יוסף שפירא (מו"ל) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
+
שורה 5: שורה 5:
יוסף שפירא נולד בשנת [[1900]] בעיר [[לודז']] שב[[פולין הרוסית]]. למד ב[[גימנסיה]] העברית בעירו, עמד בראש גדוד של תלמידי הגימנסיה בהסתדרות "[[השומר הצעיר]]" בלודז', כשהוא שם דגש על ה[[צופיות (חינוך)|צופיוּת]] שבתנועה,.{{הערה|שם=אסף, לזכר נעדרים, דבר 1969/02/16|{{דבר|מיכאל אסף|לזכר נעדרים {{!}} ד"ר יוסף שפירא|1969/02/16|00700}}}} ונמנה עם מייסדי תנועת הצופים היהודים בפולין.
יוסף שפירא נולד בשנת [[1900]] בעיר [[לודז']] שב[[פולין הרוסית]]. למד ב[[גימנסיה]] העברית בעירו, עמד בראש גדוד של תלמידי הגימנסיה בהסתדרות "[[השומר הצעיר]]" בלודז', כשהוא שם דגש על ה[[צופיות (חינוך)|צופיוּת]] שבתנועה,.{{הערה|שם=אסף, לזכר נעדרים, דבר 1969/02/16|{{דבר|מיכאל אסף|לזכר נעדרים {{!}} ד"ר יוסף שפירא|1969/02/16|00700}}}} ונמנה עם מייסדי תנועת הצופים היהודים בפולין.
נסע ללמוד [[פילוסופיה]] ו[[כלכלה]] ב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]], באוניברסיטאות [[אוניברסיטת היידלברג|היידלברג]] ו[[אוניברסיטת מנהיים|מנהיים]], ובשנת [[1924]] קיבל בהיידלברג תואר [[דוקטור]] על יסוד ה[[דיסרטציה]] "Die Theorie der Markenware". בגרמניה התמחה בשיטות [[ניהול|מִנהל]] מדעיות חדישות.{{הערה|שם=אסף, לזכר נעדרים, דבר 1969/02/16}}
נסע ללמוד [[פילוסופיה]] ו[[כלכלה]] ב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]], באוניברסיטאות [[אוניברסיטת היידלברג|היידלברג]] ו[[אוניברסיטת מנהיים|מנהיים]], ובשנת [[1924]] קיבל בהיידלברג תואר [[דוקטור]] על יסוד ה[[דיסרטציה]] "Die Theorie der Markenware". בגרמניה התמחה בשיטות [[ניהול|מִנהל]] מדעיות חדישות.{{הערה|שם=אסף, לזכר נעדרים, דבר 1969/02/16}}

[[קובץ:3 Atlases covers 1960.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שלושה אטלסים מהדורת 1960]]
בשנת [[1935]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]] והחל לעבוד בתפקידי ניהול{{הערה|שם=נקרולוג, דבר 1967/12/05|{{דבר||ד"ר יוסף שפירא|1967/12/05|00803}}.}} במרכז [[קופת חולים כללית|קופת חולים]] של [[ההסתדרות]], ופעל ליישם שיטות חדישות בניירת של המוסד.
[[קובץ:Shapiro War map no5 1948 30x46cm.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מפת החזיתות לקראת ההכרעה במלחמת העצמאות]]
בשנת [[1935]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]] והחל לעבוד בתפקידי ניהול{{הערה|{{דבר||ד"ר יוסף שפירא|1967/12/05|00803}}.}} במרכז [[קופת חולים כללית|קופת חולים]] של [[ההסתדרות]], ופעל ליישם שיטות חדישות בניירת של המוסד.


כעבור שנים אחדות עבר לעסקי ה[[הוצאה לאור]] וייסד את [[הוצאת ספרים|הוצאת]] 'י' שפירא – הוצאה גרפית', ובמסגרתה עסק בעבודות גרפיות שונות ובעיקר בהכנת [[אטלס]]ים ו[[מפה|מפות]].
כעבור שנים אחדות עבר לעסקי ה[[הוצאה לאור]] וייסד את [[הוצאת ספרים|הוצאת]] 'י' שפירא – הוצאה גרפית', ובמסגרתה עסק בעבודות גרפיות שונות ובעיקר בהכנת [[אטלס]]ים ו[[מפה|מפות]].
שורה 19: שורה 18:
כיהן כיו"ר איגוד הממציאים בישראל.<!-- גם: {{מעריב||ד"ר יוסף שפירא|1967/12/07|00603|מודעת אבל||Ad}} -->
כיהן כיו"ר איגוד הממציאים בישראל.<!-- גם: {{מעריב||ד"ר יוסף שפירא|1967/12/07|00603|מודעת אבל||Ad}} -->


