דורית פלג – הבדלי גרסאות

דורית פלג
לידה	1953 (בת 71 בערך); חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס היצירה לסופרים עבריים

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:59, 26 באוגוסט 2021

דורית פלג (נולדה ב-1953) היא סופרת ישראלית.

ביוגרפיה

נולדה בחיפה. הוריה, אליעזר ורחל (לילי) פלג, עלו ארצה אחרי השואה מצ'כוסלובקיה. בגיל אחת עשרה נסעה עם משפחתה לאתיופיה לארבע שנים והתחנכה, בהיעדר סִפרייה עברית, על ברכי הספרות הארופאית, בפרט האנגלית והצרפתית.

עם שובה לישראל סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר הריאלי בחיפה, ושירתה באגף המודיעין ביחידה 8200. ב-1977 סיימה בהצטיינות את הפקולטה למדעי המחשב בטכניון.

בתחילת 1978 יצאה למסע ארוך בדרום אמריקה ובספרד. לאחר שובה ראו אור סיפוריה הראשונים בכתבי העת 'סימן קריאה' ו'עכשיו' (1983), וב-1985 התפרסם ספרה הראשון, קובץ הסיפורים קווים לבנים. אחדים מסיפורי הקובץ הם סיפורי מסע במציאות זרה – עזה, חושנית ולעיתים אלימה. באחרים מנסות הדמויות, ללא הועל, להחזיק את היסוד הכאוטי של הרגש תחת סורג ובריח; התפרצותו מולידה סיפורים של תשוקה יוצאת דופן, כמו אצל היפני פול נימורו – אדם שעד כה תכנן את חייו וכיבושיו בקפידה מדוקדקת – המתאהב עד ייאוש בדיונה.

במקביל לעבודתה כמהנדסת למדה פלג בחוג לקולנוע וטלוויזיה, באוניברסיטת תל אביב, וב-1984 הוענק לה על סרטה פרס ההצטיינות של הפקולטה. שנה אחר כך זכתה במלגות שהות ליצירה (Fellowships) במושבות האמנים יאדו ומיליי בארצות הברית, שם המשיכה לעבוד על הרומן הראשון שלה, אונה, שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-1988.

בלב 'אונה' עומדת השואה, המתגלמת במאבק בין שתי דמויות – אשה צעירה החיה את חייה הנוחים במנהטן, וילדה נודדת המנסה לשרוד בכל מחיר באירופה הקרועה במלחמה. השתיים נאבקות על הבכורה בתודעה אחת, והטכניקה הסיפורית אינה קובעת מי מהן היא החולמת את מי; השואה נעשית למלחמה פנימית, לקונפליקט אינדיבידואלי.

ב-1988 עזבה פלג את תחום הנדסת התוכנה, ומאז היא מנחה סדנאות כתיבה וקורסים בין-תחומיים בתחומי האמנויות, בין השאר במכללת אורנים, לסלי קולג', האקדמיה לאמנות בצלאל, ובית הספר הגבוה לאמנות קלישר. כמו כן עבדה שנים רבות בהנחיית סדנאות כתיבה לילדים ונוער בעיירות פיתוח במסגרת 'אמנות לעם'. בד בבד, עבדה כלקטורית לספרות חו"ל של הוצאת 'הספריה החדשה', הוצאת הקיבוץ המאוחד.

ב-1992 ראה אור ב'ספריה לעם' של הוצאת עם עובד הרומן קולה של הגברת פאני. הרומן מתבונן בדור שעלה ארצה אחרי המלחמה, המתמודד עם תביעותיהם של שני עולמות סותרים – חברת המהגרים של העולם הישן, וחברת-הצרכנות-שבדרך של עולמם הנוכחי. פאני, שהתחנכה בברלין שלפני-המלחמה כזמרת קלאסית ומוצאת עצמה פקידה אפרורית בחברת ייבוא בתל אביב, ממאנת לאחיזת-הצבת הכפולה הזאת. היא מנערת מעליה את שני העולמות כאחד; ומצליחה להוציא מן הכוח אל הפועל את קולה, קונקרטית ומטפורית, דווקא במועדון לילה יפואי זול בישראל של שנות השישים. הרומן זכה ככתב-יד ב-1988 במענק היצירה של קרן תל אביב לספרות ולאמנות לשנת 1988, וב-1993 בפרס עיריית חולון לספרות יפה. יצא לאור בתרגום אנגלי בבריטניה בשנת 2000 בהוצאת ג'ונתן קייפ, ושנה לאחר מכן ראתה אור מהדורה נוספת בהוצאת וינטייג'.

