אליעזר בן יואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ראבי"ה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליעזר בן יואל
Ravio.jpg
עמוד השער של ספר ראבי"ה, דפוס ראשון
לידה 1140
בסביבות ד'תת"ק
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה מיינץ, ארכיבישופות מיינץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1225 (בגיל 85 בערך)
אחרי ד'תתק"פ עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות בעלי התוספות
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה ופסיקה
רבותיו אביו רבי יואל הלוי, רב משה הכהן ממגנצא, רבי אליקים בן יוסף ממגנצה, זקנו הראב"ן, דודו רבי שמואל בן נטרונאי חתן הראב"ן, רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצה, רבי שמואל החסיד משפיירא (Speyer), רבי יצחק בן אשר הלוי משפיירא ועוד.
תלמידיו רבי יצחק בן משה מחבר הספר אור זרוע, ואולי גם רבי גרשום בן יעקב הגוזר, אך זיהוי זה מפוקפק. בעבר זוהו גם תלמידים נוספים.[1]
בני דורו רבי אלעזר מוורמס
חיבוריו "אבי העזרי" (ספר ראבי"ה),[2] "אביאסף"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אליעזר בן יואל הלוי (או אלעזר[3], המכונה ראבי"ה[4]; סביבות ד'תת"ק (1140~) - אחרי ד'תתק"פ (1220+), היה בן תקופת הראשונים ומחבר הספר אבי העזרי.[5][2]

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אליעזר נולד בבון שבגרמניה,[6] למשפחת רבנים ופוסקים מבעלי התוספות: אביו רבי יואל הלוי רַבָּהּ של בון, סבו רבי אליעזר בן נתן (הראב"ן), ודודו רבי שמואל בן נטרונאי.

תקופתו הייתה מרובה ברדיפות וגירושים, ולכן נדד בערים רבות בגרמניה, כמו בון, קלן, מגנצה, וירצבורג, בונגה ועוד. רוב שנותיו חי בעיר בון, ולעת זקנותו מילא את מקום אביו ברבנות קולוניא. באחרית ימיו כהו עיניו.

רבי אליעזר עסק בצרכי הציבור ובפדיון שבויים, וקשר קשרים עם אנשי השלטון והכנסייה.

בתחילה לא רצה רבי אליעזר לקבל על עצמו את עול הרבנות, אך משנעשה לרב היה נוהג בתקיפות רבה נגד העוברים על מצוות התורה.

היה מיודד עם רבים מגדולי דורו, וקשר מיוחד היה לו עם רבי אלעזר מוורמס, בעל הרקח.

אחד מבניו נקרא בשם יואל, ואח בשם אורי נשרף בשנת ד'תתקע"ו על קידוש השם.

רבותיו חבריו ותלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקטנותו הספיק ללמוד מפי אבי אם אמו, רבי אליקים בן יוסף ממגנצא ומפי סבו רבי אליעזר בן נתן (הראב"ן), על אף שלא למד אצלם תקופה ארוכה, הרבה לצטט מהם פסקי הלכה וללמוד ממנהגיהם. מקורות משפחתיים נוספים לפסיקותיו היו אביו רבי יואל הלוי אצלו למד, ודודו רבי שמואל בן נטרונאי.

הוא למד בישיבות במגנצא שם רבותיו המובהקים היו רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצא, רבי אליעזר בן שמואל ורבי משה הכהן בן שלמה. בנוסף, למד אצל רוב חכמי אשכנז של אותו הדור: אצל רבי אליעזר ממיץ, אצל רבי יהודה החסיד ברגנשבורג, ובשפיירא למד בישיבת רבי ריב"א הבחור, נכדו של ריב"א ואצל רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא.[7]

הוא התכתב עם בני דורו, עם רבי שמואל החסיד ורבי יצחק בן אשר הלוי שניהם מהעיר שפיירא, רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצא, ועם רבי אליעזר ממץ ואולי גם עם רבי דוד בן שאלתיאל ורבי שלמה הכהן.[8]

תלמידו המובהק הוא רבי יצחק בן משה מחבר הספר אור זרוע המזכירו בספרו רבות. ייתכן שתלמיד נוסף שלו הוא רבי גרשום בן יעקב הגוזר. בעבר היה זיהוי שגוי של תלמידים ישירים רבים נוספים, בעקבות שיבושי העתקה והבנה בספריהם, כמו הכתוב "מורי" בציטוט דברי המהרי"ח בספר הגהות אשר"י, שלמעשה היה ציטוט מתוך הספר אור זרוע.[1]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר פסקיו הגיע לידי הפוסקים בתקופת הראשונים דרך כתבי תלמידו בספר אור זרוע שבעצמו צוטט בהגהות אשר"י על פסקי הרא"ש.

