבעת לקצהו המערבי בכבישי רוחב ולקצהו הדרומי בכבישי אורך) ועד לנקודה שבה הם מוצבים. השלטים כוללים גם חץ עולה או יורד: אם החץ עולה, התקדמות בכיוון הנסיעה הנוכחי תלך ותגדיל את המרחק מנקודת התחלתו של הכביש; אם החץ יורד, התקדמות בכיוון הנסיעה הנוכחי תלך ותקטין את המרחק מנקודת התחלתו של הכביש. במרבית הכבישים מוצבים מתגים בכל קילומטר, למעט במקומות בהם אין אפשרות להציבם (למשל, באמצע צומת גדול). בחלק מן הכבישים מוצבים מתגים בכל חצי קילומטר (לדוגמה, בכביש 431) או אף בכל 100 מטר (כמו בחלקים מסוימים של כביש 70). צבע המתגים מותאם לאופי הכביש (כחול – מהיר, אדום – ארצי, ירוק – אזורי). בכביש מקומי לא יוצבו לרוב מתגים, בשל אורכו הקצר.
חוקי תנועה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שהתפתחות התשתיות בישראל החלה בעיקרה בתקופת המנדט הבריטי, בישראל נוסעים בצדו הימני של הכביש כמו ברוב מדינות אירופה ואמריקה. הסיבה לכך היא שהתנועה המוטורית החלה כשהארץ הייתה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, שהנהיגה נסיעה בצדו הימני של הכביש, ושבדבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י) נקבע שהחוקים שחלו בארץ בטרם הקמת המנדט יישארו בתוקפם. לעומת זאת, במסילות הרכבת הרכבות נעות דווקא על המסילה השמאלית.
מהירות מרבית מותרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל, אם אין תמרור "מהירות מיוחדת", המהירות המרבית המותרת היא:[13]
- בדרך מהירה – 110 קמ"ש
- בדרך שאינה עירונית, שיש בה שטח הפרדה בנוי בין שני כיווני הנסיעה – 90 קמ"ש
- בדרך שאינה עירונית, שאין בה שטח הפרדה בנוי בין שני כיווני הנסיעה – 80 קמ"ש
- בדרך עירונית – 50 קמ"ש
- ברחוב משולב ובאזור מיתון תנועה – 30 קמ"ש
בדרכים רבות נקבעת מהירות מרבית שונה באמצעות תמרור "מהירות מיוחדת" (תמרור 426). אם הוצב תמרור כזה, אסורה הנסיעה במהירות העולה על מספר הקמ"ש הרשום בתמרור.
- בדרך מהירה, תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־120 קמ"ש לכל היותר
- בדרך שאינה עירונית ואינה מהירה, אך יש בה שטח הפרדה בנוי ולפחות שני נתיבים לכל כיוון נסיעה, תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־110 קמ"ש לכל היותר
- בדרך אחרת שאינה עירונית תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־100 קמ"ש לכל היותר
- בדרך עירונית תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־80 קמ"ש לכל היותר
למרות האמור לעיל, כלי רכב מסוימים, כגון משאית, אוטובוס או טרקטור חייבים לנסוע במהירות הנמוכה ממהירויות אלה.
קיימים מקרים שבהם המהירות הסבירה נמוכה מהמהירות המרבית המותרת בכביש. בהתאם לכך, החוק קובע שמותר לנהוג רכב רק במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות (לרבות תנאי הדרך והתנועה בה), המאפשרת לנהג שליטה מוחלטת ברכב.[14]
כבישים מהירים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-10 באוקטובר 2010 הוחלט להעלות את המהירות המותרת ל-110 קמ"ש במספר דרכים מהירות (קטעים מכביש 1, מכביש 431 ומכביש 4, בנוסף לרובו של כביש 6), ו-100 קמ"ש בדרכים בין-עירוניות ממוחלפות (קטעים מכביש 2, ומכביש 5, כביש 77 בקטע בין צומת ישי למחלף המוביל, וכביש 40 בקטע העוקף את באר שבע). בחודש ינואר 2011 הועלתה בפועל מהירות הנסיעה.[15] עד שנת 2008 הוגדרו קטנועים בנפח 50 סמ"ק ככלי רכב איטי שלא רשאי לנוע בכביש מהיר. בחודש פברואר בשנה זו, בוטלה התקנה.
