חסידות סטרטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות סטרטין (יידיש: סטרעטין) היא חצר חסידית, שמקורה בעיר סטרטין (Stratyn ובאוקראינית Стратин) סמוך לרוהטין, ובאזור לבוב שבגליציה כיום אוקראינה, ומייסדה היה רבי יהודה צבי ברנדויין.

אוהל אדמו"רי סטרטין מגליציה

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהודה צבי ברנדויין התגורר בעיירה סטרטין שבגליציה, והיה תלמידו של ("השרף") רבי אורי מסטרליסק. בה'תקפ"ו הסמיך רבי אורי מסטרליסק את רבי יהודה צבי כממלא מקומו, ומאז החלו לנהור אליו המוני חסידים, לקבל ממנו עצה וברכה. על פי המסורת, רבי יהודה צבי היה בן אחר בן שישה עשר דורות של בעלי רוח הקודש.

מהמייסד רבי יהודה צבי התפצלו החסידים לשלושת בניו, רבי אליעזר מאוזופולי, רבי שמואל זאנוויל, ובראשם רבי אברהם מסטרטין, ועם השנים ההתפצלות התמסדה והפכה לחסידויות רבות, ובהן סטרטין, טורקא-סטרטין, בורשטיין, אליק, טולנא, סטאניסלב, קוסובה, לבוב ועוד. לאחר פטירתו של כל אדמו"ר נוספו סניפים והתפצלויות רבות לחסידות סטרטין.

אדמו"רי סטרטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במקביל לרבי יצחק אייזיק האדמו"ר החמישי, שימש אחיו רבי משה לנגנר אדמו"ר מסטרטין בקוזובה, חתנו של רבי שלום באב"ד אב"ד וואריש. בעת מלחמת העולם הראשונה נמלט ללבוב, וחסידיו הצטרפו אליו. משנת תרפ"א היגר לטורונטו קנדה ושם שימש כאדמו"ר מסטרטין-קוזובא עד פטירתו בתשט"ו. חתניו היו רבי יוחנן טברסקי האדמו"ר מטולנא ורבי דוד פלאם, האדמור מאלעסק מונטריאול.
    • בניו שכיהנו בטורונטו: רבי שלמה, "הנעריווער רב". רבי יצחק-אייזיק "השני". נולד בשנת תרס"ו. חתן רבי אברהם שמואל זילברשטיין, מחבר ספר "קרבן שמואל". כיהן באדמו"רות בשכונת דאון טאון. נודע בפרישותו המופלגת ובריבוי טבילות במקווה. נפטר ללא ילדים בא' בטבת תש"מ.
    • בנו הבכור של רבי משה, הרב מרדכי הנהיג קהילה יהודית גדולה בשכונת הצומת בטורונטו ונקרא הג'נקשונר. עוד בן היה ושמו רבי אברהם שנקרא הפילאדלפיער.
    • חתנו רבי דוד פלאם האדמו"ר מאלעסק בנו של רבי יצחק מקארטשין[3], מגזע המגיד מלוצק. לאחר שהתייתם בגיל צעיר יחסית גדל על ברכי קרוב משפחתו[4] רבי ישכר דב מבעלז. עזב את אירופה למונטריאול ובסוף ימיו היה אדמו"ר בשכונת מאה שערים בירושלים. חתנו היה רבי אברהם יהושע השיל פרנקל אב"ד היבנוב[5].
      • בנו רבי שלום פלאם[6] התחתן עם ביילא ברנדווין בת הזקונים של הרב יחיאל מיכל ברנדווין האדמו"ר מסטרטין-טורקא (בנו של רבי אהרן מפלעשטין חתן רבי אברהם מסטרטין). לאחר פטירת אביו בתש"ל הנהיג את קהל חסידי סטרטין בברוקלין, נפטר תשס"ד ונקבר בהר הזיתים בחלקת גליציא. חתנו הוא רבי שמשון משה שטרנברג מקוז'ניץ. אחיו הוא הרב ישראל פלאם מייסד בית הספר התיכון היהודי במונסי.
        • בנו רבי משה ממשיך אחריו. בן נוסף הוא הזמר החסידי אברומי פלאם.
  • עוד בנים של רבי יהודה צבי לנגנר היו: רבי אברהם מקנייהניטש (תרכ"ג-כ"ח בתמוז תרע"ז). חתנו של דודו זקינו רבי פנחס ברנדוויין מברז'אן. בגיל 18 התמנה לרב בקנייהניטש ולאחר פטירת אביו כאדמו"ר לחלק גדול מחסידי אביו. בשנת תרע"ד ברח לבודפשט שם נפטר. בניו היו רבי משה מקנייהניטש ורבי אורי (תרנ"ו-תשל"א). רבי אורי החל לכהן בשנת תרפ"א כרב ואדמו"ר בקנייהניטש ובשנת תרפ"ב היגר לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר עד פטירתו. חיבר כ-15 ספרים. היה חתנו של דודו זקינו רבי פנחס ברנדויין מברז'אן. חתנו הוא רבי ברוך נתן מקשאנוב; רבי שלמה מרוהטין כיהן בבורדשאן ורוהטין; רבי ישראל מרוהטין-ברוד.
  • חתניו של רבי יהודה צבי לנגנר היו: רבי יחיאל מיכל מהורודנה (תר"כ-תר"צ), בן הרב שמעון מגליגורה ומתלמידי הרב אליעזר סג"ל מישל, שכיהן ברבנות גליגורה וחותנו מינהו לרב העיר במקומו. במלחמת העולם הראשונה עבר לסטרי; רבי משה פנחס תאומים-פרנקל מחודורוב-טרנוב, בנו של רבי יהושע העשיל נכדו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא; רבי חיים אייזן בן הרב אביגדור שכיהן כרב ואדמו"ר בסווירז'. בני ר' חיים אייזן וחתנו היו: רבי אורי (נפטר כ"ב בטבת תרצ"ו), חתן דודו הרב יחיאל מיכל מהורודנה, שכיהן כרב בסווירז', סטרטין, ברזן ובתר"צ בבוברקה שבה כיהן גם כאדמו"ר, וחיבר ספר בשם "יאיר חיים" שאבד בשואה; ורבי משה פנחס, חתנו וממלא מקומו של דודו רבי ישראל מרוהטין-ברוד, שנרצח בשואה; רבי דב בער שפירא מסטרטין בלבוב, בנו של רבי אלחנן מקאלושין (מיוחס לגזע דומברובה), ובנו היה רבי יעקב יצחק אב"ד בירטש.

