יוסף פריצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף פריצקי
Joseph Paritzky self picture.JPG
תאריך לידה 14 בספטמבר 1955 (בן 61)
ממשלות 30
כנסות 15 - 16
סיעה שינוי, צל"ש
תפקידים בולטים

יוסף פריצקי (נולד ב-14 בספטמבר 1955) הוא עורך דין ופוליטיקאי ישראלי. כיהן כחבר הכנסת וכשר התשתיות הלאומיות בממשלת ישראל מטעם מפלגת שינוי, ובהמשך אותה קדנציה פעל בכנסת כסיעת יחיד בשם "צל"ש – ציונות ליברליות שוויון".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריצקי נולד, גדל והתחנך בשכונת בית הכרם בירושלים. בנעוריו למד בתיכון שליד האוניברסיטה. עם גיוסו לצה"ל שובץ ככתב צבאי בגלי צה"ל ולאחר מכן כמש"ק חינוך בפיקוד המרכז. משנת 1979, במקביל ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, עבד כמפיק ועורך מוזיקלי בקול ישראל. משנת 1983 החל לעבוד כעורך דין. שלוש שנים מאוחר יותר עבר לעבוד בניו יורק.

פעילות ציבורית לפני כניסתו לכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 ייסד, יחד עם ארנן יקותיאלי את עמותת "עם חופשי", ועמד בראש הנהלתה. במסגרת זו ניהל מאבקים כנגד מה שכינה "כפייה דתית", בהם – המאבק נגד הקמת בית כנסת ברמת אביב, המאבק לקיום מופע להקת המחול בת שבע באירועי חגיגות ה-50 למדינת ישראל ("פעמוני היובל") ומאבקים מתמשכים נגד הימנעות חרדים משירות בצה"ל. העמותה גם ערכה סמינרים וחוגי בית לפעילים, ובשיאה מנתה כעשרת אלפים חברים. במכתב למערכת שפורסם בעיתון "הארץ" ב-30 ביוני 2002, טען כי אין למנות אנשים דתיים לתפקידי שופטים מכיוון שהם אינם יכולים להפריד בין אמונתם לעבודתם השיפוטית[1].

כעורך דין ייצג פריצקי בעלי דין במשפטים בנושאי דת ומדינה: בעלי עסקים שנקנסו בגין פתיחת עסקיהם בשבת והורים של קטין שהוחזר בתשובה על ידי מטיף חרדי בתביעה לצו מניעה נגד המטיף ולפיצויים נגד ארגון ההחזרה בתשובה.

פריצקי היה פעיל במפלגת רצ החל מהיותו צעיר, ואף התמודד בפרימרייז של המפלגה לקראת הבחירות לכנסת ה-14 במסגרת מרצ, אך הגיע למקום הלפני-אחרון עם 32 קולות בלבד, ולא שובץ במקום ריאלי ברשימת מרצ כנציג רצ לכנסת ה-14.

באפריל 1999 הוא עתר לבג"ץ נגד ממשלת ישראל בדרישה לקבוע לקביעת "תוכנית יסוד" (תוכנית ליבה) שתיושם בחינוך החרדי. המדינה הסכימה לעתירה, ועקב כך הכינה תוכנית ליבה בפעם הראשונה בישראל.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב פעולותיו הציבוריות, נתבקש פריצקי על ידי אברהם פורז ויוסף ("טומי") לפיד להצטרף לרשימת "שינוי" לקראת הבחירות לכנסת ה-15, למרות שלא היה אז חבר במפלגה זו. מפלגת "שינוי" החליטה לשאת על דגלה את המלחמה בכפייה הדתית – ולכן חיפשו ראשי המפלגה פעיל ציבורי המזוהה עם מאבק זה, ופנו לפריצקי. הוא הוצב במקום הרביעי ברשימה ונבחר לכנסת ה 15. פריצקי כיהן כחבר בוועדת הכספים ופעל כנגד הקצאת כספים ייחודיים למפלגות החרדיות ולמוסדות דת. בכנסת זו אף יזם פריצקי את חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, במטרה להגביר את אמון הציבור במערכת המשפט. החוק נחקק על אף היותו של פריצקי חבר כנסת מן האופוזיציה ועל אף התנגדות מערכת המשפט לחקיקתו.

