נאי – הבדלי גרסאות
זה לא תיאור זמן; הגהה ועריכה קלה |
עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Hasht-Behesht Palace ney.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אישה מנגנת בנאי, ציור מ-[[1699]] מ[[איראן]]]] |
[[תמונה:Hasht-Behesht Palace ney.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אישה מנגנת בנאי, ציור מ-[[1699]] מ[[איראן]]]] |
||
'''נאי''' (ערבית: '''ناي''') הוא [[כלי נשיפה]] המהווה חלק מהתזמורת המזרחית הקלאסית (التخت الموسيقي الشرقي). הנאי המסורתי הוא צינור חלול עשוי [[קנה מצוי|קנה]], אך כיום מצויים נאיאת העשויים [[PVC]] או [[מתכת]]. |
'''נאי''' (ערבית: '''ناي''') הוא [[כלי נשיפה]] המהווה חלק מהתזמורת המזרחית הקלאסית (التخت الموسيقي الشرقي). הנאי המסורתי הוא צינור חלול עשוי [[קנה מצוי|קנה]] במבוק בעל תשע מפרקים, אך כיום מצויים נאיאת העשויים [[PVC]] או [[מתכת]]. |
||
הנגינה על הנאי מתבצעת על ידי נשיפה על קצה הצינור, תוך כדי הטייתו הצידה ולמטה. לנאי הערבי והטורקי 7 חורים (לנאי האיראני 6 חורים), והנגן אוטם אותם לסירוגין באמצעות [[אצבעות]]יו כדי להפיק את הצלילים השונים. אחד מהחורים נמצא בצדו האחורי של הנאי, והוא נאטם על ידי ה[[אגודל]]. |
הנגינה על הנאי מתבצעת על ידי נשיפה על קצה הצינור, תוך כדי הטייתו הצידה ולמטה. לנאי הערבי והטורקי 7 חורים (לנאי האיראני 6 חורים), והנגן אוטם אותם לסירוגין באמצעות [[אצבעות]]יו כדי להפיק את הצלילים השונים. אחד מהחורים נמצא בצדו האחורי של הנאי, והוא נאטם על ידי ה[[אגודל]]. (החור האחורי נקרא חור ה"פלפול" מכיוון שעל ידו עושים בדרך כלל קישוטי נגינה שהם נקראים "סלסולים".) |
||
נגינה על נאי מתבצעת על פי [[מקאם|מקאמאת]]. בשיטה הערבית קיימים |
נגינה על נאי מתבצעת על פי [[מקאם|מקאמאת]]. בשיטה הערבית קיימים 13 סוגי נאי כמניין 7 סולמות נגינה מדו לסי ועוד 5 חלילים עם דיאז-# ובמול b. שם החליל נקבע לפי הדרגה השנייה על החליל (חליל שהצליל הראשון שלו הוא דו ייקרא "חליל רה"). |
||
עם נגני הנאי המוכרים בישראל נמנים [[אלברט אליאס|אלבר אליאס]], שהיה אחד מנגני [[תזמורת קול ישראל בערבית]] ואף מייצר את הכלי בעצמו, והנגנים הצעירים הרב [[דוד מנחם (נגן)|דוד מנחם]] ו[[איתמר שחר]]. |
עם נגני הנאי המוכרים בישראל נמנים [[אלברט אליאס|אלבר אליאס]], שהיה אחד מנגני [[תזמורת קול ישראל בערבית]] ואף מייצר את הכלי בעצמו, והנגנים הצעירים הרב [[דוד מנחם (נגן)|דוד מנחם]] ו[[איתמר שחר]]. |
גרסה מ־22:43, 18 במאי 2015
נאי (ערבית: ناي) הוא כלי נשיפה המהווה חלק מהתזמורת המזרחית הקלאסית (التخت الموسيقي الشرقي). הנאי המסורתי הוא צינור חלול עשוי קנה במבוק בעל תשע מפרקים, אך כיום מצויים נאיאת העשויים PVC או מתכת.
הנגינה על הנאי מתבצעת על ידי נשיפה על קצה הצינור, תוך כדי הטייתו הצידה ולמטה. לנאי הערבי והטורקי 7 חורים (לנאי האיראני 6 חורים), והנגן אוטם אותם לסירוגין באמצעות אצבעותיו כדי להפיק את הצלילים השונים. אחד מהחורים נמצא בצדו האחורי של הנאי, והוא נאטם על ידי האגודל. (החור האחורי נקרא חור ה"פלפול" מכיוון שעל ידו עושים בדרך כלל קישוטי נגינה שהם נקראים "סלסולים".)
נגינה על נאי מתבצעת על פי מקאמאת. בשיטה הערבית קיימים 13 סוגי נאי כמניין 7 סולמות נגינה מדו לסי ועוד 5 חלילים עם דיאז-# ובמול b. שם החליל נקבע לפי הדרגה השנייה על החליל (חליל שהצליל הראשון שלו הוא דו ייקרא "חליל רה").
עם נגני הנאי המוכרים בישראל נמנים אלבר אליאס, שהיה אחד מנגני תזמורת קול ישראל בערבית ואף מייצר את הכלי בעצמו, והנגנים הצעירים הרב דוד מנחם ואיתמר שחר.
כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המזרחית | ||
---|---|---|
כלי נשיפה | נאי • בנסורי • זורנה | |
כלי פריטה בעלי צוואר | עוד • סאז • טאר • בגלמה • בוזוקי • ג'ומבוש | |
כלי פריטה ללא צוואר | קאנון • סנטור | |
כלי קשת | קמנג'ה • קמנצ'ה • רבאב | |
כלי הקשה | דף • דרבוקה • תוף מרים • טאבלה |