חנן זלינגר – הבדלי גרסאות

חנן זלינגר
לידה	13 בספטמבר 1921; י' באלול תרפ"א; ברלין
נהרג	1 בינואר 1948 (בגיל 26); י"ט בטבת תש"ח; בלאד א-שייח'
מקום קבורה	בית הקברות בקיבוץ יגור
תאריך עלייה	מרץ 1939
השתייכות	ההגנה
דרגה	סרן
תפקידים בשירות
	מפקד פלוגה 13 בגדוד 21 בחטיבת כרמלי
הנצחה
	היישוב תל חנן נקרא על שמו

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־02:59, 9 באפריל 2021

חנן זלינגר (13 בספטמבר 1921 - 1 בינואר 1948) היה מפקד פלוגה 13 בגדוד 21 בחטיבת כרמלי. נהרג במלחמת העצמאות בפעולת נקם כנגד הכפר הערבי בלד א ש'ייח בעקבות טבח בתי הזיקוק. היישוב תל חנן (כיום שכונה בעיר נשר) נקרא על שמו לזכרו.

קורותיו

נולד ב-13 בספטמבר 1921 (י' באלול תרפ"א), למרגרטה ומקס בברלין, במשפחה משכילה ומתבוללת. אביו היה סוחר. בעקבות עליית הנאצים לשלטון עבר לבית הספר היהודי ע"ש תאודור הרצל ברובע שרלוטנבורג בעיר. זה היה בית ספר פרטי, בעל אוריינטציה ציונית, שלימד על פי שיטת מונטסורי. בנעוריו התבלט בכישוריו הספורטיביים. הוא נמנה עם טובי שחקני הטניס בקרב הנוער היהודי. בנוסף שיחק גם כדורגל וכדוריד. בעקבות ליל הבדולח בנובמבר 1938, נסגרו כל בתי הספר היהודיים הפרטיים וזלינגר החל לעבוד בבית חרושת לכובעים.

זלינגר עלה לארץ ישראל במרץ 1939 במסגרת "עליית הנוער", יחד עם אחיו התאום^[1] שלום-פריץ שהיה תאום זהה. הוא המשיך בלימודי נגרות בארץ בבית הספר למקצועות המלאכה ע"ש לודוויג טיץ בקיבוץ יגור ביחד עם אחיו שלמד מסגרות. אח נוסף שלהם וולף שהיה מבוגר יותר, לא קיבל אישור עלייה לארץ ישראל והיגר לאנגליה. האח שלום התחתן ונולדו לו 3 ילדים: חנן על שמו של חנן זלינגר, אורית ויורם והוא נפטר בשנת 1971. לאח וולף באנגליה גם היו צאצאים. ההורים שנשארו בגרמניה ניספו בשואה חנן זלינגר היה חברו של אהרון דורון, שלמד עמו (לימים אלוף בצה"ל).

לאחר סיום לימודיו התיכוניים הצטרף לקיבוץ, החל לעבוד כנוטר והצטרף ל"הגנה". במקביל הצטרף ל"הפועל", נמנה עם טובי הרצים ביישוב למרחקים בינוניים ואף הגיע ראשון בתחרות ריצה למרחק 400 מטר של כל נוטרי הארץ. זלינגר שימש כמפקד בגדנ"ע ופעל לעודד את פקודיו לעסוק בספורט.

בעקבות אירועי "השבת השחורה" ביוני 1946 פוטר ממשטרת המנדט בטיעון של "אי-שיתוף פעולה" עם השלטונות הבריטיים. בסתיו 1947 מונה כמא"ז (מפקד אזור) במסגרת "חטיבת לבנוני" בחי"ש, שהוקם באותה עת. בדצמבר 1947 לאחר החלטת האו"ם של כט בנובמבר, הוטל על זלינגר לגייס לוחמים לחי"ש. הוא גייס חברים מכפר חסידים ויגור^[1].