ב-25 בדצמבר 2012 הודיע שר התחבורה על העלאת המהירות בקטעי כביש נוספים מ-100 קמ"ש ל-110 קמ"ש וכן מ-90 קמ"ש ל-100 קמ"ש.
ב-2 בדצמבר 2015 עלתה מהירות הנסיעה המותרת בקטע כביש 6 שבין מחלף בן שמן למחלף עירון מ-110 קמ"ש ל-120 קמ"ש.
הרשימה הבאה, כוללת את כל הכבישים בישראל המוגדרים כדרכים מהירות. כבישים אלו מסומנים בתמרור הכביש המהיר (שסימונו בישראל ב-216). פרטי הכבישים ופרטי התכנונים העתידיים נכונים לשנת 2019.
מספר הכביש | מסומן כמהיר בקטעים | מהירות מרבית מותרת | הערות | |||
---|---|---|---|---|---|---|
120 קמ"ש | 110 קמ"ש | 100 קמ"ש | פחות מ-100 קמ"ש | |||
![]() |
ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף ענבה |
לכיוון מזרח: לכל אורך הקטע המהיר לכיוון מערב: ממחלף ענבה עד מחלף גנות |
לכיוון מערב: ממחלף גנות עד מחלף קיבוץ גלויות
וכן בנתיב המהיר לכל אורכו, ממחלף בן-גוריון עד מחלף קיבוץ גלויות |
|||
![]() |
ממחלף גלילות עד מחלף עתלית[16] |
לכל אורך הקטע המהיר | בעתיד, יסומן גם הקטע ממחלף עתלית עד מחלף חיפה דרום ככביש מהיר, ותועלה המהירות המותרת בו מ-100 קמ"ש ל-110 קמ"ש[16] | |||
![]() |
ממחלף אשדוד עד מחלף חולון מזרח |
ממחלף אשדוד עד מחלף עין הקורא |
ממחלף עין הקורא עד מחלף חולון מזרח |
|||
![]() |
ממחלף גלילות עד מחלף הכפר הירוק; ממחלף קסם עד מחלף שער שומרון |
לכל אורך הקטע המהיר | ||||
![]() |
ממחלף שוקת עד מחלף קמה, ממחלף מאחז עד מחלף עין תות עד מחלף סומך |
ממחלף בן שמן עד מחלף עירון |
לכל אורך הקטע המהיר, למעט קטעים שבהם הותרה נסיעה ב-120 קמ"ש, ובמנהרות לאורכו |
במנהרות חדיד, דליה, ניל"י ויקנעם | נבחנת העלאת המהירות המותרת ל-120 קמ"ש בקטעים מהירים נוספים;[17] קטעי כביש מהירים נוספים נבנים בצפון; נקרא גם כביש חוצה ישראל | |
![]() |
מצומת יער חדרה עד צומת חביבה |
לכל אורך הקטע המהיר | הכביש נפתח לתנועה ביולי 2014; צומת חביבה עתיד להפוך למחלף | |||
![]() |
לכל אורכו | לכל אורך הקטע המהיר | ||||
![]() כביש 20 |
לצפון: ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף רשפון-געש; וכן לדרום בלבד: ממחלף משה דיין עד מחלף חולות |
90 קמ"ש: לכל אורכו |
נקרא גם נתיבי איילון; דרך פרוורית מהירה; | |||
![]() |
לכל אורכו | ממחלף ההסתדרות עד מחלף כרי נעמן |
70 קמ"ש: ממחלף חירם עד מחלף גשר פז 90 קמ"ש: ממחלף גשר פז עד מחלף ההסתדרות |
נקרא גם נתיבי המפרץ
וגם כביש עכו-חיפה; | ||
![]() |
לכל אורכו | 80 קמ"ש לכל אורכו | ||||
![]() |
ממחלף גבעות אלונים עד מחלף סומך |
לכל אורך הקטע המהיר | קטע הכביש המהיר החליף סימון בשטח, וכולו מסומן כעת ככביש 6 | |||
![]() |
ממחלף תל קשיש
עד מחלף ישי |
לכל אורך הקטע המהיר, למעט באזור כפר יהושע ושדה יעקב שם טרם הסתיימו העבודות | תיבחן העלאת המהירות ל-110 קמ"ש, כולל סימון הקטע בין מחלף ישי למחלף המוביל לכביש מהיר | |||
![]() כביש 431 |
ממחלף מבוא איילון עד מחלף ענבה |
ממחלף נס ציונה עד מחלף ענבה | ממחלף מבוא איילון עד מחלף נס ציונה |
דרך פרוורית מהירה; נבחנת העלאת המהירות המותרת ל-120 קמ"ש ממחלף נס ציונה עד מחלף ענבה | ||
![]() כביש 471 |
ממחלף בר-אילן עד מחלף נחשונים |
לכל אורך הקטע המהיר | דרך פרוורית מהירה | |||
![]() כביש 531 |
לכל אורכו | לכל אורכו | דרך פרוורית מהירה |
אף על פי שבעבר הותרה מהירות מרבית של 100 קמ"ש בכבישים מהירים בלבד, ישנם כיום כבישים שאינם מסומנים ככבישים מהירים אך המהירות המרבית המותרת בהם היא 100 קמ"ש: כביש 2 ממחלף עתלית עד מחלף חיפה דרום; כביש 5 ממחלף הכפר הירוק עד מחלף קסם וממחלף שער שומרון עד צומת גיתי וכביש 40 מצומת אוהלים עד צומת גורל.