ב-1994 הוענק לפלג פרס היצירה לסופרים ומשוררים.

ב-1997 ראתה אור (ב'ספריה החדשה', הוצאת הקיבוץ המאוחד) האסופה רישום סיני, הכוללת נובלה אחת ('ערפל') ושני מחזורי שירה. הספר נכתב בעקבות שהות של שנה בסין (1990–1991), שם הנחתה פלג סדנה לכתיבת פרוזה במחלקה לשפות זרות באוניברסיטה למורים של דרום-מערב סצ'ואן.

אלכס, גיבור 'ערפל', אגרונום ישראלי השוהה בסין לצורך מחקר בהר ג'ין יון שבסצ'ואן, מחזיק בכל יוהרת-השכל, קוצר-הרוח והצורך בשליטה המאפיינים את האדם המערבי. אך הארץ הזו, ההר, והערפל ההולך וכובש את המדרונות ואת החלקה שהוא עובד בה, מעמתים אותו עם טבעו הקמאי של הקיום, ועם טבעו היסודי שלו עצמו – עימות שבו לא יוכל לנצח. שלושת הטקסטים משקפים את המפגש החזק, המרתק והמטלטל עם סין כאפשרות רוחנית-תרבותית; והחידה שאתה מתמודדות הדמויות היא זו של תפיסת הקיום של המזרח הרחוק, המנוגדת כל כך לזו שעליה גדלו, מורשת ה'נאורות' המערבית.

ב-1988 יצאה בהוצאת אבן חושן האסופה "שתי אגדות", ספר משותף עם הציירת מאיה כהן לוי, שזכה למענק היצירה של קרן תל אביב לספרות ואמנות. סביב 'הילדה אטי' מתנהל עולם ססגוני ועשיר, אך היא ספונה בביתה של סבתהּ, שלו שלושים וששה חדרים ותיבת תפירה אחת. הוריה שייכים זה-כבר לעולם הצללים, עולם הבין-לבין; אפשר אמנם להגיע אליו דרך המדור המתאים בתיבת התפירה של סבתא, אך מרגע שנכנסת, שוב איך לך חזרה. 'הפיל והדג', לעומתה, במהלך נגדי, זונחים מדף מאובק בחנות צעצועים ויוצאים לרבגוניותו וחיוניותו של העולם הגדול.

פורמט האגדה מאפשר לפלג ל"הרחיק עדות" כדי לתת ביטוי לכוחות נפש עמוקים בהתמודדותם עם העבר ועם העולם שבחוץ; והאור, כמו גם הצל, הוא גיבור מרכזי בטקסטים של פלג ובאקוורלים של כהן לוי כמעצב הלך רוח, רגש, משמעות ואופי של עולם.

בשנת 2001 פורסם בסדרת 'הספריה החדשה' של הוצאת הקיבוץ המאוחד קובץ הסיפורים האם היה זה ביתם. בַּקובץ סיפורים קצרים שנכתבו על פני חמש-עשרה שנים במגוון סוגות, והם מציגים מגוון דמויות בתנועה – כמעט במעוף, כמו הלוליינית המסכנת את חייה מדי ערב בסיפור הפותח. הסיכון הוא הכרחי, חלק בלתי-נמנע מן המגע עם הזר. אך דווקא זרותן של הדמויות במקום שהן מגיעות אליו מעניקה להן מעמד מיוחד, זה של 'נותנות עֵדוּת': והעמדה הזו מאפשרת לסיפור לפרוץ את גבולות המקומי והקונקרטי, ולהיפרש לאמירה אוניברסלית.

