פליקס טיילהבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

ד"ר פליקס אהרון טַיילהַבֶּרגרמנית: Felix A. Theilhaber;‏ 5 בספטמבר 1884, במברג, הקיסרות הגרמנית26 בינואר 1956, תל אביב) היה סופר ורופא יהודי גרמניה, פעיל ציוני, מייסד קופת חולים מכבי ורופאה הראשון (1941-1956).

ציוני נלהב, עורך הלקסיקון הציוני 1927, ומחבר של ספרים רבים כגון "טייסים יהודים במלחמת העולם", "גורל והישגים יהודים במחקר ובטכניקה בגרמניה", "אובדן יהודי גרמניה" ועוד. היה רופא צבאי במלחמת טריפולי, במלחמת הבלקניים (עליה הוענק לו עיטור הכבוד הגבוה ביותר מידיה של הצארית בסופיה) ובמלחמת העולם הראשונה בה זכה בעיטור "צלב הברזל" מדרגה ראשונה.

נכלא על ידי הנאצים במחנה הריכוז פלוטצנסה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילהבר נולד בבאמברג, בוואריה, ב-5 בספטמבר 1884, לאדולף ולתרזה לבית כהן.[1] אביו היה גניקולוג בעל שם ובעל תואר רופא החצר של מלך בוואריה. היה ממייסדי תנועת הספורט מכבי בגרמניה ופליקס הצטרף כבר ב-1900 לתנועה הציונית במינכן.

בשנת 1906 עלה לארץ ישראל. הוא עבד במושבות הראשונות בשרון במשך כשנה, אך חזר לגרמניה כדי להשלים את לימודי הרפואה והתמחה כרופא עור ומין. לאחר זמן פרסם ספר על רשמיו מפלסטינה.[2]

בשנת 1935 עלה לארץ-ישראל בפעם השנייה, עם רעייתו שטפניה לבית צ'פלינסקי, ובנו עדין. בנו השני תולע נולד מאוחר יותר.

חייל-רופא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1911 הציע את שירותיו לטורקים, כיוון שביקש לעבוד כרופא בפלסטינה. ב-1911 במלחמה בטריפולי וב-1913 במלחמת הבלקניים. הוא קיווה שימנוהו כרופא ממשלתי טורקי, אולם הם נחלו מפלה בשתי המלחמות. לאחר ניצחון הבולגרים על הטורקים, נשאר לטפל בפצועים הבולגרים ועל כך העניקה לו אישית הצארית בסופיה את עיטור הכבוד הגבוה ביותר.

מלחמת העולם הראשונה, בה שירת כרופא בצבא הגרמני, חיזקה בו את ההשקפה הציונית כשהיה עד לסבלם של היהודים שראה בלטביה. על מנת להיאבק בהסתה נגד היהודים, בטענה שהם משתמטים כביכול, פרסם ספר על "טייסי קרב יהודים במלחמה" (היו 200 טייסים ואנשי צוות יהודים שבחלקם נהרגו בקרבות) וספרון על "היהודים במלחמת העולם". בשנת 1918 זכה בעיטור "צלב הברזל" מדרגה ראשונה, לאחר שהתנסה במוראות "הטבח הגדול" על אדמת צרפת.[3][4]

סופר בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר טיילהבר היה ציוני, בגרמניה ערך עיתון בשם "פלשתינה" (1910-1907), ושימש כעורך עמית של הלקסיקון הציוני הראשון (1927-30) וחיבר ספרים נוספים. ביניהם: "אובדן יהודי גרמניה 1911-1921" (1922), "גורל והישגים – יהודים במחקר ובטכניקה בגרמניה" (1931) ו"גורלות יהודיים - תולדות העם היהודי". כמו כן הוציא אטלס מפות קרטוגרפי של תולדות העם היהודי, ב-1946. ספרים נוספים שכתב, במגוון נושאים, כוללים ספר על סקס ואירוס בשירי י.ו. גתה (1929) שעורר סערה בגרמניה, ביוגרפיה על טרוצקי ועוד.

בשל יהדותו והיותו סוציאליסט וחוקר סקסולוגיה ומין, סבל מהתנכלות בידי הנאצים בגרמניה. בשנת 1934 נכלאו 50 חוקרי מין במחנה הריכוז פלוטצנסה ליד ברלין וטיילהבר בתוכם. רק כעבור חודשים הצליחו ידידים לשחררו בעזרת קשרים במקומות הנכונים.[5][6]

בשנת 2012, יצאה מהדורה מורחבת וערוכה מחדש לספרו, בשם "טייסים יהודים בחיל האוויר הגרמני במלחמת העולם הראשונה", מאת אלימור מקבת, אשר יזם והקדיש חלק ניכר מזמנו למחקר ולעדכון של פרטים היסטוריים. המהדורה המורחבת היא פרי מחקר עדכני המעשיר ומרחיב את יריעת הספר המקורי בפרספקטיבה היסטורית והיא כוללת פרטים על כ-200 טייסים ואנשי צוות אוויר ששרדו את המלחמה. [7]

ייסוד קופת חולים "מכבי" בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפעילותו הציבורית העדיף ד"ר טיילהבר לקדם את התחום בו היה בקי ביותר והוא מערכת הבריאות. ד"ר טיילהבר היה היוזם וההוגה ועמד, עם עמיתו הרופא ארנסט פרוידנטל בראש הקבוצה שהקימה את קופת חולים מכבי. הוא שימש כרופאה הראשי ולאחר מכן גם יו"ר הנהלתה (1949) עד יום מותו.