בשנותיו האחרונות ביקש להרחיב את פעילותה של ההוצאה הגרפית שלו. באחרית ימיו עסק בהוצאת המהדורה האנגלית של האטלס ההיסטורי,{{הערה|{{דבר||ד"ר יוסף שפירא|1967/12/05|00803}}.}} ומפעלו בחודשים האחרונים לחייו היה הכנת מפות [[מלחמת ששת הימים]], תוך שהוא ממשיך לפעול למען הפטנטים שלו.{{הערה|'ד"ר יוסף שפירא ז"ל', '''הספר בישראל''' 9, 93 (1967), 16.}}{{הערה|שם=אסף, לזכר נעדרים, דבר 1969/02/16}}
בשנותיו האחרונות ביקש להרחיב את פעילותה של ההוצאה הגרפית שלו. באחרית ימיו עסק בהוצאת המהדורה האנגלית של האטלס ההיסטורי,{{הערה|שם=נקרולוג, דבר 1967/12/05}} ומפעלו בחודשים האחרונים לחייו היה הכנת מפות [[מלחמת ששת הימים]], תוך שהוא ממשיך לפעול למען הפטנטים שלו.{{הערה|'ד"ר יוסף שפירא ז"ל', '''הספר בישראל''' 9, 93 (1967), 16.}}{{הערה|שם=אסף, לזכר נעדרים, דבר 1969/02/16}}


יוסף שפירא נפטר באופן פתאומי מהתקף לב בדצמבר [[1967]] בתל אביב, בגיל 67.
יוסף שפירא נפטר באופן פתאומי מהתקף לב בדצמבר [[1967]] בתל אביב, בגיל 67.
נקבר ב[[בית עלמין הדרום]].{{הערה|{{דבר||ד"ר יוסף שפירא|1968/01/03|00117|מודעת אבל||Ad}}.}}
נקבר ב[[בית עלמין הדרום]].{{הערה|{{דבר||ד"ר יוסף שפירא|1968/01/03|00117|מודעת אבל||Ad}}.}}
[[קובץ:Shapiro Israel Ornamented 1957 43x62cm.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מפה מעוטרת של ישראל, 1957]]
הותיר את אשתו, ה[[צייר]]ת [[אסתר לוריא]] (1913–1998), ושני ילדיהם.{{ש}}
הותיר את אשתו, ה[[צייר]]ת [[אסתר לוריא]] (1913–1998), ושני ילדיהם.{{ש}}
בתו [[יהודית שפירא]] (נולדה ב-[[1946]]) היא ציירת כאמהּ.{{הערה|{{מרכז מידע לאמנות ישראלית|מספר=278811|שם=יהודית שפירא}}.}}{{ש}}
בתו [[יהודית שפירא]] (נולדה ב-[[1946]]) היא ציירת כאמהּ.{{הערה|{{מרכז מידע לאמנות ישראלית|מספר=278811|שם=יהודית שפירא}}.}}{{ש}}
בנו שאול שפירא (נולד ב-[[1947]]) המשיך את אביו בניהול ההוצאה לאור לאחר מותו, וכעבור מספר שנים עבר לעיסוק בשירותי [[קדם-דפוס]].{{הערה|ראובן שבת, [http://www.indexdfus.co.il/node/301999 שאול שפירא בגדול], באתר "אינדקס דפוסגרף", 10 באוגוסט 2013.}}
בנו שאול שפירא (נולד ב-[[1947]]) המשיך את אביו בניהול ההוצאה לאור לאחר מותו, וכעבור מספר שנים עבר לעיסוק בשירותי [[קדם-דפוס]].{{הערה|ראובן שבת, [http://www.indexdfus.co.il/node/301999 שאול שפירא בגדול], באתר "אינדקס דפוסגרף", 10 באוגוסט 2013.}}