בשנת 2002 זכתה פלג בשנית בפרס היצירה של ראש הממשלה לספרות יפה.

בשנת 2006 ראה אור בהוצאת זמורה-ביתן (סדרת 'עמודים לספרות עברית') הרומן השלישי פרי עטה, 'פני המקום', שהחלה לכתוב ב-1995 במסגרת Hebrew Writer Fellowship של המרכז ללימודי עברית ויהדות באוניברסיטת אוקספורד.

לילה אחד בקו חמש, פוגשת גיבורת הספר – דינה, אם תל אביבית המגדלת את בנה לבדה – את אלוהים: איש כבר לא מאוד צעיר, די בודד, שנראה לה בעיקר "בדרך הביתה, כמוני. כמו כולם." (עמ' 12.) דינה, שעוזבת את עבודת ההייטק המאיימת לבלוע אותה, מחפשת עבודה, אך בה-בעת מסרבת למצוא אותה; זה אחר זה, חרף התנגדותה העיקשת, נושרים מעליה כל המרכיבים המובָנִים-מאליהם של עולמה: בן הזוג, העבודה, אלבומי תמונות, סניף הבנק, הכסף שהיה בו, הוודאויות שהחזיקה בהן ועצם זהותה – הכל חומק בין אצבעותיה ונעלם, למעט המבט: אופן חדש ואחר של ראייה, הנולד בה מתוך ההתבוננות בבן זוגה החדש הזוכה להתקבל, לזמן קצר, לעבודה כפועל זבל בעיריית תל אביב.

הרומן, הבוחן את סוגיית ההשגחה הפרטית – מורשת המסורת היהודית-המונותיאיסטית – כנגד מושג האחריות האישית, כמו גם את האפשרות לתחושת בית בעולם, זכה להתייחסויות מרובות בתקשורת, בביקורת הכתובה והאינטרנטית, נבחר כספר השנה של המבקר ד"ר עמרי הרצוג ב-ynet, ונכלל ברשימת הספרים הטובים של השנה על ידי המבקר אריק גלסנר ב'מעריב' ובבלוג 'מבקר חופשי'.

בשנת 2010 הוציאה המחברת מהדורה חדשה (בכריכה חדשה) של 'פני המקום', בה הכניסה שינויים – היא כתבה מחדש את אקורד הסיום של הספר, והוסיפה פרק קצר לקראת סופו.

ערך מורחב – פני המקום

בשנת 2016 יצא לאור בהוצאת זמורה-ביתן ספרה 'אמנות ההכרחי'. הספר זכה במקום הראשון לפרוזה בפרס י.ל. גולדברג לספרות עברית.

כחלק מפעילותה כיוצרת מנחה פלג במכללת אורנים, החל מ-2003, רצף של קורסים בין-תחומיים בתחומי האמנות, תחת הכותרת 'הזיקה בין האמנויות'. הנחת העבודה של רצף זה היא שעל אף השוני בשפת-המדיה של תחומי אמנות שונים, קיים דמיון יסודי – אולי אף זהות – בתהליכי החיפוש וההתפתחות של האמן, בתהליכי היצירה, ובאופני העיבוד של יצירות אמנות בכל התחומים.

פלג חיה בתל אביב, והיא אם לשני בנים.

יצירתה

ספרים

2016 - אמנות ההכרחי, רומאן, הוצאת זמורה ביתן
2010 - פני המקום, רומאן, מהדורה חדשה עם שינויים, עמודים לספרות עברית, הוצאת זמורה ביתן
2006 - פני המקום, רומאן, עמודים לספרות עברית, הוצאת זמורה ביתן
2001 - האם היה זה ביתם, קובץ סיפורים, הספריה החדשה, ספרי סימן קריאה והוצאת הקיבוץ המאוחד
2000 - שתי אגדות, אגדות למבוגרים, ספר משותף עם הציירת מאיה כהן לוי, הוצאת אבן חושן
1997 - רישום סיני, קובץ פרוזה, הספריה החדשה, סימן קריאה והקיבוץ המאוחד
1992 - קולה של הגברת פאני, רומאן, ספריה לעם, עם עובד
1988 - אונה, רומאן, סימן קריאה והקיבוץ המאוחד
1985 - קווים לבנים, קובץ סיפורים, ספרית פועלים

