בטא-קרוטן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==קבוצת הקרוטנים== |
==קבוצת הקרוטנים== |
||
השם קרוטן בא מהשם ה[[לטינית|לטיני]] של ה[[גזר]] קרוטה carota. קבוצת הקרוטנים הם חלק מקבוצת ה[[קרוטנואיד]]ים, והם מצויים ב[[פרי|פירות]] וב[[ירק]]ות שונים כמו [[גזר]], [[עגבנייה]], [[תפוז]], [[מנגו]] ו[[שסק]]; |
השם קרוטן בא מהשם ה[[לטינית|לטיני]] של ה[[גזר]] קרוטה carota. קבוצת הקרוטנים הם חלק מקבוצת ה[[קרוטנואיד]]ים, והם מצויים ב[[פרי|פירות]] וב[[ירק]]ות שונים כמו [[גזר]], [[עגבנייה]], [[תפוז]], [[מנגו]] ו[[שסק]]; קבוצה זו מקנה לפירות ולירקות [[צבע]] בין [[אדום]] ל[[צהוב]]. |
||
הקבוצה כוללת מספר חומרים דומים הנבדלים ב[[קשר כימי|קשרים הכימיים]] בקצוות התרכובת: אלפא-קרוטן, בטא-קרוטן, גאמה-קרוטן, דלתא-קרוטן. בטא-קרוטן הוא החומר השכיח ביותר, והוא המקור העיקרי לוויטמין A. |
הקבוצה כוללת מספר חומרים דומים הנבדלים ב[[קשר כימי|קשרים הכימיים]] בקצוות התרכובת: אלפא-קרוטן, בטא-קרוטן, גאמה-קרוטן, דלתא-קרוטן. בטא-קרוטן הוא החומר השכיח ביותר, והוא המקור העיקרי לוויטמין A. |
||
גרסה מ־10:42, 12 באוגוסט 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:תרכובת
פרמטרים [ מסה מולקולרית, נוסחה כימית, טמפרטורת היתוך בקלווין, טמפרטורת רתיחה בקלווין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מבנה מולקולת בטא-קרוטן | |
 | |
| מראה תלת-מימדי | |
| שם סיסטמטי | 1,1'-(3,7,12,16-Tetramethyl-1,3,5,7,9,11,13,15,17-octadecanonaene-1,18-diyl)bis[2,6,6-trimethylcyclohexene] |
|---|---|
| כתיב כימי |
C₄₀H₅₆  |
| מראה | גביש בצבע כתום כהה |
| מספר CAS | [7235-40-7 [7235-40-7]] |
| צפיפות | 0.94 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | מוצק |
| טמפרטורת היתוך |
180-182 °C 271.15 K |
| טמפרטורת רתיחה |
633-677 °C 229.15 K |
  | |
בטא-קרוטן (β-Carotene) הוא צבען בעל צבע אדום-כתום עז, המצוי בשפע בצמחים שונים, בעיקר בפירותיהם. זהו תרכובת אורגנית המסווגת כפחמימן ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת הטרפנים. שייך לקבוצת הקרוטנואידים שהם טטרהטרפנים (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות איזופרן.
באטה-קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת קרוטינים - הם חומרי מוצא לוויטמין A. מולקולה אחת של קרוטן נחצית לשניים (באמעות אנזים), וכך נוצרות שתי מוליקולות של ויטמין A או של רטינל או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא).
קבוצת הקרוטנים
השם קרוטן בא מהשם הלטיני של הגזר קרוטה carota. קבוצת הקרוטנים הם חלק מקבוצת הקרוטנואידים, והם מצויים בפירות ובירקות שונים כמו גזר, עגבנייה, תפוז, מנגו ושסק; קבוצה זו מקנה לפירות ולירקות צבע בין אדום לצהוב.
הקבוצה כוללת מספר חומרים דומים הנבדלים בקשרים הכימיים בקצוות התרכובת: אלפא-קרוטן, בטא-קרוטן, גאמה-קרוטן, דלתא-קרוטן. בטא-קרוטן הוא החומר השכיח ביותר, והוא המקור העיקרי לוויטמין A.
חומרים האלו נספגים בתריסריון בלבד.
צריכה ושימושים
צריכה יומית של בטא-קרוטן לאדם מבוגר צריכה להיות 2-7 מ"ג ליום.
הקרוטנים משמשים גם כצבע מאכל בעל מספר E E160a, ונהוג להוסיף אותו כתוסף מזון למוצרי מזון תעשייתים.
תופעות לוואי
תופעת הלוואי השכיחה ביותר מצריכה עודפת של בטא-קרוטן קרוייה קרוטנודרמיה (Carotenodermia) - תופעה בלתי מזיקה של גוון כתום בולט בעור משקיעה בטא-קרוטן בשכבה החיצונית של האפידרמיס.
מינון גבוה של בטא-קרוטן לאורך זמן רב קשור סטטיסטית בעליית השכיחות של סרטן הריאה אצל מעשנים (מעבר לסיכון מעישון בלבד), ובעליית הסיכון לסרטן הערמונית ולדימום תוך-גולגולתי.
בטא-קרוטן מאוחסן בכבד ובאיברים נוספים כגון בשחלות. איחסן עודף של בטא-קרוטן בכבד, יכול לבוא על חשבון ויטמינים מסיסים בשמן, כגון ויטמין D, ואף (למרבה האירוניה) על חשבון ויטמין A. מחקרים הראו, שהגוף איננו יכול להפוך עודפים בגוף של בטא-קרוטן לוויטמין A, גם במצב של חוסר בוויטמין זה.