קדם-אירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קדם אירוויזיון)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"קדם-האירוויזיון" היא תחרות זמר טלוויזיונית שמופקת על ידי הערוץ הראשון של רשות השידור, במטרה לבחור את הנציג הישראלי לתחרות הזמר של האירוויזיון. קיום התחרות החל בשנת 1981, אולם התחרות אינה מתקיימת בקביעות מאז.

במהלך שנות ה-80 וראשית שנות ה-90 הייתה תחרות קדם-האירוויזיון במה להצגת שירים חדשים ואף הרכבים מוזיקליים חדשים, אשר הפכו פופולריים בעקבות ההשתתפות בתחרות. יש הטוענים כי בשנות האלפיים, ההתעניינות בתחרות ה"קדם" פחתה עקב מספר גורמים, בהם ירידת קרנן של תחרויות זמר מסוג זה באופן כללי, מיעוט משאבים להפקת התחרות עקב מדיניות התקציב של רשות השידור, וכן ירידה במידת ההתעניינות בתחרות האירוויזיון עצמה.

במת קדם-אירוויזיון 1986

תולדות הליכי בחירת השיר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-70 קיבלה הזמרת אילנית הצעה לייצג את גרמניה באירוויזיון. זמרות ישראליות ייצגו מדינות אירופיות באירוויזיון עוד קודם לכן, בשנת 1963, בטרם היו שידורי טלוויזיה בישראל. בשנה זו ייצגה אסתר עופרים את שווייץ עם שיר בשפה הצרפתית, וכרמלה קורן את אוסטריה. שידורי טלוויזיה סדירים החלו בישראל במאי 1968. אילנית ואמרגנה שלמה צח גילו באקראי כי רשות השידור הישראלית זכאית להשתתף באירוויזיון, כיוון שהיא חברה באיגוד השידור האירופי. לפיכך, הם העדיפו לפנות לרשות השידור ולהציע לה כי אילנית תייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון באדינבורו ב-1972. ברשות השידור נענו להצעה, אולם ההרשמה לתחרות כבר נסגרה, ולפיכך השתתפותה הראשונה של ישראל נדחתה בשנה אחת.

בזכות מהלך זה, החלה ישראל להשתתף בתחרות בשנת 1973. אילנית נשלחה ללוקסמבורג, והביאה לישראל הישג מכובד, מקום רביעי. ועדה מטעם רשות השידור הופקדה על בחירת השיר. אהוד מנור ונורית הירש כתבו את השיר שנבחר, "אי שם". השיר נכתב בעברית, אם כי באותה שנה ניתן חופש למדינות לבחור את שפת השיר המייצג אותן. מנור הסביר כי הם ראו חשיבות בכך שהשיר המייצג את ישראל יהיה בעברית, אך הקפידו שהמצלול של המילים לא יהיה צורם לאוזן האירופית.

בשנים שלאחר מכן, המשיכה ועדה לבחור את המבצעים שיישלחו לתחרות מטעם ישראל: להקת כוורת עם "נתתי לה חיי" (אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון) שהגיע למקום השביעי, שלמה ארצי עם "את ואני" (מילים: אהוד מנור) שהגיע למקום האחד-עשר, שלישיית שוקולד מנטה מסטיק עם "אמור שלום" (אהוד מנור ומתי כספי) שהגיע למקום השישי וב-1977 נשלחה שוב אילנית, עם "אהבה היא שיר לשניים" (עדנה פלג ואלדד שרים) שהגיע למקום האחד-עשר.

לאחר הפעם השנייה שבה ייצגה אילנית את ישראל באירוויזיון, הוחלט לשנות את שיטת הבחירה, ובשנתיים שלאחר מכן (1978 ו-1979) נשלחו לתחרות השירים הזוכים בפסטיבל הזמר והפזמון. בשני המקרים זכו השירים במקום הראשון גם באירוויזיון - "אבניבי" (אהוד מנור ונורית הירש) של יזהר כהן ב-1978 ו"הללויה" (שמרית אור וקובי אושרת) של חלב ודבש ב-1979. ב"פסטיבל הזמר והפזמון" של 1978 הגיע "אבניבי" למספר נקודות זהה לזה שהגיע אליו השיר "בלב אחד" (חיים חפר ודובי זלצר) של חדווה עמרני ולהקת "פלפל לבן". על-פי התקנון, הוכרז "אבניבי" כזוכה במקום הראשון, שכן יותר נקודות שיפוט העניקו לו 12 נקודות מכמות ה-"12 נקודות" שקיבל "בלב אחד".

בשנת 1980 ויתרה ישראל על זכותה לארח את האירוויזיון ה-25, כיוון שלטלוויזיה הישראלית לא היה תקציב מספיק לאירוח שתי תחרויות רציפות (אירלנד היא המדינה היחידה שאירחה יותר מתחרות אחת ברציפות). לפיכך, התקיימה התחרות באותה שנה בהאג. באותה שנה התקיים פסטיבל הזמר והפזמון, אולם השיר הזוכה, "פזמון חוזר" (גידי קורן) של להקת האחים והאחיות, לא נשלח לתחרות האירוויזיון שכן זו נקבעה ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מה שאילץ את ישראל לבטל את השתתפותה.

שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1981 הוחלט לקיים במקום "פסטיבל הזמר והפזמון", תחרות המיועדת באופן ממוקד לבחירת השיר הישראלי לאירוויזיון. את תחרות ה"קדם-אירוויזיון" הראשונה במתכונתה המוכרת מייחסים לזו אשר התקיימה ב-3 במרץ 1981, על אף שנקראה בשנה זו "לקראת אירוויזיון 1981". השם "קדם-אירוויזיון" אומץ החל מהתחרות שהתקיימה בשנת 1982. ברוב השנים, למעט בשנת 1987 התקיימה תחרות הקדם-אירוויזיון במקום פסטיבל הזמר והפזמון. בשנת 1987 נעשה ניסיון לקיים את שתי התחרויות זו בצד זו. המחשבה מאחורי היוזמה הייתה כי יש מקום להפריד בין שירים שנועדו להשתתף בתחרות בינלאומית לבין שירים שנועדו בעיקר לקהל הישראלי המקומי. אף על פי כן, תחרות פסטיבל הזמר והפזמון לא נערכה שוב לאחר שנת 1987.

בתחרות זכתה להקת הכל עובר חביבי, שנסעה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון ה-26 בדבלין עם השיר "הלילה" (יובל דור, שלומית אהרון ושוקי לוי). בין השירים הבולטים בקדם באותה שנה היו "סינדרלה" (ענת שרים ואלדד שרים) של סקסטה, "קרנבל" (מילים: שמרית אור) של אבי טולדנו ו"תן לי" (יורם טהרלב, גידי קורן ויגאל בשן) של יגאל בשן.

אירוויזיון 1984 בלוקסמבורג שוב נקבע ביום הזיכרון, וישראל נאלצה לבטל את השתתפותה.

למעט 1984, הקדם-אירוויזיון נערך ברציפות עד שנת 1987. בין האמנים הבולטים בתחרות בתקופה זו: עפרה חזה, אבי טולדנו, ירדנה ארזי, צביקה פיק, אילנה אביטל, יזהר כהן, דורון מזר, שלישיית כמו צועני (יגאל בשן, עוזי חיטמן ויונתן מילר), וכן ההרכבים "איזולירבנד" ולהקת קסם, שרוב הופעותיהם היו במסגרת התחרות. שלישיית "כמו צועני" הוקמה במיוחד לצורך התחרות, והגיעה למקום השני. בעקבות התחרות יצא ההרכב למסע הופעות מוצלח. צוות השלישייה הוסיף לשתף פעולה עוד כמה שנים לאחר מכן.

בשנת 1988 החליטה רשות השידור לשלוח את ירדנה ארזי לאירוויזיון ללא תחרות מקדימה, לאור הישגיה של ארזי בתחרויות הקודמות, ועקב רצונה של הרשות לחסוך בעלויות ארגון התחרות. בדומה למתכונת של תחרות "שיר למען אירופה" הבריטית בחלק משנותיה, ביצעה ירדנה ארזי ארבעה שירים במופע מיוחד, במסגרתו נבחר השיר "בן אדם" (אהוד מנור ובוריס דימיטשטיין).

ב-1989 חזר הקדם, אך ב-1990 נבחרה ריטה כנציגת ישראל, ללא תחרות.

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1991 ו-1996 נערכו תחרויות הקדם-אירוויזיון באופן סדיר, למעט בשנים שבהן ישראל לא השתתפה באירוויזיון. תוצאות התחרויות בשנים 1993 ו-1996 היו מאכזבות במיוחד. ב-1993 זכתה להקת "שירו" (עם הסולנית שרה'לה שרון), להקה שהוקמה במיוחד לתחרות, אך הוא הגיע למקום ה-24 בתחרות האירוויזיון עצמה. עקב השינוי בתקנון האירוויזיון (שנבע מצירוף מדינות מזרח אירופה לתחרות), המיקום הנמוך מנע מישראל להשתתף באירוויזיון 1994.

ב-1995 ייצגה הזמרת ליאורה את ישראל עם שירה "אמן". קדם אירוויזיון של שנה זו משך תשומת לב, לא רק בזכות זכייתה של זמרת לא מוכרת אלא גם בגלל הזמרת טלי קורן, אשר התמודדה בתחרות זו עם שירה הפרובוקטיבי "כמו בריז'יט" (מילים ולחן של קורן), כשהיא מופיעה בלבוש חושפני.

ב-1996 זכתה גלית בל, זמרת לא מוכרת, אשר לבסוף, שירה כלל לא הגיע לגמר תחרות האירוויזיון. זאת משום שבאותה שנה קבע איגוד השידור האירופי שלב ניפוי מוקדם, במסגרתו סיננה ועדה מיוחדת את שבעת השירים הכי פחות טובים לטעמה וביניהם היה השיר שנשלח מטעם ישראל.

ב-1997 אמור היה האירוויזיון להתקיים בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. כמה חודשים לפני כן העבירה הכנסת תיקון לחוק, שעל-פיו לא יחול עוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה במוצאי שבת כדי למנוע חילול שבת, ותחת זאת יידחה ביום אחד. רשות השידור ניסתה להירשם לתחרות, אך התברר כי איחרה את מועד ההרשמה וכי רשימת המדינות המשתתפות כבר נסגרה.

לאחר היעדרות של שנתיים מהאירוויזיון, החליטה רשות השידור ב-1998 לחזור לבחירת השיר באמצעות ועדה. השיטה הביאה להצלחות: ב-1998 זכתה ישראל באירוויזיון עם השיר דיווה (יואב גינאי וצביקה פיק) של דנה אינטרנשיונל וב-1999 בירושלים, הגיעה להקת עדן למקום החמישי.

