אפרים זלמן מרגליות – הבדלי גרסאות

**אפרים זלמן מרגליות**
לידה	27 בנובמבר 1760; י"ט בכסלו ה'תקכ"א
פטירה	4 באוגוסט 1828 (בגיל 67); כ"ד באב ה'תקפ"ח
תקופת הפעילות	? – 24 באוגוסט 1828
תחומי עיסוק	תלמוד, הלכה, מסחר
בני דורו	הנודע ביהודה
חיבוריו	"מטה אפרים", "טיב גיטין", "למעלות היוחסין", "שו"ת בית אפרים", "עוללות אפרים", "שערי אפרים", "זרע אפרים"
בת זוג	לאה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:46, 2 באוקטובר 2022

הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 - כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו^[1].

נודע גם בעשירותו המופלגת ממסחר ביהלומים. בעקבות ספרו הגנאלוגי "למעלות היוחסין" מוכר ייחוסה של משפחת מרגליות לרש"י ובעקבותיו לדוד המלך.

קורות חייו

נולד לרב מנחם מאניש מרגליות, בן למשפחה מיוחסת מצאצאיו של הרב אלכסנדר סנדר שור ולאמו מרת דבורה "אשר היו עיניה פקוחות להדריך ילדיה ביושר המסילה"^[2]. למד אצל דודו הרב אלכסנדר סנדר מרגליות וכן בישיבתו של הרב יצחק אייזיק מקוריץ. בצעירותו כיהן תקופה קצרה ברבנות אוהנוב (היבניב). לאחר שהתעשר בעסקי היהלומים, התמסר ללימוד התורה אך סירב לקבל על עצמו משרה רבנית. עושרו נתן בידיו כוח ותוקף להילחם בעירו נגד גבירים שהשתמטו מתשלום מיסים שלא כדין.

מבין חיבוריו נפוצו בייחוד ספרו על דיני קריאת התורה "שערי אפרים" ויצירתו "מטה אפרים" העוסקת בהלכות הימים הנוראים. ספרים אלה הפכו לספרי יסוד בתחומם ויצאו במהדורות רבות, שלכמה מהן צורפו הערות ונספחים מאת חכמים שונים.

היה אחד מאלה שהסמיכו להוראה את הרב חיים הלברשטאם.

אחיו היה הרב חיים מרדכי מרגליות מחבר הספר שערי תשובה על השולחן ערוך. הסכים על הספר ליקוטי מוהר"ן. אחד מחתניו היה רבי יעקב יהושע הורוביץ, נכדו של רבי פנחס הורוביץ בעל ה"הפלאה".

חיים אישיים

דודו אחי אמו הינו רבי דוד אב"ד לובר, כפי שהביא בספרו. רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי נשא לאשה בזיווג ראשון את זוגתו הצנועה, וממנה בתו רבקה, ובתו שרה (שנפטרה בשעת לידתה בקיו"ש בב' אייר תקס"ט ולשמה ולזכרה חיבר את הספר זרע אפרים על הפסיקתא כפי שכתב שם בהקדמתו), בזיווג שני נשא את לאה, ממנה בתו, סימא, ובנו, חיים יהודה לייבוש מרגליות^[3]. מחותניו; הרב עזריאל הלוי הורוביץ מלובלין. הרב יעקב יעקבק'א לנדא בן הנודע ביהודה. חתניו; הרב יעקב יהושע הלוי הורוביץ בן רבי צבי הירש הורוביץ (פרנקפורט) ראב"ד פרנקפורט דמיין, הרב צבי הירש קאליר בן נחום קאליר מירוסלב^[4]. כמו כן אימץ בביתו את צאצאי רבי חיים צאנזיר הראשון מהקלויז בבראדי.

עוגן בעצי משפחה רבניים

בספרו מעלות היוחסין, חקר ומצא קשרי משפחה לשושלות רבנים חשובים שחיו כעשרה דורות לפניו כמו הרב משה איסרליש (הרמ"א), וכן לבעלי התוספות מתחילת ימי הביניים, ובראשם רבנו תם נכדו של רש"י. לפי מסורת שהייתה למשפחתו של רבנו תם, הם מיוחסים עד דוד המלך, והספר מביא את השושלת המשוערת לפי מסורת זו של בית דוד. בספרו גם מצא קשרים עם שושלות רבניות שחיו קרוב לימיו, כמו קשרים עם צאצאי הרב נפתלי כ"ץ מחבר הספר 'סמיכת חכמים' (חי כמאה שנה קודם לרב מרגליות), שאף הוא היה בעל מסורת על היותו משושלת בית דוד.