ספרו אבי העזרי, שהודפס בשם "ספר ראבי"ה" על שם מחברו,[2] כולל לקט נרחב של פסקים ופירושים ב-1,155 סימנים, לפי סדר מסכתות התלמוד. חלק קטן מהספר נדפס בידי רח"נ דמביצר בקרקא בשנת ה'תרמ"ב, אך רובו ככולו נדפס על ידי אביגדור אפטוביצר בתוספת מבוא מקיף והערות רבות. הכרכים הראשונים של הספר יצאו לאור בהוצאת חברת מקיצי נרדמים בברלין שנת ה'תרע"ג ובירושלים שנת ה'תרצ"ה, כרך הוספות ותיקונים בשנת ה'תרצ"ו וכרך המבוא בשנת ה'תרצ"ח. בהשתדלותו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג יצאה הסדרה לאור מחדש על ידי מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה, כאשר חלק נוסף יצא לאור מכתבי יד על ידי הרבנים אליהו יצחק פריסמן ושאר ישוב כהן. חלקים נוספים (עד סופו של הספר) יצאו לאור בשנים האחרונות על ידי הרב דוד דבליצקי. בשנת תשס"ה הוציא הרב דוד דבליצקי את כל הראבי"ה מחדש, גם החלקים שכבר נדפסו, על פי כתב יד נוסף, ובהקדמתו העיר על כמה טעויות של אפטוביצר.

ציטוטים רבים מהספר, מהם גם כאלו שאינם נמצאים כיום לפנינו, מובאים בחיבורי הלכה שונים של חכמי אשכנז בדורות שאחריו, כמו במרדכי, הגהות אשר"י, הגהות מיימוניות, ספר האסופות ועוד.

חיבור נוסף של רבי אליעזר הוא ספר אביאסף. ככל הנראה על הלכות בסדרים נשים ונזיקין, כהמשך לספרו אבי העזרי. גם מספר זה ציטוטים רבים בספרי הדורות שאחריו, אולם ספר זה לא הגיע לידינו.

כמו כן ערך "תוספות" לכמה מסכתות, ותלמידו מביא מהם בספר אור זרוע. כן הובאו שאלות ותשובות רבות שלו בספרי הראשונים שאחריו.

מסופר שהרא"ש בעת בריחתו לספרד לא נטל עמו ספרים כמעט, ואף את ספרו של זקנו הראב"ן לא לקח עמו, אבל הביא עמו את ספר הראבי"ה שטרם פשט אז בספרד.

רבים מפסקי הראבי"ה התקבלו על ידי פוסקי הדורות, ופסקיו שימשו כאחד מעמודי ההוראה באשכנז לפני חיבור השולחן ערוך. גם סעיפים רבים בשולחן ערוך מבוססים על דבריו. אף שספריו אביעזר ואביאסף לא נפוצו (מהדורה מודפסת של ספרו אבי עזרי יצאה רק במאה העשרים וספר אביאסף נותר עד המאה ה-19 בכתב יד ואז אבד) פסקיו הונחלו דרך הספר אור זרוע של תלמידו הרא"ם.

כמו כן חיבר מספר פיוטים הנמצאים בכתבי יד שונים. הוא השלים שלשה בתים מפיוט 'זולת' של סבו הראב"ן הנאמר בקהילות המערביות של אשכנז בשבת שלפני שבועות ובשבת חזון. הפיוט עוסק שיעבוד מלכיות נאמרים בקהילות אשכנז המערבי באמצע הזולת הנאמרת בשבת לפני שבועות ובשבת חזון; שאר הזולת נכתב על ידי סבו,[9]

מפסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הדלקת נרות שבת ויום טוב בברכה - פסיקות אלו הובאו בשם הירושלמי, אך זהו למעשה מתוך ספר ירושלמי השנוי במחלוקת, שהובאו על ידו בתום לב. כפי הנראה למד מתוך נוסח זה של הירושלמי מדודו רב שמואל בן נטרונאי, שלמד זאת מאביו רב נטרונאי גאון המורה על ברכת נרות שבת ויום טוב.[10]
  • ביטול כפיית המיטה - אין צורך שאבלים ישנו על מיטה הפוכה, וכך גם אין ישנים על מיטה הפוכה בתשעה באב, אף על פי שזו הייתה ההלכה עד ימיו. הסיבה שנתן היא שהמשרתים שאינם יהודים נכנסים אל הבית, ובתלמוד הבבלי הופסק המנהג במקום שהגויים חושדים ביהודים שהם מקיימים טקסי כישוף.
  • רחיצת רגליים במעבר נהר ביום הכיפורים - לפי הבדלים בין כתבי היד, ייתכן שחל שיבוש בהעברת הלכה זו, לפיה מי שחוצה נהר, אגב כך רוחץ את רגליו המטונפות. אך לפי נוסח אחר רבי אליעזר התיר רק את המעבר למרות הירטבות הרגליים, ולא דיבר על רחיצתם מטינופת.


תקופת חייו של הרב אליעזר בן יואל על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הרב אביגדור אופטוביצר ובעקבותיו הרב דוד דבליצקי מצאו אזכורי "מורי" או ציון "רבו" בספריהם או בציטוטים בשמם של חכמי אשכנז: רבי גרשום בן יעקב הגוזר, רבי חזקיה ממגדבורג (המהרי"ח, המצוטט פעמים רבות בספר הגהות אשר"י על פסקי הרא"ש), רבי דוד בן שאלתיאל, רבי שמואל מווירצבורג (אולי הכוונה לרבי שמואל החסיד), ורבי שלמה הכהן. אך חוקר הכתבים שמחה עמנואל הראה שלגבי המהרי"ח זהו ציטוט מתוך הספר אור זרוע שאכן היה תלמיד הראבי"ה, ולגבי האחרים זהו כיתוב שגוי, בעקבות השיבוש המרובה שחל בכתבי חכמים אלו, או הבנה שגויה של המצטטים. לגבי רבי גרשום הגוזר, המימרה "מורי" חשודה כשגיאת העתקה מכיוון שהראבי"ה מוזכר פעמים נוספות בדברי רבי גרשום, אפילו באותו הדיון ההלכתי, ללא תואר זה. ראו המאמר: שמחה עמנואל, "חכמי גרמניה במאה השלוש עשרה - רצף או משבר?", תרביץ פ"ב חוברת ד', תמוז-אלול תשע"ד, עמ' 549–598 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  2. ^ 1 2 3 "ספר ראבי"ה" מהדורת ברלין תרע"ב (1912, באתר כתבים עבריים (היברובוקס)). אין להחליף עם ספר בשם דומה שהוציא הרב אלעזר מנחם מן שך כאלף שנים מאוחר יותר.
  3. ^ יתכן ששמו אלעזר ושובש, כפי שעולה מכתבי יד ומאבן המצבה שנמצאה בקיר מנזר סנט לורנץ שבקולון, אשר משערים לפי התואר שבה שהיא מצבת קבורת בתו. ראו tx_hisodat_sources%5Baction%5D=show&tx_hisodat_sources%5Bcontroller%5D=Sources&cHash=11ecd7733743aea2e97810e0e19cd678 על אשכנז בימי הביניים (באנגלית, אתר אשכנז בימי הביניים)
  4. ^ בספרי ראשונים מכונה גם רבנו אלעזר מבונא
  5. ^ זהו השם שנתן לו מחברו, אך הודפס ומוכר בשם 'ספר ראבי"ה'.
  6. ^ ראו ראבי"ה באתר דעת. העיר נקראת "בונא" בספרות הרבנית. יש מקורות המורים על כך שנולד במגנצא, והבריחה מבון היתה מאוחרת יותר, כשאביו היה הרב של בון.
  7. ^ אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות, עמ' 379.
  8. ^ לגבי רבי דוד בן שאלתיאל ורבי שלמה הכהן, נראה שמדובר בציטוטים מכלי שני ולא התכתבות ישירה. ראו ההערה להלן בעניין תלמידיו.
  9. ^ מחזור שבחי ישורון, נוא יארק תשע"ו, עמ' 546.
  10. ^ מצוטט בהגהות המפה על שולחן ערוך אורח חיים ס"ו