כבישי אגרה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נדונה האפשרות לסלול כבישי אגרה בישראל,[18] בין השאר לגבי כביש 2 מחדרה לחיפה ולגבי כביש 4 מראשון לציון לאשדוד,[19] אולם הרעיון נזנח.
בישראל קיימים שלושה כבישי אגרה:
- כביש 6, כביש חוצה ישראל – התשלום הוא על פי כמות הקטעים שבהם עובר הרכב ועל פי סוגו של הרכב. על-אף התשלום, הכביש מושך אליו נוסעים עקב הזמן שנחסך לנוסעים בו, במיוחד במרחקי נסיעה גדולים מצפון לדרום, ולהפך. בנוסף, תשלום נפרד נגבה עבור נסיעה בקטעי כביש 6 העוברים במנהרות יקנעם, רכסים ואיבטין. הקטע המרכזי של כביש 6 יועבר לידי המדינה ויהיה חופשי לנסיעה לכל אורכו בשנת 2028, לאחר שלושים שנות זיכיון. תום תקופת הזיכיון של הקטע הצפוני, אשר נמצא בבעלות חברת שפיר הנדסה ותעשייה, יהיה בשנת 2049.
- כביש 6 הקטע הצפוני - ממחלף יקנעם ועד מחלף גבעות אלונים - סה"כ שני מקטעים.
- כביש 23 מנהרות הכרמל בחיפה – מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל. הן מחברות בין צומת הקריות בכניסה המזרחית של חיפה לבין כביש 2 בכניסה הדרומית-מערבית של העיר. המנהרות נפתחו לתנועת כלי רכב ב-1 בדצמבר 2010. תקופת הזיכיון של חברת כרמלטון בכביש תסתיים בשנת 2040.
- הנתיב המהיר בכביש 1 – בקטע שבין מחלף בן-גוריון לבין מחלף קיבוץ גלויות לכיוון מערב, מוגדר ככביש מהיר באורך של 13 ק"מ.
תכנון והקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה
נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, עוסקת בתכנון, בפיתוח ובאחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות מחלפים, גשרים וכיוצא באלה. סך אורך מסלול הכבישים שנמצא תחת אחריותה הוא 8,240 קילומטר. החל משנת 2012 מקימה חברת נתיבי ישראל תשתיות רכבת, עד כה הקימה החברה 3 פרויקטים מרכזיים ברשת המסילות הארצית: מסילת העמק, מסילת כרמיאל-תל אביב ומסילת השרון (531).[20]
עם זאת, בעשור הראשון של המאה ה-21, נבנו מספר כבישים בין עירוניים על ידי חברות פרטיות תמורת תשלום מהמדינה ללא אחריות של החברה הלאומית לדרכים בישראל כגון כביש 6 (חוצה ישראל), כביש 431 וכבישים נוספים.
