ארבעה טורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:25, 29 בדצמבר 2016

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

תהליך כתיבתו

כאשר נוכח רבי יעקב בן הרא"ש בריבוי המחלוקות ההלכתיות בזמנו החליט לחבר את הספר וכך כתב בהקדמתו: "יען כי ארכו לנו הימים בגלותנו ותשש כוחנו, ושמם לבנו, ורפו ידינו, ונשתבשו הסברות וגדלו המחלוקות ורבו הדעות ולא נשארה הלכה פסוקה שאין בה דעות שונות...".

תחילה עשה קיצור מהלכות אביו הרא"ש ומתשובותיו בשם "ספר הרמזים" או "סימני אשר"י" שנדפס בהוצאות התלמוד בשם קיצור פסקי הרא"ש. על בסיס ספר זה כתב את חיבורו "ארבעה טורים" כאשר הוא נצמד לכלל שקיבל מאביו להביא מקורות מהתלמוד וראיות לדבריו (שלא כדרכו של הרמב"ם) ולכן ציין בספר את מקורותיו וכן ציין את חילוקי הדעות בין הפוסקים שקדמו לו, או בינו לבינם.

כתיבתו הסתיימה בשנת ה'ק' (1340~). הספר התפשט בכל התפוצות והוא הספר העברי השני שנדפס (שנת 1475). כיום נפוצות במיוחד מהדורות מוגהות חדשות של הספר הכוללות הערות, פירושים ותוספות. ספר זה הוא המקור למבנה ולניסוח של רוב ההלכות בספר שולחן ערוך שנכתב כשלש מאות שנה מאוחר יותר, בידי רבי יוסף קארו, שבנוי כקיצור לפירושו על ספר ארבעה טורים, הנקרא בית יוסף.

מקורותיו

מקורותיו מקיפים את כל הספרות הרבנית שקדמה לו והוא מזכיר את ספרות הגאונים, מהראשונים: רבנו חננאל, רבנו נסים, רבנו גרשום, רש"י וחכמי צרפת בעלי התוספות ועוד, חכמי אשכנז: ראב"ן, ראבי"ה, מהר"ם מרוטנברג ועוד, וחכמי ספרד ובראשם הרי"ף, הרמב"ם, הרמב"ן ועוד. הספר מאחד את תורתם של חכמי צרפת אשכנז וספרד, ואוסף את מנהגי הארצות השונות בעיקר בענייני תפילה. הוא מביא מדבריהם ובהרבה מקומות חולק, ובכל מחלוקת עם הראשונים הוא מביא את מסקנת אביו הרא"ש וברוב ככל המקרים מכריע כמותה. מגוון הדעות המוצג בטור היווה את הסיבה בגללה בחר רבי יוסף קארו לכתוב את חיבורו, הבית יוסף, כביאור לטור.

מבנה הספר ותוכנו

"ארבעה טורים" (ובעקבותיו השולחן ערוך) מתחלק לארבעה חלקים:

טור אורח חיים - סדר יומו של האדם מקומו עד שכבו: תפילות, שבת, חגים וכדומה, מבוסס על חכמי אשכנז וצרפת ומביא דברי מוסר ומנהגים מחסידי אשכנז ומחוגי המהר"ם מרוטנברג.
טור יורה דעה - על הלכות איסור והיתר, דומה במבנהו לספר תורת הבית של הרשב"א.
טור אבן העזר - על הלכות אישות, מבוסס על המשנה תורה לרמב"ם בספר נשים.
טור חושן משפט - על הלכות ממונות ונזיקין, בנוי על ספר התרומות לר' שמואל הספרדי, ועוד מחכמי ספרד.

כתבי יד ומהדורות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קיימים עשרות כתבי יד של ספר ארבעה טורים.

בין כתבי היד החשובים נמנה כתב היד שבספרייה הבריטית בלונדון משנת ה'רל"ד וכן כתב יד שבספרייה הלאומית בפריז, מספר 424.

הספר נדפס לראשונה בשנת 1475 בכפר פיובה די סאקו בצפון איטליה, אחריו בקושטא בשנת ה'רנ"ב, ובשנת 1610.

בשנים האחרונות יצאו לאור מהדורות חדשות של ספר ארבעה טורים, המבוססות על כתבי היד והדפוסים הראשונים. תחילה יצאה לאור מהדורת "שירת דבורה", בשיתוף פעולה בין מכון שירת דבורה ומכון ירושלים. בעקבות מהדורה זו יצאה לאור מהדורת "המאור".