המאה העשרים ואחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 בחרה הוועדה של רשות השידור בשיר "שמייח" של להקת פינג פונג, להקה שהורכבה משני העיתונאים גיא אסיף ורועי ארד, שגם חיברו את השיר, לצד יפעת גלעדי ותהל עדן. הליך הבחירה גרם לתסיסה בקרב חובבי האירוויזיון בישראל, לאחר שאחת מחברות הוועדה, הסופרת ושדרנית הרדיו, עירית לינור, הצהירה ש"נציג ישראל באירוויזיון כלל לא מעניין אותי, הגעתי בשביל ארוחת הצהריים". כשנשאלה לינור האם היא חושבת שלשיר של פינג פונג יש סיכוי, ענתה לינור: "למי אכפת?".

המופע של "פינג פונג" התבסס על גימיקים פרובוקטיביים. בקליפ של השיר הופיעו חברי הלהקה עם מלפפונים (כדימוי לאברי מין זכריים). בנוסף, מילות השיר נחשבו בעיני רבים לרדודות, שטחיות וטפשיות. חברי להקת פינג פונג אף הצהירו על כוונתם להופיע על הבמה בסטוקהולם כשהם מניפים את דגלי ישראל וסוריה (לאור העובדה כי בשיר נכללות השורות: "יש לי עכשיו חבר חדש מדמשק"; "אני רוצה לעשות את זה איתו כל היום"). המתנגדים ללהקה טענו כי סוריה היא מדינת אויב, והנפת דגלה בשם מדינת ישראל מהווה מבוכה. המצדדים בלהקה טענו, לעומת זאת, כי גם ל"תרבות שינקין", כהגדרתם, יש מקום לייצג את ישראל. עוד טענו המצדדים, כי המתנגדים ללהקה אינם נותנים כבוד לחופש הביטוי (הנפת דגלי סוריה) ומה שבאמת מפריע למתנגדי הלהקה הוא שתי הנשיקות, האחת בין שני הגברים והשנייה בין שתי הנשים.

במהלך השבוע שקדם לאירוויזיון, הספיקה הלהקה לבקר בקהילה הסורית בסטוקהולם, ולבצע את "שמייח" בגרסה ערבית ("סבבה"). הלהקה הופיעה לבסוף על הבמה בסטוקהולם עם דגלי ישראל וסוריה, אולם הפרובוקציה היחידה על הבמה הייתה נשיקה חטופה בין שני הגברים. המלפפונים נעדרו מההופעה החיה. בתום ההצבעה דורג השיר הישראלי במקום ה-22 (מתוך 24 שירים).

הכישלון בשנת 2000 הביא לחידוש הקדם בשנת 2001, אולם רק לשנה אחת. גם הזוכה בשנה זו, טל סונדק, לא זכה להצלחה רבה עם שירו והגיע למקום ה-16.

בשנים 20022004 בחרה ישראל אמן מפורסם, והטילה עליו את ייצוג ישראל, בדומה להליך בו נבחרה ירדנה ארזי ב-1988.

תחרות הקדם הבאה התקיימה רק בשנת 2005, בה זכתה שירי מימון (שהגיעה למקום הרביעי באירוויזיון עצמו). התחרות התקיימה שוב ב-2006, ובה ניצח אדי בטלר.

ב-2007 שוב בוטלה התחרות לפי החלטה של מנכ"ל רשות השידור החדש מרדכי שקלאר. בראיון לידיעות אחרונות[1] הסביר שקלאר את החלטתו ברצונו לשנות את סדר העדיפויות של הרשות ולהקצות את כספי ארגון התחרות למטרות אחרות.

ב-25 ו-26 בפברואר 2008 שודר הקדם-אירוויזיון, לראשונה, על ידי זכיינית ערוץ 2 "קשת" לאחר שהוחלט על שיתוף פעולה בין רשות השידור להפקת "כוכב נולד" לאור הצלחתה של שירי מימון בוגרת התוכנית וכשלונות הנבחרים של רשות השידור מלבדה. הקדם הופק במתכונת הקדם הפרטי בו נבחר אמן (בועז מעודה) המציג מספר שירים שונים לבחירת הקהל וצוותי שיפוט (כאשר שופטי "כוכב נולד" והפקותיה השונות מהווים אחוז נכבד מהם).

בשנת 2009, הופק קדם האירוויזיון על ידי רשות השידור בלבד, אולם ב-2010 חודש הקשר עם ערוץ 2, כאשר הפעם הייתה זו הזכיינית רשת שהפיקה את המופע.

ב-8 במרץ 2011 נערך הקדם אירוויזיון לשנת 2011[2], בו התמודדו, בין היתר, יוצאי "כוכב נולד" חן אהרוני ועדי כהן, וכן זוכת אירוויזיון 1998, דנה אינטרנשיונל, שהשיר "Ding Dong" שכתבה וביצעה זכה בתחרות.

ב-2013 חודש הקדם בפורמט חדשני, שכלל מספר שלבים לתחרות. היה זה בצורת מופעי "טרום גמר" ו"גלגל הצלה" טרם "תחרות הגמר" של הקדם האירוויזיון לבחירת השיר שייצג את ישראל. הפתעה גדולה נרשמה בקדם 2013 כאשר כל השופטים בחרו שלא להעניק ולו נקודה אחת לשירה של הזמרת שני זמיר, אולם בהצבעת הקהל (המהווה חצי מחישוב הקולות הסופי) הגיע השיר למקום הראשון. בתחרות ניצחה מורן מזור ושירה "רק בשבילו" נבחר לייצג את ישראל.

