עשתרות – הבדלי גרסאות
מ הוספת קטגוריה:מקומות במכתבי אל-עמארנה באמצעות HotCat |
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q2915901 |
||
שורה 32: | שורה 32: | ||
[[קטגוריה:עבר הירדן המזרחי]] |
[[קטגוריה:עבר הירדן המזרחי]] |
||
[[קטגוריה:מקומות במכתבי אל-עמארנה]] |
[[קטגוריה:מקומות במכתבי אל-עמארנה]] |
||
[[en:Ashteroth Karnaim]] |
|||
[[pl:Asztarot]] |
|||
[[pt:Asterote-Carnaim]] |
|||
[[sr:Астарот Карнајимски]] |
גרסה מ־08:43, 27 בפברואר 2013
עַשְׁתָּרוֹת, או עַשְׁתָּרֹת, או עַשְׁתְרֹת קַרְנַיִם, הייתה עיר באזור הבשן בעבר הירדן המזרחי, בשליטתם של הכנענים ושבטי ישראל, בתקופת המקרא.
השם עשתרות קשור לפולחן העשתורת, בת זוגו של בעל, באזור הסהר הפורה.
תולדותיה
עשתרות הייתה עירו של עוג מלך הבשן בתקופת ההתנחלות של שבטי ישראל, הוזכרה בהקשרם של הגבעונים בספר יהושע:[1]
”וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ וְלָעָי: ... וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּעַשְׁתָּרוֹת.”
לאחר כיבושה נמסרה לבני מכיר בן מנשה משבט מנשה:[2] ”וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְהִי לַחֲצִי מַטֵּה בְנֵי מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחוֹתָם: וַיְהִי גְבוּלָם מִמַּחֲנַיִם כָּל הַבָּשָׁן כָּל מַמְלְכוּת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְכָל חַוֹּת יָאִיר אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עִיר: וַחֲצִי הַגִּלְעָד וְעַשְׁתָּרוֹת וְאֶדְרֶעִי עָרֵי מַמְלְכוּת עוֹג בַּבָּשָׁן לִבְנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לַחֲצִי בְנֵי מָכִיר לְמִשְׁפְּחוֹתָם:”
פרשנים זיהו בינה לבין העיר עשתרה המוזכרת בספר דברי הימים, אשר ניתנה לנחלת שבט מנשה.[3]
”לִבְנֵי גֵּרְשׁוֹם מִמִּשְׁפַּחַת חֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ.”
עשתרות מוזכרת בכתבי המארות ובמכתבי אל-עמרנה.[4] במכתב אל עמרנה 197 מואשם ביריאווזה (Biryawaza) שליט דמשק שלקח מרכבות בעשתרות ומסרן לידי העפירו. במכתב זה מוזכרות גם הערים ינועם, בַּצְרוּנָה, חַלוּני, דמשק, וארץ תַּחְשׁ. עשתרות מופיעה גם במכתבים 256 ו-364. במאה ה-14 לפנה"ס, העיר עמדה בראש ברית של הערים שכללה את ינועם, בַּצְרוּנָה, חַלוּני ופחל.
במאה ה-20 הציעו לזהותה בתל עַשְתְּרֶה מצפון לנהר הירמוך.
לקריאה נוספת
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 21, 147.