==גלריה==
[[קובץ:Shapiro wallmap 1949 77x122cm.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדינת ישראל: מפת קיר שהוציא שפירא בשנת 1949{{הערה|המפה – מפת תבליט גדולה וצבעונית שהודפסה באיכות שהייתה נדירה בשעתה – הוצעה על ידי עיתון "[[ידיעות אחרונות]]" כמתנה לקוראיו, שכדי לקבלה נדרשו לאסוף תלושים במשך חודשיים. שפירא עמל על הכנתה במשך כתשעה חודשים. היא צוירה על ידי [[איזידור אשהיים]] ונדפסה ב[[הוצאת א. לוין אפשטיין|דפוס לוין אפשטיין]]. (ז. אלחנן, 'כך נוצרה היפה במפות ישראל', '''[[ידיעות אחרונות]]''', 17 בפברואר 1950 (מאמר שבו נמסר הסבר מפורט על תהליך הכנתה של המפה); [[עדי מרקוזה-הס]], '''העיתון: וסיפור המשפחה שמאחוריו''', ירושלים: [[הוצאת כרמל|כרמל]], תשע"ג 2012, עמ' 146 ({{כותר|98882868|148.1851.4}})).}}]]
<gallery>
קובץ:3 Atlases covers 1960.jpg|שלושה אטלסים: "אטלס היסטורי של עם ישראל", "אטלס לתקופת התנ"ך", "אטלס אלף בית: כל ישובי ישראל", מהדורת 1960
קובץ:Shapiro War map no5 1948 30x46cm.jpg|לקראת ההכרעה!": מפת החזיתות ב[[מלחמת העצמאות]] (1948)
קובץ:Shapiro War map 1956 35x50cm.jpg|מפה ל[[מלחמת סיני]] (1956)
קובץ:Shapiro Israel Ornamented 1957 43x62cm.jpg|מפת ישראל מעוטרת בשמות [[שבטי ישראל]] ונופים בארץ, 1957
קובץ:Shapiro Ancestors Yuhasin.gif|דף מהאלבום "מגילת יוחסין" שהוציא שפירא לאחר השואה (1947), ובו [[אילן יוחסין|אילן היוחסין]] של משפחת שפירא ומשפחת לוריא
</gallery>


==פרסומיו==
==פרסומיו==
[[קובץ:Dr Josef Shapiro 1920s.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יוסף שפירא בצעירותו, בשנות ה-20]]
* [[פ"א טיילהבר]], '''אטלס היסטורי של עם ישראל'''; בעריכתו הגרפית של י' שפירא; ובהשתתפות חבר אנשי מדע מומחים לכל תקופה ופרשה ..., תל אביב: י' שפירא בסיוע [[מוסד ביאליק]], 1941.
* [[פ"א טיילהבר]], '''אטלס היסטורי של עם ישראל'''; בעריכתו הגרפית של י' שפירא; ובהשתתפות חבר אנשי מדע מומחים לכל תקופה ופרשה ..., תל אביב: י' שפירא בסיוע [[מוסד ביאליק]], 1941.
** '''אטלס לתולדות ישראל בארץ ובגולה''': סקירה היסטורית ב-104 מפות ודיאגרמות, מהדורה מתוקנת, תל אביב: י' שפירא – נלווה למהדורה המקוצרת של "[[דברי ימי עם עולם]]" ל[[שמעון דובנוב]] ב[[הוצאת דביר]] (1952).
** '''אטלס לתולדות ישראל בארץ ובגולה''': סקירה היסטורית ב-104 מפות ודיאגרמות, מהדורה מתוקנת, תל אביב: י' שפירא – נלווה למהדורה המקוצרת של "[[דברי ימי עם עולם]]" ל[[שמעון דובנוב]] ב[[הוצאת דביר]] (1952).
שורה 40: שורה 49:
* מפה של נקודות היישוב שבהן פעלה [[קרן חוסר עבודה]] – הופיעה בסוף הספר "קרן חוסר עבודה" (תל אביב תרצ"ז).
* מפה של נקודות היישוב שבהן פעלה [[קרן חוסר עבודה]] – הופיעה בסוף הספר "קרן חוסר עבודה" (תל אביב תרצ"ז).
* מפה ל[[מלחמת העצמאות]], (1949) (גם באנגלית).
* מפה ל[[מלחמת העצמאות]], (1949) (גם באנגלית).
* מדינת ישראל: מפת חבלים + מפת תבליט מאת י' שפירא; ציור: [[איזידור אשהיים]] (1949).
* מדינת ישראל: מפת חבלים + מפת תבליט מאת י' שפירא; ציור: [[איזידור אשהיים]] (1949). (ראו תצלום)
* מפת לרגל שנתה השנייה של מדינת ישראל עם ציורים מאת [[מיכאל קארה]] (1949) (גם באנגלית).
* מפת לרגל שנתה השנייה של מדינת ישראל עם ציורים מאת [[מיכאל קארה]] (1949) (גם באנגלית).
* מפת לרגל שנתה השלישית של מדינת ישראל (1950).
* מפת לרגל שנתה השלישית של מדינת ישראל (1950).