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של דורית פלג, בקטלוג הספרייה הלאומית

דורית פלג, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
דורית פלג, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
הספרים של דורית פלג, באתר "סימניה"
דורית פלג, בלקסיקון הסופרים העבריים בהווה בעריכת ד"ר משה גרנות
ביוגרפיה קצרה (אורכב 24.08.2014 בארכיון Wayback Machine), באתר הוצאת עם עובד
ביוגרפיה קצרה, באתר הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר
רן מירון, בריאיון עם דורית פלג, בכתב העת HOMEPAGE - מגזין הפקולטה למדעי המחשב של הטכניון, גיליון מס' 8, סתיו 2010
הספר "שתי אגדות" באתר הוצאת אבן חושן
הספר "אונה", באתר הוצאות הקיבוץ המאוחד / ספרית פועלים
הפרק הראשון של הרומן "פני המקום", באתר טקסט
"פני המקום" באתר הוצאת כנרת זמורה ביתן
נילי אושרוב, "פני המקום" מאת דורית פלג - אלוהים יצא להוריד את הזבל, באתר הארץ, 12 בינואר 2011
ד"ר משה יצחקי, ביקורת על "פני המקום", רומן מאת דורית פלג, באתר nrg מעריב, 2 בינואר 2011

מאמרים פרי עטה

אוקראינה / ראחוב: שעת הקרפטים, באתר מסע אחר
סקרה מונטה, באתר כתב העת אורות
אגדת חורף, באתר כתב העת אורות
מיסטר גאגא, הדובר, תקריב - כתב עת לקולנוע דוקומנטרי, מספר 13, דצמבר 2016