בשנת 2003, לאחר הבחירות לכנסת ה-16 מונה לשר התשתיות הלאומיות בממשלתו של אריאל שרון. שרון סירב להפקיד בידי פריצקי תיק שבו אפשר להביא לשינויים משמעותיים בתחומי הדת והמדינה בישראל. לפיד (שמונה לשר המשפטים) ופורז (שמונה לשר הפנים) הבטיחו לפריצקי, כמו גם ליתר חברי "שינוי", כי בתפקידיהם אלה יחלו בביצוע הרפורמות הדרושות ביחסי הדת והמדינה בישראל. בפועל, שינוי לא הצליחה לקדם שינויים משמעותיים בתחום, דבר שגרם למתח רב בתוך "שינוי", וליריבות קשה בין פריצקי לבין לפיד ופורז.

בתפקידו כשר התשתיות הלאומיות פעל פריצקי להחדרת הגז הטבעי למשק האנרגיה הישראלי ולשינויים מבניים בחברת החשמל ובחברת "מקורות". במסגרת תפקידו, התנגד לחתימת ההסכם שבין חברת החשמל לחברת EMG, לרכישת גז טבעי ממצרים אלא העדיף את אפשרות רכישתו מחברת בריטיש גז, שהחזיקה ברישיון מהרשות הפלסטינית להפקת גז ממאגר ימי מול רצועת עזה. בשל עמדתו זו, יוסי מימן, מבעלי EMG, הפעיל כנגדו חוקר פרטי באמצעות חברת מרחב שבבעלותו. החוקר הפרטי לא מצא כל קשר בין פריצקי לבין בריטיש גז, אך הקליט התבטאות חריגות של פריצקי[2][3], שהביאו לפיטוריו מתפקידו בממשלה ב-13 ביולי 2004 לבקשת יושב-ראש מפלגתו טומי לפיד. בהקלטה שהתפרסמה, נשמע פריצקי אומר לחוקר הפרטי יעקב אשל שישמח אם ימצא חומר שלילי על עמיתו לסיעה אברהם פורז[4]. פריצקי, לפי עצתו של טומי לפיד, הופיע בשידור חי בערוץ 1 והתנצל. תיק החקירה בעניינו נסגר מחוסר ראיות[5], אך חבריו למפלגה לא סלחו לו, והוא הורחק מכל פעילות במפלגת שינוי. כיוון שכך, פריצקי הפך לסיעת יחיד בכנסת, ושמה "צל"ש – ציונות ליברליות שוויון". הוא לא התמודד בבחירות לכנסת ה-17.

לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריצקי עוסק כיום בעסקים ובאקדמיה.

בתחום העסקי הוא פועל בענף האנרגיה והתשתיות בארצות הברית. הוא ייסד ביוסטון תאגיד בשם INTERNATIONAL PIPES המקשר בין גופים וחברות בתחום האנרגיה והמים באירופה ובטורקיה לבין לקוחות פוטנציאליים בארצות הברית. במסגרת זו הביא לחתימת הסכמים רחבי היקף בין יצרנים טורקיים ללקוחות אמריקאים בתחומי צנרת הגז והנפט, טיוב והתפלת מים, ועבודות תשתית. הוא מוזמן תדיר לכינוסים בתחומי האנרגיה והמים ברחבי העולם, ונושא הרצאות בנושא.

בתחום האקדמי הוא דוקטורנט ומרצה. התזה שלו עוסקת במדיניות הממשלה במשק האנרגיה. בשנת 2016 החל ללמד קורסים בתחום כפרופסור אורח באוניברסיטת טקסס באוסטין.

במאי 2015, בזמן הרכבת הממשלה ה-34 ומינוי חברת הכנסת איילת שקד לשרת המשפטים, מתח בפייסבוק ביקורת סקסיטסטית על מינויה.[6][7]

פריצקי נשוי לפנינה, עורכת דין וחברה לשעבר במועצת שינוי, ואב לשלושה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]