שושלת בעלז
שושלת בעלז היא שושלת חסידית שיסודה מרבי שלום רוקח. הענף המפורסם בשושלת הוא ענף חסידות בעלז, האדמו"רים שכיהנו בעיירה בלז שבגליציה. צאצאים נוספים כיהנו באדמו"רות ורבנות.
תולדות השושלת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרבי שלום רוקח היו חמישה בנים ושתי בנות. בנו הצעיר רבי יהושע, מילא את מקומו בבעלז. בנו השלישי היה רבי שמואל שמעלקע. בתו פריידא הייתה נשואה לרבי חנוך הניך מייער אבי חסידות אלעסק. בתו איידל הייתה נשואה לרבי יצחק רובין מברוד (גזע רופשיץ). הייתה מקבלת קוויטלאך ופדיונות. אביה אמר ש"חסר לה רק שטריימל".
רבי אלעזר רוקח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו הגדול היה רבי אלעזר (נקרא על שם אביו של רבי שלום, רבי אלעזר מברוד נכד רבי אלעזר רוקח מאמסטרדם). התגורר בבלז שם היו לו מעט חסידים. נפטר בי"ט בכסלו תרמ"ב. בניו שכיהנו באדמו"רות היו רבי אהרן ורבי יהודה. חתניו היו רבי אלכסנדר סנדר לבין נכדו של רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ ורבי דוד פלאם, נכדו של המגיד מלוצק. בנו של רבי דוד היה רבי יצחק שכיהן כאדמו"ר מאלעסק.
רבי אהרן כיהן בלוביטש-קרולבסקי. את מקומו מילא בנו רבי יהודה זונדל. בנו של רבי יהודה זונדל, רבי ברוך אברהם, כיהן בפרמישלא.
רבי יהודה היה חתנו של רבי דוד מדינוב. כיהן בדינוב. את מקומו מילא בנו רבי מנחם מנדל חתן רבי אבי עזרא זעליג מקאלושין. אחריו ישב על מקומו חתנו רבי אברהם אבא וואגנער המכונה רב אבא'לא דינובער. בניו של רבי מנחם מנדל היו רבי צבי אלימלך שכיהן בפרמישלן ורבי ישכר דב חתנו של רבי שמעון מלינסק. רבי ישכר דב היגר לארצות הברית בשנת תרצ"ח שם נקרא האדמו"ר מלינסק. נפטר בשנת תשכ"ה בישראל. חתנו היה רבי מנחם שלמה מקאלוב. נכדו של רבי אברהם אבא מדינוב[1], הוא הרב פסח שטרן מדינוב מנתניה.
רבי יהודה זונדל רוקח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו השני היה רבי יהודה זונדל. כיהן לאחר פטירת אביו באוחאן הסמוכה ללובלין. היה חתנו של הרב שמואל צבי מדרישקופלי. נאסר לתקופה קצרה על ידי הרוסים. נפטר בשנת תרל"א. בניו שכיהנו באדמו"רות היו רבי אפרים זלמן ורבי אהרן.
רבי אפרים זלמן מהרובישוב היה חתנו של רבי חנינא מאולינוב ובזיווג שני חתן רבי צבי מסטרליסק. מילא את מקום אביו באוחאן. גורש מאוחאן על ידי הרוסים והתיישב בהרובישוב. נפטר בשנת תרנ"ה. בניו היו: רבי משה חתן בן דודו רבי שלום מפשמישל. כיהן משנת תרע"ג בפשמישל. נרצח בשנת תש"ב; רבי ישעיהו שלום. היה תלמידו של סבו רבי חנינא. כיהן בוואניווטש הסמוכה לסמבור. במלחמת העולם הראשונה הוגלה לסיביר אך עקב מחלתו הושאר בחרקוב. אחר כך חזר לפולין והתיישב בפרשוב ובטורקא. חיבר ספר בקבלה בשם "ילקוט ישר" נפטר בשנת תש"ב; רבי אריה לייב מהרובישוב בארצות הברית; רבי חנינא כיהן בלוצק. כל משפחתו נרצחה בשואה והוא הצליח להימלט דרך רוסיה. היגר לארצות הברית והתיישב בקליבלנד ובסוף ימיו עלה לישראל; רבי נפתלי מהרובישוב; רבי זונדל מהרובישוב.
