לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "צינור הנפט כירכוכ-חיפה"

שיכתוב ההקדמה + הוספת מפות
(שיכתוב ההקדמה + הוספת מפות)
{{צינורות|
|שם=צינור הנפט כירכוכ-חיפה
|תמונה=מפות צינור מוסול-חיפה [http://nspcanada.nfshost.com/graphics/US-Bases2.jpg] [http://www.nogw.com/images/oil.jpg]
|תמונה=
|כתובית=
|סוג=[[צינור נפט]]
|שנת הפעלה=[[1935]] עד [[1948]]
}}
'''[[צינור נפט|צינור הנפט]] כירכוכ-חיפה''' (נקרא גם: '''צינור הנפט [[מוסול]]-חיפה''' ; ב[[אנגלית]]: '''Mosul-Haifa oil pipeline''') הובילהינו צינור באורך 942 [[קילומטר]] שהוביל [[נפט גולמי]] מ[[שדה נפט|שדות הנפט]] שב[[כירכוכ]] ב[[עיראק]] דרך [[ירדן]] ל[[חיפה]], ופעל בשנים [[1935]] - [[1948]]. אורךהנפט הצינורעבר היהבצינור כ-942במשך ק"מ, ונדרשו כ-10 ימים למעבר הנפט מתחילתו ועד סופו., הנפט שהגיעוכשהגיע לחיפה [[זיקוק נפט|זוקק]] ב[[בתי הזיקוק בחיפה]], נאגר במכלים, ומהם הוזרם ל[[מכלית|מכליות]] שהובילו אותו ל[[אירופה]]. הצינור החל לפעול בשנת [[1935]], בתקופת [[המנדט הבריטי]] ב[[ארץ ישראל]], והפסיק לפעול בשנת [[1948]], עם הקמת מדינת ישראל.
 
==היסטוריה==
 
הצינור הוקם בשנת [[1935]], בתקופה שרוב [[המזרח התיכון]] ותוואי הצינור היה תחת שליטה או חסות [[בריטניה|בריטית]]. הצינור הוקם במקביל להקמתו של צינור נפט מקביל מכירכוכ ל[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] שב[[לבנון]]. הצינור הוטמן באדמה בעומק של 75 ס"מ. הצינור היה עשוי [[פלדה]], ולמניעת [[קורוזיה]] נעטף ב[[ביטומן]] ומעליו נייר [[אזבסט]]. 85% מהצינור היו בקוטר 12 [[אינץ']] והנפט זרם בהם ב[[לחץ]] של 50 [[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירות]], ו-15% מהצינור היו בקוטר של 10 אינץ' והנפט זרם בהם בלחץ של 62 אטמוספירות. בקטע של 7.5 ק"מ שבו ירד הצינור מ[[רמת הגולן]] ל[[עמק הירדן]] היה קוטרו 8 אינץ' בלבד, כדי להאט את הזרימה בירידה התלולה. לאורך הצינור היו 8 [[תחנת שאיבה|תחנות שאיבה]].