הוצאת א. לוין אפשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "א. לוין אפשטיין" מפנה לכאן. לערך העוסק בחלוץ, ראו אליהו זאב לוין אפשטיין.

הוצאת א. לוין אפשטיין הייתה הוצאת ספרים עברית שפעלה בוורשה ובארץ ישראל משנת 1880 עד שנות ה-70.

בשנים 1880 עד 1930[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתה של ההוצאה ב"בית מסחר לספרים של האחים לוין אפשטיין ושותפיהם" בוורשה. הייתה זו הוצאת ספרים שהדפיסה החל משנת 1880 ספרים בעברית בלבד. תחילה התמקדו בהוצאה לאור של ספרי קודש וספרי רומ"ל (רבנים ומלומדים). המהדורות בדרך כלל היו גדולות מאד וחלקן הפכו לתקן דה פקטו (למשל תלמוד ירושלמי, מדרש תנחומא ה"קדום"). אט אט החלה ההוצאה להדפיס גם ספרות יפה בעברית וביידיש.

אליהו זאב לוין אפשטיין, בנו של מייסד ההוצאה, עלה בשנת 1890 לארץ ישראל ובה עסק בפעילות חלוצית וחינוכית ובהקמת המושבה רחובות במסגרת אגודת מנוחה ונחלה. במשך שנים רבות נסע למסעות גיוס כספים בארצות הברית. הוא העביר את בסיס ההוצאה לארץ ישראל ושינה את שמה ל"הוצאת א. לוין אפשטיין". לקראת סוף חייו, בשנות ה-30, הכניס את בניו שמואל ורחביה להוצאה כיורשים, ואז שונה שוב שם ההוצאה ל-"א. לוין אפשטיין ובניו בע"מ".

משנות השלושים ועד שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל ורחביה ניהלו את ההוצאה בתחילה בדרך המסורתית והתמקדו בספרי קודש וספרי רבנים. עם זאת, ב-1965 מונה להוצאה מנכ"ל חדש, לוחם הפלמ"ח ומפקד גייסות השריון לשעבר, תת-אלוף במיל' אורי בן ארי. מינוי זה סימל מפנה חשיבתי בהוצאה, ולאחריו החלה ההוצאה פונה לקהלים רחבים ושונים. בין היתר החלו לצאת בה ספרי ילדים ונוער, מקוריים ומתורגמים ומספר גדול יחסית של ספרים בנושאי צבא וביטחון. כמו כן יצאו בהוצאה חוברות זולות במיוחד של סיפורי ילדים מצוירים, בעלוּת הפקה זולה. ב-1967, לאחר מלחמת ששת הימים, פנה שמואל לוין אפשטיין לאהד זמורה בבקשה לשיתוף פעולה בהפקת אלבום ניצחון. כך פגש זמורה את חשב ההוצאה, עודד מודן. אחד מפירות העיסוק באלבום הניצחון היה אחד הספרים החשובים על אודות מלחמת ששת הימים והתקופה שלפניה, "החודש הארוך ביותר" בעריכת מיכאל בר זוהר.

ביולי 1970 התפטר בן ארי[1], על רקע הפסדי ההוצאה[2] ובמקומו מונה למנכ"ל, יעקב שלמון[3]. בראשית 1972 התפטר שלמון ובמקומו התמנה אברהם גוטסמן[4].

בין השנים 1967 ו-1970 הפך עודד מודן לדמות המפתח בהוצאה. על רקע חובות ההוצאה, בסוף 1972 נכרת הסכם על מכירת ההוצאה לחברת מולדת של ראובן הכט[5], אולם ההסכם התפוצץ לאחר שלא הושגו הסכמות על תנאי המימון[6]. באפריל 1973 נמכרה ההוצאה לחברה המאוחדת לפרסומים והדפסות[7][8]. ביולי 1973 נמכרו עסקי ההוצאה לאור לעודד מודן[9], ופעילות הדפוס המשיכה להתנהל בידי החברה המאוחדת לפרסומים[10].

