בלי חרות ומק"י – הבדלי גרסאות
מ פיסוק |
הרחבה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
מק"י מעולם לא הייתה חלק מן הקואליציה, אולם [[חד"ש]] (רשימה שמק"י היא המרכיב המרכזי בה) תמכה ב[[ממשלת ישראל העשרים וחמש]] בראשות [[יצחק רבין]] שהייתה [[ממשלת מיעוט]] מן האופוזיציה ובכך מנעה את הפלת הממשלה. היא המשיכה לתמוך גם ב[[ממשלת ישראל העשרים ושש]] בראשות [[שמעון פרס]] שהוקמה לאחר [[רצח יצחק רבין]]. |
מק"י מעולם לא הייתה חלק מן הקואליציה, אולם [[חד"ש]] (רשימה שמק"י היא המרכיב המרכזי בה) תמכה ב[[ממשלת ישראל העשרים וחמש]] בראשות [[יצחק רבין]] שהייתה [[ממשלת מיעוט]] מן האופוזיציה ובכך מנעה את הפלת הממשלה. היא המשיכה לתמוך גם ב[[ממשלת ישראל העשרים ושש]] בראשות [[שמעון פרס]] שהוקמה לאחר [[רצח יצחק רבין]]. |
||
== ראו גם == |
|||
* [[בלי בג"ץ ובלי בצלם]] |
|||
[[קטגוריה:ניבים וביטויים ישראליים]] |
[[קטגוריה:ניבים וביטויים ישראליים]] |
||
גרסה מ־08:09, 20 באוקטובר 2013
בלי חרות ובלי מק"י היא סיסמה שטבע ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון.
הסיסמה נאמרה בעת המגעים על הקמת הקואליציה והממשלה הראשונה. מטרת האמרה הייתה לסמן את גבולות הלגיטימיות הפוליטית במדינה הצעירה. מחד בן-גוריון פסל את מק"י שהיא מפלגה קומוניסטית אנטי ציונית ופרו-סובייטית שהיוותה סמן שמאלני קיצוני בכנסת ומאידך פסל את תנועת החרות שהשתייכה לציונות הרוויזיוניסטית והיוותה סמן ימני קיצוני בכנסת.
הקונצנזוס שבן-גוריון יצר נסדק לאחר פרישתו, ערב מלחמת ששת הימים צירף ראש הממשלה לוי אשכול את גח"ל (סיעה משותפת לתנועת החרות ולמפלגה הליברלית) לממשלתו וכעבור עשר שנים זכה הליכוד (מפלגה שהיוותה איחוד של מפלגות הימין כולל תנועת החרות) בבחירות הכלליות והרכיבה ממשלה בראשות מנהיג תנועת החרות לשעבר מנחם בגין.
מק"י מעולם לא הייתה חלק מן הקואליציה, אולם חד"ש (רשימה שמק"י היא המרכיב המרכזי בה) תמכה בממשלת ישראל העשרים וחמש בראשות יצחק רבין שהייתה ממשלת מיעוט מן האופוזיציה ובכך מנעה את הפלת הממשלה. היא המשיכה לתמוך גם בממשלת ישראל העשרים ושש בראשות שמעון פרס שהוקמה לאחר רצח יצחק רבין.