תלמוד תורה מורשה
 | |
| ארון הקודש בבית המדרש של מורשה | |
| מוסד חינוכי | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1977–הווה (כ־47 שנים)  |
| מייסדים |
הלל פלסר, יהושע רוזן |
| שכבות לימוד | כיתות א'- ח', ישיבה קטנה א' - ד' |
| בעלי תפקידים | |
| ראש המוסד חינוכי | הרב הלל פלסר |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
  | |
תלמוד תורה מורשה הוא תלמוד תורה שהוקם בירושלים בברכתם ועידודם של הרצי"ה קוק והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, על ידי אחדים מתלמידיהם בישיבת מרכז הרב, ובראשם הרב עודד וולנסקי, הרב יעקב לבנון, הרב מרדכי שטרנברג, הרב אריה קורן,[1] הרב אלי סדן, הרב בני אייזנר, הרב יהושע רוזן והרב הלל פלסר, שניהל את המוסד קרוב ל-50 שנה עד לפטירתו[2] בכ"א באב ה'תשפ"ב.
בצמוד לתלמוד התורה פועל מוסד המשך, ישיבה קטנה מורשה. בראשות הישיבה עמד הרב הלל פלסר, בנוסף לניהולו את התלמוד תורה, עד לפטירתו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תשל"ז (1977) עם התרבות אברכי ישיבת מרכז הרב, גדילת משפחותיהם ולידת ילדיהם התעורר צורך במוסד חינוכי מתאים לרמה החינוכית אותה דרשו האברכים בשביל ילדיהם, מוסד המלמד לימודי הקודש ללא שיעבוד לגורמים חיצוניים ולתוכניות לימוד אחרות [דרושה הבהרה] ולכן התארגנה קבוצת אברכים מישיבת מרכז הרב שבניהם הגיעו לגיל בית הספר ולא הסתפקו בבית הספר התורני 'נעם' שהוקם מספר שנים קודם לכן על ידי אברכים מישיבת מרכז הרב. בתחילתו שימש המוסד מסגרת של חוגי העשרה לתוכנית בית הספר אך תוך מספר חודשים הוקמה מסגרת על בסיס יום לימוד מלא למחזור ראשון המורכב ממספר שכבות גיל. המוסד הוקם בתמיכת הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב אברהם שפירא[3].
חוגי ההעשרה התקיימו בביתו של הרב אייזנר בקריית משה בירושלים. עם השנים עבר המוסד בכמה מבנים בגבעת שאול וקריית משה ובהמשך בשכונת רוממה. בשלב זה המוסד כלל כיתות גן לכל הגילאים, בית ספר יסודי וחטיבת ביניים.
בשנות ה-80 הוחלט להקים למוסד בניין בפאתי שכונת גבעת שאול, בסיוע נדיבים מישראל ומחוצה לה ובעזרת של עיריית ירושלים. בשנת תשנ"ו (1996) עבר התלמוד תורה לבניין הקבע החדש. המוסד מונה כ-120 תלמידים בשלושה גני ילדים (שניים מהם בקריית משה) וכ-350 תלמידים בגיל בית הספר היסודי.
עד לשנת 2010 היה תלמוד התורה במעמד מוכר שאינו רשמי. באותה שנה הוקם מעמד חדש בתוך החמ"ד – תתמ"ד, בו בית הספר מקבל תקציב ממשלתי מלא אך שומר על עצמאותו. תלמוד תורה מורשה היה הראשון להצטרף למהלך ומעמדו כתתמ"ד נקבע לתקופת ניסיון של 5 שנים.[4][5]
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכת הלימוד מתאפיינת בריבוי לימודי קודש על חשבון לימודי חול, עם זאת במוסד נלמדים כמה ממקצועות החול, מתוך הכרה בצורך שבהם - מתמטיקה, עברית, מדעים וספורט. האידאולוגיה החינוכית של המוסד מדגישה את חשיבותן של ארץ ישראל ומדינת ישראל והסתכלות על תהליך שיבת ציון כאתחלתא דגאולה, על פי הגותם ומחשבתם של הרב אברהם יצחק קוק ובנו הרב צבי יהודה הכהן קוק. לימודי המולדת בתלמוד התורה נלמדים במסגרת שייסד הרב אוהד תירוש הנקראת "ארץ נחלה", ועיקרה לראות את התהליכים ההיסטוריים שאירעו לעם ישראל כתהליכי גאולה, ומתוך כך ללמוד היסטוריה וידיעת הארץ. עוד מושם דגש על פיתוח אחריות אישית ולאומית ומשמעת עצמית.