ב-2014 הופק שוב "קדם פרטי". לאחר שוועדה מטעם רשות השידור בחרה במיי פיינגולד ליצג את ישראל באירווזיון, בתוכנית מיוחדת הוקרנו קליפים לשלושה שירים שהזמרת ביצעה. עם תום התוכנית, הצופים נדרשו להצביע לשיר שברצונם שתבצע פיינגולד במופע. ההצבעה נערכה במשך מספר ימים, באמצעות מסרונים בלבד, כאשר נקבעה מכסה מקסימלית להצבעות מכל מספר סלולרי.

בשנת 2015 התקיים שוב שיתוף פעולה בין רשות השידור וערוץ 2. במסגרת תחרות השירה בעונה השנייה של תוכנית המציאות "הכוכב הבא", נבחר נדב גדג' כמי שייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון באותה שנה. "גולדן בוי", השיר ששר באירוויזיון, נכתב במיוחד לתחרות. הצלחתו של גדג' להעפיל לשלב הגמר של התחרות באוסטריה, ולסיימה במיקום בעשירייה הראשונה, הביאה להחלטה להמשך שיתוף הפעולה בין התוכנית "הכוכב הבא" לערוץ הראשון. כך, זוכה העונה השלישית של התוכנית (בשמה "הכוכב הבא לאירוויזיון"), נבחר להשלח לאירוויזיון 2016. עוד הוחלט, כי השיר עצמו לא יבחר במסגרת התוכנית ולא יהיה מיועד לבחירת הקהל. בשנה זו ניצח חובי סטאר שהעפיל, בסופו של דבר, לגמר התחרות ודורג במקום ה-14. באותו אופן נבחר אימרי זיו, שצפוי לייצג את ישראל באירוויזיון 2017 בקייב.

הופעות וזמרים בולטים בתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמן שהופיע בהכי הרבה תחרויות "קדם-אירוויזיון" הוא צביקה פיק. פיק השתתף לא פחות משבע פעמים בתחרות, אך לא זכה באף אחת מהן. דווקא ב-1998, כשלא התקיים קדם-אירוויזיון (אלא ועדה בחרה את השיר הישראלי), זכה פיק באירוויזיון עצמו, כמלחין השיר "דיווה" של הזמרת דנה אינטרנשיונל (מילים: יואב גינאי). השתתפותו הראשונה של פיק בתחרות הייתה בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ט-1979, עם השיר "אין לי איש מלבדי" (מילים: שמואל קרול), שהיה רחוק שתי נקודות מ"הללויה" (שמרית אור וקובי אושרת) שבמקום הראשון. בשנת 1982 התמודד פיק עם "רומנטיקה" (יובל דור ושלומית אהרון ועמי מנדלמן) שהגיע למקום השישי, ב-1986 עם "לילה לילה" (מילים: שמרית אור) שהגיע למקום השביעי, ב-1987 עם "דומינו" (מילים: שמרית אור) שהגיע למקום העשירי, ב-1993 עם "ארטיק קרטיב" שהגיע למקום השביעי, ב-2005 עם "אור ירח" (מילים: מירית שם אור) שהגיע למקום השלישי, כחלק מהרכב "צביקה פיק וחברים" וב-2006 עם "לפני שנפרדים" (מילים: יואב גינאי) שהגיע למקום הרביעי.

הזמרת ירדנה ארזי הפכה למזוהה במיוחד עם התחרות. זאת, בין היתר, בשל העובדה שהופיעה בה יותר מכל ישראלי אחר. בשנת 1976 ייצגה את ישראל בתחרות במסגרת שלישיית שוקולד מנטה מסטיק שנבחרה ללא קדם-אירוויזיון. בהמשך, ב-1979 הנחתה את תחרות האירוויזיון שנערכה בירושלים. הופעתה הראשונה בקדם-אירוויזיון הייתה בשנת 1982 עם השיר "מוזיקה נשארת" (שמרית אור והנרי ברטר) שהגיע למקום השני. שנה מאוחר יותר ביצעה בקדם-האירוויזיון את השיר "שירו שיר אמן" (שמרית אור והנרי ברטר) שהגיע למקום השני בהפרש נקודה אחת בלבד מהשיר הזוכה. שנים לאחר מכן סיפרה ארזי בראיון לסדרה התיעודית "הרצל פינת רפאלי" שרפי גינת שהיה מפיק הקדם סיפר לה לאחר אותו הערב שהייתה טעות בספירת הקולות בהצבעה והיא זו שהייתה אמורה לזכות במקום הראשון - לא עפרה חזה. ארזי בחרה לשמור מידע זה בסוד, עופרה חזה הופיעה באירוויזיון באותה שנה ושירה הגיע למקום השני. בשנת 1985 השתתפה ארזי בפעם השלישית בקדם-אירוויזיון עם השיר "עוד נגיע" (אהוד מנור ואבי טולדנו) שהגיע למקום השלישי. בשנת 1987 הנחתה את הקדם-אירוויזיון לצד יורם ארבל ובשנת 1988 ערכה הטלוויזיה קדם-אירוויזיון פרטי לארזי, לראשונה בישראל, בו הציגה את השירים "כמו בהתחלה" (יואב גינאי וירון בכר), "קרוב לים" (רחל שפירא ויאיר קלינגר), "היא רוקדת" (אהוד מנור וקובי אשרת) ו"בן אדם" (אהוד מנור ובוריס דימיטשטיין) שזכה במקום הראשון והגיע למקום השביעי באירוויזיון עצמו.

