ממשלת ישראל הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הממשלה הראשונה פעלה מ-10 במרץ 1949 עד 30 באוקטובר 1950, כשדוד בן-גוריון הגיש את התפטרותו לנשיא, והממשלה הפכה לממשלה זמנית במשך 16 יום, עד לכינון הממשלה השנייה.

תוצאות הבחירות לאסיפה המכוננת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע
פורטל - הממשל בישראל
רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות קולות באחוזים מושב הערות
מפא"י דוד בן-גוריון 46 155,274 35.7% קואליציה
מפ"ם מאיר יערי 19 64,018 14.7% אופוזיציה
חזית דתית מאוחדת 16 52,982 12.2% קואליציה רשימה משותפת למפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, ופועלי אגודת ישראל
חרות מנחם בגין 14 49,782 11.5% אופוזיציה
הציונים הכלליים 7 22,661 5.2% אופוזיציה
המפלגה הפרוגרסיבית פנחס רוזן 5 17,786 4.1% קואליציה
ספרדים ועדות מזרח בכור שלום שטרית 4 15,287 3.5% קואליציה
מק"י 4 15,148 3.5% אופוזיציה
רשימה דמוקרטית של נצרת סיף-אלדין אל-זועבי 2 7,387 1.7% קואליציה
רשימת הלוחמים נתן ילין-מור 1 5,363 1.2% אופוזיציה
ויצו רחל כהן-כגן 1 5,173 1.2% אופוזיציה
התאחדות התימנים בישראל זכריה גלוסקא 1 4,399 1.0% אופוזיציה

הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי ניצחונה בבחירות לאספה המכוננת, מפא"י הייתה צריכה קואליציה בשביל להרכיב ממשלה. בן-גוריון פסל את תנועת החרות ומק"י מלהיכנס לממשלה, תוך כדי שטבע הביטוי "בלי חרות ומק"י", דהיינו: בלי הקומוניסטים והרוויזיוניסטים. בן-גוריון החליט לפנות אל החזית הדתית, הפרוגרסיבים, הספרדים ורשימות המיעוטים. סך הכל תמכו בממשלה 73 חברי כנסת. בהסכמים הקואליציוניים נקבע שהממשלה תיתן שוויון זכויות גמור לכל אזרח, תחתור לשלום, תשמור על נייטרליות במלחמה הקרה, תעודד עלייה ותאכלס את המדינה.

ציוני דרך ומדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות ביטחונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלה זו חתמה על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, שכן מצעה העיקרי של מפא"י בבחירות אלה היה השגת הסכמי הפסקת אש. בהסכמים אלו, נקבעו הקו הירוק כגבולה של ישראל. בנוסף לכך נחקק חוק שירות ביטחון, שקבע את הקריטריונים לגיוס לצה"ל.

מדיניות כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניותה הכלכלית של הממשלה, שנגזרה ברובה מהיותה של מפא"י מפלגה סוציאליסטית, הייתה מדיניות הקיצוב, אשר זכתה לשם "צנע". במסגרת מדיניות זו, הוטלה הגבלה על כמות המצרכים שהותר לכל אזרח לקנות. במהלך כהונתה של הממשלה, הציבור היה מאוחד יחסית בתמיכתו בצנע, אולם לאחר הרחבת המדיניות לקראת סוף כהונתה, התחיל לפרוח השוק השחור.

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלה זאת נאלצה להתמודד עם השאלה של כינון חוקה לישראל הצעירה. החזית הדתית המאוחדת התנגדה לחלוטין לכינון חוקה מעשה ידי אדם, מפא"י תמכה בכינון חוקה לאחר ביסוס המדינה ולאחר קליטת העולים, ואילו כל שאר סיעות הממשלה תמכו בכינון חוקה מידית. בסופו של דבר, התקבלה הצעתו של חבר המפלגה הפרוגרסיבית יזהר הררי, לקראת סוף כהונת הממשלה, שקבעה שהחוקה לא תכונן מיד, אלא תיכתב פרקים-פרקים, הקרויים חוקי יסוד, שלבסוף יתאגדו לכלל חוקת המדינה.