ממנהגי סטרטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בימים שישי וראשון נהגו לא לומר תחנון.
  • לא אמרו קדיש יתום אחרי עלינו לשבח.
  • בשמיני עצרת לפני ההקפות היו האדמו"ר והחסידים אומרים את שיר השירים, חזן וקהל, פסוק פסוק.
  • בראש חודש אלול היו אומרים לדוד ה' אורי בפתיחת הארון.
  • את הקדיש דרבנן לפני התפילה היה אומר החזן ולא היתום כנהוג.
  • בפורים מספרים בדרך צחות בשם חסידות סטרטין שאין מברכים ברכה אחרונה מכיוון ש"מעשה ידיי טובעים ביין ואתם אומרים שירה?"[7]

חסידות סטרטין כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרבה לגמרי קהילת סטרטין באירופה, נשארו לפליטה קהילות בארצות הברית ובארץ ישראל.

בשנת תשכ"ו עבר רבי שלום פלאם מטורונטו לגור בברוקלין שבניו יורק, שם פתח את בית מדרשו בשכונת פלטבוש. התפרסם בתפילותיו הנלהבות. בשמחה משפחתית הכריז עליו דודו רבי יעקב יוסף טברסקי כאדמו"ר מסטרטין אך הוא סירב לקבל עליו את התואר. בשנת תש"מ עם פטירת דודו רבי יצחק אייזיק השני מסטרטין החל לנהוג באדמו"רות עד פטירתו בשנת תשס"ג, לאחר פטירתו מונו בניו לממלאי מקומו. בבית מדרשו מכהן בנו הרב משה פלאם, כמו כן בניו הרב דוב בער והרב דוד מכהנים בלייקווד (ניו ג'רזי), שם פתחו בתי מדרש סטרטין.

בברוקלין שבניו יורק קיים "קלויז" נוסף בית כנסת ובית מדרש של חסידות סטרטין, ובהנהגתה עמד האדמו"ר רבי אהרון יעקב ברנדויין (תרצ"ה - ט"ז בסיוון תשע"ד) חתנו של רבי נפתלי מעטשד (נכדו של רבי אברהם אהרן מקולבוסוף). רבי אהרן יעקב הוא בנו של רבי יחיאל מיכל מסטרטין-טורקא (בנו של רבי אהרן מפלעשטין חתנו של האדמו"ר השני רבי אברהם). התייתם בילדותו. למד בישיבת תורה ודעת ובישיבת בית מדרש עליון. לאחר נישואיו החל לכהן באדמו"רות בהוראת רבי יעקב יוסף מסקווירא. הוציא לאור מספרי אדמו"רי סטרטין ואליק.