משפחת מרגליות הייתה משפחת רבנים ידועה, ומשפחות רבניות נטו לחפש קשרי נישואין ביניהן לבין עצמן, בייחוד אם נודע שיש להן "יחוס" לבית דוד. כך נוצרה קבוצה של "שושלות רבניות" המיוחסות לבית דוד, רבים מהם דרך קשרי נישואין עם צאצאי הרב מרגליות או קרובי משפחתו. משפחות אדמורים ורבנים מדפיסים ומציגים גם כיום ספרי יוחסין, ובהם רשימות עד הקשר למשפחת מרגליות, ומשם לפי העץ שבספר מעלות היוחסין, עד דוד המלך. בין משפחות אלו נמנים משפחת רוקח (שושלת אדמורי בלז), משפחת קוק בעקבות משפחת יפה, משפחת ברנדוויין (שושלות אדמורי סטרטין ופֶלשטין), בידרמן (שושלת אדמורי ללוב) ועוד.

חיבוריו

שו"ת בית אפרים חלק אורח חיים, באתר היברובוקס
שו"ת בית אפרים חלק אבן העזר, באתר היברובוקס
שו"ת בית אפרים חלק חושן משפט, באתר היברובוקס
שו"ת בית אפרים חלק יורה דעה, באתר היברובוקס
שו"ת בית אפרים החדשות, באתר היברובוקס
מטה אפרים, באתר היברובוקס (מנהגי חודש אלול והימים הנוראים)
ראש אפרים, באתר היברובוקס (חיבור על הלכות טריפות)
יד רמ"א, באתר היברובוקס
טיב גיטין, באתר היברובוקס (ביאור שמות הגיטין של ה"בית שמואל")
יד אפרים - ביאור על המגן אברהם ועל הטורי זהב והשפתי כהן.
עוללות אפרים, באתר היברובוקס
שערי אפרים - על הלכות קריאת התורה.
זרע אפרים - שני פירושים על פסיקתא רבתי.
מעלות היוחסין, באתר היברובוקס - ספר הדן בגנאלוגיה וכולל את מגילת היחוס של משפחתו, עד בית דוד.
מקנה וקניין מתרץ את השגות רבי יעקב לורברבוים על סבו רבי אלכסנדר סנדר שור בהלכות מכירת חמץ.

חיבוריו ההלכתיים מפורסמים ומצוטטים על ידי הפוסקים שבאו אחריו.

קישורים חיצוניים

אפרים זלמן מרגליות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

הערות שוליים

^ ד"ר יהושע הורוביץ, האנציקלופדיה העברית, ירושלים, תל אביב: חברה להוצאת אנצקלופדיות בע"מ, תשל"ג
^ נוסח הקדמתו הראשונה לספרו ראש אפרים על הלכות טריפות
^ ראה סוף הקדמת ספר בית אפרים לחושן משפט
^ ראה סוף הקדמת ספר בית אפרים לחושן משפט

תקופת חייו של הרב אפרים זלמן מרגליות על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] ד"ר יהושע הורוביץ, האנציקלופדיה העברית, ירושלים, תל אביב: חברה להוצאת אנצקלופדיות בע"מ, תשל"ג

