איסור ריבית בדת

איסור ריבית בדת הוא איסור הקיים בדתות שונות על מתן או קבלת תמורה על הלוואה, במקרים מסוימים או באופן גורף.

ביהדות זהו איסור הלכתי מדאורייתא, למעט באופן שהלווה או המלווה אינם יהודים, או במקרה של היתר עסקה, שהופך לפי המצדדים בו את הריבית לרווח. גם באסלאם ובדת ההינדואיזם נאסרה הריבית. בנצרות נאסר הדבר במפורש, והעוסקים בעסקאות שכאלו נחשבים לפחותי-עם ולקיחת הריבית נחשבה כשפלות מוסרית.

איסור הריבית ביהדות

ערך מורחב – איסור ריבית (הלכה)

איסור ריבית על פי ההלכה היהודית מתייחס הן לקבלת ריבית והן לנתינתה. ריבית נקראת בתורה "נֶשֶׁך" או "מרבית", והתורה מזהירה מפניה בכמה מקומות:

"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ".

"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ; וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ. אֶת-כַּסְפְּךָ לֹא-תִתֵּן לוֹ, בְּנֶשֶׁךְ; וּבְמַרְבִּית, לֹא-תִתֵּן אָכְלֶךָ".

"לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ; לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ".

כל האנשים העוסקים במתן הלוואה בריבית ומאפשרים את ביצועה, עוברים על איסורים. המלווה עובר על שישה לאווים; חמישה המוזכרים כאן וכן על איסור "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". הלווה עובר על שני לאווים בלבד: א). "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ" ב). "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". הערב, העדים והסופר שכותב את שטר ההלוואה עוברים על "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ". הסרסור וכל מי שמסייע בכל צורה שהיא ללווה או למלווה עוברים על "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל".

היתר עסקה הוא כלי המאפשר מתן הלוואה בריבית במסגרת ההלכה היהודית, משום שתאורטית ההיתר הופך את הריבית לרווח ובכך מונע את האיסור. עם זאת, ישנם המתנגדים לשימוש בהיתר זה. כמו כן, לפי דעת הרמב"ם מצווה להלוות לנכרים בריבית.

איסור הריבית באסלאם

הריבית נקראת בערבית ריבא (ربا), ואסורה על פי חוקי דת האסלאם. קיימות דעות שונות ביחס לפרשנות הדתית של איסור ה"ריבא". הפרשנות המקובלת בבנקאות האסלאמית המודרנית היא שכל סוג של ריבית נחשב כריבא.

הגישה הפשטנית היא שרק כאשר ערך החזר ההלוואה עודף על ערך ההלוואה, הדבר נחשב לריבא. כאשר החלו לייצר מטבעות ממתכות זולות, המשפטנים המוסלמים סברו שהחזר חוב בסכום גבוה מההלוואה לא נחשב לריבא, משום שהם התמקדו בערך האמתי של הכסף (הנקבע על ידי המשקל בלבד), ולא בערכו המספרי. לדוגמה: אפשר היה לשלם תמורת הלוואה של 1000 דינר - 1050 דינר, באם משקלם המצטבר זהה (מטבעות שונים מאותה תוצרת לא היו במשקל זהה).

עם זאת, שערי הריבית המודרניים (שעוסקים בערך המספרי בלבד ולא במשקל) אסורים לפי כל הדעות באסלאם.

לאחר המהפכה האיראנית בשנת 1979, חוקק באיראן חוק "Usury free low" האוסר על הבנקים באיראן לגבות ריבית בהתאם לחוקי השריעה אבל התיר להם לשלם ריבית על פיקדונות.

איסור הריבית בנצרות

הנצרות למדה מן התנ"ך כי איסור לקיחת ריבית הוא איסור כוללני ללא אפשרות להיתר עסקה, וחל על כל הלוואה, כולל הלוואות מסחריות. אשר על כן, לקיחת ריבית נחשבה כשפלות מוסרית.

עם זאת, בשונה מהכתוב במפורש בתנ"ך, הנצרות טוענת כי איסור הריבית הוא רק על המלווה, ולא על הלווה.

איסור הריבית בהינדואיזם

על פי דת ההינדואיזם אסורה לקיחת ריבית בכל אופן.

ראו גם

• סאה בסאה
• היתר עסקה
• בנקאות אסלאמית
• גמ"ח הלוואות

קישורים חיצוניים

• הלכות ריבית בקיצור שולחן ערוך