הזמרת פנינה בריק השתתפה בשש תחרויות קדם-אירוויזיון כחלק מהרכבים שונים: "פלפל לבן" (השיר "סאלאם עליכום" ב-1978), "סקסטה" (השיר "נולדתי לשלום" ב-1979, "סינדרלה" בשנת 1981 ו"כן ולאו" שנה אחר כך) וכן בהרכב "ארבע לב אדום" ("הוא יבוא" ב-1985 והשיר "יש" בשנת 1986).

יזהר כהן הוא הזמר היחיד שנשלח לאירוויזיון פעמיים על-סמך זכייה בתחרות מקדימה (אם כי היו מקרים שבהם נשלחו אמנים יותר מפעם אחת לפי החלטה של ועדה) - בפסטיבל הזמר תשל"ח-1978 עם "אבניבי" (אהוד מנור ונורית הירש) שהגיע למקום הראשון באירוויזיון 1978 ו"בקדם-אירוויזיון" 1985 עם "עולה עולה" (חמוטל בן זאב וקובי אושרת) שהגיע למקום החמישי באירוויזיון 1985. כהן היה אמור להתמודד עם השיר "עולה עולה" בפסטיגל 1984, אולם האמרגן שלמה צח העריך שלשיר יש סיכוי להגיע לאירוויזיון, והוא צדק בהערכתו. בתמורה להסרת השתתפותו, הבטיח כהן למפיק הפסטיגל, מיקי פלד, לקחת חלק בהפקות הקיץ שלו. כהן הופיע עוד שלוש פעמים ב"קדם-אירוויזיון" - ב-1982 עם "אל האור" (שמרית אור וקובי אושרת) שהגיע למקום השביעי, ב-1987 (בדואט עם אחותו, ורדינה כהן) עם "מוזיקה היא נשיקה לנצח" (מילים: דודו ברק) שהגיע למקום החמישי וב-1996 (בדואט עם הזמר אלון ג'אן, שהתמודד לבדו גם בקדם ב-2001) עם "אלפיים" שהגיע למקום העשירי.

גם הזמר אבי טולדנו רשם נוכחות ערה במסגרת התחרות לאורך שנות השמונים, הן כמבצע והן כמלחין. בשנת 1981 התחרה לראשונה עם השיר "קרנבל" (מילים: שמרית אור) אשר הגיע למקום השלישי. בשנת 1982 זכה עם השיר "הורה" (מילים: יורם טהרלב) ונשלח לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון, שם זכה במקום השני. את שני שירים הללו הוא גם הלחין. בשנת 1983 הלחין את השיר "חי" (מילים: אהוד מנור) שביצעה עפרה חזה. השיר זכה בתחרות הקדם, ונשלח לייצג את ישראל באירוויזיון, שם קטף את המקום השני. בשנת 1985 השיר "עוד נגיע" (מילים: אהוד מנור) בביצועה של ירדנה ארזי, ובלחנו של טולדנו הגיע למקום השלישי במסגרת הקדם, ובשנת 1986 שוב זכה במקום השלישי שיר בלחנו של טולדנו - "לחיים" (מילים: לאה לופנפלד) בביצועו של חיים משה. בשנת 1989 חזר טולדנו אל בימת הקדם-אירוויזיון כמלחין ומבצע השיר "דיינו" (מילים: אהוד מנור) שהגיע למקום השני. בשנת 1991 הלחין את השיר "הבה נגילה גילה" (מילים: דודו ברק) שביצע אורי פיינמן.

זמרים בולטים נוספים שהתמודדו ב"קדם-אירוויזיון": יגאל בשן (1981, 1982, 1985), לאה לופטין (1981, 1985, 1989, 1992, 1995), שלווה ברטי (1985, 1992, 1995), דורון מזר (1985, 1986, 1993, 1996), זהבה בן (1992, 2005), שלמה גרוניך (1981, 2006), אתי אנקרי (1987), ריקי גל (1983), קורין אלאל (1985), ריטה (1986), בועז שרעבי (1986), דוד ד'אור (1993) ודפנה ארמוני (1981, 2001).

אילנה אביטל הופיעה ארבע פעמים ב"קדם-אירוויזיון", אך לא הצליחה להגיע אל בימת האירוויזיון. ב-1983 התמודדה אביטל עם "עוד ועוד" (יובל דור ושלומית אהרון ואורי קריב) שהגיע למקום החמישי, ב-1987 עם "די לי די" (מילים: שמרית אור) שהגיע למקום השני, ב-1991 עם "אהבתי האחרונה" (מילים: אהוד מנור) שהגיע למקום התשיעי וב-1996 עם "לס מואה טמה" (מילים: יואב גינאי) שהגיע למקום השביעי. ב-1984 התמודדה אביטל בקדם-אירוויזיון הצרפתי, והגיעה למקום השני.