הערות שוליים

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==ביוגרפיה==
-נולדה ב[[חיפה]]. הוריה, אליעזר ורחל (לילי) פלג, [[עליה לארץ ישראל|עלו ארצה]] אחרי [[השואה]] מ[[צ'כוסלובקיה]]. בגיל אחת עשרה נסעה עם משפחתה ל[[אתיופיה]] לארבע שנים והתחנכה, בהיעדר סִפרייה עברית, על ברכי הספרות האירופית, בפרט [[ספרות אנגלית|האנגלית]] ו[[ספרות צרפתית|הצרפתית]].
+נולדה ב[[חיפה]]. הוריה, אליעזר ורחל (לילי) פלג, [[עליה לארץ ישראל|עלו ארצה]] אחרי [[השואה]] מ[[צ'כוסלובקיה]]. בגיל אחת עשרה נסעה עם משפחתה ל[[אתיופיה]] לארבע שנים והתחנכה, בהיעדר סִפרייה עברית, על ברכי הספרות הארופאית, בפרט [[ספרות אנגלית|האנגלית]] ו[[ספרות צרפתית|הצרפתית]].
 עם שובה לישראל סיימה את לימודיה התיכוניים ב[[בית הספר הריאלי]] בחיפה, ושירתה באגף המודיעין ביחידה [[8200]]. ב-1977 סיימה בהצטיינות את הפקולטה למדעי המחשב ב[[הטכניון|טכניון]].
-בתחילת 1978 יצאה למסע ארוך ב[[דרום אמריקה]] ובספרד. לאחר שובה ראו אור סיפוריה הראשונים בכתבי העת '[[סימן קריאה (כתב עת)|סימן קריאה]]' ו'עכשיו' (1983), וב-1985 התפרסם ספרה הראשון, קובץ הסיפורים "קווים לבנים".
+בתחילת 1978 יצאה למסע ארוך ב[[דרום אמריקה]] ובספרד. לאחר שובה ראו אור סיפוריה הראשונים בכתבי העת '[[סימן קריאה (כתב עת)|סימן קריאה]]' ו'עכשיו' (1983), וב-1985 התפרסם ספרה הראשון, קובץ הסיפורים קווים לבנים. אחדים מסיפורי הקובץ הם סיפורי מסע במציאות זרה – עזה, חושנית ולעיתים אלימה. באחרים מנסות הדמויות, ללא הועל, להחזיק את היסוד הכאוטי של הרגש תחת סורג ובריח; התפרצותו מולידה סיפורים של תשוקה יוצאת דופן, כמו אצל היפני פול נימורו – אדם שעד כה תכנן את חייו וכיבושיו בקפידה מדוקדקת – המתאהב עד ייאוש בדיונה.
-במקביל לעבודתה כמהנדסת למדה פלג ב[[החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב|חוג לקולנוע וטלוויזיה, באוניברסיטת תל אביב]], וב-1984 הוענק לה על סרטה פרס ההצטיינות של הפקולטה. שנה אחר כך זכתה ב[[מלגה (חינוך)|מלגות]] שהות ליצירה (Fellowships) במושבות האמנים יאדו ומיליי בארצות הברית, שם המשיכה לעבוד על הרומן הראשון שלה, אונה, שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-1988.{{הערה|[http://www.kibutz-poalim.co.il/product?c0=40756 הספר "אונה"], באתר הוצאות הקיבוץ המאוחד / ספרית פועלים}}
+במקביל לעבודתה כמהנדסת למדה פלג ב[[החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב|חוג לקולנוע וטלוויזיה, באוניברסיטת תל אביב]], וב-1984 הוענק לה על סרטה פרס ההצטיינות של הפקולטה. שנה אחר כך זכתה ב[[מלגה (חינוך)|מלגות]] שהות ליצירה (Fellowships) במושבות האמנים יאדו ומיליי בארצות הברית, שם המשיכה לעבוד על הרומן הראשון שלה, אונה, שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-1988.
 בלב 'אונה' עומדת [[השואה]], המתגלמת במאבק בין שתי דמויות – אשה צעירה החיה את חייה הנוחים ב[[מנהטן]], וילדה נודדת המנסה לשרוד בכל מחיר באירופה הקרועה ב[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]]. השתיים נאבקות על הבכורה בתודעה אחת, והטכניקה הסיפורית אינה קובעת מי מהן היא החולמת את מי; השואה נעשית למלחמה פנימית, לקונפליקט אינדיבידואלי.