גרסה מ־21:23, 28 במאי 2014

יוסף שפירא, 1965

ד"ר יוסף שפירא (בכתב לטיני: Josef Szapiro (לעתים Shapiro);‏ 1900, לודז'4 בדצמבר 1967, תל אביב) היה מו"ל ישראלי שהתמחה בהכנת והוצאת מפות ואטלסים של ישראל.

ביוגרפיה

יוסף שפירא נולד בשנת 1900 בעיר לודז' שבפולין הרוסית. למד בגימנסיה העברית בעירו, עמד בראש גדוד של תלמידי הגימנסיה בהסתדרות "השומר הצעיר" בלודז', כשהוא שם דגש על הצופיוּת שבתנועה,.[1] ונמנה עם מייסדי תנועת הצופים היהודים בפולין. נסע ללמוד פילוסופיה וכלכלה בגרמניה, באוניברסיטאות היידלברג ומנהיים, ובשנת 1924 קיבל בהיידלברג תואר דוקטור על יסוד הדיסרטציה "Die Theorie der Markenware". בגרמניה התמחה בשיטות מִנהל מדעיות חדישות.[1]

בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והחל לעבוד בתפקידי ניהול[2] במרכז קופת חולים של ההסתדרות, ופעל ליישם שיטות חדישות בניירת של המוסד.

כעבור שנים אחדות עבר לעסקי ההוצאה לאור וייסד את הוצאת 'י' שפירא – הוצאה גרפית', ובמסגרתה עסק בעבודות גרפיות שונות ובעיקר בהכנת אטלסים ומפות. הוא חבר לד"ר פליקס טיילהבר בהוצאת "אטלס היסטורי של עם ישראל", שראה אור בשנת 1941 בהוצאת י' שפירא בסיוע מוסד ביאליק. בהמשך הכין והוציא "אטלס לתקופת התנ"ך" שחיברו בנימין מזר ואריה ליב פאיאנס (1943). ב-1957 ראה אור בהוצאתו "אטלס אלף בית", ובו כל יישובי ישראל לפי סדר האלפבית, על פי שיטה להוצאת מפות לפי סדר אלפביתי שפיתח. את כל האטלסים הוסיף לשכלל ולהרחיב במהדורות נוספות, בעריכתו ובהוצאתו, שהופיעו עד 1966. בנוסף לאטלסים, תכנן והוציא ספר יוחסין לשמירת זיכרון המשפחות בעקבות השואה.[1]

שפירא הוציא עשרות רבות של מפות בתחומים שונים: מפות כלליות ומקיפות של ישראל, מפות לערים, מפות למוסדות (כמו מפת ההסתדרות ומוסדותיה), ומפות למלחמות ישראל. הוא הקפיד לשכלל את שיטותיו וכמעט בכל מפה הטמיע פטנט חדש שהמציא (כגון, המצָאוֹת המקלות על ההתמצאות במפה). כיהן כיו"ר איגוד הממציאים בישראל.

בשנותיו האחרונות ביקש להרחיב את פעילותה של ההוצאה הגרפית שלו. באחרית ימיו עסק בהוצאת המהדורה האנגלית של האטלס ההיסטורי,[2] ומפעלו בחודשים האחרונים לחייו היה הכנת מפות מלחמת ששת הימים, תוך שהוא ממשיך לפעול למען הפטנטים שלו.[3][1]

יוסף שפירא נפטר באופן פתאומי מהתקף לב בדצמבר 1967 בתל אביב, בגיל 67. נקבר בבית עלמין הדרום.[4] הותיר את אשתו, הציירת אסתר לוריא (1913–1998), ושני ילדיהם.
בתו יהודית שפירא (נולדה ב-1946) היא ציירת כאמהּ.[5]
בנו שאול שפירא (נולד ב-1947) המשיך את אביו בניהול ההוצאה לאור לאחר מותו, וכעבור מספר שנים עבר לעיסוק בשירותי קדם-דפוס.[6]

גלריה

מדינת ישראל: מפת קיר שהוציא שפירא בשנת 1949[7]