רבי אהרן כיהן בדוברובמיל. בנו רבי אלעזר מלוביטש (חתנו של רבי יחיאל מיכל הגר מסטרוז'ניץ) כיהן בחיי אביו בהוראתו ונפטר בחיי אביו.
רבי משה רוקח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו הרביעי היה רבי משה, כיהן במיחוב ובקארוב. היה חתנו (בזיווג שני) של רבי פנחס נכד רבי אריה לייב מוואלטשיסק. היה מפורסם כקדוש ופרוש. נפטר בב' באייר תרמ"ג. ששת בניו וחתנו כיהנו באדמו"רות. חתנים נוספים שלו היו הרב נפתלי צבי הירש הלברשטאם מפיקלה, רבי אבי עזרא זליג מקלושין, רבי אבי עזרא זעליג מבלנדוב-קוז'ניץ ורבי אלתר מאיר דוד מוואלברוום.
- רבי שמואל שמלקה, חתנו של רבי אלעזר מקוז'ניץ. כיהן בקוז'ניץ ובמלחמת העולם הראשונה עבר לראדום. נפטר בשנת תרע"ה. בנו וממלא מקומו בראדום היה רבי אלעזר אלימלך חתנו של רבי מאיר שלום מקאלושין.
- רבי אברהם יהושע העשיל (תקצ"ו - י"ח בתשרי תרנ"א) כיהן בפשמישל. בניו היו רבי צבי הירש מפומרן ורבי מאיר מקוזלוב, שהיגר לארצות הברית בשנת תרצ"א ונפטר בתש"ב. חתניו של רבי אברהם יהושע העשיל היו רבי שלום מפשמשיל ורבי אהרן רבה של סטרליסק, שניהם משושלת סטרליסק.
- בנו של רבי מאיר היה רבי משה מקוזלוב. נולד בשנת תרנ"ח. כיהן בניו יורק. הייתה לו ספרייה גדולה. בזיווג ראשון חתן הרב אלתר מריגליץ, ובזיווג שני חתן רבי אהרן מברז'אן. נפטר בח' בתשרי תשל"א. בניו הם רבי מאיר שכיהן כאדמו"ר מקוזלוב (נפטר בתש"פ, 2020)[2] ורבי שמואל שלום המכהן כאדמו"ר מקארוב בניו יורק. חתניו של רבי משה הם רבי יחיאל מיכל מקוסון בורו פארק ורבי בעריש מנארול.
- רבי טודרוס כיהן בנמירוב. בניו היו רבי שלום שכיהן בראווה-רוסקה ונרצח בשואה ורבי זונדל שכיהן בריישא ואחר כך בחלם אף הוא נרצח בשואה. בנו של רבי זונדל היה רבי ישראל רבה של ראפקה.
- רבי שלום כיהן בגריידונג. בנו רבי אברהם יהושע העשיל מילא את מקומו. נרצח בשואה.
- רבי ישכר דב (בער), "האדמו"ר הפולני", כיהן בלובטשוב. בנו היה רבי שלום מוואלברום, חתן רבי אלתר דוד מוואלברום. נרצח בשואה עם כל משפחתו. חתניו של רבי שלום היו רבי יהושע מקמינקא-לבוב והרב אלכסנדר מאיר בן רבי פנחס מאוסטילה. בנו השני של רבי בער, רבי דוד (-י"ח באייר תשט"ז), כיהן בניו יורק בשם האדמו"ר לובטשוב. היה חתנו של רבי שלום מאלעסק.
- רבי פנחס מדולינא. חתנו של רבי יהודה צבי מדולינא וממלא מקומו. במלחמת העולם הראשונה ברח למונקאץ' וכיהן שם כאדמו"ר מדולינא.
חתנו היה רבי נפתלי גולדברג, נכד רבי שלמה זלמן מוויליפולי. רב ואדמו"ר בשעלץ. חיבר ספר בשם "קול נפתלי" על התורה ועל הש"ס. בנו היה רבי אלתר. כיהן בוורשה ברחוב פשיבק ועל שמו כונה האדמו"ר מפשיבק. נפטר בשנת תרצ"ח.