ייסוד קופ"ח מכבי היה מעשה מהפכני. היישוב בזמנו היה, בחלקו הגדול, חבר בקופ"ח כללית של ההסתדרות והאחרים קיבלו שירות רפואי בקליניקות פרטיות. ד"ר טיילהבר הגה את הרעיון של רפואה חופשית שדגלה בעיקרון של בחירת רופא הקליניקה הפרטית על ידי החולה במסגרת קופת החולים ובכך טבע את חותמו על הרפואה בישראל.

טיילהבר היה ספורטאי פעיל עד סוף ימיו ובגיל שישים עוד רץ מפתח תקווה עד ת"א. משפחתו, בשיתוף עם "מכבי ישראל" וקופ"ח "מכבי", ייסדו ב-1984 מרוץ שנתי של עשרה ק"מ לזכרו. במרוץ אשר נועד לחברי "מכבי" הבוגרים, בני השישים פלוס, משתתפים כיום מעל מאה רצים.

טיילהבר עסק, בעת ובעונה אחת, במישורים רבים ושונים כגון: פעילות גופנית, פעילות ציונית, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, מחקרים במחלת הסרטן, סקסולוגיה, היסטוריה, ספרות, סטטיסטיקה, קרטוגרפיה ועוד. הוא כתב למעלה מתריסר ספרים, ביניהם רומן אחד, ומאות מאמרים מדעיים שהתפרסמו בעשרות פרסומים בשפה הגרמנית ובחלקם אף תורגמו לספרדית ולאנגלית.[8][9]

לאחר מותו הוקם בתל אביב, ברחוב בלפור 10 "בית טיילהבר" ובו סניף של קופת חולים מכבי.

בנו היה עדין טלבר מייסד אס"א ודיפלומט ישראלי.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Beiträge zum Sexualproblem; Berlin, Kater
  • Zur Lehre von dem Zusammenhang der sozialen Stellung und der Rasse mit der Entstehung der Uteruscarcinome; München, Berlin, Hirschwald, 1910
  • Der Untergang der deutschen Juden: eine volkswirtschaftliche Studie; München: Reinhardt, 1911
  • Beim roten Halbmond vor Tripolis: Reiseerlebnisse von e. Fahrt ins türkisch-ital. Kriegsgebiet; Cöln, Schaffstein, 1912
  • Das sterile Berlin: eine volkswirtschaftliche Studie; Berlin, 1913
  • Bringt das materielle und soziale Aufsteigen den Familien Gefahren in rassenhygienischer Beziehung? - Entwicklung der Judenheit von Berlin; In: Rassen- und Gesellschaftsbiologie, Verlag B. Teubner, Leipzig und Berlin, 1913
  • Die Schädigung der Rasse durch soziales und wirtschaftliches Aufsteigen: bewiesen an den Berliner Juden; Berlin: Lamm, 1914
  • Die sexuelle Not der Studenten; In: Die Neue Generation, Helene Stöcker, 2. Heft, 14/2, 1914
  • Die Geburtenbeschränkung im Altertum und bei den Naturvölkern; In: Die Neue Generation, Helene Stöcker, 4. Heft, 9. Jahrg.
  • Generative Politik In: Die Neue Generation, Helene Stöcker, 5. Heft, 9. Jahrgang
  • Die Juden im Weltkriege: mit besonderer Berücksichtigung der Verhältnisse für Deutschland; Berlin: Weltverlag, 1916 (Online)
  • Schlichte Kriegserlebnisse; Berlin: Lamm, 1916
  • Jüdische Flieger im Weltkrieg: ein Buch der Erinnerung; Berlin: Lamm, 1919 (Online)
  • Herzl-Worte; Zusammenstellung nach Theodor Herzl; Berlin: Welt-Verl., 1921
  • Das Weib vor und in der Ehe, mit Vater Adolf; In: Frauen- und Mutterbuch, Verlag Strecker & Schröder, Stuttgart, 1922
  • Dein Reich komme!: Ein chiliastischer Roman aus der Zeit Rembrandts und Spinozas; Berlin: Schwetschke, 1924
  • Die menschliche Liebe, Beitrag zum Sexualproblem, 1. Heft, Verlag Der Syndikalist; Fritz Kater, Berlin, 1925
  • Die Prostitution; Beitrag zum Sexualproblem, 7. Heft, 1926
  • Sexualität und Erotik; Beitrag zum Sexualproblem, 9. Heft, 1927
  • Die Beschneidung; Verlag L. Lamm, Berlin, 1927
  • Zuchthaus oder Mutterschaft; Beitrag zum Sexualproblem, 11. Heft
  • Sittlichkeit und Strafrecht: Gegenentwurf über geschlechtliche und mit dem Geschlechtsleben in Zusammenhang stehende Handlungen; Kartell für Reform des Sexualstrafrechts, Verlag der Neuen Gesellschaft, Berlin, 1927
  • Das Problem der Kinderreichen - Kultur und Leben; In: Monatsschrift Kulturgeschichtliche und Biologische Familienkunde, Verlag Karl Hofer, Schorndorf (Württbg.), Februar 1927
  • Mitarbeit an Jüdisches Lexikon: ein enzyklopädisches Handbuch des jüdischen Wissens in vier Bänden; 1927
  • Goethe: Sexus und Eros; Berlin-Grunewald: Horen-Verlag, um 1929, mit Otto Flake (1880-1963) (ein kontroverses Buch über das Nationalidol der Deutschen)
  • Blutwunder und Liebeswahn; Berlin: Asy-Verlag, 1929
  • Bevölkerungsvorgänge in Breslau am Ausgang des XVIII Jahrhunderts; In: Zeitschrift für Demographie & Statistik der Juden Nr. 4/5, April/Mai 1931
  • Schicksal und Leistung: Juden in der deutschen Forschung und Technik; Berlin: Welt-Verl., 1931
  • Jüdische Wohlfahrtspflege und Sozialpolitik; In: Neue Jüdische Monatshefte; Oktober/November 1931
  • Zum Bevölkerungsproblem der Berliner Juden; In: Neue Jüdische Monatshefte
  • Lombroso; In: Menorah - Jüdisches Familienblatt: Wissenschaft, Kunst, Literatur, März/April 1932
  • Geschichte des jüdischen Volkes; Berlin: Kedem, 1936
  • Im Kampf um Gott, Volk und Land; Berlin: Kedem, 1936
  • Judenschicksal: acht Biographien; Tel Aviv: Ed. Olympia, um 1939
  • Oche Destinos; (Judenschicksal) Editions Estellas, Buenos Aires, 1946
  • The graphic historical atlas of Palestine von Felix Aaron Theilhaber; mit J. Szapiro, 1942
  • The Graphic Historical Atlas of Palestine, from 2000-333 B. C. to the present time, Hebrew ed., Tel Aviv
  • Jüdische Flieger im Weltkrieg; Hrsg. von Adin Theilhaber-Talbar und Günther Keller. Faksimilie der Erstausgabe von 1924. Berlin: Verlag Der Schild, 2009

