חי (שיר) – הבדלי גרסאות

"חי"
	סינגל בביצוע עפרה חזה
	מתוך האלבום חי
יצא לאור	1983
פורמט	7"
הוקלט	1982-83
סוגה	זמר עברי
שפה	עברית
אורך	3:11
חברת תקליטים	הד ארצי
כתיבה	אהוד מנור
לחן	אבי טולדנו

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:00, 12 באפריל 2018

שגיאות פרמטריות בתבנית:סינגל
פרמטרים [ סינגל אחרי, תאריך סינגל אחרי, תאריך סינגל, Allmusic ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

חי הוא שיר של הזמרת עפרה חזה, שכתב המשורר והפזמונאי אהוד מנור והלחין אבי טולדנו. השיר הופיע באלבומה של הזמרת באותו השם, ייצג את ישראל באירוויזיון שנערך בשנת 1983 במינכן שבגרמניה והגיע למקום השני בתחרות.^[1]

רקע

לדברי מנור, הוא החליט לכתוב את מילות השיר מיד כששמע שהאירוויזיון של שנת 1983 עתיד להתקיים על אדמת גרמניה. את השיר הציעו מנור וטולדנו תחילה לירדנה ארזי, אך היא העדיפה להמשיך עם שמרית אור והנרי ברטר שכתבו עבורה בשנה שלפני כן את השיר מוזיקה נשארת, והתחרתה בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "שירו שיר אמן". טולדנו פנה לחזה ולאמרגנה, בצלאל אלוני, לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים להתקבל בשנים הקודמות לקדם עם השיר "אמן למילים" ו"הוא" (שהפך בהמשך לשיר "תפילה") וכלל לא ניסו להתקבל באותה השנה. לבסוף, ביצעה חזה את השיר בתחרות הקדם אירוויזיון וזכתה במקום הראשון.^[2]

בתחרות האירוויזיון עצמה זכה השיר במקום השני, ובנוסף זכה בתואר שיר השנה הן במצעד של קול ישראל והן בזה של גלי צה"ל. מנור סיפר שהייתה זו התרגשות גדולה לראות את חזה שרה מעל במה במינכן שבגרמניה, 38 שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה את המילים "עם ישראל חי". השורות: "חי, חי, חי - עם ישראל חי", "טוב שלא אבדה עוד התקווה" ו"בשמי עמוד האש עוד קם" מתייחסות באופן ברור לשואת יהודי אירופה. עוד מתייחס באופן עקיף לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן שהתרחש 11 שנים קודם לכן באותה העיר.

כנהוג באירוויזיון, עם דירוג השיר במיקום גבוה בתחרות, הוקלט השיר בצרפתית, באנגלית ובגרמנית.

תוכן השיר

השיר נכתב לאחר שאהוד מנור ז"ל שמע שהאירוויזיון עתיד להתקיים על אדמת גרמניה. השיר מהווה המנון ניצחון והתרסה של העם היהודי כנגד מי שניסו להשמידו. בשיר פונה הכותב לבני העם היהודי ולאומות העולם ומבהיר כי הוא עודנו חי וכי בכוונתו להמשיך ולחיות. השיר מתייחס לניסיונות ההשמדה שכוונו נגד העם היהודי לאורך הדורות במילים "זה השיר שסבא שר אתמול לאבא והיום אני".

המעצבת דורין פרנקפורט הלבישה את עופרה חזה ומלוויה באופן שתרגם את מילות השיר לתלבושות. המלווים הולבשו בבגדים צהובים – צבע הטלאי של היהודים בגטאות ובמחנות הריכוז. עפרה חזה מצידה הייתה לבושה בלבן, צבע המסמל תקווה ושלום^[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ yova ze (2011-06-10), עפרה חזה חי אירוויזיון 1983, נבדק ב-2017-12-20
^ קוטלר, עמית (2015-05-23). "הללויה: עשרת הגדולים ששלחנו לאירוויזיון". Ynet. נבדק ב-2017-12-20.
^ דניאל דונקלמן, לזכור ולא לשכוח - על בימת האירוויזיון, באתר כאן תאגיד השידור הישראלי, ‏12 באפריל 2018

תבנית:שירי ישראל באירוויזיון

[1] yova ze (2011-06-10), עפרה חזה חי אירוויזיון 1983, נבדק ב-2017-12-20

[2] קוטלר, עמית (2015-05-23). "הללויה: עשרת הגדולים ששלחנו לאירוויזיון". Ynet. נבדק ב-2017-12-20.

[3] דניאל דונקלמן, לזכור ולא לשכוח - על בימת האירוויזיון, באתר כאן תאגיד השידור הישראלי, ‏12 באפריל 2018

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 == תוכן השיר ==
-השיר מהווה המנון ניצחון והתרסה של העם היהודי כנגד מי שניסו להשמידו. בשיר פונה הכותב לבני העם היהודי ולאומות העולם ומבהיר כי הוא עודנו חי וכי בכוונתו להמשיך ולחיות. השיר מתייחס לניסיונות ההשמדה שכוונו נגד העם היהודי לאורך הדורות במילים "זה השיר שסבא שר אתמול לאבא והיום אני".
+השיר נכתב לאחר שאהוד מנור ז"ל שמע שהאירוויזיון עתיד להתקיים על אדמת גרמניה. השיר מהווה המנון ניצחון והתרסה של העם היהודי כנגד מי שניסו להשמידו. בשיר פונה הכותב לבני העם היהודי ולאומות העולם ומבהיר כי הוא עודנו חי וכי בכוונתו להמשיך ולחיות. השיר מתייחס לניסיונות ההשמדה שכוונו נגד העם היהודי לאורך הדורות במילים "זה השיר שסבא שר אתמול לאבא והיום אני".
+המעצבת דורין פרנקפורט הלבישה את עופרה חזה ומלוויה באופן שתרגם את מילות השיר לתלבושות. המלווים הולבשו בבגדים צהובים – צבע הטלאי של היהודים בגטאות ובמחנות הריכוז. עפרה חזה מצידה הייתה לבושה בלבן, צבע המסמל תקווה ושלום<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=29752|הכותב=דניאל דונקלמן|כותרת=לזכור ולא לשכוח - על בימת האירוויזיון|אתר=כאן תאגיד השידור הישראלי|תאריך=12 באפריל 2018}}</ref>.
 == קישורים חיצוניים ==