להיטים במקומות האחרונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"קדם-אירוויזיון" התמודדו מספר שירים שהגיעו למקום האחרון או זכו למיקום נמוך בתחרות עצמה, אולם הפכו ללהיטים גדולים לאחר מכן. ב-1983 התמודדה פנינה רוזנבלום עם השיר "תמיד אישה", והגיעה למקום האחרון. במהלך השנים התנגן השיר ברדיו שוב ושוב, ורוזנבלום הוזמנה לתוכניות טלוויזיה רבות לבצע את השיר, כולל בתחרות קדם האירוויזיון של שנת 2011. ב-1992 התמודד ירון חדד עם "זודיאק" (דודו ברק ויוני רועה) והגיע למקום התשיעי. השיר הפך ללהיט לאחר התחרות, ומתנגן ברדיו גם היום.

הלהיט המוכר ביותר שהגיע למקום האחרון (עם נקודה אחת) ב"קדם-אירוויזיון" הוא "הלוואי" (מילים: אהוד מנור) של בועז שרעבי, שהתמודד ב-1986.

המאבק בין ענת עצמון לדפנה דקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאותיו של קדם-אירוויזיון 1992 היו צמודות במיוחד. במקום הראשון זכתה דפנה דקל עם "זה רק ספורט" (אהוד מנור וקובי אושרת), עם 61 נקודות. ענת עצמון, שהגיעה אל המקום השני עם "התקווה" (אהוד מנור וירוסלב יעקובוביץ') זכתה ל-60 נקודות. כוכב פסטיבל שירי הילדים לשעבר, רונן בהונקר הגיע למקום השלישי עם 59 נקודות עם שירו, "ירושלם" (שייקה פייקוב). תוצאות צמודות כל כך היו רק בשנת 1983, כאשר עפרה חזה גברה על ירדנה ארזי בהפרש של נקודה, וב-1985, בה היה הפרש נקודות קטן מאוד בין שלושת המקומות הראשונים (בהם ניצבו יזהר כהן, שלישיית "כמו צועני" וירדנה ארזי).

לאחר התחרות ב-1992, דרשה ענת עצמון מרשות השידור לפסול את שירה של דפנה דקל, בנימוק שהשיר "זה רק ספורט" חורג ב-17 שניות משלוש הדקות הקצובות לכל שיר על-פי תקנון האירוויזיון והקדם-אירוויזיון. לטענת עצמון, שירה של דקל כלל לא אמור היה להתקבל לתחרות הקדם-אירוויזיון, ולפיכך יש לשלוח אותה לאירוויזיון.

רשות השידור דחתה את דרישתה של עצמון, בנימוק ששירים רבים בעולם קוצרו להופעה החיה של האירוויזיון, חלקם אף זכו באירוויזיון. כמו כן, רשות השידור ציינה כי ב-1979 זכתה להקת חלב ודבש בפסטיבל הזמר תשל"ט עם השיר "הללויה" (שמרית אור וקובי אושרת), כשאורכו שלוש דקות ו-19 שניות, ואילו באירוויזיון הוא קוצר לשלוש דקות בדיוק.

עצמון לא קיבלה את נימוקי רשות השידור, ועתרה, יחד עם הנגן ירוסלב יעקובוביץ' לבית המשפט המחוזי בתל אביב. עצמון טענה כי תקנון הקדם-אירוויזיון עצמו הוא שאוסר על השירים לחרוג ממסגרת שלוש הדקות, ועל כן דינו של השיר "זה רק ספורט" להיפסל רטרואקטיבית.

במהלך המשפט חשפה רשות השידור כי אם שירה של דקל ייפסל, לא תיוצג ישראל כלל באירוויזיון, כיוון שכבר עבר תאריך היעד (ה"דד-ליין") לשליחת השירים לתחרות בשוודיה או לעריכת שינויים בהם. כמו כן, רשות השידור ציינה כי גם שירה של עצמון חורג בשתי שניות ממסגרת שלוש הדקות.

בית המשפט לא מצא לנכון להתערב בשיקולי רשות השידור, שהחליטה לא לפסול את "זה רק ספורט" רטרואקטיבית. "אם הייתה המשיבה מס' 1 (רשות השידור) מחליטה לפסול את השיר, היה ממש בטענות". בית המשפט קבע שהחלטת רשות השידור לשלוח את שירה של דפנה דקל סבירה, מה גם ששירה של עצמון חורג אף הוא במקצת מהזמן הקצוב בתקנון. בית המשפט נעל את הדיון, כשהוא מורה לרשות השידור להקפיד להבא ביתר שאת על נושא תזמון השירים.

