יוזף פראונהופר – הבדלי גרסאות
←ביוגרפיה: התייתם ושהה עם בני משפחתו? החלפתי הניסוח, עדיף להחסיר מידע לא מאוד מהותי מאשר לחבק סתירה אפשרית, ניסוח |
|||
שורה 15: | שורה 15: | ||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | ב-[[1801]] התמוטט הבית |
||
⚫ | ב-[[1801]] התמוטט הבית בו שהה{{הערה|שם=מגלים|1=א. דובניקוב, "מגלי היסודות", עמ, 100-120}} והיה הניצול היחיד בין בני הבית{{הערה|שם=מגלים}}. על החילוץ פיקד ה[[נסיך בוחר|נסיך הבוחר]] מקסימיליאן יוזף הרביעי מ[[בוואריה]] (לימים [[מקסימיליאן הראשון מבוואריה]]). הנסיך לקח את פראונהופר תחת חסותו, סיפק לו ספרים ודרש ממעסיקו של פראונהופר לאפשר לנער גם זמן ללמוד. |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | ב-[[1818]] נתמנה לראש המכון האופטי במנזר. הודות למכשירים האופטיים האיכותיים, ולתהליכי ה[[ייצור]] הפכה [[בוואריה]] למרכז עולמי בתחום האופטיקה ולתקופה אף בלטה מעל מרכזי התעשייה הוותיקים ב[[הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד|אנגליה]] וב[[הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה|הולנד]] דאז. הזכוכית שייצר עלתה באיכותה על זו של [[מייקל פאראדיי]] שנחשב למומחה המוביל בתחום. |
||
⚫ | |||
⚫ | ב[[1814]] התרחשה אולי תגליתו החשובה ביותר כשהמציא את ה[[ספקטרוסקופ]] ומנה 574 קווים כהים בספקטרום אור השמש הלבן שעבר נפיצה. למעשה פראונהופר זיהה לראשונה את אי-הרציפות של ספקטרום האור-הנראה, תופעה קוונטית ביסודה. לימים (ב-[[1895]]) הראו, [[רוברט בונזן]] ו[[גוסטב קירכהוף]], כי ה"קווים" הם תוצאה של [[ספקטרום בליעה|בליעה אטומית]]. עד היום מכונים לעתים "קווים" אלה על שמו - '''[[קווי פראונהופר]]'''. |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
חרף כל זאת, מושא העניין המרכזי של פראונהופר נותר האופטיקה השימושית, והוא צוטט כאומר כי "בכל ניסויי, עקב קוצר הזמן, לא יכולתי להתרכז אלא בנושאים אלו שיש להם נגיעה לאופטיקה שימושית". |
חרף כל זאת, מושא העניין המרכזי של פראונהופר נותר האופטיקה השימושית, והוא צוטט כאומר כי "בכל ניסויי, עקב קוצר הזמן, לא יכולתי להתרכז אלא בנושאים אלו שיש להם נגיעה לאופטיקה שימושית". |
||
הקריירה המרשימה של פראונהופר זיכתה אותו לבסוף בתואר [[דוקטור לשם כבוד]] מ[[אוניברסיטת ארלנגן]] ב-[[1822]]. ב-[[1842]] |
הקריירה המרשימה של פראונהופר זיכתה אותו לבסוף בתואר [[דוקטור לשם כבוד]] מ[[אוניברסיטת ארלנגן]] ב-[[1822]]. ב-[[1842]] הוענק לו [[תואר אצולה]] ( התחילית "פון" הניתנת ל[[אציל]]ים). כמו כן קיבל תואר "אזרח כבוד" של העיר [[מינכן]]. כמו אחרים בזמנו שעסקו בייצור זכוכית, פראונהופר נפטר בגיל צעיר יחסית כתוצאה מ[[מחלה|מחלת]] ה[[שחפת]]{{הערה|[http://www.fraunhofer.de/en/about-fraunhofer/chronicles/joseph-von-fraunhofer.html#tabpanel-2 יוזף פראונהופר באתר www.fraunhofer.de]}}{{הערה|[http://www.u.arizona.edu/~kennelly/finaldraft.htm יוזף פראונהופר] באתר [[אוניברסיטת אריזונה]].}}. הוא מת בשנת [[1826]], בגיל 39. סבורים כי טכניקות ייצור הזכוכית החשובות ביותר שפיתח נטמנו עמו בהתאם להילת האגדה שאפפה אותו עוד בחייו. |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
גרסה מ־01:44, 1 בספטמבר 2016
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
6 במרץ 1787 שטראובינג, נסיכות הבוחר מבוואריה, האימפריה הרומית הקדושה |
---|---|
פטירה |
7 ביוני 1826 (בגיל 39) מינכן, ממלכת בוואריה, הקונפדרציה הגרמנית |
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום קבורה | בית הקברות הדרומי העתיק במינכן |
מוסדות |
|
פרסים והוקרה | אזרח כבוד של מינכן |
תרומות עיקריות | |
המציא את הספקטרוסקופ; גילה את קווי פראונהופר; המציא את סריג העקיפה | |
יוזף פון פְרַאוּנהוֹפֶר (בגרמנית: Joseph von Fraunhofer; 6 במרץ 1787 – 7 ביוני 1826) היה פיזיקאי ואופטיקאי גרמני.