בארץ ישראל עלו במהלך המאה ה-19 לצפת אישים רבים משושלת החסידות, שכיהנו כאדמו"רים בירושלים, בני ברק ובעיקר בצפת. למשפחה חלקת קבר משפחתית ב"מערת הבאר מים חיים" בבית הקברות העתיק בצפת. הרב יוסף שמואל ברנדויין-מוריה נודע כרבי מסטרטין בארץ ישראל. הרב אברהם ברנדווין בנו של הרב יהודה צבי ברנדויין היה ידוע כ'רבי מסטרטין' בעיר העתיקה בירושלים עד לפטירתו בשנת ה'תשע"ג. את מקומו ממלא בנו רבי משה חיים ברנדוויין. חתנו ותלמידו של רבי יהודה צבי הרב מרדכי שיינברגר מכהן כרב היישוב 'אור הגנוז' שליד צפת.

גזעים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני רבי יהודה צבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו השני של רבי יהודה צבי היה רבי אליעזר מאוזופולי. רק חלק קטן מחסידי אביו נסעו אליו אך משך חסידים רבים מהונגריה. נפטר בכ' באב תרכ"ה. חתניו היו: רבי יהושע העשיל מחודורוב, רבי שמעון בן רבי אברהם חיים השני מלינסק ורבי ישכר בער מסאטמר.
  • בנו השלישי של רבי יהודה צבי היה רבי שמואל זנוויל תלמידם של רבי אורי מסטרליסק, אביו ורבי ישראל מרוז'ין שהסמיכו לאדמו"רות. נדד מעיר לעיר וסירב להתיישב במקום קבוע. נפטר בג' באדר תרמ"ז.

אחרי רבי אליעזר מאוזיפולי כיהנו בניו רבי נחום מבורשטיין ורבי אורי מאוזיפולי שכיהן בסטניסלב. רבי נחום היה חתנו של רבי צבי הירש מפטשניזין. כיהן כאדמו"ר בבורשטיין ((Бурштин (місто) ובשנת תרע"ד עבר לסטניסלב. חיבר את הספרים:"אמרי טוב" על התורה, "אמרי רצון" על מסורת בראשית, "אמרי ברכה" על אגדות חז״ל ואמרי חיים על תרי"ג מצוות. לאחר פטירת אביו, תבע רבי נחום את ירושת בית הכנסת בסטרטין שהוחזקה בידי חתן דודו, רבי אורי לנגר, בטענה שחתן אינו יורש. רבי חיים מצאנז פסק[8] שהירושות מתחלקות בין שלושת בני רבי יהודה צבי ככל ירושה (מלבד דברים המסופקים), אך לגבי האדמו"רות סירב לפסוק באומרו שאינה שררה העוברת בירושה אלא לפי קדושת הרבי.

בני רבי נחום:

  • רבי אליעזר (השני) מאוזופולי-סטניסלב ("הצדיק מבורשטיין"), חתנו של רבי שמואל רובין מסערט. נולד בשנת תרכ"ט. החל לכהן בשנת תרע"ח בסטניסלב. נפטר במחנה ריכוז בשבט תש"ג.
    • רבי משה מבורשטין חתנו של רבי שלמה מסאסוב. בזמנו גדלה חסידות בורשטין. נחנק למוות בשנת תש"ב והובא לקבורה בסטניסלב.
    • רבי מרדכי חתן רבי לייבוש מברז'אן.
  • חתנו רבי משה אריה מושקוביץ משאץ צ'רנוביץ'.
  • חתנו רבי יוסף אייכינשטיין מטרנופול (בנו של רבי סנדר מזידיטשוב)
  • חתנו רבי יצחק מנחם מפודהייץ.

בנו של רבי אורי, רבי אלעזר מאוזיפולי, כיהן בסטניסלב שם נרצח בשנת תש"ב.

רבי אהרן מפעלשטין חתן רבי אברהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אהרן היה בנו של רבי צבי אריה מפעלשטיין בן רבי יוסף דוד מאליק וחתן רבי יצחק מגראנוב. גדל אצל רבי ישראל מרוז'ין. לאחר פטירת חותנו שינה את שם משפחתו מלנדא לברנדוויין. עלה לישראל והתגורר בצפת. נפטר בכסלו תרס"ז ונטמן במערת הבאר מים חיים. חתנו היה רבי פינחס דוד הורוביץ מבוסטון.

בניו היו:

ספרים על אדמורי סטרטין וחסידיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורים מרוממי נפש וחוש הומור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורי החסידים מחצר זו סופרו שוב בידי סופרים ומספרי סיפורים כש"י עגנון, הרב שלמה זוין[11], יצחק בשביס זינגר, ר' שלמה קרליבך ואחרים.