תוכנית החומש של 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שברכבת ישראל הוחלט בשנת 2003 על השקעה חסרת תקדים בתוכנית חומש ופיתוח תשתיות, הוחלט במשרד התחבורה לבצע תוכנית חומש דומה משנת 2006 גם בכבישי ישראל באמצעות החברה הלאומית לדרכים בישראל. תוכנית החומש תוקצבה ב-19 מיליארד שקלים, מתוכם 2 מיליארד שקלים לשיפור בטיחות בכבישים והפחתת תאונות הדרכים והשאר לפיתוח ושדרוג תשתיות. התוכנית כללה 74 פרויקטים שונים, חלקם בסלילת כבישים חדשים וחלקם בשיפור או הרחבה של כבישים או צמתים קיימים ומסוכנים.
- הנתיב המהיר בכביש 1 – ממחלף בן-גוריון ועד מחלף קיבוץ גלויות במימון בנה-הפעל-העבר (נפתח לתנועה)
- כביש 6 (חוצה ישראל) – ממחלף שוקת ועד מחלף סומך (נפתח לתנועה), בנוסף מתוכננים קטע מס' 3 בין מחלף שוקת למחלף נבטים (כ-11 קילומטר) וקטע מס' 4 בין נבטים למחלף נאות חובב (13 קילומטר)
- כביש 20 (נתיבי איילון) – המשך סלילה עד מחלף רשפון – געש (נפתח לתנועה)
- כביש 22 (נתיבי המפרץ) – הארכתו ל-17 קילומטר עם 4 עד 6 נתיבים באזור הקריות (נפתח לתנועה)
- כביש 23 (מנהרות הכרמל) – עלות הפרויקט כ־1.25 מיליארד שקלים (במימון "בנה-הפעל-העבר") (נפתח לתנועה)
- כביש 431 – כביש רוחבי בין ראשון לציון למודיעין-מכבים-רעות הכולל 11 מחלפים בעלות של 2 מיליארד שקלים במימון בנה-הפעל-העבר (נפתח לתנועה)
- כביש 461 – כביש רוחבי ממחלף קיבוץ גלויות ועד כביש 6 (פתוח לתנועה ממחלף קיבוץ גלויות עד צומת הטייסים)
- כביש 471 – כביש רוחבי ממחלף בר-אילן ועד כביש 6 בעלות של כ־420 מיליון שקלים (נפתח לתנועה)
- כביש 491 – נתיבי איילון מזרח (בבדיקה)
- כביש 531 – כביש רוחבי מכביש 6, דרך כפר סבא, רעננה והרצליה ועד כביש 2 בעלות של 1.25 מיליארד שקלים (נפתח לתנועה)
- כביש 541 – כביש רוחב עירוני בשרון, בתחומי הערים הרצליה ורעננה
- כביש 551 – כביש רוחב הממוקם בשרון בין טירה וכפר סבא, שיקשר בין כביש 6 וכביש החוף (פתוח בשני קטעים ממחלף אייל עד פאתי כפר סבא וממחלף הדרים עד קריית שלמה, סמוך לבצרה, יתרת הקטעים עד יקום בתכנון)
בנוסף, מלבד סלילת כבישים חדשים או הארכת תוואי לכבישים קיימים, מתוכננים שדרוגים לכבישים קיימים, כמו הרחבת כביש 2 בין נתניה לקיסריה, שדרוג כביש 40 ("עוקף באר שבע"), סלילת כביש 9 ופיתוח כבישים וצמתים נוספים ברחבי הארץ.