ביוגרפיה
פראונהופר התייתם בגיל 11, והחל לעבוד כשוליה אצל נפח זכוכית בשם פיליפ אנטון ויכלסברגר.
ב-1801 התמוטט הבית בו שהה[1] והיה הניצול היחיד בין בני הבית[1]. על החילוץ פיקד הנסיך הבוחר מקסימיליאן יוזף הרביעי מבוואריה (לימים מקסימיליאן הראשון מבוואריה). הנסיך לקח את פראונהופר תחת חסותו, סיפק לו ספרים ודרש ממעסיקו של פראונהופר לאפשר לנער גם זמן ללמוד.
שמונה חודשים מאוחר יותר, נסע פראונהופר לעבוד במכון האופטי במנזר בנדיקטביורן, מנזר בנדיקטי שעבר חילון ויושביו עסקו בליטוש עדשות. במכון למד כיצד ליצור את הזכוכית האופטית המיטבית באותם ימים, ושיטות מדויקות ביותר למדידת נפיצה.
ב-1818 נתמנה לראש המכון האופטי במנזר. הודות למכשירים האופטיים האיכותיים, ולתהליכי הייצור הפכה בוואריה למרכז עולמי בתחום האופטיקה ולתקופה אף בלטה מעל מרכזי התעשייה הוותיקים באנגליה ובהולנד דאז. הזכוכית שייצר עלתה באיכותה על זו של מייקל פאראדיי שנחשב למומחה המוביל בתחום.
ב1814 התרחשה אולי תגליתו החשובה ביותר כשהמציא את הספקטרוסקופ ומנה 574 קווים כהים בספקטרום אור השמש הלבן שעבר נפיצה. למעשה פראונהופר זיהה לראשונה את אי-הרציפות של ספקטרום האור-הנראה, תופעה קוונטית ביסודה. לימים (ב-1895) הראו, רוברט בונזן וגוסטב קירכהוף, כי ה"קווים" הם תוצאה של בליעה אטומית. עד היום מכונים לעתים "קווים" אלה על שמו - קווי פראונהופר.
פראונהופר המציא גם את סריג העקיפה, ובכך הפך את הספקטרוסקופיה משיטה איכותית לכמותית. בעזרתו הראה כיצד ניתן למדוד את אורך גל האור במדויק. פראונהופר גילה כי קיים שוני בספקטרום האור הנפלט מהכוכב הבהיר סיריוס ומכוכבי שבת אחרים (מסדר ראשון-כמו השמש) ובכך ייסד את מדע הסקפטרוסקופיה הכוכבית.
חרף כל זאת, מושא העניין המרכזי של פראונהופר נותר האופטיקה השימושית, והוא צוטט כאומר כי "בכל ניסויי, עקב קוצר הזמן, לא יכולתי להתרכז אלא בנושאים אלו שיש להם נגיעה לאופטיקה שימושית".
הקריירה המרשימה של פראונהופר זיכתה אותו לבסוף בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ארלנגן ב-1822. ב-1842 הוענק לו תואר אצולה ( התחילית "פון" הניתנת לאצילים). כמו כן קיבל תואר "אזרח כבוד" של העיר מינכן. כמו אחרים בזמנו שעסקו בייצור זכוכית, פראונהופר נפטר בגיל צעיר יחסית כתוצאה ממחלת השחפת[2][3]. הוא מת בשנת 1826, בגיל 39. סבורים כי טכניקות ייצור הזכוכית החשובות ביותר שפיתח נטמנו עמו בהתאם להילת האגדה שאפפה אותו עוד בחייו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Aller, Lawrence H., Atoms, Stars and Nebulae, 3rd ed., Cambridge University Press, 1991, ISBN 052-1-32-512-9
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 א. דובניקוב, "מגלי היסודות", עמ, 100-120
- ^ יוזף פראונהופר באתר www.fraunhofer.de
- ^ יוזף פראונהופר באתר אוניברסיטת אריזונה.