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 ב-1988 עזבה פלג את תחום [[הנדסת תוכנה|הנדסת התוכנה]], ומאז היא מנחה סדנאות כתיבה וקורסים בין-תחומיים בתחומי האמנויות, בין השאר ב[[מכללת אורנים]], לסלי קולג', האקדמיה לאמנות [[בצלאל]], ובית הספר הגבוה לאמנות קלישר. כמו כן עבדה שנים רבות בהנחיית סדנאות כתיבה לילדים ונוער ב[[עיירות פיתוח]] במסגרת '[[אמנות לעם]]'. בד בבד, עבדה כלקטורית לספרות חו"ל של הוצאת '[[הספריה החדשה]]', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]].
-ב-1992 ראה אור ב'[[ספריה לעם]]' של הוצאת [[עם עובד]] הרומן קולה של הגברת פאני. הרומן מתבונן בדור שעלה ארצה אחרי [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]], המתמודד עם תביעותיהם של שני עולמות סותרים – חברת המהגרים של העולם הישן, וחברת-הצרכנות-שבדרך של עולמם הנוכחי. פאני, שהתחנכה ב[[ברלין]] שלפני-המלחמה כזמרת קלאסית ומוצאת עצמה פקידה אפרורית בחברת ייבוא בתל אביב, ממאנת לאחיזת-הצבת הכפולה הזאת. היא מנערת מעליה את שני העולמות כאחד; ומצליחה להוציא מן הכוח אל הפועל את קולה, קונקרטית ומטפורית, דווקא במועדון לילה יפואי זול בישראל של [[שנות השישים]]. הרומן זכה ככתב-יד ב-1988 במענק היצירה של [[קרן תל אביב לספרות ולאמנות]] לשנת 1988, וב-1993 בפרס עיריית חולון לספרות יפה. יצא לאור בתרגום אנגלי בבריטניה בשנת 2000 בהוצאת ג'ונתן קייפ, ושנה לאחר מכן ראתה אור מהדורה נוספת בהוצאת וינטייג'.
+ב-1992 ראה אור ב'[[ספריה לעם]]' של הוצאת [[עם עובד]] הרומן קולה של הגברת פאני. הרומן מתבונן בדור שעלה ארצה אחרי [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]], המתמודד עם תביעותיהם של שני עולמות סותרים – חברת המהגרים של העולם הישן, וחברת-הצרכנות-שבדרך של עולמם הנוכחי. פאני, שהתחנכה ב[[ברלין]] שלפני-המלחמה כזמרת קלאסית ומוצאת עצמה פקידה אפרורית בחברת ייבוא בתל אביב, ממאנת לאחיזת-הצבת הכפולה הזאת. היא מנערת מעליה את שני העולמות כאחד; ומצליחה להוציא מן הכוח אל הפועל את קולה, קונקרטית ומטפורית, דווקא במועדון לילה יפואי זול בישראל של [[שנות השישים]].
+הרומן זכה ככתב-יד ב-1988 במענק היצירה של [[קרן תל אביב לספרות ולאמנות]] לשנת 1988, וב-1993 בפרס עיריית חולון לספרות יפה. יצא לאור בתרגום אנגלי בבריטניה בשנת 2000 בהוצאת ג'ונתן קייפ, ושנה לאחר מכן ראתה אור מהדורה נוספת בהוצאת וינטייג'.
 ב-1994 הוענק לפלג [[פרס היצירה לסופרים ומשוררים]].
@@ שורה 21: / שורה 22: @@
 ב-1997 ראתה אור (ב'ספריה החדשה', הוצאת הקיבוץ המאוחד) האסופה רישום סיני, הכוללת נובלה אחת ('ערפל') ושני מחזורי שירה. הספר נכתב בעקבות שהות של שנה בסין (1990–1991), שם הנחתה פלג סדנה לכתיבת פרוזה במחלקה לשפות זרות באוניברסיטה למורים של דרום-מערב סצ'ואן.
+אלכס, גיבור 'ערפל', [[אגרונום]] ישראלי השוהה בסין לצורך מחקר בהר ג'ין יון שב[[סצ'ואן]], מחזיק בכל יוהרת-השכל, קוצר-הרוח והצורך בשליטה המאפיינים את האדם המערבי. אך הארץ הזו, ההר, והערפל ההולך וכובש את המדרונות ואת החלקה שהוא עובד בה, מעמתים אותו עם טבעו הקמאי של הקיום, ועם טבעו היסודי שלו עצמו – עימות שבו לא יוכל לנצח. שלושת הטקסטים משקפים את המפגש החזק, המרתק והמטלטל עם סין כאפשרות רוחנית-תרבותית; והחידה שאתה מתמודדות הדמויות היא זו של תפיסת הקיום של המזרח הרחוק, המנוגדת כל כך לזו שעליה גדלו, מורשת ה'[[נאורות]]' המערבית.