[2] נוסח הקדמתו הראשונה לספרו ראש אפרים על הלכות טריפות

[3] ראה סוף הקדמת ספר בית אפרים לחושן משפט

[4] ראה סוף הקדמת ספר בית אפרים לחושן משפט

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 | מקום פעילות =
 | השתייכות =
-| תחומי עיסוק = [[תלמוד]], [[הלכה]]
+| תחומי עיסוק = [[תלמוד]], [[הלכה]], [[מסחר]]
 | תפקידים נוספים =
 | רבותיו =
 | תלמידיו =
-| בני דורו =
+| בני דורו = [[הנודע ביהודה]]
-| חיבוריו = "מטה אפרים", "טיב גיטין", "למעלות היוחסין", "שו"ת בית אפרים", עוללות אפרים, שערי אפרים, זרע אפרים
+| חיבוריו = "מטה אפרים", "טיב גיטין", "למעלות היוחסין", "שו"ת בית אפרים", "עוללות אפרים", "שערי אפרים", "זרע אפרים"
 | בן זוג =
-| בת זוג =
+| בת זוג = לאה
 | צאצאים =
 | חתימה =
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 == קורות חייו ==
-נולד לרב מנחם מאניש מרגליות, בן למשפחה מיוחסת מצאצאיו של הרב [[אלכסנדר סנדר שור]]. למד אצל דודו הרב [[אלכסנדר סנדר מרגליות]] וכן בישיבתו של הרב [[יצחק אייזיק מקוריץ]]. בצעירותו כיהן תקופה קצרה ברבנות [[אולנוב (פולין)|אוהנוב]] (היבניב). לאחר שהתעשר בעסקי ה[[יהלום|יהלומים]], התמסר ללימוד התורה אך סירב לקבל על עצמו משרה רבנית. עושרו נתן בידיו כוח ותוקף להילחם בעירו נגד גבירים שהשתמטו מתשלום מיסים שלא כדין.
+נולד לרב מנחם מאניש מרגליות, בן למשפחה מיוחסת מצאצאיו של הרב [[אלכסנדר סנדר שור]] ולאמו מרת דבורה "אשר היו עיניה פקוחות להדריך ילדיה ביושר המסילה"{{הערה|נוסח הקדמתו הראשונה לספרו ראש אפרים על הלכות טריפות}}. למד אצל דודו הרב [[אלכסנדר סנדר מרגליות]] וכן בישיבתו של הרב [[יצחק אייזיק מקוריץ]]. בצעירותו כיהן תקופה קצרה ברבנות [[אולנוב (פולין)|אוהנוב]] (היבניב). לאחר שהתעשר בעסקי ה[[יהלום|יהלומים]], התמסר ללימוד התורה אך סירב לקבל על עצמו משרה רבנית. עושרו נתן בידיו כוח ותוקף להילחם בעירו נגד גבירים שהשתמטו מתשלום מיסים שלא כדין.
 מבין חיבוריו נפוצו בייחוד ספרו על דיני [[קריאת התורה]] "שערי אפרים" ויצירתו "מטה אפרים" העוסקת בהלכות [[הימים הנוראים]]. ספרים אלה הפכו לספרי יסוד בתחומם ויצאו במהדורות רבות, שלכמה מהן צורפו הערות ונספחים מאת חכמים שונים.
@@ שורה 38: / שורה 38: @@
 אחיו היה הרב [[חיים מרדכי מרגליות]] מחבר הספר [[שערי תשובה (אורח חיים)|שערי תשובה]] על ה[[שולחן ערוך]]. הסכים על הספר [[ליקוטי מוהר"ן]]. אחד מחתניו היה רבי יעקב יהושע הורוביץ, נכדו של רבי [[פנחס הורוביץ]] בעל ה"הפלאה".
+==חיים אישיים==
+דודו אחי אמו הינו רבי דוד אב"ד לובר, כפי שהביא בספרו. רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי נשא לאשה בזיווג ראשון את זוגתו הצנועה, וממנה בתו רבקה, ובתו שרה (שנפטרה בשעת לידתה בקיו"ש בב' אייר תקס"ט ולשמה ולזכרה חיבר את הספר [[זרע אפרים]] על הפסיקתא כפי שכתב שם בהקדמתו), בזיווג שני נשא את לאה, ממנה בתו, סימא, ובנו, חיים יהודה לייבוש מרגליות{{הערה|ראה סוף הקדמת ספר בית אפרים לחושן משפט}}.
+מחותניו; הרב עזריאל הלוי הורוביץ מלובלין.
+הרב יעקב יעקבק'א לנדא בן [[הנודע ביהודה]].
+חתניו; הרב יעקב יהושע הלוי הורוביץ בן רבי [[צבי הירש הורוביץ (פרנקפורט)]] ראב"ד פרנקפורט דמיין, הרב [[צבי הירש קאליר]] בן נחום קאליר מירוסלב{{הערה|ראה סוף הקדמת ספר בית אפרים לחושן משפט}}.
+כמו כן אימץ בביתו את צאצאי רבי [[חיים צאנזיר]] הראשון מהקלויז בבראדי.
 == עוגן בעצי משפחה רבניים ==
@@ שורה 43: / שורה 50: @@
 משפחת מרגליות הייתה משפחת רבנים ידועה, ומשפחות רבניות נטו לחפש קשרי נישואין ביניהן לבין עצמן, בייחוד אם נודע שיש להן "יחוס" לבית דוד. כך נוצרה קבוצה של "שושלות רבניות" המיוחסות לבית דוד, רבים מהם דרך קשרי נישואין עם צאצאי הרב מרגליות או קרובי משפחתו. משפחות אדמורים ורבנים מדפיסים ומציגים גם כיום ספרי יוחסין, ובהם רשימות עד הקשר למשפחת מרגליות, ומשם לפי העץ שבספר מעלות היוחסין, עד דוד המלך. בין משפחות אלו נמנים [[שושלת בעלז|משפחת רוקח]] (שושלת [[חסידות בלז|אדמורי בלז]]), משפחת [[אברהם יצחק הכהן קוק|קוק]] בעקבות משפחת [[מרדכי יפה|יפה]], משפחת ברנדוויין (שושלות [[חסידות סטרטין|אדמורי סטרטין ופֶלשטין]]), בידרמן (שושלת [[חסידות ללוב|אדמורי ללוב]]) ועוד.
 == חיבוריו ==
 * {{HebrewBooks||שו"ת '''בית אפרים''' חלק אורח חיים|631}}
@@ שורה 50: / שורה 56: @@
 * {{HebrewBooks||שו"ת '''בית אפרים''' חלק יורה דעה|61}}
 * {{HebrewBooks||שו"ת '''בית אפרים''' החדשות|1348}}
-* [[s:מטה_אפרים|'''מטה אפרים''']], באתר [https://he.wikisource.org WikiSource] (מנהגי חודש אלול ו[[הימים הנוראים]])
 * {{HebrewBooks||'''מטה אפרים'''|9158}} (מנהגי חודש אלול ו[[הימים הנוראים]])
 * {{HebrewBooks||'''ראש אפרים'''|7355}} (חיבור על הלכות טריפות)