בעקבות הטבח בעובדי בתי הזיקוק ב-30 בדצמבר 1947, בו נהרגו 39 יהודים ועשרות נפצעו, הוחלט לפשוט על הכפר בלד א-שיח' ושכונת חוואסה (כיום שכונת בן דור) שממערב לו. בשכונה גרו רבים מהעובדים הערבים של בתי הזיקוק. להחלטה תרמה גם העובדה שרכבו של מפקד הגדוד הראשון, דן לנר, נפגע גם הוא מאש הכפריים כשעבר בדרך לחיפה בכפר. בי"ט בטבת תש"ח שלחה ההגנה 4 מחלקות מהגדוד הראשון של הפלמ"ח ("גדוד העמק") ושתי מחלקות חי"ש מחיפה. מפקד הפעולה היה חיים אבינועם וזלינגר פיקד על שתי מחלקות החי"ש ("האוסטרים")^[2]. הכוח כלל כ-120 לוחמים ויצא מיגור בשעה 23:30 בליל 31 בדצמבר 1947.

הכוח התארגן לתקיפה ממערב לבלד א-שיח, אולם התגלה סמוך לכפר ונפתחה עליו אש. הכוח פרץ לכפר תחת אש ובפשיטה, שנמשכה כחצי שעה, נהרגו לפי ההיסטורון יואב גלבר, בין 15 ל-20 ערבים, ביניהם גם נשים וילדים. בתום ההתקפה עזב הכוח והגיע ליגור בסביבות 5.30 בבוקר^[3].

בקרב נהרגו 3 מלוחמי ההגנה - המפקד חנן זלינגר והלוחמים חיים בן-דור ועמוס גלילי. חנן זלינגר היה בן 26 בנופלו, נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ יגור. לאחר מותו הועלה לדרגת סרן.

הנצחתו

תל חנן נוסדה מיד לאחר יציאת הערבים מבלד א-שייח' ב-24 באפריל 1948. במקביל אוכלס הכפר הערבי חוואסה על ידי יהודים ובהמשך שונה שמו לבן דור על שם חיים בן-דור^[4]. שני היישובים היו עצמאיים. ביולי 1952 הוחלט לאחד את היישובים העצמאיים תל חנן, בן דור ונשר למועצה מקומית אחת בשם "נשר".

לקריאה נוספת

תגמול בתי הזיקוק, דן פחטר, במדור בין השורות, דבר, 29 בינואר 1963.
שני לוחמי תש"ח - שלזכרם נקראו שתי שכונות - נטע פלג, ידיעות חיפה, 8 במאי 2019. (על חנן זלינגר, ודוד קזשטכר, על שמו שכונת נווה דוד בחיפה.

קישורים חיצוניים

קורותיו, באתר "יזכור"
David Brinn, ‏A Hagana fighter's recollections of the 'Night of the Bridges', ג'רוזלם פוסט, 17 באפריל 2018

הערות שוליים

^ ¹ ² תיק חנן זלינגר בארכיון יגור
^ שני מעשי טבח בחיפה, אורי מילשטיין, באתר מחלקה ראשונה, 4 בספטמבר 2015, פרטים בפסקה 6
^ בלד אשיח': אודות הקרב
^ חיים בן-דור באתר יזכור

[ארכיון_יגור-1] ¹ ² תיק חנן זלינגר בארכיון יגור

[2] שני מעשי טבח בחיפה, אורי מילשטיין, באתר מחלקה ראשונה, 4 בספטמבר 2015, פרטים בפסקה 6