-ב-1988 יצאה ב[[הוצאת אבן חושן]] האסופה "שתי אגדות",{{הערה|[http://www.evenhoshen.co.il/?CategoryID=156&ArticleID=110 הספר "שתי אגדות"] באתר [[הוצאת אבן חושן]]}} ספר משותף עם הציירת מאיה כהן לוי, שזכה למענק היצירה של קרן תל אביב לספרות ואמנות. סביב 'הילדה אטי' מתנהל עולם ססגוני ועשיר, אך היא ספונה בביתה של סבתהּ, שלו שלושים וששה חדרים ותיבת תפירה אחת. הוריה שייכים זה-כבר לעולם הצללים, עולם הבין-לבין; אפשר אמנם להגיע אליו דרך המדור המתאים בתיבת התפירה של סבתא, אך מרגע שנכנסת, שוב איך לך חזרה. 'הפיל והדג', לעומתה, במהלך נגדי, זונחים מדף מאובק בחנות צעצועים ויוצאים לרבגוניותו וחיוניותו של העולם הגדול.
+ב-1988 יצאה ב[[הוצאת אבן חושן]] האסופה "שתי אגדות", ספר משותף עם הציירת מאיה כהן לוי, שזכה למענק היצירה של קרן תל אביב לספרות ואמנות. סביב 'הילדה אטי' מתנהל עולם ססגוני ועשיר, אך היא ספונה בביתה של סבתהּ, שלו שלושים וששה חדרים ותיבת תפירה אחת. הוריה שייכים זה-כבר לעולם הצללים, עולם הבין-לבין; אפשר אמנם להגיע אליו דרך המדור המתאים בתיבת התפירה של סבתא, אך מרגע שנכנסת, שוב איך לך חזרה. 'הפיל והדג', לעומתה, במהלך נגדי, זונחים מדף מאובק בחנות צעצועים ויוצאים לרבגוניותו וחיוניותו של העולם הגדול.
-בשנת 2001 פורסם בסדרת 'הספריה החדשה' של הוצאת הקיבוץ המאוחד קובץ הסיפורים האם היה זה ביתם. בַּקובץ סיפורים קצרים שנכתבו על פני חמש-עשרה שנים במגוון [[סוגה|סוגות]].
+פורמט האגדה מאפשר לפלג ל"הרחיק עדות" כדי לתת ביטוי לכוחות נפש עמוקים בהתמודדותם עם העבר ועם העולם שבחוץ; והאור, כמו גם הצל, הוא גיבור מרכזי בטקסטים של פלג ובאקוורלים של כהן לוי כמעצב הלך רוח, רגש, משמעות ואופי של עולם.
+בשנת 2001 פורסם בסדרת 'הספריה החדשה' של הוצאת הקיבוץ המאוחד קובץ הסיפורים האם היה זה ביתם. בַּקובץ סיפורים קצרים שנכתבו על פני חמש-עשרה שנים במגוון [[סוגה|סוגות]], והם מציגים מגוון דמויות בתנועה – כמעט במעוף, כמו הלוליינית המסכנת את חייה מדי ערב בסיפור הפותח. הסיכון הוא הכרחי, חלק בלתי-נמנע מן המגע עם הזר. אך דווקא זרותן של הדמויות במקום שהן מגיעות אליו מעניקה להן מעמד מיוחד, זה של 'נותנות עֵדוּת': והעמדה הזו מאפשרת לסיפור לפרוץ את גבולות המקומי והקונקרטי, ולהיפרש לאמירה אוניברסלית.
 בשנת 2002 זכתה פלג בשנית בפרס היצירה של ראש הממשלה לספרות יפה.
-בשנת 2006 ראה אור ב[[הוצאת זמורה-ביתן]] (סדרת 'עמודים לספרות עברית') הרומן השלישי פרי עטה, 'פני המקום',{{הערה|[http://www.kinbooks.co.il/page_3770 "פני המקום"] באתר [[הוצאת כנרת זמורה ביתן]]}} שהחלה לכתוב ב-1995 במסגרת Hebrew Writer Fellowship של המרכז ללימודי עברית ויהדות ב[[אוניברסיטת אוקספורד]]. הרומן, הבוחן את סוגיית ההשגחה הפרטית – מורשת המסורת היהודית-ה[[מונותיאיזם|מונותיאיסטית]] – כנגד מושג האחריות האישית, כמו גם את האפשרות לתחושת בית בעולם, זכה להתייחסויות מרובות בתקשורת, בביקורת הכתובה והאינטרנטית, נבחר כספר השנה של המבקר ד"ר [[עמרי הרצוג]] ב-[[ynet]], ונכלל ברשימת הספרים הטובים של השנה על ידי המבקר [[אריק גלסנר]] ב'[[מעריב]]' ובבלוג 'מבקר חופשי'.
