חוק אוויר נקי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קישורים חיצוניים: * {{חוק|2000055}}
שורה 21: שורה 21:


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* {{ויקיטקסט בשורה|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008}}
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Laws/Pages/CleanAir.aspx חוק אוויר נקי], באתר המשרד לאיכות הסביבה (כולל את נוסח החוק)
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Laws/Pages/CleanAir.aspx חוק אוויר נקי], באתר המשרד לאיכות הסביבה (כולל את נוסח החוק)
* {{חוק|2000055}}
* {{חוק|2000055}}
{{ynet|יעל עברי-דראל|אחרי 3 שנים: חוק "אוויר נקי" אושר בכנסת|3571604|22.7.08}}
{{ynet|יעל עברי-דראל|אחרי 3 שנים: חוק "אוויר נקי" אושר בכנסת|3571604|22.7.08}}
* [http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillKnesset/111/111.pdf הצעת חוק אוויר נקי לישראל], באתר הכנסת


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־00:08, 25 ביולי 2015

חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, שאושר בכנסת ביולי 2008,[1] נחשב לאחד החוקים הסביבתיים המשמעותיים והמקיפים ביותר שנחקקו אי פעם בישראל. את חקיקת החוק, המבוסס על "חוק אוויר נקי" Clean Air Act, שנחקק בארצות הברית בשנת 1970, יזמה עמותת "אדם טבע ודין" וקידם ארגון "מגמה ירוקה".

עיקרי הוראות החוק

  • משטר היתרים נוקשה בתחום התעשייה ומשק האנרגיה: 150 המפעלים הגדולים במשק – מגזרי תעשיית האנרגיה, המינרלים, הכימיקלים, הפסולת והתעשייה הביטחונית יידרשו להקים תחנות ניטור לטובת מערך נתוני זיהום ארציים שנתוניו יפורסמו באופן שוטף. כל אחד מהמפעלים הללו יחויב בהנפקת היתר פליטה שפרטיו יהיו נתונים לעיון הציבור והן להערותיו. היתרי הפליטה יחודשו מדי שבע שנים. ביטול היתר פליטה, בשל הפרת הוראותיו או מסירת פרטים כוזבים, יביא לסגירתו של המפעל. על הנפקת ההיתרים תיגבה אגרה, אשר תתומחר בהתאם להיקף הזיהום של הגוף מבקש ההיתר. תעשייה בינונית וקטנה תהיה כפופה להוראות דומות, אלא שהמנגנון להסדרתן יתבסס על תנאי רישיון עסק.
  • קנסות של עד 1,200,000 שקל וכן עונשים של עד שנתיים מאסר: עבירות על הוראות החוק יגררו קנסות מנהליים שגובהם ינוע בין 100 ל-800 אלף שקל שישולמו תוך 30 יום. כל יום של הפרה מתמשכת יעלה בין 5 אלף ל-40 אלף שקל, 5% מסכום הקנס המקורי. הפרה חוזרת, תוך שנתיים, תגרור קנס בסכום כפול, קרי עד מיליון ו-600 אלף שקל. המפעלים שישאו בקנס יחויבו לפרסם, על חשבונם, את נסיבות העבירה והסכום ששולם כקנס. בבתי המשפט יהיו המזהמים חשופים לעונשים שיגיעו עד לשנתיים מאסר או עד מיליון ומאתיים אלף שקל. בנוסף לעונשי המאסר והקנסות יהיה בית המשפט רשאי לחייב את המורשעים בתיקון המפגע הסביבתי שגרמו או במימון הוצאות השיקום.
  • פיקוח סביבתי על ציי רכב ונהגים: ציי רכב גדולים, בהם חברות ליסינג בהן למעלה ממאה רכבים פרטיים וחברות הסעה בהן למעלה מחמישים רכבים מסחריים, יקבלו הוראות למניעת זיהום אוויר מהמשרד להגנת הסביבה, למשל התקנת ממירים קטליטיים בכל רכב בצי. בפרסומות לכלי רכב יחויבו היבואנים והמשווקים לציין את רמת הזיהום שפולט הדגם המפורסם. השטח המינימאלי שיוקדש לרצועת האזהרה יהיה 7% משטח המודעה. נתוני הזיהום הנפלט מהרכבים יוצגו בכל אולמות המכירה כלפי הנהגים יפעלו פקחי המשרד להגנת הסביבה לאכיפת תקני הפליטה המותרים, בין היתר על ידי שלילת רישיון רכב או מסירת הודעת אי שימוש עד לתיקונו.
  • תוכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר: הממשלה מחויבת להציג עד 2012 (ארבע שנים ממועד חקיקת החוק) תוכנית רב שנתית מאושרת לצמצום זיהום אוויר. במסגרת התוכנית ייקבעו יעדים ברורים לצמצום הזיהום, האמצעים ולוחות הזמנים להשגתם. מעמדו של המשרד להגנת הסביבה בתוך הממשלה ומול הגורמים הפרטיים יתחזק הודות לשורה של סמכויות חדשות שיוענקו למשרד במסגרת החוק, ואשר יבטיחו את עצמאותו וינתקו אותו מהתלות במשרדי ממשלה אחרים, כמו משרד האוצר ומשרד התחבורה.

תהליך החקיקה

הצעת "חוק אוויר נקי לישראל" הונחה על שולחן הכנסת ה-16 ב-16 במאי 2005 על ידי ח"כ עומרי שרון וקבוצה של 47 חברי כנסת. עם פיזורה של הכנסת ה-16 והרכבתה של הכנסת ה-17 בשנת 2006 הוחל על הצעת החוק דין רציפות. מאוקטובר 2006 עד יולי 2008 נערכו 20 ישיבות הכנה על החוק בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. האחראי בוועדה, אשר בראשה עומד ח"כ אופיר פינס, לקידום החוק היה ח"כ דב חנין. תומכים נוספים שעזרו לקידום החוק הם חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ומשה גפני. עמותת אדם טבע ודין המשיכה לכל אורך הדרך למלא תפקיד מפתח בתהליך החקיקה בסיוע ובתמיכה של הארגונים הבאים[2] : מגמה ירוקה, מרכז השל, חיים וסביבה, הקואליציה לבריאות הציבור, אזרחים למען סביבה בגליל (אל"ס), צלול ותחבורה היום ומחר.

החוק אושר במליאת הכנסת ב-22 ביולי 2008 ברוב של 39 חברי כנסת בעד, ללא מתנגדים או נמנעים.

בעקבות החקיקה

יישום חוק אוויר נקי עושה את צעדיו הראשונים. במטרופולינים שיש בהם ערכים גבוהים של מזהמים באוויר, נדרשו הרשויות המקומיות כל אחת בנפרד להכין תוכניות להפחתת זיהום האוויר. החוק מאפשר להכין גם תוכניות פעולה משותפות למספר רשויות. ענת בר-כהן ודפנה מישורי-רוזנברג מדגימות במאמרן מדוע תוכנית פעולה משולבת של מספר רשויות עשויה להשיג תוצאות טובות יותר[3].

קישורים חיצוניים