רבי יהושע רוקח
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרבי יהושע היו חמישה בנים וארבע בנות. בתו הצעירה הייתה מאשתו השנייה. בנו השני, רבי ישכר דב מילא את מקומו בבעלז. מלבדו כיהנו עוד ארבעה מבניו באדמו"רות:
רבי שמואל מסקאהל. נולד בשנת תר"ח. היה חתנו של רבי מנחם מנדל, ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ. בשנת תרמ"ז החל לכהן ברבנות סקאהל. לאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ד, החל לכהן באדמו"רות. בשנת תר"ס הקים ישיבה בסקאהל. נפטר בט"ז בתשרי תרע"ב. חתניו היו אחיינו רבי אהרן מבעלז, אחיינו רבי פנחס מבורשה ורבי אריה לייב ממושינא. בנו היה רבי שלום, חתן בן דודו רבי ישראל מוויז'ניץ ובזיווג שני חתן רבי אלתר מריגליץ. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה הוברח דרך ההרים לוויז'ניץ משם נמלט עם חמיו לגרוסוורדיין. לפני מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית וכך ניצל מהשואה. לאחר המלחמה עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב ובסוף ימיו בשיכון ויז'ניץ בבני ברק. נפטר בד' בטבת תשכ"ב ונקבר בטבריה. בנו רבי ברוך מילא את מקומו בבורו פארק. נפטר בכ"ו בשבט תש"ס[3]. בן נוסף של רבי שמואל, רבי אליהו חיים, היה חותנו של אחיינו רבי ישראל בן רבי אהרן מבעלז. כיום מכהן בנו של רבי ברוך, רבי שלמה. בנו של רבי שלמה, רבי שלום, מכהן כאב"ד סקאהל וראש ישיב "תורת חיים" במונסי.
רבי נפתלי מנאווריה. נפטר בשנת תרס"ה. חתניו היו רבי שמואל אבא מזולקוב, רבי אלעזר מדז'בנה ורבי יצחק מנחם מוואלברום. בנו היה רבי פנחס, חתן רבי יחיאל מיכל מזווהיל כיהן בלבוב. נרצח בשואה.
רבי אריה לייביש ממגרוב ואחר כך בראווה-רוסקה. חתנו של רבי מנחם נחום מלויעב. בניו היו; רבי נחום אהרן שכיהן כאדמו"ר ממגרוב בלבוב. חתן דודו רבי משה מרדכי ממקארוב; רבי יהושע העשיל. מילא את מקום אביו בראווה רוסקה; רבי יצחק אליהו.
רבי יצחק מאיר כיהן ברדחוב וברעדים. בנו רבי משה כיהן בהולשיץ.
רבי ישכר דב רוקח
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרבי ישכר דב היו ארבעה בנים וחמש בנות. בנו ובתו הגדולים היו מנישואיו הראשונים. ממשיכו באדמו"רות היה רבי אהרן רוקח. בניו האחרים היו רבי יהושע רוקח מירוסלב, חתן רבי יוסף מאיר ממחנובקה, רבי מרדכי רוקח מבילגורייא (אביו של רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר הנוכחי בשושלת בעלזא) ורבי שלום רוקח מאפטא, חתן רבי ישראל מסטולין.
בנו של רבי יהושע רוקח היה יצחק דוד, אביו של רבי יהושע האדמו״ר ממחנובקה בעלזא. חתנו של יצחק דוד הוא רבי שלמה לייב רוקח מירוסלב מאחוזת ברכפלד (מודיעין עילית). רבי שלמה לייב הוא בנו של רבי נפתלי בן רבי אלתר אליעזר בן רבי ישעיהו שלום רוקח נכד רבי יהודה זונדל רוקח.
רבי שלמה לייב מירוסלב כיהן לפני התמנותו לאדמו"ר, כראש רשת הכוללים של חסידות בעלז. חיבר מספר ספרים בהלכה ומשמש כאב"ד בבית הדין של מודיעין עילית (בהרכב החסידי), שם ייסד גם בית מדרש גדול. אחיו הרב אלעזר מכונה האדמו"ר מרופשיץ.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 156–162.