+בשנת 2006 ראה אור ב[[הוצאת זמורה-ביתן]] (סדרת 'עמודים לספרות עברית') הרומן השלישי פרי עטה, 'פני המקום', שהחלה לכתוב ב-1995 במסגרת Hebrew Writer Fellowship של המרכז ללימודי עברית ויהדות ב[[אוניברסיטת אוקספורד]].
+לילה אחד בקו חמש, פוגשת גיבורת הספר – דינה, אם תל אביבית המגדלת את בנה לבדה – את אלוהים: איש כבר לא מאוד צעיר, די בודד, שנראה לה בעיקר "בדרך הביתה, כמוני. כמו כולם." (עמ' 12.) דינה, שעוזבת את עבודת ה[[הייטק]] המאיימת לבלוע אותה, מחפשת עבודה, אך בה-בעת מסרבת למצוא אותה; זה אחר זה, חרף התנגדותה העיקשת, נושרים מעליה כל המרכיבים המובָנִים-מאליהם של עולמה: בן הזוג, העבודה, אלבומי תמונות, סניף הבנק, הכסף שהיה בו, הוודאויות שהחזיקה בהן ועצם זהותה – הכל חומק בין אצבעותיה ונעלם, למעט המבט: אופן חדש ואחר של ראייה, הנולד בה מתוך ההתבוננות בבן זוגה החדש הזוכה להתקבל, לזמן קצר, לעבודה כפועל זבל בעיריית תל אביב.
+הרומן, הבוחן את סוגיית ההשגחה הפרטית – מורשת המסורת היהודית-ה[[מונותיאיזם|מונותיאיסטית]] – כנגד מושג האחריות האישית, כמו גם את האפשרות לתחושת בית בעולם, זכה להתייחסויות מרובות בתקשורת, בביקורת הכתובה והאינטרנטית, נבחר כספר השנה של המבקר ד"ר [[עמרי הרצוג]] ב-[[ynet]], ונכלל ברשימת הספרים הטובים של השנה על ידי המבקר [[אריק גלסנר]] ב'[[מעריב]]' ובבלוג 'מבקר חופשי'.
 בשנת 2010 הוציאה המחברת מהדורה חדשה (בכריכה חדשה) של 'פני המקום', בה הכניסה שינויים – היא כתבה מחדש את אקורד הסיום של הספר, והוסיפה פרק קצר לקראת סופו.
@@ שורה 61: / שורה 70: @@
 * [http://www.kinbooks.co.il/page_3589.aspx?c0=19453&bsp=13142&bss3962=13142&bss=13142 ביוגרפיה קצרה], באתר הוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר]]
 * רן מירון, [https://web.archive.org/web/20130929003213/http://cs.technion.ac.il/magazine/08/Homepage08.pdf בריאיון עם דורית פלג], בכתב העת HOMEPAGE - מגזין הפקולטה למדעי המחשב של הטכניון, גיליון מס' 8, סתיו 2010
+* [http://www.evenhoshen.co.il/?CategoryID=156&ArticleID=110 הספר "שתי אגדות"] באתר [[הוצאת אבן חושן]]
+* [http://www.kibutz-poalim.co.il/product?c0=40756 הספר "אונה"], באתר הוצאות הקיבוץ המאוחד / ספרית פועלים
 * [http://www.text.org.il/index.php?book=0601089 הפרק הראשון של הרומן "פני המקום"], באתר טקסט
+* [http://www.kinbooks.co.il/page_3770 "פני המקום"] באתר [[הוצאת כנרת זמורה ביתן]]
 * {{הארץ|נילי אושרוב|"פני המקום" מאת דורית פלג - אלוהים יצא להוריד את הזבל|1.1156465|12 בינואר 2011}}
 * ד"ר [[משה יצחקי]], [http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=2033 ביקורת על "פני המקום", רומן מאת דורית פלג], באתר [[nrg מעריב]], 2 בינואר 2011

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: דורית פלג
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דורית פלג