הפירושים על הספר

כ-150 שנה אחר הופעת הספר ארבעה טורים, ומיד לאחר הדפסתו החלו נוצָרים חיבורים וביאורים שונים עליו. הפירוש הראשון שנכתב באופן מלא על ספר ארבעה טורים הוא ביאורו של רבי יצחק אבוהב. ציטוטים מהחיבור הובאו כבר בחיבורו של רבי יוסף קארו, "בית יוסף", אך החיבור הודפס במלואו מתוך הכתב יד רק בראשית המאה ה-21. סמוך אליו כתב רבי אברהם בן אביגדור הגהות על ארבעה טורים. תפוצתו של הספר ארבעה טורים, ובעיקר הרחבת ההלכות שבו עם רוב דעות הפוסקים השונות בהן,^[1] הביאו את רבי יוסף קארו לכתוב עליו את חיבורו "בית יוסף", מה שהיווה בסיס לחיבור שולחן ערוך שבא בעקבותיו. אחריו כתב הרמ"א על הספר את חיבורו "דרכי משה", בו הוא מוסיף בעיקר את פסקי הראשונים האשכנזים. רבי שלמה לוריא, בן תקופתו, כתב גם כן חיבור הגהות קצר על הטורים. חיבור נוסף מהדור שלאחר מכן נכתב בידי תלמיד הרמ"א, רבי יהושע פלק כץ. הוא קרא את חיבורו בשם "בית ישראל"^[2], כשהוא בנוי על שני חלקים מקבילים: "פרישה" ו"דרישה". למעשה, חיבורו מוכר בשמות אלו ("דרישה ופרישה" או "פרישה ודרישה"). החיבור "בית חדש" (מכונה "ב"ח") מרבי יואל סירקיש נכתב והודפס זמן קצר לאחר מכן. חופף לתקופה זו רבי ליב חנליש, אף הוא תלמיד הרמ"א, כתב חידושים והגהות על חלק אורח חיים שמתוך הארבעה טורים. רבי חיים בנבנישתי כתב אף הוא חיבור על ארבעה טורים בשם "כנסת הגדולה". חיבור זה שונה בסגנונו מקודמיו. החיבור כולל ביאור דברי הטור והבית יוסף עם מקבץ מקיף של דברי הפוסקים בנידונים נוספים. לאחר יותר מ-100 שנה, בסוף המאה ה-18 בני משפחת מייא הדפיסו מהדורה חדשה של הטורים, אליה צירפו את פירושו של רבי ליב חנליש בתוספת חידושים והגהות משל שניים מבני המשפחה (רבי מיכאל שמעון ורבי יוסף) על כל ארבעה חלקי הטורים. חיבור זה נקרא בשמות שונים על ידי בעלי הדפוסים והמהדירים, המוכרים שבהם: "חידושי מהרל"ח הגהות" ו"חידושי הגהות".
חיבורים רבים נוספים חוברו במהלך דורות אלו ולאחריהם, חיבורים הכוללים הגהות וביאורים, אך פחות מוכרים. חלקם אף נותר בכתב יד והודפס רק במהדורות מאוחרות יותר.

מתוך מגוון החיבורים, כמה מהם מודפסים יחד עם הטור "על הגיליון" - מסביב לדברי הטור. העיקריים והמוקדמים שבהם הם הפירושים "בית יוסף" ו"בית חדש" הממוקמים משני צדיו של "הטור" שבמרכז הדף. בנוסף להם מודפסים על הדף גם ה"דרכי משה", ה"דרישה ופרישה" ו"חידושי מהרל"ח והגהות" (או "חידושי הגהות"). מיקומם של אלו בדף אינו בהכרח אחיד, והוא משתנה בין מהדורה למהדורה. במהדורות מסוימות מודפס בצדי הדף גם "ביאור מהר"י אבוהב" הקדום. כיום, מהדורות שונות אף מוסיפות הערות והגהות משלהם בצדי הדף.

קישורים חיצוניים

הספר, דפוס משנת ש"ע להורדה מאתר HebrewBooks
"תורת הטור" - "ארבעה טורים" מסודרים על חמשה חומשי תורה, עם הארות וחדושים בהלכה ואגדה, מאת הרב משה שטינברג, להורדה מאתר HebrewBooks
הרא"ש הרשב"א הטור, שיעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.