ישראל באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישראל באירוויזיון
שנה ומקום ביצוע שם השיר הליך הבחירה מנחי התחרות הישג סופי באירוויזיון נקודות
לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג 1973 אילנית אי שם נבחר על ידי ועדה מטעם רשות השידור מקום 4 97
בריטניהבריטניה ברייטון 1974 להקת כוורת נתתי לה חיי נבחר על ידי ועדה מטעם רשות השידור מקום 7 11
שוודיהשוודיה סטוקהולם 1975 שלמה ארצי את ואני נבחר על ידי ועדה מטעם רשות השידור מקום 11 40
הולנדהולנד האג 1976 להקת שוקולד מנטה מסטיק אמור שלום נבחר במופע מיוחד, בו הוצגו שלושה שירים של הלהקה מקום 6 77
בריטניהבריטניה לונדון 1977 אילנית אהבה היא שיר לשניים נבחר על ידי ועדה מטעם רשות השידור מקום 11 49
צרפתצרפת פריז 1978 יזהר כהן ולהקת אלף בית אבניבי זכה בפסטיבל הזמר תשל"ח רבקה מיכאלי מקום ראשון 157
ישראלישראל ירושלים 1979 להקת חלב ודבש עם הסולנית גלי עטרי הללויה זכה בפסטיבל הזמר תשל"ט רבקה מיכאלי מקום ראשון 125
הולנדהולנד האג 1980 בפסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה זכו במקום הראשון להקת האחים והאחיות עם השיר "פזמון חוזר", אולם ישראל לא השתתפה עקב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שחל ביום התחרות
אירלנדאירלנד דבלין 1981 להקת הכל עובר חביבי הלילה זכה בתחרות לקראת אירוויזיון 1981 דניאל פאר מקום 7 56
בריטניהבריטניה הרוגייט 1982 אבי טולדנו הורה זכה בתחרות לקראת אירוויזיון 1982 דניאל פאר מקום 2 100
גרמניהגרמניה מינכן 1983 עפרה חזה חי זכה בתחרות לקראת אירוויזיון 1983 דניאל פאר ודליה מזור מקום 2 136
לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג 1984 ישראל לא השתתפה בתחרות עקב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שחל ביום התחרות
שוודיהשוודיה גטבורג 1985 יזהר כהן עולה עולה זכה בקדם-אירוויזיון 1985 דליה מזור ונתן דטנר מקום 5 93
נורווגיהנורווגיה ברגן 1986 מוטי גלעדי ושרי צוריאל יבוא יום זכה בקדם-אירוויזיון 1986 דניאל פאר ורבקה מיכאלי מקום 19 7
בלגיהבלגיה בריסל 1987 דטנר וקושניר שיר הבטלנים זכה בקדם-אירוויזיון 1987 ירדנה ארזי ויורם ארבל מקום 8 73
אירלנדאירלנד דבלין 1988 ירדנה ארזי בן אדם נבחר במופע מיוחד, בו הוצגו ארבעה שירים של ארזי רבקה מיכאלי מקום 7 85
שווייץשווייץ לוזאן 1989 גילי וגלית דרך המלך זכה בקדם-אירוויזיון 1989 שירה גרא ומשה בקר מקום 12 50
יוגוסלביהיוגוסלביה זאגרב 1990 ריטה שרה ברחובות הוגש מן המוכן על ידי הזמרת ואושר על ידי ועדה מטעם רשות השידור השיר הוצג לראשונה בתוכנית הטלוויזיה סיבה למסיבה עם רבקה מיכאלי מקום 18 16
איטליהאיטליה רומא 1991 אורנה ומשה דץ כאן זכה בקדם-אירוויזיון 1991 שירה גרא ודני רופ מקום 3 139
שוודיהשוודיה מאלמה 1992 דפנה דקל זה רק ספורט זכה בקדם-אירוויזיון 1992 רוני יובל ונועם אבירם מקום 6 85
אירלנדאירלנד מילסטריט 1993 להקת שירו עם הסולנית שרה'לה שרון שירו זכה בקדם-אירוויזיון 1993 נתן דטנר מקום 24 4
אירלנדאירלנד דבלין 1994 ישראל לא השתתפה, מפני שבאותה שנה נופו מדינות שהגיעו למיקום נמוך ב-1993
אירלנדאירלנד דבלין 1995 ליאורה אמן זכה בקדם-אירוויזיון 1995 אקי אבני ומיכאלה ברקו מקום 8 81
נורווגיהנורווגיה אוסלו 1996 גלית בל שלום עולם זכה בקדם-אירוויזיון 1996 רון לוונטל וטל מן ראו הערה[3]
אירלנדאירלנד דבלין 1997 ישראל לא השתתפה. האירוויזיון מתוכנן היה להתקיים בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. לבסוף, הממשלה דחתה את מועדו של יום הזיכרון ב-24 שעות, על מנת להקל על שומרי השבת, אולם ההרשמה לאירוויזיון כבר נסגרה עד אז.
בריטניהבריטניה ברמינגהם 1998 דנה אינטרנשיונל דיווה נבחר על ידי ועדה מטעם רשות השידור השיר הוצג בווידאו קליפ לראשונה בתוכנית "סוגרים שבוע" עם אמנון לוי בערב שישי בערוץ הראשון, ובהופעה חיה לראשונה בטקס מלכות היופי לשנת 1998 מקום ראשון 174
ישראלישראל ירושלים 1999 להקת עדן יום הולדת נבחר על ידי ועדה מטעם רשות השידור הושמע לראשונה במהלך מבט בהנחיית חיים יבין בערוץ הראשון, והוצג חי על הבמה לראשונה בספיישל יום העצמאות בהנחית ירדנה ארזי ויהורם גאון מקום חמישי 93
שוודיהשוודיה סטוקהולם 2000 להקת פינג פונג שמח נבחר על ידי ועדה מטעם רשות השידור השיר הוצג לראשונה בוידאו קליפ במסגרת יומן בערוץ הראשון, ובהופעה חיה לראשונה בתוכנית "הראשון בבידור" בהנחיית דודו טופז מקום 22 7
דנמרקדנמרק קופנהגן 2001 טל סונדק אין דבר זכה בקדם-אירוויזיון 2001 אורנה ומשה דץ מקום 16 25
אסטוניהאסטוניה טאלין 2002 שרית חדד נדליק ביחד נר ועדה מטעם רשות השידור בחרה בשיר, מתוך ארבעה שירים שבוצעו כולם על ידי חדד הושמע לראשונה בתוכניתו של מני פאר בערוץ הראשון מקום 12 37
לטביהלטביה ריגה 2003 ליאור נרקיס מילים לאהבה נבחר במופע מיוחד, בו הוצגו ארבעה שירים של נרקיס עדן הראל מקום 19 17
טורקיהטורקיה איסטנבול 2004 דוד ד'אור להאמין נבחר לאחר משחק כדורסל במופע באולם שבו הוצגו ארבעה שירים של ד'אור מירב מילר מקום 11 בחצי הגמר - לא עלה לגמר
אוקראינהאוקראינה קייב 2005 שירי מימון השקט שנשאר זכתה בקדם-אירוויזיון 2005 מורן אטיאס ודידי הררי מקום רביעי 154
יווןיוון אתונה 2006 אדי בטלר זה הזמן זכה בקדם-אירוויזיון 2006 יעל בר זוהר ועדן הראל מקום 23 4
פינלנדפינלנד הלסינקי 2007 להקת טיפקס Push The Button נבחר במהלך מופע במסגרתו ביצעה הלהקה ארבעה שירים נטלי עטיה ונועה ברק מקום 24 בחצי הגמר - לא עלה לגמר
סרביהסרביה בלגרד 2008 בועז מעודה כאילו כאן מעודה ביצע חמישה שירים בקדם-אירוויזיון שהפיקה טדי הפקות בערוץ 2 צביקה הדר מקום תשיעי 124
רוסיהרוסיה מוסקבה 2009 אחינועם ניני ומירה עוואד עינייך נבחר במהלך מופע, במסגרתו ביצעו הזמרות ארבעה שירים עדן הראל מקום 16 53
נורווגיהנורווגיה אוסלו 2010 הראל סקעת מילים נבחר במהלך מופע במסגרתו ביצע הזמר ארבעה שירים עופר שכטר מקום 14 71
גרמניהגרמניה דיסלדורף 2011 דנה אינטרנשיונל Ding Dong זכתה בקדם-אירוויזיון 2011 אקי אבני ושירי מיימון מקום 15 בחצי הגמר - לא עלה לגמר
אזרבייג'ןאזרבייג'ן באקו 2012 איזבו Time נבחר על ידי ועדה מטעם רשות השידור מקום 13 בחצי הגמר - לא עלה לגמר
שוודיהשוודיה מאלמו 2013 מורן מזור רק בשבילו זכתה בקדם אירוויזיון 2013 אורנה דץ ורון שחר מקום 14 בחצי הגמר - לא עלה לגמר
דנמרקדנמרק קופנהגן 2014 מיי פיינגולד Same Heart ועדה בחרה בזמרת ובשלושה שירים. לאחר מכן, הוצגו השלושה בתוכנית מיוחדת ובחירת השיר נעשתה לפי הצבעה של הציבור במשך מספר ימים. עופר נחשון מקום 14 בחצי הגמר - לא עלה לגמר
אוסטריהאוסטריה וינה 2015 נדב גדג' Golden Boy תוכנית הריאליטי הכוכב הבא בהנחיית אסי עזר ורותם סלע שימשה כזירה לבחירת הזמר שייצג את ישראל באירוויזיון.