פרסומיו

יוסף שפירא בצעירותו, בשנות ה-20
  • פ"א טיילהבר, אטלס היסטורי של עם ישראל; בעריכתו הגרפית של י' שפירא; ובהשתתפות חבר אנשי מדע מומחים לכל תקופה ופרשה ..., תל אביב: י' שפירא בסיוע מוסד ביאליק, 1941.
    • אטלס לתולדות ישראל בארץ ובגולה: סקירה היסטורית ב-104 מפות ודיאגרמות, מהדורה מתוקנת, תל אביב: י' שפירא – נלווה למהדורה המקוצרת של "דברי ימי עם עולם" לשמעון דובנוב בהוצאת דביר (1952).
    • מהדורה ב: י' שפירא (עורך), אטלס היסטורי של עם ישראל, תל אביב: י' שפירא, 1958.
      • מהדורה מורחבת ומתוקנת: י' שפירא (עורך), אטלס היסטורי של עם ישראל: 109 מפות לתולדות ישראל, 23 מפות להיסטוריה כללית ... ‬, תל אביב: י' שפירא – הוצאה גראפית, 1966. (התוכן: העם בארצו מימי קדם עד תקופת האסלם; העם בגולה: תפוצות ישראל בימי הבינים ועד ימינו; העם שב לגבולו: העת החדשה)
  • בנימין מיזלר (הטופוגרפיה, ההיסטוריה והלוח הכרונולוגי) ואריה ליב פאיאנס (הטקסט ומראי המקומות), אטלס התנ"ך: 30 פרשיות: הרצאה, מפות, מראי-מקומות, לוח כרונולוגי, תל אביב: י' שפירא, תש"ד 1943.
    • ב[נימין] מיזלר [מזר], [תוכנית וביצוע:] י' שפירא, אטלס לתקופת התנ"ך: מימי האבות ועד עזרא ונחמיה, 1800–333 לפה"ס, תל אביב: י' שפירא, תש"י 1949. (מהדורה ב: תל אביב: גרפית, 1958; מהדורה ג: 1960; הופיע גם באנגלית[1])
  • אטלס אלף בית: כל ישובי ישראל לפי סדר האלף-בית: 25 מפות, תל אביב: הוצאה גרפית, 1957. (מהדורה ב מעודכנת: תשי"ט 1958; מהדורה ג: 1960)

ממפותיו

  • מפה של נקודות היישוב שבהן פעלה קרן חוסר עבודה – הופיעה בסוף הספר "קרן חוסר עבודה" (תל אביב תרצ"ז).
  • מפה למלחמת העצמאות, (1949) (גם באנגלית).
  • מדינת ישראל: מפת חבלים + מפת תבליט מאת י' שפירא; ציור: איזידור אשהיים (1949). (ראו תצלום)
  • מפת לרגל שנתה השנייה של מדינת ישראל עם ציורים מאת מיכאל קארה (1949) (גם באנגלית).
  • מפת לרגל שנתה השלישית של מדינת ישראל (1950).
  • "ישראל בעולם המזרחי" (1951).
  • מפת ישראל (סביבה שמות השבטים וסמליהם ואיורי מקומות בארץ) על יסוד חומר מחלקת המדידות (תל אביב: הוצאת שפירא וא. לוין-אפשטיין, 1954) (גם באנגלית).
  • מפת ישראל (1958, 1959, 1962; בעברית וברוסית: 1963)
  • מפות מלחמת ששת הימים (בעברית ובאנגלית).

לקריאה נוספת

  • 'ד"ר יוסף שפירא ז"ל', הספר בישראל 9, 93 (1967), 16.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף שפירא בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 מיכאל אסף, לזכר נעדרים | ד"ר יוסף שפירא, דבר, 16 בפברואר 1969
  2. ^ 1 2 ד"ר יוסף שפירא, דבר, 5 בדצמבר 1967.
  3. ^ 'ד"ר יוסף שפירא ז"ל', הספר בישראל 9, 93 (1967), 16.
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ד"ר יוסף שפירא, דבר, מודעת אבל, 3 בינואר 1968.
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:מרכז מידע לאמנות ישראלית

    פרמטרים [ מספר, שם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יוסף שפירא, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר..
  6. ^ ראובן שבת, שאול שפירא בגדול, באתר "אינדקס דפוסגרף", 10 באוגוסט 2013.
  7. ^ המפה – מפת תבליט גדולה וצבעונית שהודפסה באיכות שהייתה נדירה בשעתה – הוצעה על ידי עיתון "ידיעות אחרונות" כמתנה לקוראיו, שכדי לקבלה נדרשו לאסוף תלושים במשך חודשיים. שפירא עמל על הכנתה במשך כתשעה חודשים. היא צוירה על ידי איזידור אשהיים ונדפסה בדפוס לוין אפשטיין. (ז. אלחנן, 'כך נוצרה היפה במפות ישראל', ידיעות אחרונות, 17 בפברואר 1950 (מאמר שבו נמסר הסבר מפורט על תהליך הכנתה של המפה); עדי מרקוזה-הס, העיתון: וסיפור המשפחה שמאחוריו, ירושלים: כרמל, תשע"ג 2012, עמ' 146 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")).