כמנהל התלמוד תורה משמש, נכון לשנת התשפ"ד, הרב משה בן הרוש.
במוסד לא מלמדים את השפה האנגלית, בשל התנגדותו האידאולוגית של הרב צבי יהודה קוק ללימוד אנגלית בתוך המוסד.[6][7]
ישיבה קטנה מורשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם השנים התפתח צורך של מסגרת המשך לבוגרי המוסד עקב רצון של חלק ממשפחות התלמידים בישיבה שתכלול 'לימודי קודש' בלבד (ישיבה קטנה לאומית, מסגרת כזו הייתה קיימת עד אז בישיבת מעלה חבר בלבד).
לצורך כך הוקמה ישיבה קטנה מורשה בשנת הלימודים תשנ"ט (1999). בהמשך פתחה הישיבה פנימייה שבה שוהים כלל התלמידים, גם אלה הגרים בסמיכות. הלימודים מתנהלים עד לשעה 21:45 בערב. מלבד לימודי קודש, מתקיימים בישיבה באופן קבוע שיעורי התעמלות ושדאות. מספר התלמידים בישיבה עומד על כשמונים בחורים.
הצוות החינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשות הישיבה עמד מייסדה ומנהלה הרב הלל פלסר מתלמידי הרב צבי יהודה קוק, שהקים גם את תלמוד תורה מורשה. כשנה לאחר פטירתו החל הרב אוריאל אבינר (בנו של הרב אלישע אבינר), אחד הר"מים בישיבה, לכהן כראש הישיבה. הר"מים האחרים הם: הרב מרדכי ראב, הרב חיים זק"ש (נכדו של הרב ניסן זק"ש) והרב אמציה ברקוביץ (חתנו של הרב מנחם בורשטין).
בישיבה מלמדים גם הרב אברהם ריבלין, הרב איתן שנדורפי, הרב ירחמיאל ויס, הרב מנחם שחור (חתנו של הרב יצחק בן שחר), הרב זרח נובוגרצוקי, הרב יהושע וידר, והרב דני סטיסקין (רב היישוב מעון).
בעבר שימשו כר"מים בין היתר, הרב מרדכי (מוטי) טאו (ראש ישיבת שלום בנייך, בנו של הרב צבי טאו), הרב יאיר רמר (רב היישוב חרשה, בנו של הרב אברהם רמר), הרב אלישמע כהן (ראש ישיבת חומש, בנו של הרב אורי כהן), והרב שלמה סוקניק. בעבר לימדו בה גם הרב בני אייזנר והרב אריה קורן.
השקפת הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביסוד מטרתה של הישיבה, על פי חינוכו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, התפיסה שבלי קשר לבחירת המקצוע של האדם, ראשית עליו להיות תלמיד חכם ומתוך כך לצאת לפועלו ומעשיו.[8]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מטי דומברובסקי, 'תלמודי התורה הציוניים - ביטוין החינוכי של מגמות ההתבדלות וההסתגרות בציונות הדתית'. בתוך ישי ארנון, יהודה פרידלנדר ודב שוורץ (עורכים), סוגיות בחקר הציונות הדתית: התפתחויות ותמורות לדורותיהן (עמ' 241–273), רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תלמוד תורה מורשה (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הצוואה של הרב אריה קורן זצ"ל
- ^ הרב הלל פלסר מחשובי תלמידי ישיבת "מרכז הרב" ומי שעמד בראש מוסדות מורשה בירושלים הלך לעולמו בביתו בגיל 71.
- ^ ששלחו מכתבי ברכה ועידוד להנהלת התלמוד תורה.
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, ת"ת מורשה יצטרף לממ"ד, באתר ערוץ 7, 19 באוקטובר 2010
- ^ קובי נחשוני, מהפך בחינוך הדתי: מחזירים את הפרטיים הביתה, באתר ynet, 19 באוקטובר 2010
- ^ אייל ברגר, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים, חלק ג, בארות יצחק: נאמני תורה ועבודה, 2015, עמ' 62-79 (הקישור אינו פעיל, 2016-06-23) (אורכב 23.06.2016 בארכיון Wayback Machine)
- ^ יוחאי רודיק ונאוה ברזובסקי, קרית משה: תולדות שכונת קרית משה ובית הכנסת אהל יצחק בירושלים, ירושלים: מוסד הרב קוק, 2008
- ^ ראה ב סרטון התדמית "מורשה להנחיל"