[3] בלד אשיח': אודות הקרב

[4] חיים בן-דור באתר יזכור

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 נולד ב-13 בספטמבר 1921 ([[י' באלול]] [[תרפ"א]]), למרגרטה ומקס ב[[ברלין]], במשפחה משכילה ומתבוללת. אביו היה סוחר. בעקבות [[עליית הנאצים לשלטון]] עבר לבית הספר היהודי ע"ש תאודור הרצל ברובע [[שרלוטנבורג]] בעיר. זה היה בית ספר פרטי, בעל אוריינטציה [[ציונות|ציונית]], שלימד על פי [[שיטת מונטסורי]]. בנעוריו התבלט בכישוריו הספורטיביים. הוא נמנה עם טובי שחקני ה[[טניס]] בקרב הנוער היהודי. בנוסף שיחק גם [[כדורגל]] ו[[כדוריד]]. בעקבות [[ליל הבדולח]] בנובמבר [[1938]], נסגרו כל בתי הספר היהודיים הפרטיים וזלינגר החל לעבוד בבית חרושת לכובעים.
-זלינגר עלה לארץ ישראל במרץ [[1939]] במסגרת "[[עליית הנוער]]", יחד עם אחיו התאום{{הערה|שם=ארכיון יגור|תיק חנן זלינגר בארכיון יגור}}. הוא המשיך בלימודי נגרות בארץ ב[[בית הספר למקצועות המלאכה ע"ש לודוויג טיץ]] בקיבוץ [[יגור]]. היה חברו של  [[אהרון דורון]], שלמד עמו (לימים אלוף בצה"ל).
+זלינגר עלה לארץ ישראל במרץ [[1939]] במסגרת "[[עליית הנוער]]", יחד עם אחיו התאום{{הערה|שם=ארכיון יגור|תיק חנן זלינגר בארכיון יגור}} שלום-פריץ שהיה [[תאומים זהים|תאום זהה]]. הוא המשיך בלימודי נגרות בארץ ב[[בית הספר למקצועות המלאכה ע"ש לודוויג טיץ]] בקיבוץ [[יגור]] ביחד עם אחיו שלמד מסגרות. אח נוסף שלהם וולף שהיה מבוגר יותר, לא קיבל אישור עלייה לארץ ישראל והיגר ל[[אנגליה]]. האח שלום התחתן ונולדו לו 3 ילדים: חנן על שמו של חנן זלינגר, אורית ויורם והוא נפטר בשנת 1971. לאח וולף באנגליה גם היו צאצאים. ההורים שנשארו בגרמניה ניספו ב[[שואה]] חנן זלינגר היה חברו של  [[אהרון דורון]], שלמד עמו (לימים אלוף בצה"ל).
-לאחר סיום לימודיו התיכוניים הצטרף לקיבוץ, החל לעבוד כ[[נוטר]] והצטרף ל"הגנה". במקביל הצטרף ל"[[הפועל]]", נמנה עם טובי הרצים ביישוב למרחקים בינוניים ואף הגיע ראשון בתחרות ריצה למרחק 400 מטר של כל נוטרי הארץ.
-זלינגר שימש כמפקד ב[[גדנ"ע]] ופעל לעודד את פקודיו לעסוק בספורט.
+לאחר סיום לימודיו התיכוניים הצטרף לקיבוץ, החל לעבוד כ[[נוטר]] והצטרף ל"הגנה". במקביל הצטרף ל"[[הפועל]]", נמנה עם טובי הרצים ביישוב למרחקים בינוניים ואף הגיע ראשון בתחרות ריצה למרחק 400 מטר של כל נוטרי הארץ. זלינגר שימש כמפקד ב[[גדנ"ע]] ופעל לעודד את פקודיו לעסוק בספורט.
 בעקבות אירועי "[[השבת השחורה]]" ביוני [[1946]] פוטר ממשטרת המנדט בטיעון של "אי-שיתוף פעולה" עם השלטונות הבריטיים. בסתיו [[1947]] מונה כמא"ז (מפקד אזור) במסגרת "חטיבת לבנוני" ב[[חי"ש]], שהוקם באותה עת. בדצמבר 1947 לאחר החלטת האו"ם של [[כט בנובמבר]], הוטל על זלינגר לגייס לוחמים לחי"ש. הוא גייס חברים מ[[כפר חסידים]] ויגור{{הערה|שם=ארכיון יגור}}.