רשימת כבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימת כבישים ארציים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימת כבישים אזוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כביש 109
כביש 171
כביש 200 ("כביש עוקף רמלה")
כביש 204
כביש 206
כביש 211
כביש 222
כביש 224
כביש 225
כביש 227
כביש 232
כביש 234
כביש 240
כביש 241 ("כביש הרעב")
כביש 242
כביש 258
כביש 264
כביש 293
כביש 310
כביש 316
כביש 317
כביש 325
כביש 334
כביש 348
כביש 352
כביש 353
כביש 354
כביש 356
כביש 358
כביש 367
כביש 369
כביש 375
כביש 383
כביש 385
כביש 386 ("כביש גולדה")
כביש 395
כביש 396
כביש 398 ("כביש ליברמן")
כביש 402
כביש 406
כביש 410
כביש 411
כביש 412
כביש 415
כביש 417
כביש 423
כביש 424
כביש 425
כביש 431 (רובו כביש מהיר)
כביש 434 (הכביש פוצל לרחובות עירוניים רגילים, לעיתים נחשב כחלק מכביש 40)
כביש 436
כביש 437
כביש 441
כביש 443 ("מעלה בית חורון")
כביש 444 ("כביש המחצבות")
כביש 446 ("כביש נחל שילה")
כביש 449
כביש 450
כביש 453
כביש 455
כביש 457
כביש 458 ("ציר אלון")
כביש 461
כביש 463 ("ציר ולרשטיין")
כביש 465 ("חוצה בנימין")
כביש 466 ("כביש 60 הישן")
כביש 471 ("כביש מכבית", רובו כביש מהיר)
כביש 481 ("ציר ז'בוטינסקי")
כביש 482
כביש 483 ("כביש ראש העין")
כביש 491 ("נתיבי איילון מזרח")
כביש 505 ("כביש חוצה שומרון")
כביש 508 ("ציר אלון")
כביש 531 (כביש מהיר)
כביש 541
כביש 551 (רובו עתידי)
כביש 553
כביש 554
כביש 555
כביש 557
כביש 562 ("עוקף כפר יונה")
כביש 574 ("כביש 444 הישן")
כביש 578 ("ציר אלון")
כביש 581
כביש 582 ("כביש 444 צפון")
כביש 584
כביש 585
כביש 588
כביש 596
כביש 611 ("כביש עוקף חריש")
כביש 650
כביש 651
כביש 652
כביש 653
כביש 654
כביש 667
כביש 669
כביש 672
כביש 675 ("כביש התענכים")
כביש 700
כביש 705
כביש 712 (כביש עתידי)
כביש 716
כביש 717
כביש 721
כביש 722
כביש 752
כביש 754
כביש 762
כביש 767
כביש 768
כביש 772 ("דרך דשנים")
כביש 780
כביש 781
כביש 784
כביש 785
כביש 789
כביש 804
כביש 805
כביש 806
כביש 807
כביש 808
כביש 854
כביש 859 ("כביש עוקף נהריה")
כביש 864
כביש 866
כביש 869
כביש 886
כביש 888
כביש 899 ("כביש הצפון")
כביש 918
כביש 959
כביש 977
כביש 978
כביש 989
כביש 999
רשימת כבישים מקומיים (רשימה שעלולה להיות חלקית)[21][עריכת קוד מקור | עריכה]
כביש 2022
כביש 2200
כביש 2211
כביש 2310
כביש 2333
כביש 2335
כביש 2357
כביש 2410
כביש 2414
כביש 2422
כביש 2444
כביש 2499
כביש 2544
כביש 2932
כביש 3157
כביש 3175
כביש 3178
כביש 3199
כביש 3255
כביש 3265
כביש 3266
כביש 3267
כביש 3269
כביש 3403
כביש 3411
כביש 3412
כביש 3413
כביש 3415
כביש 3444
כביש 3500
כביש 3507
כביש 3517
כביש 3527
כביש 3533
כביש 3544
כביש 3553
כביש 3556
כביש 3613
כביש 3631
כביש 3633
כביש 3670
כביש 3676
כביש 3686
כביש 3698
כביש 3703
כביש 3711
כביש 3712
כביש 3713
כביש 3755
כביש 3811
כביש 3835
כביש 3855
כביש 3866
כביש 3877
כביש 3922
כביש 3933
כביש 3955
כביש 3965
כביש 3975
כביש 3985
כביש 4000
כביש 4100
כביש 4101
כביש 4102
כביש 4103
כביש 4111
כביש 4115
כביש 4123
כביש 4134
כביש 4197
כביש 4233
כביש 4243
כביש 4303
כביש 4304
כביש 4311
כביש 4313
כביש 4314
כביש 4375
כביש 4402
כביש 4404
כביש 4460
כביש 4466
כביש 4503 ("כביש נתב"ג")
כביש 4556
כביש 4566
כביש 4568
כביש 4612
כביש 4613
כביש 4622
כביש 4623
