ישיבה קטנה לאומית

סמליל "איגוד הישיבות הלאומיות הקטנות"

ישיבה קטנה לאומית היא ישיבה חרדית לאומית לנערים בגיל בית הספר התיכון שבה נלמדים, בדומה לישיבות הקטנות החרדיות, לימודי קודש בלבד, או בשילוב לימודי חול במסלול מצומצם.

מאפייני הישיבות

כאמור, בישיבות הקטנות הלאומיות נלמדים, באופן בלבדי או כמעט בלבדי, מקצועות תורניים. עם זאת, בשונה מהישיבות החרדיות - בישיבות הקטנות הלאומיות נלמדים, בנוסף ללימוד העיקרי של גמרא והלכה, ספרי הגות ומחשבה בדרכו של הרב קוק, בייחוד הכוזרי, ספרי המהר"ל, רמח"ל, ספרות המוסר וספרי הרב קוק, תלמידיו וממשיכיו.

רקע

ישיבת מעלה חבר, הנחשבת כ"אם הישיבות הקטנות הלאומיות"

החל משנות ה-70 של המאה ה-20, וביתר שאת משנות ה-80 ואילך החלה עולה קרנו של זרם חדש בציונות הדתית. המתינות שזוהתה עם מנהיגי המפד"ל בהיבטים מדיניים, חינוכיים, שאלות צניעות ושילוב בין הדת למודרנה זוהתה על ידי החוגים שצמחו מתוך ישיבת מרכז הרב כפשרנות.

בהיבט החינוכי דרשו חלק מבוגרי ישיבת מרכז הרב, וישיבות אחרות, להתרכז בשנות הנעורים בלימודי קודש בלבד. דרישה זו זוהתה על ידם עם אישים כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה קוק.

בישיבה הראשונה שהוקמה על ידי תלמידי "מרכז הרב", ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה שהוקמה בשנת 1940 על ידי הרב משה צבי נריה, סירב בתחילה הרב נריה לשלב לימודי חול ואף הצהיר כי "יצמחו שערות על כף ידי לפני שילמדו לימודי חול בישיבה". מחלוקת פנימית בתוך הצוות החינוכי ולחץ מצד ההורים הביאו תוך זמן קצר להשלמה של הרב נריה עם שילובם של לימודי החול בישיבה, כפי שקרה גם בישיבות בני עקיבא האחרות. כך עלה גם בגורלה של ישיבת ירושלים לצעירים שהוקמה באמצע שנות ה-60 על ידי תלמידי הרב צבי יהודה קוק, ואף בה שולבו לימודי חול בלחץ ההורים.

הקמת הישיבות הקטנות

מאוחר יותר עלה בידי המשתייכים לזרם שלימים נקרא "חרדי לאומי" לממש את רצונם להנהיג ישיבות כאלה, במקביל לעליית כוחם גם בהיבטים ציבוריים אחרים. הישיבה הראשונה מסוג זה היא ישיבת מעלה חבר שהוקמה בשנת ה'תש"ן (1990).

בישיבות אלו לא מתקיימים לימודי חול. עם זאת, בשנה הרביעית ללימודים, מאפשרות הישיבות למעוניינים בכך לימודים לבחינות הבגרות במסלולים אקסטרניים. מעט מן התלמידים מכלל הישיבות בוחרים לנצל אפשרות זו. שתי ישיבות קטנות, ישיבת "תורת החיים" ביד בנימין וישיבת "דרך חיים", משלבות לימודי בגרות במתכונת המלאה בשנה הרביעית.

הישיבות כיום

סך כל התלמידים כיום בישיבות אלו הוא כ-300 תלמידים.

• ישיבת מעלה חבר - הוקמה ב-1990 על ידי הרב משה בלייכר. הישיבה נחשבת כ"אם הישיבות הקטנות הלאומיות". בשנת הלימודים הראשונה הייתה בתוך ישיבת שבי חברון ולמדו בה ארבעה תלמידים. בשנת 2008 מנתה כ-60 תלמידים. הישיבה מחשיבה את פיתוח כוחות הנעורים וההווי החברתי ולכן משופעת בחוגים, טיולים, ופעילות חברתית. בישיבה מחנכים רבנים שלמדו בישיבות "שבי חברון" ו"מרכז הרב".
• ישיבת דרך חיים (לשעבר "גימזו") - נמצאת ממוקמת בקריית החינוך שעלבים. לומדים בה כמאה תלמידים.
• ישיבת שלום בנייך - הוקמה ב-2002 על ידי הרב מרדכי אריה טאו, בנו של הרב צבי ישראל טאו, ולומדים בה כ-70 תלמידים. הישיבה ממוקמת ב"מתחם כרמית", סמוך לקריית יובל בירושלים.
• ישיבה קטנה מורשה - הוקמה בשנת 1999 ולומדים בה כ-60 תלמידים.
• ישיבה לצעירים "תורת החיים" - ביישוב יד בנימין. הוקמה ב-2009 ולומדים בה כ-70 תלמידים. משלבת לימודי בגרות מלאים.
• ישיבה קטנה אדר"ת - ישיבה בתחילת דרכה, המשלבת אפשרות ללימודי חול. פועלת במתחם ישיבת אדר"ת בבת ים ולומדים בה כשישים תלמידים, כולל תלמידי חטיבת ביניים.

קישורים חיצוניים

• עידו בן פורת, ‏קטנה ולאומית?, באתר כיפה, 10 במאי 2010