בספר "לגעת בשמים לגעת בארץ" מסופר על חסיד סטרטין שהתעשר, אך חש שלא בנוח בסביבתם של שאר החסידים שהיו עניים מרודים. משום כך החל לחלק את עשרו בין החסידים, ולהיפטר מכספו. שמע על כך רבי יהודה צבי, קרא אותו אליו ונזף בו: אם הקב"ה החליט לנסותך ולבדוק אם אתה יכול להישאר בן אדם גם בהיותך עשיר, מי אתה שתוותר על ניסיון זה?[12]

עיירות שהונהגו בידי חצר חסידות סטרטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבתה של סטרטין רבות היו העיירות שבהן יהודי העיירה דבקו בחצר זו. על כך העיד מספר פעמים הסופר ש"י עגנון, שבעצמו התפלל בירושלים בבית הכנסת של חסידים אלו וכתב עליהם בחלק מספריו.[13]

בין העיירות שהושפעו מהחסידות או הונהגו בידי חצר זו, העיירות: יזופול (יידיש: איזיפאהל)[14], נרייבה[15], סטרליסק, רוהטין. בעיירות רבות היה בית מדרש פעיל וגדול של חסידי סטרטין ובהן העיירות: בוטשטש, נדבורנה[16][17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן רבי יעקב יוסף נכדו של רבי מרדכי מקרמניץ, ראו כאן. בנו של רבי פנחס היה היה רבי ישראל מברז'אן שעזב את האדמו"רות ועלה לארץ ישראל. בנו של רבי ישראל היה רבי יעקב מרדכי חותנו של רבי זושא מצ'רנוביל וחתניו היו בן אחיינו, רבי אברהם מקנייהניטש והרב אברהם צבי שור, ראב"ד בד"צ כוללות החסידים בירושלים.
  2. ^ ספר המועדים, ל"ג בעומר, "בתפוצות ישראל"
  3. ^ בסוף מלחמת העולם הראשונה, נפגע ברגלו בלבוב בעת פרעות פטליורה ומת מפצעיו בבית החולים בעיר
  4. ^ סבו רבי דוד היה חתנו של רבי אלעזר רוקח מבעלז, דודו של רבי ישכר דב.
  5. ^ אבי רבי שמואל, חתנו של רבי אהרן רוקח מבעלז, רבי דוד (תרנ"ח - י"א בסיוון תשל"א) אדמו"ר בלבוב, מונטריאול וניו יורק וחותן רבי יוזפא פרידלנדר מליסקא.
  6. ^ בניו וחתניו של רבי שלום פלאם עוסקים בהוצאת ספריו ודברי תורתו ב"שולחן הטהור" שערך בלילות שבת. כולם עוסקים בפירוש והרחבה לספר דברת שלמה. בה'תש"ע (2009) יצא ספרו "דובר שלום" על ספר במדבר בהוצאה עצמית.
  7. ^ באתר הספר העברי [1]
  8. ^ שו"ת דברי חיים חלק ב', חושן משפט סימן ל"ב
  9. ^ כתבה על פטירתו באתר בחדרי חרדים. אשכול אודותיו בפורום אוצר החכמה.
  10. ^ אלפסי. כאן רושמים תרל"ג בצפת.
  11. ^ סיפורים על רבי יהודה צבי
  12. ^ לגעת בשמים לגעת בארץ (אנגלית, עמוד 98)
  13. ^ לדוגמה ר' מכתבו (פורסם בעיתון הארץ). סדרת מאמרים על נטייתו לחצר סטרטין ולרבם רבי אורי מסטרליסק נכתבו בשנות התשעים בעיתון מעריב, ולדעת דן מירון זהו דמות רבי אוריאל בספר "הנידח". בנו של רבי אפרים רוזן רבה החסידי של בוטשאטש התחתן עם בת רבי יהודה צבי.
  14. ^ הערך: יזוברוב באנציקלופדיה לחיי היהודיים באירופה לפני מלחמת העולם שנייה (אנגלית, אתר גוגל ספרים)
  15. ^ על חסידי סטרטין בעיירה נרייוב הסמוכה (אנגלית, תרגום ספר יזכור ליהודי ברז'אני, אתר תולדות היהודים)
  16. ^ על בית מדרש קוסוב ישן בנדבורנה בהנהגת רבי חיים ברנדוויין (אנגלית, אתר גליציה היהודית)
  17. ^ העיירה שלנו נדבורנה אלי ויזל (אנגלית, תרגום ספר יזכור ליהודי נדבורנה, אתר תולדות היהודים)