כביש 4665
כביש 4713
כביש 4765
- כביש 4775
כביש 4777
כביש 5050
- כביש 5060
כביש 5066
כביש 5076
- כביש 5077
כביש 5112
כביש 5233
- כביש 5333
- כביש 5443
- כביש 5444
- כביש 5487
- כביש 5503
- כביש 5504
- כביש 5506
כביש 5511
- כביש 5522
- כביש 5526
- כביש 5531
- כביש 5532
- כביש 5533
- כביש 5554
כביש 5611
כביש 5613
- כביש 5614
- כביש 5615
כביש 5700
- כביש 5702
כביש 5710
כביש 5711
- כביש 5714
כביש 5715
- כביש 5717
כביש 5720
כביש 5725
- כביש 5788
- כביש 5799
- כביש 5803
- כביש 5812
- כביש 5815
- כביש 5827
- כביש 5923
כביש 6002
כביש 6010
- כביש 6115
- כביש 6155
- כביש 6235
- כביש 6255
כביש 6400
- כביש 6403
- כביש 6502
- כביש 6503
כביש 6511
- כביש 6513
- כביש 6522
- כביש 6524
כביש 6531
- כביש 6533
- כביש 6535
כביש 6631
- כביש 6666
- כביש 6667
- כביש 6678
- כביש 6688
- כביש 6714
- כביש 6724
- כביש 6734
כביש 6953 ("כביש ג'וערה")
- כביש 6954
כביש 7011
כביש 7021
- כביש 7078
- כביש 7079
כביש 7100
- כביש 7107
כביש 7110
כביש 7111
- כביש 7155
- כביש 7188
כביש 7212
כביש 7213
- כביש 7223
- כביש 7255
- כביש 7266
- כביש 7276
- כביש 7513
- כביש 7555
- כביש 7579
- כביש 7589
- כביש 7599
- כביש 7621
כביש 7626
- כביש 7677
- כביש 7678
- כביש 7703
- כביש 7707
- כביש 7717
כביש 7756
- כביש 7899
כביש 7911
כביש 7926
- כביש 7933
- כביש 7955
כביש 7962
- כביש 8077
- כביש 8177
- כביש 8277
כביש 8510
- כביש 8512
- כביש 8533
- כביש 8544
- כביש 8556
- כביש 8566
כביש 8611
- כביש 8655
- כביש 8677
- כביש 8721
- כביש 8833
- כביש 8835
- כביש 8900
- כביש 8911
- כביש 8925
- כביש 8933
- כביש 8944
- כביש 8966
כביש 8967
- כביש 8977
- כביש 8990
- כביש 8992
- כביש 8993
- כביש 8994
- כביש 9088
- כביש 9098
- כביש 9119
- כביש 9779
- כביש 9799
- כביש 9881
- כביש 9888
- כביש 9898
- כביש 9977
כבישי ישראל בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבישים במוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן למצוא במוזיקה הישראלית, לכל תקופותיה, אזכורים למספר כבישים. לעיתים, נמצא מספרו הרשמי של הכביש או שמו העממי בשם השיר:
- השיר "כביש 1" של עמיר לב.
- שני שירים בעלי השם "כביש החוף", אחד בביצועם של סטטיק ובן-אל תבורי, ואחד בביצועם של דנה ברגר ואיתי פרל; שני השירים מתייחסים לכביש 2.
- השיר "שם בכביש דימונה" של עמוס אטינגר, המתייחס לחלקו המזרחי של כביש 25, בקטע שבין דימונה לים המלח.
- השיר "כביש 40" של נדב דלומי.
- השיר "כביש 60" של חי אפיק.
- השיר "דרך השלום" של פאר טסי מתייחס לכביש ראשי בציר גבעתיים-רמת גן בשם דרך השלום המתחבר לנתיבי איילון.
- השיר "דיסקו כביש הסרגל" של יהונתן גפן, המתייחס לקטע ישר באורך שבעה קילומטרים, הנמצא בכביש 65 בין צומת מגידו לעפולה; קטע זה מכונה "כביש הסרגל".
- השיר "כביש הערבה" של עומר קורן, המתייחס לחלקו הדרומי של כביש 90, באזור שמדרום לים המלח.
- השיר "כביש 5" של אריאל זילבר ומקהלת 'לשם עלי זהב' המתייחס לכביש 5. השיר מחבר את גוש דן לנופי השומרון ולסיפורים שהתרחשו בו.
כבישים בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסדרה התיעודית "כביש 90" (2014) של מודי בר-און וענת זלצר, המתעדת את ישראל לאורכו של כביש 90.
- הסרט "כביש 40 דרום" (2014), המספר על שבעה סיפורי אהבה המתרחשים במספר יישובים שלאורך דרום כביש 40, יוצרים: אלדד בוגנים וישראל וינקלר.