מודן המשיך להוציא ספרים תחת שם ההוצאה "לוין אפשטיין מודן"[11][12] ובהמשך אף שינה את שמה ל"מודן הוצאה לאור". במקביל, ב-1973 נוצרה השותפות בין מודן, זמורה ואשר ביתן, שיצרה את הוצאת זמורה ביתן מודן[13].

בית הדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מהנכסים הגדולים של ההוצאה היה בית דפוס גדול שהקים שמואל לוין אפשטיין ב-1936 בבת ים והיה אחד המפעלים הראשונים ביישוב הצעיר דאז. עם קום מדינת ישראל קיבל בית הדפוס זיכיון מהמדינה להדפיס את כל בולי הדואר שלה, וכל בולי המדינה מודפסים בו מיום הקמתה. בשנת 1964 נמכר המגרש של הדפוס במרכז בת ים ובמקומו הוקם בית דפוס באזור התעשייה בעיר[14].

ב-1979 נרכש בית הדפוס על ידי "מעריב"[15] ושימש כבית דפוס של העיתון והמגזינים של הוצאת מודיעין, כמו "מעריב לנוער" ו"רייטינג". בעקבות קשייה הכספיים של קבוצת מעריב נמכר בית הדפוס באישור בית המשפט באוקטובר 2012 לקבוצת רוכשים בראשותו של איש העסקים עמוס מיימון תמורת 65 מיליון ש"ח[16]. בדצמבר 2013 נמכר שוב, הפעם לעיתון "ישראל היום" שהעביר אליו את הדפסת העיתון (עד אז הדפיס "ישראל היום" את מרבית גיליונותיו בבית הדפוס של עיתון "הארץ")[17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד ליפקין, אל"מ בן־ארי התפטר מניהול "לוין - אפשטיין", דבר, 3 ביולי 1970
  2. ^ לוין אפשטיין הפסידה ב-1969/70 298,000 ל"י, דבר, 29 במרץ 1971
  3. ^ אל"מ (מיל) שלמון מנכ"ל הוצאת לוין אפשטיין, דבר, 3 באוגוסט 1970
  4. ^ א. גוטסמן נתמנה מנכ"ל "לוין אפשטיין", דבר, 13 בפברואר 1972
  5. ^ חברת מולדת רכשה את השליטה על לוין אפשטיין, דבר, 29 בדצמבר 1972
  6. ^ דוד ליפקין, התפוצץ הסכם הרכישה של דפוס "לוין אפשטיין", דבר, 25 בינואר 1973
  7. ^ דפוס מפא"י רכש את לוין־אפשטיין, דבר, 29 באפריל 1973
  8. ^ ירכשו מניות לוין אפשטין בבורסה, דבר, 17 במאי 1973
  9. ^ לוין אפשטיין מכר הוצאת הספרים ב־‭400,000‬ ל"י, דבר, 2 ביולי 1973
  10. ^ אברהם תירוש, סכסוך עבודה פרץ בדפוס לוין אפשטיין, מעריב, 15 במאי 1974
  11. ^ ספרים חדשים - שירי לחץ, דבר, 8 במרץ 1974
  12. ^ ספרים חדשים - בדם ואש יהודה, דבר, 20 בדצמבר 1974
  13. ^ שלושה בהוצאה אחת, מעריב, 16 בפברואר 1979
  14. ^ מגרש לוין אפשטיין לבעליו החדשים, מעריב, 5 בנובמבר 1964
  15. ^ מעריב רכש השליטה בדפוס לוין אפשטיין, מעריב, 3 ביוני 1979
  16. ^ הילה רז, נתי טוקר, אדלסון ועזור נותרו בחוץ: "מעריב" יימכר לבן צבי, בית הדפוס לעמוס מימון, באתר TheMarker‏, 22 באוקטובר 2012
  17. ^ נתי טוקר, "ישראל היום" רכש את בית הדפוס של "מעריב" ומעביר חלק מפעילותו לבת ים, באתר TheMarker‏, 15 בדצמבר 2013