"Palästina", eine "Monatsschrift für die wirtschaftliche Entwicklung Palästinas"

  • אטלס היסטורי של עם ישראל; בעריכתו הגרפית של י' שפירא; ובהשתתפות חבר אנשי מדע מומחים לכל תקופה ופרשה, בשני מחזורים ...‬, תל אביב : י' שפירא בסיוע מוסד ביאליק, 1941.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lehfeldt, Hans: Ärztliche Pioniere der Sexualreform: Magnus Hirschfeld, Ernst Gräfenberg und Felix A. Theilhaber. Mitt. Magnus-Hirschfeld-Ges., Nr. 5, 21-25, 1985
  • Lehfeldt, Hans: Felix A. Theilhaber – Pioneer sexologist. Arch. Sex. Beh. 15, 1-12, 1986
  • Marcuse, Max: Rezension von Felix A. Theilhaber: Der Untergang der deutschen Juden, 2. Aufl., Berlin: Jüdischer Verlag. Z. Sexualwiss. 8, 331, 1921/22
  • Volkmar Sigusch: Felix A. Theilhaber (1884-1956). In: Personenlexikon der Sexualforschung, hrsg. von Volkmar Sigusch und Günter Grau. Frankfurt/M., New York: Campus Verlag 2009, S. 697-701

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : טיילהבר, אהרון פליקס, עמוד 227
  2. ^ http://www.db-thueringen.de/servlets/DerivateServlet/Derivate-2412/Ratz.txt
  3. ^ Die Feuchtwangers; Von Heike Specht
  4. ^ Germany's Jewish Knights of the Air. ytonholocaust.org/knights/index.htm
  5. ^ "קווים לדמותו של אבי פליקס טיילהבר "– עדין טלבר נאום שנשא בברלין בשנת 200 http://www2.hu-berlin.de/sexology/GESUND/ARCHIV/P_TALBAR.HTM
  6. ^ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3516120 .אבסטרקט מספר בשם .Felix Theilhaber Sexual Behavior ,שנכתב ב 1986על ידי Lehfeldt H.
  7. ^ אהרון לפידות, ‏גם לשמיים יש גבול, באתר ישראל היום, 24 באפריל 2012
  8. ^ http://books.google.de/books?id=iTprumhLPtcC&pg=PA85
  9. ^ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3516120 אבסטרקט מספר בשם Felix Theilhaber sexual behavior שנכתב ב 1986על ידי Lehfeldt H.