השיר נבחר על ידי ועדה שהורכבה מאנשי רשות השידור ו"טדי הפקות", מפיקת הכוכב הבא.

השיר הוצג לראשונה בווידאו קליפ במהלך מבט עם יעקב אילון בערוץ הראשון, ובהופעה חיה לראשונה במופע יום העצמאות של הערוץ הראשון בהנחיית רותם אבוהב ושחר חסון. מקום שלישי בחצי הגמר \ מקום תשיעי בגמר 151 - בחצי הגמר \ 97 - בגמר
שוודיהשוודיה סטוקהולם 2016 חובי סטאר Made of Stars תוכנית הריאליטי הכוכב הבא שימשה כזירה לבחירת הזמר שייצג את ישראל באירוויזיון.

לארבעת הפיינליסטים ניתנו מספר אופציות לבחירת השיר אותו יבצעו בגמר הגדול, שנבחרו מתוך למעלה מ-100 שירים שהוגשו לוועדה המקצועית.

אסי עזר ורותם סלע מקום שביעי בחצי הגמר \ מקום 14 בגמר 147 - בחצי הגמר \ 135 - בגמר
אוקראינהאוקראינה קייב 2017 אימרי זיו תוכנית הריאליטי הכוכב הבא שימשה כזירה לבחירת הזמר שייצג את ישראל באירוויזיון.

לארבעת הפיינליסטים ניתנו מספר אופציות לבחירת השיר אותו יבצעו בגמר הגדול, שנבחרו מתוך למעלה מ-100 שירים שהוגשו לוועדה המקצועית.

אסי עזר, רותם סלע ויעל גולדמן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ב"המוסף לשבת", 8 בדצמבר 2006
  2. ^ עינב שיף‏, אינטרנשיונל, ולדי בלייברג והתקווה 6 בקדם אירוויזיון, באתר וואלה! NEWS‏, 8 בפברואר 2011
  3. ^ בשנת 1996 התקיים חצי גמר סגור מול ועדה מטעם איגוד השידור האירופי, במסגרתו נופו שבעה שירים, בהם השיר הישראלי.