כבישים בציור[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרכים עתיקות ראשיות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כבישי ישראל
עיינו גם בפורטלים: | |||
---|---|---|---|
![]() |
פורטל ישראל | ||
![]() |
פורטל תחבורה |
- אתר החברה הלאומית לדרכים בישראל
- אתר חברת כביש חוצה ישראל
- כבישים בישראל – תמונות ומידע באתר "העיר שלי"
כאן סקרנים | איך נקבעים מספרי הכבישים בישראל?, סרטון באתר יוטיוב
- עופר פטרסבורג, תתחילו לחשב מסלול מחדש, באתר ynet, 17 בדצמבר 2018
- מצלמות בשידור חי, באתר נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה
- איתן לשם, רוד טריפ בישראל? זה ייתכן, זה אפשרי. אלה 9 מהכבישים הכי יפים בארץ, באתר הארץ, 20 ביוני 2020
- תצוגת תלת ממדית של נסיעה בכבישי ישראל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תחבורה - נתונים פיזיים - שנתון סטטיסטי לישראל 2020 - מספר 71, למ"ס
- ^ סיוג ומספור רשת הכבישים בארץ (מחלקת עבודות ציבוריות, אוקטובר 1953) (הקישור אינו פעיל, אוקטובר 2017) באתר מורשת של המרכז למיפוי ישראל
- ^ זהו המצב לרוב, אך כביש בינעירוני שחלק מהתוואי שלו עובר בעיר, מקבל באזור מעברו בעיר גם את שמות הרחובות שבהם הוא עובר, וגם את מספרו ככביש בינעירוני; כזה לדוגמה הוא כביש 2 שתחילת התוואי שלו עוברת ברחובותיה של תל אביב
- ^ מ.ע.צ. מפעילה שיטת מיספור בדרכים חדשה, דבר, 11 בדצמבר 1980
- ^ על פי מפת ישראל של חברת דלק ועיתון מעריב, פברואר 1981; בגב המפה נכתב: "זוהי המפה הראשונה בה מצוינים מספרי הכבישים שהונהגו בשנת 1980"
- ^ אבחנה זו בין כבישים ארציים ראשיים לשאינם כאלה, תהיה נכונה רק לאחר הטמעת שינויי מספרי הכבישים שתוכננה בדצמבר 2018, ולפניה היא אינה מדויקת. לדוגמה, כביש 90 הוא ראשי לאין ערוך יותר מכביש 3
- ^ תוכנית שדרוג המספור - בסמוך - תהפוך אף אותו לכביש מהיר (בחלקו).
- ^ אף כאן, בתוכנית השדרוג הם צפוים לקבל מספר דו ספרתי.
- ^
כאן סקרנים | איך נקבעים מספרי הכבישים בישראל?, סרטון באתר יוטיוב
- ^ התכנית כוללת גם חלק מאיחודם של הכבישים הללו עם כביש 6.
- ^ עופר פטרסבורג, תתחילו לחשב מסלול מחדש, באתר ynet, 17 בדצמבר 2018
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 לכל אורכו
- ^ לפי תקנה 54 "מהירות מרבית מותרת" לתקנות התעבורה
- ^ תקנה 51 "מהירות סבירה" לתקנות התעבורה
- ^ אתר משרד התחבורה
- ^ 1 2 התימרור במחלף עתלית שגוי וסותר את עצמו: לחולפים במחלף מדרום לצפון, לא מוצב תמרור המודיע על קצה דרך מהירה וגם לא צפונית מהמחלף עד חיפה, אך למתחברים לכביש במחלף לכיוון צפון - אין תמרור המודיע על כניסה לדרך מהירה. לחולפים במחלף מצפון לדרום מוצב תמרור המודיע על כניסה לדרך מהירה, וכן למתחברים לכביש במחלף לכיוון דרום.
- ^ דניאל שמיל, בקרוב: המהירות המותרת בכביש 6 תעלה ל-120 קמ"ש, באתר TheMarker, 23 במרץ 2014
- ^ תכנית אב לפיתוח רשת הכבישים, דבר, 13 ביולי 1965
- ^ אוטוסטרדה בתשלום תסלל בין ת"א לאשדוד, דבר, 15 באפריל 1965
- ^ נתיבי ישראל - תכנית תחבורה לפיתוח הנגב והגליל,תש"ע 2010 | מספר החלטה 1421, GOV.IL
- ^ הופעתו או אי הופעתו של כביש כלשהו ברשימה זו, אינה מלמדת דבר על חשיבותו