הערות שוליים

^ רבי יוסף קארו, בית יוסף, הקדמה, ד"ה על כן.
^ כך כתב בהקדמה לספרו "מאירת עיניים" על שולחן ערוך חלק חושן משפט.

[1] רבי יוסף קארו, בית יוסף, הקדמה, ד"ה על כן.

[2] כך כתב בהקדמה לספרו "מאירת עיניים" על שולחן ערוך חלק חושן משפט.

[1]

[2]

@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 ==הפירושים על הספר==
-{{בעבודה|פסקה=כן}}
 כ-150 שנה אחר הופעת הספר ארבעה טורים, ומיד לאחר הדפסתו החלו נוצָרים חיבורים וביאורים שונים עליו. הפירוש הראשון שנכתב באופן מלא על ספר ארבעה טורים הוא ביאורו של רבי [[יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)|יצחק אבוהב]]. ציטוטים מהחיבור הובאו כבר בחיבורו של רבי יוסף קארו, "בית יוסף", אך החיבור הודפס במלואו מתוך הכתב יד רק בראשית [[המאה ה-21]]. סמוך אליו כתב רבי [[אברהם בן אביגדור (פראג)|אברהם בן אביגדור]] הגהות על ארבעה טורים. תפוצתו של הספר ארבעה טורים, ובעיקר הרחבת ההלכות שבו עם רוב דעות הפוסקים השונות בהן,{{הערה|רבי יוסף קארו, בית יוסף, הקדמה, ד"ה על כן.}} הביאו את רבי [[יוסף קארו]] לכתוב עליו את חיבורו "[[בית יוסף]]", מה שהיווה בסיס לחיבור [[שולחן ערוך]] שבא בעקבותיו. אחריו כתב [[הרמ"א]] על הספר את חיבורו "דרכי משה", בו הוא מוסיף בעיקר את פסקי ה[[ראשונים]] ה[[יהדות אשכנז|אשכנזים]]. רבי [[שלמה לוריא]], בן תקופתו, כתב גם כן חיבור הגהות קצר על הטורים. חיבור נוסף מהדור שלאחר מכן נכתב בידי תלמיד הרמ"א, רבי [[יהושע פלק כץ]]. הוא קרא את חיבורו בשם "בית ישראל"{{הערה|כך כתב בהקדמה לספרו "מאירת עיניים" על שולחן ערוך חלק [[חושן משפט]].}}, כשהוא בנוי על שני חלקים מקבילים: "פרישה" ו"דרישה". למעשה, חיבורו מוכר בשמות אלו ("דרישה ופרישה" או "פרישה ודרישה"). החיבור "בית חדש" (מכונה "ב"ח") מרבי [[יואל סירקיש]] נכתב והודפס זמן קצר לאחר מכן. חופף לתקופה זו רבי [[ליב חנליש]], אף הוא תלמיד הרמ"א, כתב חידושים והגהות על חלק [[אורח חיים]] שמתוך הארבעה טורים. רבי [[חיים בנבנישתי]] כתב אף הוא חיבור על ארבעה טורים בשם "כנסת הגדולה". חיבור זה שונה בסגנונו מקודמיו. החיבור כולל ביאור דברי הטור והבית יוסף עם מקבץ מקיף של דברי הפוסקים בנידונים נוספים. לאחר יותר מ-100 שנה, בסוף [[המאה ה-18]] בני משפחת מייא הדפיסו מהדורה חדשה של הטורים, אליה צירפו את פירושו של רבי ליב חנליש בתוספת חידושים והגהות משל שניים מבני המשפחה (רבי [[מיכאל שמעון מייא|מיכאל שמעון]] ורבי [[יוסף מייא|יוסף]]) על כל ארבעה חלקי הטורים. חיבור זה נקרא בשמות שונים על ידי בעלי הדפוסים והמהדירים, המוכרים שבהם: "חידושי מהרל"ח הגהות" ו"חידושי הגהות".{{ש}}
 חיבורים רבים נוספים חוברו במהלך דורות אלו ולאחריהם, חיבורים הכוללים הגהות וביאורים, אך פחות מוכרים. חלקם אף נותר בכתב יד והודפס רק במהדורות מאוחרות יותר.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ב"ח
טקסט בוויקיטקסט: ארבעה טורים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארבעה טורים