הממשלה העלתה את עצמותיו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל.

הממשלה תמכה בחוק השבות, אשר איפשר לכל יהודי לעלות ארצה. בן-גוריון התייחס אל החוק כאל אחד מ"חוקי השתייה של מדינת ישראל".

הממשלה תמכה גם בחוק לימוד חובה, אשר קבע שכל ילד חויב ללמוד במסגרת חינוכית מגיל 5 עד גיל 16, ומימן את החינוך מתקציב המדינה, למרות המצב הכלכלי הקשה.

סיום כהונת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-גוריון התפטר מהממשלה ב-15 באוקטובר 1950, בעקבות דרישתו שאליעזר קפלן יועבר מתפקידו כשר המסחר והתעשייה, לטובת מינוי איש עסקים שאינו חבר כנסת (יעקב גרי). כיוון שבאותה תקופה, על מנת למנות שר חדש היה על הממשלה להתפטר ולהציג את עצמה מחדש עם השר להבעת אמון מחודשת, התפטרה הממשלה. לאחר מכן תוקן החוק.

סיעות הקואליציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות בממשלה הערות
מפא"י 46 משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון,
משרד האוצר, משרד המסחר והתעשייה,
משרד החוץ, משרד הקיצוב והאספקה,
משרד החקלאות, משרד העבודה,
משרד התחבורה,
משרד החינוך והתרבות
10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950
חזית דתית מאוחדת 16 משרד הדתות ולנפגעי מלחמה,
משרד הסעד, משרד הפנים,
משרד הבריאות, משרד העלייה
10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950
המפלגה הפרוגרסיבית 5 משרד המשפטים 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950
ספרדים ועדות מזרח 4 משרד המשטרה; משרד המיעוטים (עד פירוקו ביולי 1949) 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950
רשימה דמוקרטית של נצרת 2 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג
בממשלה
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקן שם סיעה משרדים תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות
Ben-Gurion.jpg דוד בן-גוריון מפלגת פועלי ארץ ישראל משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950 ראש הממשלה

כיהן גם כשר הביטחון

Eliezer Kaplan.jpg אליעזר קפלן מפלגת פועלי ארץ ישראל משרד האוצר, משרד המסחר והתעשייה 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950
Moshe Sharett (1948).jpg משה שרת מפלגת פועלי ארץ ישראל משרד החוץ 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950
Dov Yosef.jpg דב יוסף מפלגת פועלי ארץ ישראל משרד הקיצוב והאספקה,
משרד החקלאות
10 במרץ 1949
1 ביוני 1949
1 בנובמבר 1950
Yitzhak Meir Levin.jpg יצחק מאיר לוין החזית הדתית המאוחדת משרד הסעד 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950
Golda Meir 03265u.jpg גולדה מאיר מפלגת פועלי ארץ ישראל משרד העבודה והביטוח העממי 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950
Yehuda Leib Maimon.jpg יהודה לייב מימון החזית הדתית המאוחדת משרד הדתות
המשרד לנפגעי מלחמה
10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950
Pinchas Rosen.jpg פנחס רוזן המפלגה הפרוגרסיבית משרד המשפטים 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950
David Remez.jpg דוד רמז מפלגת פועלי ארץ ישראל משרד התחבורה 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950
Shazar.jpg שניאור זלמן שזר מפלגת פועלי ארץ ישראל משרד החינוך והתרבות 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950
Bechor-Shalom Shitreet.jpg בכור שלום שטרית ספרדים ועדות מזרח משרד המשטרה; משרד המיעוטים (עד פירוקו ביולי 1949) 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950
Moshe Shapira.jpg חיים משה שפירא החזית הדתית המאוחדת משרד הפנים, משרד הבריאות, משרד העלייה 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
הממשלה הזמנית
1948-1949
ממשלת ישראל הראשונה
10 במרץ 1949 30 באוקטובר 1950
הבא:
ממשלת ישראל השנייה
1950-1951